דוחות

ההכנסות של ווישור צמחו ב-150%, הרווח שילש עצמו

החברה הרוויחה כ-3 מיליון שקל ברבעון 
גלעד מנדל | (1)
נושאים בכתבה איילון ווישור

חברת הביטוח הדיגיטלי ווישור גלובלטק 0.86%  דיווחה על הכנסות נטו (בניכוי החלק של מבטחי המשנה שאינו של החברה) של כ-20.2 מיליון שקל ברבעון השני של השנה, גידול של כ-146% אל מול הכנסות נטו של כ-8.2 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.

בשורה התחתונה הציגה החברה רווח נקי של כ-3 מיליון שקל, כמעט פי שלוש בהשוואה לרווח נקי של 1.1 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.

הצמיחה יפה, נראה שהשוק כבר מתמחר אותה בתוך שווי השוק של החברה הנסחרת לפי שווי של כ-338 מיליון שקל - כלומר מכפיל של 28 על הרווח שהציגה בנרמול שנתי.

השאלה הגדולה היא האם החברה תצליח להמשיך לצמוח גם בהיקפים גדולים יותר ולהצליח להמשיך להצמיח את שירות הביטוח הדיגיטלי של החברה.

לאחרונה דיווחה החברה על כך שחתמה על הסכם לרכישת השליטה בחברת הביטוח איילון 2.78% , כאשר איילון ווישור נחשבות להפכים מוחלטים בענף הביטוח. ווישור נחשבת לחברה מאוד טכנולוגית, צומחת אך קטנה  מבחינת הפרמיות המשולמות לה. מנגד, איילון נחשבת לאחת החברות הכי פחות טכנולוגיות בענף הביטוח, לא צומחת אך גדולה. עם זאת, למרות שהעסקה היא לא "ברציונל" של הכניסה לדיגיטל, רבים בתחום הביטוח מסבירים כי איילון היא חברה טובה ומדובר על מחיר הזדמנותי. 

כך או אחרת, הנהלת החברה מדווחת כי הכנסות החברה מפרמיה מורווחת ברוטו יותר מהוכפלו במחצית הראשונה של השנה לעומת תקופה מקבילה והסתכמו ב-132.7 מיליון שקל,  ברבעון השני גדלה הפרמיה המורווחת ברוטו ב-109% ל-68.1 מיליוןשקל; הגידול הינו בכל שלושת תחומי הפעילות של הקבוצה.

 

סך הכנסות החברה בחציון הראשון הסתכמו ב-58.9 מיליון גידול בשיעור של 251% ביחס לחציון אשתקד וסך של 30.8 מיליון שקל ברבעון השני של השנה, גידול בשיעור של 130% ביחס לרבעון מקביל אשתקד.

יוחנן דנינו, יו"ר  ווישור גלובלטק, אמר על רקע פרסום התוצאות: "ווישור ממשיכה לצמוח בכל תחומי פעילותה ומעמיקה את אחיזתה בשוק הביטוח המקומי. הפלטפורמה הייחודית של ווישור, עם ביטוח מותאם אישית ותהליכים מונעי דאטה והצעת ערך אטרקטיבית ללקוחות הקצה הם חלק ממהפכה צרכנית שאנו גאים לקחת בה חלק ולהוביל. כפי שפורסם בימים אלה ווישור ביטוח מציגה את הציון הגבוה ביותר במדד השירות של רשות שוק ההון ביחס לכל חברות הביטוח בישראל.

"ווישור ממשיכה לפעול בשתי זירות במקביל. האחת, בינלאומית, בה היא שוקדת על קידום הפעילות בארצות הברית וחותרת לקבלת רישיונות פעילות במדינות נוספות שנבחרו. כמו כן החברה הקימה מרכז פיתוח בהודו, אליו היא מגייסת בימים אלו עשרות עובדי פיתוח לחיזוק תשתיות החברה. בזירה השנייה, המקומית בישראל, ווישור מתקדמת בהתאם לשלבי אישור עסקת אילון, בדרך להשלמת העסקה האסטרטגית. זו תקופה מרתקת ומלאת הזדמנויות ואנו סמוכים ובטוחים שהשנים הקרובות יהיו קרקע פורייה לצמיחת הפעילות ויישאו פרי עבור לקוחות החברה ובעלי המניות".

  

הנהלת החברה מעדכנת כי עם ההתרחבות הצפויה של הקבוצה לשוק הביטוח האלמנטרי בארה"ב, עשויה הקבוצה להצטרף לחברות ביטוח דיגיטליות נוספות הפועלות בארה"ב (חלקן הוקמו על ידי יזמים ישראלים), וביניהן: HIPPO, Next Insurance, Lemonade, Metromile,Root  ואחרות. בשונה מאחרים, קבוצת Wesure, הציגה, כבר לאחר שנתיים ראשונות של פעילות, רווח מתחום פעילות הביטוח בישראל, נתון תקדימי גם ביחס לזירה העולמית

קיראו עוד ב"שוק ההון"

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    אז מדוע המניה בבוסת ת"א לא מפסיקה לרדת ? (ל"ת)
    אריה 05/09/2021 15:14
    הגב לתגובה זו
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמסחר בזמן אמת – קרדיט: AI

מחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?

מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון



מנדי הניג |

משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות. 

בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע,  ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.

מדד הפחד כמנבא תשואות

במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.

הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.

פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

ארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב

ארית התחזקה אחרי שחזרה בה מקידום הנפקת רשף בהמשך לאיומים ממוסדיים כי לא ישתתפו בהנפקה כמו גם ביקורת רחבה על ההנפקה; פוםוום הודיעה על התקשרות עם קבוצת פארקי שעשועים אירופית ועלתה; נעילה חיובית במדדים לאחר פתיחה מעורבת כשמגזר הפיננסים בלט לחיוב עם קפיצה של 1.6% בבנקים ו-2.5 בחברות הביטוח
מערכת ביזפורטל |

המדדים נעלו בטריטוריה חיובית, ת"א 35 סגר ב-3,540 נקודות כשעלה 0.97%, ת"א 90 התחזק גם הוא ב-0.69%.

בהסתכלות ענפית - מדד הבנקים קפץ 1.66% בעוד ת"א ביטוח זינק 2.55%. ת"א נדל"ן מחק את הירידות וסגר ביציבות סביב ה-0, ת"א נפט וגז היה החריג שירד היום 0.21% - מחזור המסחר ליום הראשון של השבוע הסתכם ב-1.414 מיליארד שקל.


ימים ספורים אחרי מסירת מערכת "חץ 3" לגרמנים, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ נחת בישראל לביקור שיחזק את היחסים בין המדינות וידון בענייני השעה. בהתייחסות לזירה הבטחונית אמר נתניהו בנאומו לצד הקנצלר כי "השלב הראשון בעסקה כמעט הסתיים. מקווים בקרוב לנוע לשלב השני שהוא הקשה יותר".


איך ייראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.

תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה - איך יראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?