גל פרידמן יור אקוואריוס
צילום: רמי זרנגר

אקוואריוס רוצה לקנות מבעל השליטה שירותי תיווך לשוק הבטחוני בארה"ב

ועדת הביקורת המליצה להתקשר עם תא"ל במיל' שלמה אליה, והדיר' אישר. כיו"ר מנדלסון בזמנו, אליה היה מעורב בעסקה שלטענת החברה לא חשף את עניינו האישי בה; נימוקי הוועדה שופכים אור על היד רוחצת יד בשוק הבטחוני, והמסר ממנה: לא צריך מכרז
איתי פת-יה | (6)

חברת אקוואריוס מנוע -2.11% הוציאה זימון לאסיפת בעלי המניות בה יצביעו אלה בין השאר על עסקת בעלי עניין, במסגרתה מבקשת החברה לקנות בבלעדיות שירותי תיווך מחברה בבעלות תא"ל במיל' שלמה אליה (4.18%) הנמנה עם דבוקת השליטה בחברה. באקוואריוס לא יצאו להליך תחרותי על השירותים אך אומרים כי אין בכך צורך, כשלשיטתם הצעות התיווך שקיבלה מאז הקמתה שקולים להליך שכזה.

אליה, איש עסקים (קבוצת הנדל"ן נץ) וסוחר נשק, היה מעורב ב-2015 בעסקת בה היה לו עניין אישי בין חברת מנדלסון תשת 0.06%  ששימש אז היו"ר שלה, לקיבוץ צרעה, אך ניגוד האינטרסים התגלה לאחר שזו נחתמה (לטענתו: לפני כן). ועדת הביקורת באוקוואריוס המליצה על ההסכם מול אליה וגם הדירקטוריון אישר אותו. נימוקי ועדת הביקורת נשענים רק על הצעות התיווך שקיבלה עד כה, וגם בשלבים מוקדמים יותר של חיי החברה.  בראיונות המנכ״ל גל פרידמן סיפר על הפיתוח העסקי ואבני הדרך שהגשימה אקוואריוס. אם ככה, ניתן להעלות על הדעת שפנייה יזומה להליך תחרותי היתה מושכת אליה הצעות עדכניות ואטרקטיביות לשירותי תיווך. הדרך בה בחרה החברה סתמה מראש את הגולל על תרחיש זה.

אקוואריוס מייצרת מנוע בעירה פנימית לינארי, המבוסס על מימן ומורכב כולו מחלק אחד. אחד השימושים שלו הוא כגנרטור המספק גיבוי במקרה של הפסקות חשמל בתשתיות חיוניות. בחברה שואפים לחדור לארצות הברית וסימנו את התעשיות הביטחוניות שם כשוק יעד, ועל כן ברצונם לנצל את קשריו של אליה, עליהם הצהיר בפני החברה.

אחד מנימוקי ועדת הביקורת לאישור ההתקשרות מלמד על אופי העסקאות בתעשיות הביטחוניות, על חשיבות ההיכרות הבלתי אמצעים בין האורגנים או במלים אחרות על היד רוחצת יד. "חברי הוועדה והדירקטוריון בדעה כי בהתחשב באופי השירותים נשוא ההסכם, אשר מבוססים בעיקרם על קשרים אישיים בין המנהלים ובין הלקוחות האסטרטגיים הפוטנציאליים, ביצוע הליך תחרותי במסגרתו ניתן לקבל הצעות מתחרות לקבלת שירותים דומים ביחס לאותם סוגי לקוחות, לצד הקשרים, הכישורים והניסיון הנדרשים לשם כך, אינו מתאים או אפשרי בנסיבות העניין".

התרגום לעברית: מתווך אחר שלא מכיר את הלקוחות אישית, לא יצליח למכור את המוצר. למה בעצם? אם באמת יש תועלת וצורך, הזהות על פניו לא אמורה להיות חשובה. ולהבדיל: הרי אם ישראל זקוקה לעוד צוללות מתיסנקרופ, מה זה משנה אם שייקה ברקת יתווך בעסקה או שיהיה זה מיקי גנור? נבהיר כי אין פה כל רמיזה לחשדות מהפרשה ההיא או להתנהלות שאינה חוקית, לא באקוואריוס ולא אצל אליה בפרט, אך כאמור הדיווח מאיר זרקור על מידת הקרבה הרבה דרושה בין הצדדים בשוק הבטחוני.

