גל פרידמן יור אקוואריוס
צילום: רמי זרנגר
ראיון

"אקוואריוס הלכה להנפקה כגיוס חירום כדי להבטיח את עתיד החברה"

היו"ר גל פרידמן מספר על ההשקעה המסתמנת מהענקית TPR בחברה הבת ביפן, לפי שווי השקול ל-30% מאקוואריוס כולה. לדבריו, היחס הזה אינו משקף את ההזדמנות - שעיקרה בסין, הודו ודרום אמריקה. "רמות הסקפטיות כלפינו היו די מופרעות", הוא טוען
איתי פת-יה | (5)
נושאים בכתבה אקוואריוס יפן

"כמו הרבה חברות יפניות, TPR יצרו איתנו קשר לפני שנתיים, וסיכמנו על השקעה של 10 מיליון דולר בשתי פעימות. בין הראשונה לשנייה הנפקנו בתל אביב, אז אמרנו להם 'אל תכנסו, אנחנו לא רוצים לגייס עוד כסף – ניתן לכם אופציה להשקעה בחברת הבת ביפן". את הדברים האלה אומר בשיחה עם ביזפורטל גל פרידמן, יו"ר אקוואריוס מנוע -6.88%  שזה עתה דיווחה כי ייתכן ואותה TPR, ענקית בשוק יצור חלקי המנועים, עשויה להפוך למשקיעה אסטרטגית בהסכם שיעריך את שווי הפעילות ביפן בכ-30% משווי אקוואריוס כולה בבורסת תל אביב.

למעשה, כך מספר פרידמן, הפעימה השנייה של ההשקעה של TPR באקוואריוס האם לא הייתה זמינה בפניהם כשהיו צריכים אותה. כשכבר כן היו נכונים לבצע את ההשקעה, לא היה בכך צורך, עקב הגיוס בתל אביב.

"כשהנפקנו בנובמבר 2020, TPR היו סגורים וכך גם כל העולם. לא ידענו לאן השווקים הפיננסיים ילכו. הסניפים שלנו בישראל, פולין וגרמניה היו סגורים. להנפקה בתל אביב הלכנו בעצם כגיוס חירום, לא התכוונו לעשות את זה. גייסנו מהציבור כדי להבטיח את עתיד החברה. אחרי שהדללנו ב-20% היו לנו 60 מיליון דולר בקופה, והיה מיותר לגייס עוד".

אקוואריוס מייצרת מנוע בעירה פנימית לינארי, המבוסס על מימן ומורכב כולו מחלק אחד. השימושים שלו יכולים להיות ברכבים, וכן כמקור אנרגיה זמין לגנרטורים (כגיבוי במקרה של הפסקות חשמל) בתשתיות חיוניות, למשל מתקני דור חמישי בסלולר, או באיזורים לא מחוברים לרשת חשמל.

לפי מזכר ההבנות, TPR תקבל 20% מהחברה הבת, בתמורה ל-20 מיליון דולר, ולפי שווי של 100 מיליון דולר. אקוואריוס נסחרת בתל אביב לפי 1.1 מיליארד שקל. ל-TPR ולחברות קשורות תהיה זכות בלעדית לייצור המנועים של אקוואריוס ביפן והיא זו שתפיץ אותם במדינה. נושאים נוספים לגביהם עשויים הצדדים לשתף פעולה הם יצור ואספקה של חלקים מ-TPR לאקוואריוס (חלקים הכרחיים למוצר של החברה, שכיום מיוצרים בהיקף מסוים על ידי TPR וכן על ידי אחרות) וייצור והרכבה של מנועים וגנרטורים על ידי TPR.

"יפן היא הראשונה בעולם ליישם את כלכלת המימן החדשה. יש שם תחנות דלק-מימן. יפן היא גם מעצמת ייצור מנועים", מסביר פרידמן על הייחודיות בשוק זה.

השווי של הפעילות ביפן לפי מזכר ההבנות הזה הוא בין רבע לשליש משווי החברה כולה. אלה הפרופורציות גם של ההזדמנות שלכם? זה הנתח שיתפסו המכירות ביפן אם ימומש הפוטנציאל?

"לא. אם תיקח את התוצר העולמי תראה שיפן מהווה נתח רק של 7% בו".

