פריורטק: ההכנסה מהחברות הכלולות הוכפלה, וממילא הרווח גדל
חברת פריורטק 3.83% אשר משקיעה בחברות מוליכים למחצה דיווחה על תוצאות הרבעון השלישי. החברה שמחזיקה ב"קמטק 5.21% " (20.96%) ו"אקסס", מדווחת על הכנסות של כ-8.1 מיליון דולר, לעומת 9.7 מיליון דולר בתקופה המקבילה, ירידה של כ-15% זאת בעקבות כך שברבעון המקביל נרשמו הכנסות מהותיות בגין מימוש השקעה בפי.סי.בי. הכנסות החברה מהחברות המוחזקות דווקא זינקו ועמדו על 7.8 מיליון דולר לעומת 3.4 מיליון דולר אשתקד. הרווח הנקי עמד על כ-7.7 מיליון דולר עליה לעומת 5.2 מיליון דולר, שנבע על פ החברה מגידול ברווחי החברות הכלולות וכן הפסקת התאמת שווי הוגן של אופציות שפקעו אשתקד. לקריאה נוספת:
>>> מי זו אקסס ולמה ההזדמנות שבה לא מגולמת עדיין במניית פריורטק? ההון של החברה עומד על כ-173.6 מיליון דולר לעומת 154.7 מיליון בתקופה המקבילה, כשסך כל נכסי החברה הסתכמו בכ-200 מיליון דולר בהשוואה ל-187.6 מיליון דולר בתקופה המקבילה. מנגד, כל ההתחייבויות של החברה ירדו ל-26.7 מיליון דולר לעומת 32.9 מיליון דולר בתקופה המקבילה. תוצאות החברות הבנות: הכנסות חברת אקסס ברבעון עמדו על 57.2 מיליון דולר, גידול של 61% בהשוואה ל-35.4 מיליון דולר בתקופה המקבילה. הרווח נקי הסתכם בכ-10.6 מיליון דולר, הכפלה לעומת 5.4 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד. הכנסות חברת קמטק הסתכמו ברבעון ב-70.7 מיליון דולר, גידול של 76% לעומת הכנסות של 40.0 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד. הרווח התפעולי על בסיס Non-GAAP הסתכם ב-21.7 מיליון דולר. הרווח הנקי על בסיס Non-GAAP הסתכם ב-20 מיליון דולר. בתחזית להמשך - הנהלת החברה מצפה להמשך צמיחה בהכנסות ברבעון הרביעי של 2021, עם הכנסות של 72-73 מיליון דולר, המהוות גידול של 70% בשנת 2021 במלואה ביחס לאשתקד. בנוסף, מדווחת פריורטק כי חברת הבת אמיטק ממנה מחזיקה פריורטק כ-65% התקשרה בהסכם השקעה עם אקסס לפיו יושקע סך כולל של כ-133 מיליון דולר באקסס בתמורה להנפקת מניות חדשות של אקסס למשקיעים המשתתפים בהשקעה. השקעת בעלי המניות תשמש את אקסס להקמת מפעל הייצור הנוסף בסין, Fab C, שמטרתו לענות על הביקוש הגובר למוליכים למחצה, בעיקר בתחום ה-RF. חלקה של אמיטק בהשקעה מסתכם בכ-54.5 מיליון דולר אשר ישולמו בשתי פעימות. לצד השלמת הפעימה הראשונה בהיקף של 28.2 מיליון דולר בימים הקרובים רפי עמית, יו"ר פריורטק מסר: "אנו מתקדמים בהתאם לתוכנית העסקית שלנו. הפעימה הראשונה בהשקעה באקסס מושלמת בימים אלה ואנו בוחנים את האפשרויות השונות הניצבות בפנינו להשלמת הפעימה השנייה. Fab C, המפעל השלישי של אקסס בסין, מוקם בהשקעה משמעותית של 240 מיליון דולר והצפי הוא כי יביא לגידול משמעותי של כ-150 מיליון דולר בכושר הייצור השנתי של אקסס."
וול סטריט שור וילדה (דאלי)האם תיקי השקעות של עשירים מניבים יותר מהשקעות הציבור הרחב?
מי מרוויח יותר בהשקעות - עשירים או הציבור הרחב? השנתיים של אחרי היציאה מהקורונה היו טובות יותר באפיקים שסף הכניסה אליהם גבוה מאד, אלו המיועדים לעשירים בלבד. אך בהמשך האפיקים הסחירים כמו S&P 500 או מדד ת"א 125 היו עדיפים. נוצר מצב בו בשלוש השנים האחרונות השקעות הציבור הרחב ניצחו את השקעות העשירים. כשבוחנים את חמש השנים האחרונות - התמונה מתהפכת, העשירים עשו טוב יותר וזאת בהנחה שהם פעלו באפיקים הספציפיים אליהם - קרנות מיוחדות שמשקיעות גם בנכסים לא סחירים.