כמקובל בהסכמי תיווך, לפי תנאי ההסכם המובא לאישור בעלי המניות באסיפה, אליה לא יקבל ריטיינר קבוע, כי אם דמי הצלחה, כלומר אחוזים במכירות של עסקאות ללקוחות בטחוניים בארצות הברית שיצליח להוציא לפועל. בגין רווחים של עד 10 מיליון דולר הראשונים יקבל 10% מהרווח, לאחר מכן ועד 20 מיליון דולר 8%, ומעל לסכום זה 6%. על התקשרויות השקעה במחקר ופיתוח אותן סגר עבור החברה יקבל 8% מהסכום המושקעה מצד השותפה שבינה לבין אקוואריוס תיווך.

ככל שיתווך בין אקוואריוס לחברה שתייצר עבורה את מנוע הבעירה או מוצרי OEM אחרים, יקבל כנגד תמלוגים ממכירות של עד 10 מיליון דולר הראשונים 8%; בין 10-15 מיליון דולר 6% בין 15-25 מיליון דולר 5% ומעל סכום זה 3%.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

עוד נקבע, כי לאקוואריוס תינתן אופציה לרכוש 51% מהחברה של אליה שתעסוק בתיווך עבורה, למימוש במשך חמש שנים מכניסת ההסכם לתוקף. "במחיר מימוש שיחושב על פי שווי חברה של הנציג שיוסכם על ידי הצדדים" או לחלופין בתרחיש של היעדר הסכמה, על ידי מעריך שווי עצמאי שימונה "בהסכמת הצדדים בתום לב", לשון הדיווח.

אם אכן יחתם ההסכם, על החברה של אליה יהיה להציג בפני אקוואריוס תוך 30 יום תכנית עבודה שנתית לביצוע השירותים עם יעדים לשנתיים הקרובות, אותה תצטרך אקוואריוס לאשר. כך יעשה בכל אחת משנות ההסכם. חריגה מלוח הזמנים או תכנית שלא תאושר על ידי החברה תאפשר ביטול של הבלעדיות שתינתן לאליה בתיווך מוצריה של אקוואריוס.

ביוני דיווחה החברה על מזכר הבנות עם חברת האנרגיה Kampac International (KIP) המאוגדת בבריטניה ושזרוע האנרגיה המתחדשת שלה ממוקמת בדובאי. המזכר עסק בהקמה משותפת של מפעל באמירויות המאוחדות לייצור מוצרים לתעשיית הרכב, המבוססים על הטכנולוגיה שפיתחה אקוואריוס. ל-KIP ניתנה אופציה לרכישה של עד 10% מאקוואריוס לפי שווי חברה של 5 מיליארד דולר.

החברה נסחרת כיום לפי 1.1 מיליארד שקל בבורסת תל אביב, בדומה לשוויה בזמנו. בראיון לביזפורטל שהתקיים לאחרונה, אמר המנכ"ל פרידמן "אין חדש לדווח. יש תאריך והסכם מאד ברור. אם יקרה נודיע ואם לא יקרה נודיע. זה לא שחתמו על משהו ומאז כולם הלכו לישון".

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    אלי 01/11/2021 08:40
    הגב לתגובה זו
    פשוט תפסו פרייארים שישקעו בפח זבל הזה
  • 5.
    cutting the middlema 01/11/2021 08:06
    הגב לתגובה זו
    אם צריך לקחת שירותי תיווך כאלו יקרים ולהחזיר לבעלי השליטה חלק גדול מהרווחים כנראה שהמוצר מצריך שיכנוע "רציני" או שהוא פשוט לא מספיק טוב...
  • 4.
    מתי הזמנות? (ל"ת)
    שליקליק 31/10/2021 22:30
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    מה הקשר בין מנוע לשוק בטחוני? אין קשר (ל"ת)
    שמוליק 31/10/2021 22:26
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    עסקאות פיקטיביות עם דובאי, ניגוד עינינים, עש שהראש 31/10/2021 20:44
    הגב לתגובה זו
    עסקאות פיקטיביות עם דובאי, ניגוד עינינים, עש שהראשות ניירות ערך מתעוררת הסוסים בורחים מהאורווה
  • 1.
    Led 31/10/2021 19:13
    הגב לתגובה זו
    החברה עדיין בלי מכירות מהותיות ביחס לשווי שלה כ 1.1 מליארד . יש לו 4.18 אחוז . כלומר יש לו 45 מליון שקל בשווי של החברה כלומר כל ירידה או עלייה של 10 אחוז שווים לו כ 4 מליון ש"ח. זה סכום שאפשר לעבוד בשבילו גם ב "חינם". כל הכבוד ביזפורטל. שהבאתם את הכתבה הזו. הרבה יותר קל להיות נחמדים לכולם
זהב נפט ותבואה - גיוון סל מניות. קרדיט: נוצר עם AIזהב נפט ותבואה - גיוון סל מניות. קרדיט: נוצר עם AI