אבל על פניו יכול להיות שבשוק הרלוונטי אליכם הנתח שלה גדול הרבה יותר. דיברת קודם על אימוץ המימן בתחום הרכב.

"תחום הפעילות הרחב יותר הוא יצור חשמל מבוזר, ובו במדינות כמו הודו, סין ודרום אמריקה הביקושים הגבוהים ביותר. ביפן דווקא פחות. בשנה האחרונה, אם בוחנים הפסקות חשמל שהשפיעו על יותר ממיליון איש, אפשר לראות שהן היו בשווקים שציינתי. ביפן נמכור פחות גנרטורים מאשר בהודו".

קיראו עוד ב"שוק ההון"

עדכן איפה הדברים עומדים עם הקמת מפעל היצור בדובאי עם Kampac הבריטית?

"אין חדש לדווח. יש תאריך והסכם מאד ברור. אם יקרה נודיע ואם לא יקרה נודיע. זה לא שחתמו על משהו ומאז כולם הלכו לישון. מאז הראיון הקודם שלנו בנושא, הפכנו לאחת משתי החברות היחידה שהפעילה מנוע על בסיס גז מימן וצילמה את זה.

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    עבודה בעיניים 19/10/2021 17:18
    הגב לתגובה זו
    ויש כאלה שמברברים על 'השקעות מסתמנות'
  • 2.
    מתוך מטרה לקפוץ למנוע המתודלק במימן. עדיין מייצרים 19/10/2021 09:51
    הגב לתגובה זו
    מתוך מטרה לקפוץ למנוע המתודלק במימן. עדיין מייצרים מכוניות היברידיות אבל הכיוון הוא מימן. יהיה מעניין…
  • 1.
    רק מזומן 18/10/2021 14:44
    הגב לתגובה זו
    מימן לא זמין היצור יקר החלומות בחינם.
  • איש חזון 18/10/2021 20:50
    הגב לתגובה זו
    רוב האנשים כמוך. חסרי חזון, לסרי מעוף. עובדים ו/או משקיעים רק בדברים בטוחים. את הקוואטום ליפ עושים אנשים חולמים ונחושים. נכון, נכשלים גם, אבל כשמצליחים, הם משנים את העולם. אתה עוד אחד שיושב על הגדר ומצטרף (אם בכלל) רק כשזה מוכח. מה שברור, אתה סתם חסר מעוף. יבש כמו הטוסט שאכלתי בצהריים.
  • לקשקש במקלדת זול (ל"ת)
    מזומן נשחק ונעלם 18/10/2021 17:02
    הגב לתגובה זו
בנק פיקדון (דאלי)בנק פיקדון (דאלי)

כמה תקבלו בפיקדונות - והאם הם הופכים לאטרקטיביים יותר מקרנות כספיות?

התשואה על המק"מים ירדה ל-3.5%, הבנקים בקרוב יורידו את הריבית על פיקדונות. הקרנות הכספיות עשויות לספק תשואה נמוכה מפיקדונות

מנדי הניג |

סיום המלחמה והחזרת החטופים ישפיעו על ההשקעות הסולידיות. תך ימים נפלה תשואת המק"מ ל-3.5%. אגרות החוב עלו והתשואה האפקטיבית ירדה, והשאלה שמשקיעים סולידים שואלים את עצמם - מה עדיף? קרנות כספיות או פיקדונות? או אולי בכלל מק"מ. לכאורה, לא אמור להיות שינוי בטעמים בגלל סיום המלחמה, אבל התוצאה העקיפה של סיום המלחמה על השוק היא הפחתת ריבית צפויה. השוק המקומי מגלם הפחתת ריבית גדולה - לכיוון 3.5% תוך שנה. רואים את זה במחירי האג"ח והמק"מ. 

הורדת ריבית צפויה ובקצב גדול לא משפיעה על מחזיקי הפיקדונות הקיימים, אבל היא תשפיע על הפיקדונות החדשים. הבנקים צפויים להוריד את הריבית במהירות ועדיין תוכלו למצוא פיקדונות בריבית של כ-4% בשנה.

