גיא פישר אנרגיה מתחדשת
צילום: ביזפורטל

השקעת ESG נוספת למגדל: תשקיע 800 מיליון שקל בחברת סונדיקס

מגדל תשקיע בסונדיקס, יצרנית חשמל סולארית עצמאית (IPP) עם כ-300 פרויקטים ב-7 מדינות, בעיקר במערב אירופה וביפן; במגדל ביטוח מציינים כי העסקה צפויה להניב תשואה שנתית של כ-9-10%
סתיו קורן | (1)

חברת מגדל ביטוח 2.02% הודיעה על השקעה של 800 מיליון שקל בחברת סונדיקס, המתמחה בפיתוח והפעלה של פרויקטים סולאריים. את ההשקעה בחברה תבצע מגדל לצד קרן התשתיות של JP MORGAN, אשר גם בה משקיעה מגדל בהיקף השקעה של כ-3 מיליארד שקל (השקעה בפועל והתחייבויות עתידות). ההשקעה מורכבת מרכישה של 9% מהון החברה וכן השקעה בפרויקטים עתידיים הנמצאים בשלבי פיתוח בעתיד הקרוב.

סונדיקס היא יצרנית חשמל סולארית עצמאית (IPP) עם כ-300 פרויקטים ב-7 מדינות, בעיקר במערב אירופה וביפן. כמעט 90% מההכנסות העתידיות של החברה מגובות בתעריף רגולטורי או הסכם PPA בממוצע חוזים של כ-20 שנה. על לקוחות החברה נמנות בעיקר חברות חשמל מקומיות בדירוג השקעה. החברה עברה את שנת הקורונה בהצלחה, ללא עיכובים גדולים ובעמידה דומה לתקציב השנתי.

במגדל ביטוח מציינים כי העסקה צפויה להניב תשואה שנתית של כ-9-10% ולכן מגלמת הזדמנות להשקעה בתשואות גבוהות יחסית לתחום האנרגיות המתחדשות שמתאפיין בתשואות בראונפילד (נכסים מניבים, לאחר הקמה) של כ- 5-7% לרוב, במדינות מפותחות. התשואה הגבוהה נובעת מהיכולות התפעוליות של החברה ליצירת ערך בפרויקטים מניבים.

באמצעות ההשקעה, תזכה מגדל ביטוח לחשיפה לנכסי CORE מניבים שרובם המוחלט מגובה בחוזים לטווח ארוך. תחום הפקת חשמל ממתקנים של אנרגיה סולארית נהנה מתמיכה רגולטורית חזקה וממגמה של ביקושים גדלים לחשמל. סונדיקס מציגה מודל עסקי יציב וודאי יחסית בנכסים שהם Contracted במהותם וכבר זכתה לדריסת רגל חזקה בפעילות קרן התשתיות של JP MORGAN. כמו כן, מדובר בהשקעה שעולה בקנה אחד עם אסטרטגיית ההשקעות של הקרן שכן מדובר בהשקעה בנכסים בעלי סיכוני ביקוש נמוכים וחשיפה מעטה לשינויים אקסוגניים.

לאחר ביצוע ההשקעה, יעמוד היקף ההשקעות הישירות אקוויטי תשתיות בתחום האנרגיות המתחדשות תחת ניהול מגדל על למעלה מ- 3.5 מיליארד שקל בשנה החולפת.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    הנצ 23/08/2021 13:54
    הגב לתגובה זו
    כאשר מפרסמים ידיעה כזאת הקשורה למיזמים P.V הדבר החשוב ביותר הוא הפחת והשנים הנותרות למיזם ! כאשר מדברים על השעה של 100% ותשואה 8% ! היכן החזר הקרן ? בסוף התקופה אין יותר נכס !!! דוגמא: באם אורך חיי המיזם הוא 20 שנה והתשואה 8% לשנה הרי שיש להפחית קרן שנתית של 5% ! ואז התשואה הממוצעת היא הממותע של אורך המיזם - כלומר המח.מ הוא 10 והתשואה היא בשנה הראשונה 3% ובשנה העשירית היא 6% 3% על 50% קרן נותנת 6% ממוצע לפייכך המיידע איננו מספיק למשקיע !
בזק
צילום: לילך צור

תשואה סולידית של 8% בחצי שנה על הנייר: בי קום בדרך לפירוק אחרי מכירת בזק

אחרי מכירת יתרת ההחזקה בבזק, הערך הנכסי עומד על 27 שקל למניה מול כ 25 שקל בשוק. הפער מגלם 8%, כששורה של הוצאות ותשלומים משפטיים יכולה לצמצם את המספר לאזור 5% עד 6% בחישוב שמרני מאוד

ליאור דנקנר |

בי קומיוניקיישנס 5.8%  מתקדמת לפירוק וחלוקה לבעלי המניות אחרי שמכרה את יתרת המניות שלה בבזק 5.1% . לפי מצגת החברה הערך הנכסי למניה עומד על 27 שקל, בזמן שבשוק היא נסחרת סביב 25 שקל. הפער מגלם תשואה סולידית של 8% בחצי שנה על הנייר, עם שחיקה אפשרית בגלל הוצאות ותשלומים משפטיים.

