רפי עמית
צילום: יחצ

פריורטק תשקיע 55 מיליון ד' באקסס; קצב הרווחים של אקסס - 25 מיליון דולר

פריורטק מגדילה את ההשקעה באקסס לשם הרחבת קווי הייצור והגדלת המכירות בעד 150 מיליון דולר; קצב המכירות הנוכחי - 200 מיליון דולר בשנה 
נושאים בכתבה אקסס

לפריורטק שמחזיקה בקמטק יש החזקה מעניינת בחברת שבבים שפועלת בסין - אקסס שמוכרת בקצב של 200 מיליון דולר ומרוויחה בקצב שנתי של 25 מיליון דולר. כעת, אקסס נערכת לגיוס הון מצד המחזיקות בה כדי להקים מפעל שלישי שצפוי להגדיל את הייצור של החברה בעוד 150 מיליון דולר. ההשפעה (חלקית) תהיה כבר בשנת 2022.

פריורטק מחזיקה באקסס דרך אמיטק. שיעור ההזחקה שלה באמיטק הוא 65% ואמיטק מחזיקה ב-40% מאקסס. תעשו חשבון ותראו שבשרשור מחזיקה פריורטק ב-26% מאקסס, אולי לא שיעור גבוה, אבל הפוטנציאל באקסס גדול. כבר דובר בעבר על הנפקה לציבור, אך זו נדחתה.    

בעלי המניות באקסוס החליטו על גיוס פרטי בסך 133 מיליון דולר. אמיטק תשקיע 55 מיליון דולר. ההשקעה תהיה בשני שלבים - הראשון כבר החודש והשני בעוד כחודשיים. ההשקעה תהיה על ידי כל בעלי המניות ולפי שווי לאקסס של 470 מיליון דולר. על פי המדווח, אם אקסס לא תצא להנפקה לציבור בטווח של 4 שנים, תהיה לבעלי המניות זכות לדרוש את השבת ההשקעה כולל ריבית שנתית של 8%, ורווחים שנצברו ממועד ההשקעה ולא חולקו.

אקסס מתמחה במצעים לרכיבים אלקטרוניים שמאפשרים לחבר אליהם מוליכים למחצה. המוצרים שלה פונים בין היתר ליצרנים של רכיבי תקשורת, ומיועדים לפיתוחים של מגברים מסננים ומערכות נוספות שנמצאות בטלפונים הסלולריים. כמו כן, המערכות נמכרות לשימושים של עיבוד מהיר לשוק כריית המטבעות הדיגיטליים

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    yoram 03/11/2021 09:10
    הגב לתגובה זו
    בכתבה שפורסמה לפני חודש פיורטק מתומכרת בערכה של קמטק .אקסס כלל לא מתומכרת בפיורטק. בהנחה שזה נכון פיורטק נמצאת באפסייט
וול סטריט שור וילדה (דאלי)וול סטריט שור וילדה (דאלי)
ניתוח

האם תיקי השקעות של עשירים מניבים יותר מהשקעות הציבור הרחב?

איך עשירים משקיעים, איפה היה לא כדאי להשקיע בשנים האחרונות, כמה הניבה תשואה סולידית ומה היה המוצר המנצח?
ד"ר אדם רויטר |
נושאים בכתבה עשירים בורסה

מי מרוויח יותר בהשקעות - עשירים או הציבור הרחב? השנתיים של אחרי היציאה מהקורונה היו טובות יותר באפיקים שסף הכניסה אליהם גבוה מאד, אלו המיועדים לעשירים בלבד. אך בהמשך האפיקים הסחירים כמו S&P 500 או מדד ת"א 125 היו עדיפים. נוצר מצב בו בשלוש השנים האחרונות השקעות הציבור הרחב ניצחו את השקעות העשירים. כשבוחנים את חמש השנים האחרונות - התמונה מתהפכת, העשירים עשו טוב יותר וזאת בהנחה שהם פעלו באפיקים הספציפיים אליהם - קרנות מיוחדות שמשקיעות גם בנכסים לא סחירים.

מה שהכי מעניין, בבדיקת התשואות בשנים האחרונות הוא שבשלוש השנים האחרונות השקעה באפיקים כמעט חסרי סיכון הניבה תשואה גבוהה יותר מאשר רוב האפיקים המסוכנים.