המק"מים כבר עשו התאמה מלאה ל-3.5%, והקרנות הכספיות צפויות להניב מתחת ל-4%. הן עכשיו עם נכסים שמספקים תשואה שנתית של 4.2%-4.3%, אבל כשהן יגלגלו את הנכסים כי הנכסים שלהן הן לטווח מאוד קצר - חודשים בודדים, הן ירכשו נכסים סולידים בתשואה נמוכה יותר. ככה זה בשוק של ריבית יורדת. המשמעות היא שמי שרוצה תשואה שקלית טובה לשנה כנראה יקבל אותה דווקא בפיקדונות שהן לרוב מוצר נחות מהקרנות הכספיות. 

שינוי תשואות בשוק

התהליך הזה מתחיל בשוק המק"מים, שם התשואה השנתית ירדה בימים האחרונים לכ-3.5% אחרי שהיתה לפני שבוע-שבועיים כ-4%.  הירידה משקפת כאמור את הציפיות של השוק להורדת ריבית קרובה, כנראה  כבר בהחלטת בנק ישראל ב-24 בנובמבר. במצב כזה, כל אפיק שמתבסס על השקעה לטווח קצר מאוד - כמו קרנות כספיות - חוטף ראשון את השינוי. הקרנות האלה מחזיקות נכסים קצרים, לרוב לפדיון של עד שלושה חודשים, וכשהריבית בשוק יורדת, הן צריכות לחדש את ההשקעות-החזקות בריבית יותר נמוכה. זה קורה כמעט אוטומטית, ומוביל לכך שהתשואה שלהן נשחקת בהדרגה כל חודש.

לעומתן, פיקדון בנקאי לשנה מאפשר לכם לנעול את הריבית עכשיו -  בכ-4% בשנה בממוצע, אם כי זה עניין של ימים עד שזה יירד דרמטית. עכשיו זה הדקה ה-90 ליהנות מריבית של כ-4% לאורך שנה, גם אם הריבית תרד, בפיקדון שקלי בריבית קבועה מובטחת לכם הריבית הנקובה בעת ההפקדה. 

ניתוח דוחות כספיים (GEMINI)ניתוח דוחות כספיים (GEMINI)

הבורסה בשנתיים של מלחמה - מי הרוויח ומי נשאר מאחור?

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה מלחמה בורסה

ברקע היום ההיסטורי שבו החטופים החיים שבו לישראל, נדמה שגם שוק ההון נכנס בהדרגה לשלב "היום שאחרי". מעבר לשינוי במציאות הביטחונית והמדינית, מדובר גם ברגע מתאים להביט אחורה - אחרי יותר משנתיים של מלחמה ולמרות אי ודאות מתמשכת, הבורסה בתל אביב רשמה שגשוג יוצא דופן.

למרות הצניחה בתחילת הלחימה והחשש מהאטה חדה, כל הסקטורים המרכזיים סיימו את התקופה בעליות. חלקם, כמו הביטוח והבנקים, הציגו תשואות תלת ספרתיות, תוצאה ישירה של יציבות פיננסית, רווחיות גבוהה, וזרימת כספים לשוק המקומי.



TRADINGVIEW


הסקטור הפיננסי הוביל את השוק


שני הסקטורים הבולטים של השנתיים האחרונות היו הפיננסיים: הביטוח והבנקים.

מדד הביטוח זינק ביותר מ-240%, כשהחברות בענף הציגו רווחי שיא לאורך התקופה. סביבת הריבית הגבוהה סיפקה רוח גבית משמעותית, הגדילה את רווחי ההשקעות בתיקי הנוסטרו ואת הכנסות המימון, לצד עלייה בפרמיות בביטוחי חיים, בריאות ורכב. בנוסף, הבורסה החזקה תרמה לעליות שווי בתיקי הנכסים, והמשקיעים חזרו למניות הביטוח לאחר תקופה ארוכה של תמחור חסר.

גם מערכת הבנקאות נהנתה מתנאים תומכים. הריבית הגבוהה יצרה רווחי עתק לבנקים, שהציגו דוחות עם רווחיות גבוהה בכל רבעון, וחלוקות דיבידנד נדיבות שהגיעו ל-50% מהרווחים תמכו בביקושים למניות הבנקים. במקביל, היציבות היחסית של השוק המקומי והיעדר חשש ממשי ליציבות פיננסית הפכו את הבנקים למקלט בטוח בעיני המשקיעים, ומדד ת"א בנקים עלה ביותר מ-115%.