תיק ההשקעות שלכם צריך להיות גם בסחורות? התשובה של גולדמן סאקס

מחקרים מראים שבכל תקופה שבה מניות ואג"ח נשחקו ריאלית הסחורות סיפקו תשואה חיובית; אם ככה איזה משקל מומלץ להקדיש בתיק לסחורת כדי לצמצם את התנודתיות אבל לא להכביד על התשואה?
ליאור דנקנר |

מחקר שביצעו בגולדמן סאקס בחן נתונים היסטוריים רחבים וגילה תוצאה די עקבית. בכל התקופות שבהן מניות ואג"ח רשמו ירידה ריאלית, סל סחורות רחב נתן תשואה חיובית. הממצא הזה חזר על עצמו לאורך עשרות שנים, ומציב את הסחורות לא כמרכיב שולי או אקזוטי בתיק, אלא החזקה לגיטימית שמאחוריה העלות האמיתית של חומרי הגלם. בתקופות של אינפלציה גבוהה, מתחים גיאופוליטיים (כמו שחווינו בעוצמה לאורך השנה האחרונה), הסחורות תפקדו כמרכיב דפנסיבי, והם מקור לפיזור נוסף שצריכים לשקול כשבונים תיק.

אחרי שמסכימים בעניין הזה השאלה הופכת להיות גם פרקטית - כמה מקום קטגוריית ה"סחורות" צריכה לקבל. הניתוחים של מורגן סטנלי, CFA ופרמטריק נעים על אותו אזור: חשיפה של כ-10% לסחורות מפחיתה את התנודתיות של התיק ומשפרת את היציבות שלו בלי לשנות מהותית את התשואה השנתית הממוצעת.

כמובן שצריכים להתייחס גם לאילו סחורות נכנסות לתיק, מה המשקל של אנרגיה מול מתכות בסיסיות, ומה רמת הקשר בין כל אחד מהקבוצות לתנאי המאקרו ולסיכונים שאנחנו מוכנים "לסבול" כמשקיעים.

למה בכלל סחורות? איך הן מתנהגות כשמחירים עולים

סחורות משחקות לפי חוקים קצת אחרים. מניות ואג"ח תלויים ברווחיות של חברות, בציפיות צמיחה ובריבית. סחורות מסתכלות יותר "על הרצפה": כמה נפט מוציאים מהאדמה, כמה תבואה נקצרת, כמה מתכת נכרתת.

כשהאינפלציה מתגברת, חומרי הגלם בדרך כלל מתייקרים יחד איתה. לכן סחורות נתפסות כסוג של ביטוח על יוקר המחיה ועל כוח הקנייה של הכסף.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

זינוקים בביטוח - הראל כבר גדולה מהבנק הבינלאומי; קמהדע נפלה 5%

בדקנו: מי 3 המניות הכי טובות של דצמבר (בינתיים) ומה הסיבות?  אוריון זינקה ב-18% ביומה הראשון בבורסה, סוגת עלתה 2%

מערכת ביזפורטל |

  


מניות הביטוח ממשיכות לזנק. מדד הביטוח טס - מדד ת"א-ביטוח  

הראל כבר עולה בשווי על השווי של הבנק הבינלאומי - תראו כאן את השווי של חברות הביטוח הגדולות מודגש בצהוב, ואת המיקום שלהן בטבלת החברות הגדולות בבורסה: 

דו"ח חדש של אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר מציג תמונת מצב חיובית של ההשקעות הזרות בישראל. בעוד שנת 2024 הסתיימה בירידה מתונה, הנתונים לחציון הראשון של 2025 מצביעים על התאוששות משמעותית בזרימת ההון הזר למשק. על פי הדו"ח, בחציון הראשון של שנת 2025 נרשמו בישראל השקעות זרות ישירות בהיקף של כ-10.2 מיליארד דולר. מדובר בחציון החזק ביותר מאז שנת 2021, שבה נרשמו השקעות בהיקף של כ-14 מיליארד דולר באותה תקופה. נתון זה מייצג עלייה של 35% לעומת החציון המקביל בשנת 2024, שבו הסתכמו זרמי ההשקעות הנכנסות בכ-7.5 מיליארד דולר בלבד. ד"ר שמואל אברמזון, הכלכלן הראשי במשרד האוצר, מציין בדבריו הפותחים את הדו"ח: "ההתאוששות נתמכת בהתפתחויות אזוריות חיוביות ובהסרת איומים ביטחוניים, אשר תרמו להפחתת פרמיית הסיכון של ישראל, לירידה בתשואות האג"ח לטווח ארוך, לחזרת חברות תעופה זרות ולעלייה במדדי המניות המקומיים." - השקעות זרות בישראל: המחצית הראשונה של 2025 החזקה ביותר מזה ארבע שנים