לפעמים מבט בתוצאות של אפיקי השקעה בלתי סחירים שאינם חשופים לציבור הרחב, נותן הבנה יוצאת דופן הנוגעת לכדאיות השקעה. מידע כזה, היכן כדאי להשקיע לטווחי זמן ארוכים, חשוב ביותר, כי הוא מספק תובנות האם למשל השקעה בנדל"ן עדיפה על הבורסה? האם קרנות הון סיכון עדיפות על השקעה ישירה בנאסד"ק? האם עדיף להשקיע בקרנות של קרנות הנותנות פיזור רחב יותר או שעדיף להתמקד בענפים ספציפיים?

יתכן והמידע המעניין ביותר הוא האם באמת העשירים מצליחים להשיג תשואה גבוהה יותר על כספם לעומת הציבור הרחב? האם עצם העובדה שפתוחים בפניהם אפיקי השקעה שרף הכניסה אליהם גבוה מאד (השקעת מינימום של מיליון שקל או לרוב מיליון דולר), אכן מניב להם תשואה עודפת?

 

בשלוש השנים האחרונות השקעה באפיק חסר סיכון הניבה תשואה גבוהה יותר מאשר רוב האפיקים המסוכנים

השקעה משקיע בורסה
צילום: pexel Tima Miroshnichenko

השקעה במניות תשתית - מה היה ומה צפוי?

מערכת ביזפורטל |

תשתיות נשמע תחום אפור ומשעמם. השקעות בתשתיות נשמע לא מעניין, במיוחד כשיש השקעות בטכנולוגיה, והשקעות ב-AI. אלו הדברים האמיתיים, מי צריך תשתיות, ומה זה בכלל?

תשתיות זה עולם ענק. עולם מענק עם תדמית משעממת. תשתיות זה כבישים, קבלני ביצוע, נדל"ן, תחבורה, תקשורת, מים. אנרגיה. תשתיות זה הבסיס שעליו בונים את כל התפעול. התשתית היא האדמה ובה נוטעים את העץ שמניב פירות. הסיבים האופטיים הם התשתית שעליה מייצרים תקשורת מהירה בין אנשים ובין עסקים. הכבישים הם התשתית שעלייה מייצרים תנועה כדי להיפגש, כדי להעביר דברים. אי אפשר בלי זה. 

התחום הזה זינק בשנה האחרונה בבורסה בכ-55%, בדומה למדד ת"א 125, ובחמש השנים האחרונות זינק בכ-110% בדומה למדד. תשואות לא משעממת שהושגו בסיכון נמוך יותר כי יש הערכה-הנחה שהשקעה בתשתית היא השקעה בסיכון נמוך. אלו הרי תחומים בסיסיים עם ביקוש קבוע, ברור; ולרוב גם מדובר בלקוחות ממשלתיים או פרויקטים במעורבות ממשלתית.   

לא בטוח שהסיכון הנמוך תקף למכלול החברות בתחום, אבל מה שבטוח שהתשואות אכן טובות. ומי שעדיין לא השתכנע שהתחום הזה לא משעמם כמו שנשמע. כדאי להזכיר לו שאורקל הענקית שזינקה שבוע שעבר ביום אחד ב-36%, היא בסופו של דבר חברה שהפעילות העיקרית שלה היא תשתיות. תשתיות לטכנולוגיה. היא משכפלת בעולם את חוות השרתים הענקיות שלה, מעדכנת אותם בפיצ'רים של אבטחת מידע, ניתוח נתונים, שליפת נתונים, עמידה בעומסי נתונים, ועוד, ומוכרת את זה כשירות בענן. הביקוש מטורף בגלל ה-AI. ההשקעה בתשתיות ל-AI הולכות ומזנקות. כן, התשתיות הן חלק ממהפכת ה-AI.


לנו אין תשתיות טכנולוגיה, לפחות לא בבורסה המקומית. כאן, החברות הן בתחומי האנרגיה, נדל"ן במובן הרחב, תחבורה ותקשורת. המניות כאמור סיפקו תשואה דומה למדד המרכזי, והשאלה מה הלאה? המפתח כאן הוא תקציבים של הממשלה, לצד צפי להורדת הריבית. מדובר בתחום ממונף והורדת הריבית תעזור להגדיל רווחים. מדובר גם בתחום  שחלקו מושתת על תקציבים ממשלתיים (תשתיות במובן הביסיס - בנייה, סלילה וכו').