מה שהכי מעניין, בבדיקת התשואות בשנים האחרונות הוא שבשלוש השנים האחרונות השקעה באפיקים כמעט חסרי סיכון הניבה תשואה גבוהה יותר מאשר רוב האפיקים המסוכנים.
לפעמים מבט בתוצאות של אפיקי השקעה בלתי סחירים שאינם חשופים לציבור הרחב, נותן הבנה יוצאת דופן הנוגעת לכדאיות השקעה. מידע כזה, היכן כדאי להשקיע לטווחי זמן ארוכים, חשוב ביותר, כי הוא מספק תובנות האם למשל השקעה בנדל"ן עדיפה על הבורסה? האם קרנות הון סיכון עדיפות על השקעה ישירה בנאסד"ק? האם עדיף להשקיע בקרנות של קרנות הנותנות פיזור רחב יותר או שעדיף להתמקד בענפים ספציפיים?
יתכן והמידע המעניין ביותר הוא האם באמת העשירים מצליחים להשיג תשואה גבוהה יותר על כספם לעומת הציבור הרחב? האם עצם העובדה שפתוחים בפניהם אפיקי השקעה שרף הכניסה אליהם גבוה מאד (השקעת מינימום של מיליון שקל או לרוב מיליון דולר), אכן מניב להם תשואה עודפת?
- איפה משקיעים העשירים?
- טראמפ יורד ממס העשירים: "זה רעיון רע, המיליונרים יעזבו"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשלוש השנים האחרונות השקעה באפיק חסר סיכון הניבה תשואה גבוהה יותר מאשר רוב האפיקים המסוכנים
השקעה במניות תשתית - מה היה ומה צפוי?
תשתיות נשמע תחום אפור ומשעמם. השקעות בתשתיות נשמע לא מעניין, במיוחד כשיש השקעות בטכנולוגיה, והשקעות ב-AI. אלו הדברים האמיתיים, מי צריך תשתיות, ומה זה בכלל?
תשתיות זה עולם ענק. עולם מענק עם תדמית משעממת. תשתיות זה כבישים, קבלני ביצוע, נדל"ן, תחבורה, תקשורת, מים. אנרגיה. תשתיות זה הבסיס שעליו בונים את כל התפעול. התשתית היא האדמה ובה נוטעים את העץ שמניב פירות. הסיבים האופטיים הם התשתית שעליה מייצרים תקשורת מהירה בין אנשים ובין עסקים. הכבישים הם התשתית שעלייה מייצרים תנועה כדי להיפגש, כדי להעביר דברים. אי אפשר בלי זה.
התחום הזה זינק בשנה האחרונה בבורסה בכ-55%, בדומה למדד ת"א 125, ובחמש השנים האחרונות זינק בכ-110% בדומה למדד. תשואות לא משעממת שהושגו בסיכון נמוך יותר כי יש הערכה-הנחה שהשקעה בתשתית היא השקעה בסיכון נמוך. אלו הרי תחומים בסיסיים עם ביקוש קבוע, ברור; ולרוב גם מדובר בלקוחות ממשלתיים או פרויקטים במעורבות ממשלתית.
לא בטוח שהסיכון הנמוך תקף למכלול החברות בתחום, אבל מה שבטוח שהתשואות אכן טובות. ומי שעדיין לא השתכנע שהתחום הזה לא משעמם כמו שנשמע. כדאי להזכיר לו שאורקל הענקית שזינקה שבוע שעבר ביום אחד ב-36%, היא בסופו של דבר חברה שהפעילות העיקרית שלה היא תשתיות. תשתיות לטכנולוגיה. היא משכפלת בעולם את חוות השרתים הענקיות שלה, מעדכנת אותם בפיצ'רים של אבטחת מידע, ניתוח נתונים, שליפת נתונים, עמידה בעומסי נתונים, ועוד, ומוכרת את זה כשירות בענן. הביקוש מטורף בגלל ה-AI. ההשקעה בתשתיות ל-AI הולכות ומזנקות. כן, התשתיות הן חלק ממהפכת ה-AI.
- המגעים בין טראמפ לפוטין מורידים את מחירי הגז והנפט
- הושקה תכנית לאומית של 300 מיליון שקל להתייעלות אנרגטית ולהפחתת פליטות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לנו אין תשתיות טכנולוגיה, לפחות לא בבורסה המקומית. כאן, החברות הן בתחומי האנרגיה, נדל"ן במובן הרחב, תחבורה ותקשורת. המניות כאמור סיפקו תשואה דומה למדד המרכזי, והשאלה מה הלאה? המפתח כאן הוא תקציבים של הממשלה, לצד צפי להורדת הריבית. מדובר בתחום ממונף והורדת הריבית תעזור להגדיל רווחים. מדובר גם בתחום שחלקו מושתת על תקציבים ממשלתיים (תשתיות במובן הביסיס - בנייה, סלילה וכו').
