ארנון אהרון מנכל לודן
צילום: אתר החברה

לודן: ההכנסות מבקרה ותוכנה עלו ב-38%, הרווח הנקי עלה ב-2%

ההכנסות ממגזר ההנדסה ירדו ב-9%, הרווח הגולמי ירד בלמעלה מ-3%, אבל הרווח התפעולי עלה מעט. משבר הקורונה באירופה השפיע על תוצאות החברה, אבל המניה עולה ב-4%
ארז ליבנה |
נושאים בכתבה לודן

בסוף, בשורה התחתונה, למרות התקופה והסביבה העסקית המורכבת, לודן 0% הצליחה לעלות את הרווח הנקי ב-2%, מרמה של קצת פחות מ-4.3 מיליון שקל לקצת יותר מ-4.4 מיליון שקל, כשהרווח הנקי מפעילות נמשכת עלה בלמעלה מ-17% מ-4.6 מיליון ל-5.4 מיליון, אבל כשההפסד מפעילות מופסקת עלה בלמעלה מ-230% למיליון שקל - בשל השפעות המגפה באירופה. 

ההכנסות ברבעון השני רשמו עלייה של כ-1.8% והסתכמו בכ-127.7 מיליון שקל, בהשוואה לכ-125.4 מיליון שקל ברבעון השני אשתקד. "הגידול מול רבעון שני של 2020 מיוחס בעיקר לפעילות בישראל בקיזוז קיטון במחזורי הפעילות במערב אירופה", כתבו בחברה.

 

במחצית הראשונה של 2021 רשמו הכנסות הקבוצה קיטון של כ-4.1% לכ-251.8 מיליון שקל, בעיקר בשל השפעת משבר הקורונה העולמי על פעילות החברה במערב אירופה בקיזוז גידול במחזור ההכנסות במגזר תוכנה ובקרה בישראל.

 

בחלוקה מגזרית, הכנסות מגזר ההנדסה ברבעון השני רשמו קיטון של 8.9% לכ-88 מיליון שקל, בעוד שהכנסות מגזר התוכנה והבקרה רשמו עלייה של 37.8% ל-39.6 מיליון שקל. בששת החודשים הראשונים של השנה רשמו הכנסות מגזר ההנדסה ירידה לכ-176.5 מיליון שקל, בעוד שההכנסות במגזר התוכנה ובקרה עלו לקצת יותר מ-75 מיליון שקל.

 

"הקיטון בהכנסות במגזר ההנדסה מיוחס לקיטון בהיקפי הפעילות במערב אירופה כתוצאה ממשבר הקורונה העולמי בקיזוז גידול בהיקפי הפעילות בישראל. הגידול בהכנסות במגזר התוכנה ובקרה מיוחס לביצוע פרויקטים בתחום התחבורה הציבורית ולעלייה בתיק התחזוקה", כתבו בחברה.

 

הרווח הגולמי הסתכם ברבעון החולף בכ-14.7 מיליון שקל או כ-11.5% ממחזור ההכנסות, לעומת רווח גולמי של כ-14.9 מיליון שקל או כ-11.9% מסך ההכנסות ברבעון השני אשתקד – או ירידה של 3.4%. בסך החצי שנתי, החברה מציגה יציבות בשיעור הרווח הגולמי בתמהיל שונה בין מגזרי הפעילות בארץ ובמערב אירופה.. הרווח הגולמי במחצית הראשונה הסתכם בכ-27.8 מיליון שקל או כ-11.1% מהמחזור, לעומת כ-28.7 מיליון שקל במחצית הראשונה של 2020, או כ-10.9% מסך ההכנסות. הגידול בשיעור הרווח הגולמי מיוחס לעלייה ברווחיות פעילות ההנדסה ופעילות תוכנה ובקרה בישראל.

 

הרווח התפעולי אחרי הכנסות (הוצאות) אחרות רשם ברבעון השני של השנה עלייה של למעלה מ-8 מיליון שקל או כ-6.5% מסך ההכנסות, בהשוואה לכ-7.7 מיליון שקל או כ-6.2% מהמחזור ברבעון השני אשתקד.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

 

"הגידול בשיעור הרווח התפעולי מיוחס לגידול בשיעור הרווח הגולמי ולעלייה בהכנסות אחרות", נמסר מהחברה. במחצית הראשונה של 2021 הסתכם הרווח התפעולי בכ-14.5 מיליון שקל או כ-5.8% מהמחזור, עלייה בהשוואה לכ-13.6 מיליון שקל או כ-5.2% מהמחזור במחצית הראשונה של 2020.

 

מנכ"ל לודן ארנון אהרון ציין עם פרסום הדוחות כי "הרבעון השני של השנה עומד בתחזיות וממשיך להתאפיין בחלקו ממשבר הקורונה בעולם. הפעילות בהולנד ממשיכה לדשדש אך מציגה איזון, ואני מקווה כי במחצית השנייה של 2021 נראה שיפור בביצועים. חטיבת תוכנה ובקרה ממשיכה להציג תוצאות טובות עם שיפור בכל הפרמטרים הפיננסיים ועם כניסה לפרויקטים חדשים. הגדלנו את ההשקעה בפיתוח ממקורות עצמיים כדי להמשיך ולהוביל בתחום התחבורה הציבורית בארץ ובחו"ל.

