צביקה בארינבוים
צילום: יחצ

ההנפקה התמוהה של צביקה בארינבוים - מנרה איבדה 15% ביום הראשון; מי נכנס בהנפקה כדי להפסיד?

ההוצאות השוטפות של שותפות המו"פ, מנרה מוערכות בכ-8.7% מהכסף שגויס, זאת בנוסף לדמי הצלחה של 20% ולעלויות ההנפקה אשר חלקן הלכו אל השותף הכללי; הזהרנו בעבר מפני הנפקות של שותפויות מו"פ - מבדיקת ביזפורטל עולה - ההפסד הממוצע בהנפקות האלו: 20%
גלעד מנדל | (13)

שותפות המו"פ מנרה יהש 0%  שבניצוחו של פעיל שוק ההון צביקה בארינבוים, החלה להיסחר בבורסה לפני שבוע.  שותפות המו"פ גייסה כ-46 מיליון שקל בהנפקה ראשונה. זו הנפקה יחסית גדולה בהשוואה לבנצ'מארק של שאר שותפויות.

המסחר ביחידות ההשתתפות שלה התחיל ביום רביעי והשער בו היא נמצאת כרגע משקף הפסד של 11% למקורבים. ביום המסחר הראשון איבדה המניה 15%. איך זה ייתכן שמניה יורדת ביום הראשון ב-15% אחרי שההנפקה הצליחה? מי מכר וגרם לעצמו הפסד של 15% ביום אחד? איזה משקיע יקנה בהנפקה ומיד ימכור בהפסד? זה לא נשמע טוב, במיוחד בהינתן שביום המסחר הראשון היה מחזור גדול, כלומר לא סתם ירידה אקראית, אלא ירידה עם מחשבה מראש - המוכרים ידעו מה הם עושים. 

זאת לא פעם ראשונה שיש הנפקות שמראש ידוע שיכשלו ולמרות זאת הם מצליחות. הנפקה כזו הייתה הנפקה ששלחה את נוחי דנקנר לכלא - "הנפקת חברים" שהוא הוביל באידיבי רגע לפני ההתמוטטות שלה. הוא גם דאג להחזיק את המניה לפני ההנפקה ופה ושם לחלץ חברים.    

 

מנרה היא כנראה סיפור אחר לגמרי, אבל עדיין - מקרה תמוה. הירידה ביום הראשון וגם בהמשך נבלמה בזכות רכישות של בעלי עניין - צביקה בארינבוים  קנה יחידות השתתפות בשוק כהבעת אמון בהיקף כולל של כ-750 אלף שקל ומייסד נוסף, גורני יפה שרכש יחידות השתתפות בשוק בכ-730 אלף שקל. הם אגב ממשיכים לקנות ואתמול גם דווח שמור הפכה להיות בעלת עניין בשותפות (החזיקה מתחת ל-5% דרך רכישה בהנפקה ורכשה בימים האחרונים ועלתה למעל 5%).

אחרי יום המסחר הראשון והמאכזב המשיכה המניה לרדת כשהמשקיעים בהנפקה כבר היו מופסדים כ-18%, אך היא מתקנת בימים האחרונים וההפסד הצטמצם ל-11%. 

באופן כללי, גם לא אצל שותפויות המו"פ - ההנפקות בחצי השנה האחרונה לא מצליחות להציג ביצועים טובים, כאשר מתחילת השנה - התשואה על ההנפקות שלילית. הן במקרה של הנפקות של חברות "רגילות" והן בהנפקות של שותפויות מו"פ - מדובר בדבר טוב, אם עושים אותו נכון. זה יכול לאפשר למוסדיים מגוון רחב יותר של השקעות לבחירה, זה מתדלק את המשק - אבל כשהשווי לא נכון וכשהמודל (אצל שותפויות המו"פ) בעייתי - אז ההנפקות הופכות לחרב פיפיות.

הר השקלים יחלחל לבורסה, אבל מבול ההנפקות עלול לקלקל את החגיגה

קיראו עוד ב"שוק ההון"

"תלמדו מהעבר, אחרי גלי הנפקות גדולים יש ירידות"

"תשואה של 15% בהנפקות ההייטק" - הבלוף של הודעת הבורסה

האם כדאי להשתתף בהנפקות?