המכירה של בי קומיוניקיישנס מסמנת יציאה סופית של קרן סרצ'לייט ודוד פורר מההחזקה בבזק, אחרי קבלת אישורים שאפשרו ירידה מתחת לרף שמגדיר גרעין שליטה והפצה רחבה בשוק. בזק נשארת חברה בלי גרעין שליטה, והשאלה שחוזרת היא אם יתגבש בעל בית חדש דרך איסוף מניות מהמוסדיים ובמסחר בשוק.

במקביל, זה שבזק בלי גרעין שליטה לא מחייב מהלך מיידי. אבל זה כן מעלה מחדש את הדיון על גופים שמסתכלים על עסקה ארוכת טווח, בעיקר כאלה שיודעים לעבוד עם תזרים יציב ומינוף.


גרעין השליטה והאם בזק יכולה להתייעל

בין השמות שעולים בשיחות בשוק מופיעות קיסטון וקרן תש"י. ההיגיון של קרנות תשתית בבזק נשען על שני דברים שנוטים לעבוד להן טוב. הראשון הוא יציבות תזרימית של עסק תקשורת גדול עם תשתיות לאומיות. השני הוא יכולת לבצע רכישה במינוף, כלומר לשלב הון עצמי עם חוב, מתוך הנחה שמימון זול יחסית משפר את התשואה לאורך זמן.

אבל מול ההיגיון הזה עומדת נקודה פשוטה. בזק לא נסחרת כאילו היא מציאה. שווי השוק שלה סביב 18.5 מיליארד שקל והמניה במכפיל רווח של כ-13 עד 14. בהשוואה עולמית, מכפילים בענף התקשורת נוטים להיות נמוכים יותר, ולכן קשה לבנות תרחיש של אפסייד מהיר רק מתמחור מחדש.

אינטרקיור
צילום: אינטרקיור

אינטרקיור נופלת: חוב בספק של 27 מיליון שקל מבזלת

צניחה ש כ-13% במניה לשווי של 200 מיליון שקל; בזלת נמצאת בסוג של הסדר חוב. על התוצאות של אינטרקיור, היקף החשיפה ביחס לשווי והעתיד

רן קידר |
נושאים בכתבה אינטרקיור

מניית אינטרקיור -12.72%  ירדה ב-12.7% לאחר שבשבוע שעבר, בזלת שהיא ספקית של אינטרקיור החלה בהליך ארגון מחדש מטעם בית משפט. החשיפה הכספית של אינטרקיור מגיעה לכ-27 מיליון שקל. סכום משמעותי מתוך שווי השוק של החברה הפועלת בתחום הקנאביס שנסחרת ב-200 מיליון שקל. 

חלק מהסכום עשוי להיגבות במקביל להסדר חוב ומכירת הפעילות של בזלת, אך צפוי שתהיה תספורת. "המכה" הזו לאינטרקיור היא סוג של הוצאה חד פעמית, אבל בשנים האחרונות, יש הרבה "הוצאות חד פעמיות" לרבות הפסדים בגלל המלחמה והשיתוק של המפעל של החברה שנמצא סמוך לגדר. 

מנגד, הקנאביס גדל בביקושים בעולם, וצפוי לחזור לגדול גם בארץ, ואינטרקיור שהיא גם יבואנית, גם מייצרת בארץ וגם מייצאת לעולם, צופה ליהנות מהגידול העולמי. במחצית הראשונה של השנה 

במחצית הראשונה של השנה הסתמו הכנסות אינטרקיור ב-130 מיליון שקל, עלייה של 15% לעומת המחצית השנייה של 2024,. תזרים המזומנים התפעולי היה חיובי בסך של 12 מיליון שקל, לעומת תזרים שלילי של 43 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. מדובר במחצית האחת עשרה ברציפות שבה החברה מציגה EBITDA מתואם חיובי, שהסתכם ב-12.6 מיליון שקל (כ-10% מההכנסות). 

החברה מדווחת על המשך השיקום במתקן ניר עוז, שחידש את פעילות הייצור, הייבוא והמכירות לאחר מתקפת ה-7 באוקטובר. במקביל הושקו יותר מ-40 מוצרים חדשים, ההשקות הראשונות מאז אוקטובר 2023. עד סוף התקופה קיבלה אינטרקיור מקדמות פיצוי של 81 מיליון שקל מהרשויות בגין נזקי מלחמה, מתוך תביעות כוללות בהיקף של 251 מיליון שקל. יתרות המזומנים הסתכמו ב-54 מיליון שקל וההון העצמי עמד על 432 מיליון שקל.