 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בזק
צילום: לילך צור

תשואה סולידית של 8% בחצי שנה על הנייר: בי קום בדרך לפירוק אחרי מכירת בזק

אחרי מכירת יתרת ההחזקה בבזק, הערך הנכסי עומד על 27 שקל למניה מול כ 25 שקל בשוק. הפער מגלם 8%, כששורה של הוצאות ותשלומים משפטיים יכולה לצמצם את המספר לאזור 5% עד 6% בחישוב שמרני מאוד

ליאור דנקנר |

בי קומיוניקיישנס 5.8%  מתקדמת לפירוק וחלוקה לבעלי המניות אחרי שמכרה את יתרת המניות שלה בבזק 5.1% . לפי מצגת החברה הערך הנכסי למניה עומד על 27 שקל, בזמן שבשוק היא נסחרת סביב 25 שקל. הפער מגלם תשואה סולידית של 8% בחצי שנה על הנייר, עם שחיקה אפשרית בגלל הוצאות ותשלומים משפטיים.

המכירה של בי קומיוניקיישנס מסמנת יציאה סופית של קרן סרצ'לייט ודוד פורר מההחזקה בבזק, אחרי קבלת אישורים שאפשרו ירידה מתחת לרף שמגדיר גרעין שליטה והפצה רחבה בשוק. בזק נשארת חברה בלי גרעין שליטה, והשאלה שחוזרת היא אם יתגבש בעל בית חדש דרך איסוף מניות מהמוסדיים ובמסחר בשוק.

במקביל, זה שבזק בלי גרעין שליטה לא מחייב מהלך מיידי. אבל זה כן מעלה מחדש את הדיון על גופים שמסתכלים על עסקה ארוכת טווח, בעיקר כאלה שיודעים לעבוד עם תזרים יציב ומינוף.


גרעין השליטה והאם בזק יכולה להתייעל

בין השמות שעולים בשיחות בשוק מופיעות קיסטון וקרן תש"י. ההיגיון של קרנות תשתית בבזק נשען על שני דברים שנוטים לעבוד להן טוב. הראשון הוא יציבות תזרימית של עסק תקשורת גדול עם תשתיות לאומיות. השני הוא יכולת לבצע רכישה במינוף, כלומר לשלב הון עצמי עם חוב, מתוך הנחה שמימון זול יחסית משפר את התשואה לאורך זמן.

אבל מול ההיגיון הזה עומדת נקודה פשוטה. בזק לא נסחרת כאילו היא מציאה. שווי השוק שלה סביב 18.5 מיליארד שקל והמניה במכפיל רווח של כ-13 עד 14. בהשוואה עולמית, מכפילים בענף התקשורת נוטים להיות נמוכים יותר, ולכן קשה לבנות תרחיש של אפסייד מהיר רק מתמחור מחדש.

אינטרקיור
צילום: אינטרקיור

אינטרקיור נופלת: חוב בספק של 27 מיליון שקל מבזלת

צניחה ש כ-13% במניה לשווי של 200 מיליון שקל; בזלת נמצאת בסוג של הסדר חוב. על התוצאות של אינטרקיור, היקף החשיפה ביחס לשווי והעתיד

רן קידר |
נושאים בכתבה אינטרקיור

מניית אינטרקיור -12.72%  ירדה ב-12.7% לאחר שבשבוע שעבר, בזלת שהיא ספקית של אינטרקיור החלה בהליך ארגון מחדש מטעם בית משפט. החשיפה הכספית של אינטרקיור מגיעה לכ-27 מיליון שקל. סכום משמעותי מתוך שווי השוק של החברה הפועלת בתחום הקנאביס שנסחרת ב-200 מיליון שקל. 

חלק מהסכום עשוי להיגבות במקביל להסדר חוב ומכירת הפעילות של בזלת, אך צפוי שתהיה תספורת. "המכה" הזו לאינטרקיור היא סוג של הוצאה חד פעמית, אבל בשנים האחרונות, יש הרבה "הוצאות חד פעמיות" לרבות הפסדים בגלל המלחמה והשיתוק של המפעל של החברה שנמצא סמוך לגדר. 

מנגד, הקנאביס גדל בביקושים בעולם, וצפוי לחזור לגדול גם בארץ, ואינטרקיור שהיא גם יבואנית, גם מייצרת בארץ וגם מייצאת לעולם, צופה ליהנות מהגידול העולמי. במחצית הראשונה של השנה 

במחצית הראשונה של השנה הסתמו הכנסות אינטרקיור ב-130 מיליון שקל, עלייה של 15% לעומת המחצית השנייה של 2024,. תזרים המזומנים התפעולי היה חיובי בסך של 12 מיליון שקל, לעומת תזרים שלילי של 43 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. מדובר במחצית האחת עשרה ברציפות שבה החברה מציגה EBITDA מתואם חיובי, שהסתכם ב-12.6 מיליון שקל (כ-10% מההכנסות). 

החברה מדווחת על המשך השיקום במתקן ניר עוז, שחידש את פעילות הייצור, הייבוא והמכירות לאחר מתקפת ה-7 באוקטובר. במקביל הושקו יותר מ-40 מוצרים חדשים, ההשקות הראשונות מאז אוקטובר 2023. עד סוף התקופה קיבלה אינטרקיור מקדמות פיצוי של 81 מיליון שקל מהרשויות בגין נזקי מלחמה, מתוך תביעות כוללות בהיקף של 251 מיליון שקל. יתרות המזומנים הסתכמו ב-54 מיליון שקל וההון העצמי עמד על 432 מיליון שקל.