הנפקות - הטוב, הרע והמכוער

ההוצאות של השותפות

לשותפות יש הוצאות שנתיות של 760 אלף שקל על המנכ"ל + 250 אלף שקל של הסמנכ"ל כספים + 1 מיליון שקל כדמי ניהול לשותף הכללי. לזה צריך להוסיף עוד הוצאות שמרניות של 2 מיליון שקל לגוף ציבורי, הוצאות שכוללות - הכנת הדוחות הכספיים, ייעוץ משפטי, ישיבות דירקטוריון, אגרות, יחסי ציבור, משרדים, יועצים ועוד. סך הכול בערך 4 מיליון שקל.

כלומר דמי הניהול "המובנים" של השותפות עומדים על 8.7% מהכסף שגויס + העמלות של ההנפקה (שחלק מהן מקבל גם השותף הכללי) + 20% עד 30% מהרווח. זה דבר שאין לו אח ורע בעולם הקרנות ההשקעה הפרטיות.

וזה עוד מצב יחסית טוב, יש שותפויות בהן רק דמי הניהול הקבועים, ללא ההשתתפות ברווח מגיעים לכ-10% עד 15% ואף יותר מהכסף שגויס!

היינו הראשונים להתריע על שותפויות המו"פ למרות ההייפ סביב השותפויות האלו. היום, כשנה לאחר שהתחיל גל הנפקות שותפויות המו"פ, ברור שזה כישלון למשקיעים -  שותפויות המו"פ במבט מצרפי הפסידו למשקיעים בהנפקות קרוב ל-20%. 

בחזרה לענייננו - מה גרם למנרה ליפול? יתכן שזה השם הרע שיצא לשותפויות המו"פ, כך שמשקיעים תכננו לא להישאר שם לטווח הארוך אלא רק לקנות ולמכור ביום המסחר הראשון, בתקווה שברווח - אבל לא היו קונים בשוק.

תגובות לכתבה(13):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 11.
    יענקל אבי 01/08/2021 09:29
    הגב לתגובה זו
    בארינבוים הוא נוכל שוק ההון. עושק את השותפים שלו באופן מתוכנן להפליא. ראו הוזהרתם!
  • 10.
    גיל 29/07/2021 07:15
    הגב לתגובה זו
    ראיתי באתר מאיה כי בית השקעות מור קנה 5 אחוז ממניות החברה אבל במחיר נמוך. 824.
  • 9.
    משי לא לומד שצריח להחרים אותו חבל אבל לתת הזדמנות 28/07/2021 14:34
    הגב לתגובה זו
    משי לא לומד שצריח להחרים אותו חבל אבל לתת הזדמנות חדשה במקום להחרים אותו בבקשה שיתקבד
  • 8.
    בן 28/07/2021 13:00
    הגב לתגובה זו
    הוא אפילו מחזיק בשותף כללי של שותפויות מופ. הוא עושה זומים ומספר בטלגרם שלו דברים טובים על השותפויות רק כי משלמים לו. חברה שלא משלמת לו לא מקבלת פרגון ההיפך. הוא מושחת תזהרו
  • האיש צריך להיות כבר מזמן בכלא (ל"ת)
    אדיר 28/07/2021 13:09
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    פטריית הזיה 28/07/2021 12:53
    הגב לתגובה זו
    האם מקבלים תמורה כעבודה מול מהשותפויות ? האם הם מוטים האם יש להם פוזיציה האם יש תגמול על עליית בנפח מסחר ? שיהיה בהצלחה
  • 6.
    מגחגמ 28/07/2021 10:57
    הגב לתגובה זו
    תפסיקו להשחיל לנו חברות שלא שוות נייר לניגוב עד מתי פח אשפה אלקטרוני לא לתת להם שקל פה רק ארהב אין מה לחפש בשוק הרקוב שלנו חבל על הזמן והכסף שתפסידו
  • 5.
    הזהרו מעלייה פיקטיבית (העשויה להיות) כדי לטשטש ראיות (ל"ת)
    עבריינים ברשות החוק 28/07/2021 10:24
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    קורנפלד גם כתב עכשיו בשרות שלו שביזפורטל טועים (ל"ת)
    שמיר 28/07/2021 10:04
    הגב לתגובה זו
  • בן 28/07/2021 13:03
    הגב לתגובה זו
    הוא אפילו מחזיק בשותף כללי של שותפויות מופ. הוא עושה זומים ומספר בטלגרם שלו דברים טובים על השותפויות רק כי משלמים לו. חברה שלא משלמת לו לא מקבלת פרגון ההיפך. הוא מושחת תזהרו
  • 3.
    ועדת חקירה לרגולטור-- משהו מסריח וזה לא פעם ראשונה (ל"ת)
    שיטה 28/07/2021 10:03
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    נתן 28/07/2021 09:35
    הגב לתגובה זו
    הכי פשוט. מנפיקים בשווי חזירי ולוקחים את הכסף הביתה.
  • 1.
    מוזר שגופים ציבוריים קנו בכלל בהנפקה (ל"ת)
    סמי 28/07/2021 09:26
    הגב לתגובה זו
יפתח רון טל
צילום: ישראל הדרי
ראיון

יפתח רון-טל: “אוגווינד משנה כיוון - מאוויר דחוס לפרויקטים של מאות מיליוני אירו באירופה”

חברת אגירת האנרגיה שבמהלך הקורונה טיפסה לשווי של 2.3 מיליארד שקל ומאז צנחה לפחות מ-100 מיליון, מנסה לכתוב פרק חדש. “עברנו שנים של פיתוח, אנחנו לא עוד חברת מו״פ, נהפוך לשחקן אנרגיה יזמי באירופה ” אומר המנכ״ל טל רז; היו״ר יפתח רון-טל מדגיש: “העסקה באיטליה היא לא נקודתית, אלא סנונית ראשונה באירופה” -  עם קופה דלילה ופרויקט של 230 מיליון אירו איך הם הולכים לממן את זה?
מנדי הניג |

הבוקר פרסמה אוגווינד אוגווינד 4.34%   הודעה על עסקה משמעותית באיטליה - רכישת חברה המחזיקה בזכויות להקמת פרויקט אגירת אנרגיה בהספק של 509 מגה-ואט, המבוסס על סוללות ליתיום (BESS), בשותפות עם קבוצת 7B מקבוצת יהודה לוי. ההשקעה בפרויקט צפויה להגיע לכ-230 מיליון אירו, וההכנסה השנתית מוערכת ב-35 עד 50 מיליון אירו, לכל אחת מ-25 שנות ההפעלה הצפויות. הפרויקט ממוקם במחוז ברינדיזי שבדרום איטליה, וכולל מתקן אגירה בקיבולת של 2-4 ג׳יגה-ואט-שעה (GWh). החברה האיטלקית הנרכשת מחזיקה בזכויות קרקע ובהיתר חיבור מחייב לרשת החשמל, ואוגווינד מתכננת להביא את הפרויקט לשלב ההפעלה המסחרית המלאה בשנת 2029. עם חיבורו לרשת תוכל המוכרת לקבל פרמיית הצלחה של עד 15 מיליון אירו, בהתאם להכנסות ולתנאי הסגירה הפיננסית.

בשביל אוגווינד, שנסחרת כיום בשווי של כ-90 מיליון שקל לאחר ששווייה צנח ביותר מ-95% מהשיא, העסקה באיטליה היא לא עוד פרויקט, זה ניסיון להגדיר מחדש את זהותה. החברה, שהייתה מהחלוצות בתחום אגירת האנרגיה באוויר דחוס (AirBattery), עוד לא הצליחה למסחר את הטכנולוגיה בקנה מידה רחב, וכעת עוברת שינוי ניהולי ואסטרטגי שמטרתו להפוך מחברת מו״פ טכנולוגית לחברת אנרגיה יזמית פעילה באירופה ובדרך להחזיר את האמון של המשקיעים - מה מסתתר מאחורי ה"תכנית האסטרטגית" של אוגווינד?

“אנחנו כבר לא חברת מו״פ אלא חברת אנרגיה מלאה,” אומר בראיון לביזפורטל המנכ״ל טל רז. “איטליה היא רק סנונית ראשונה - אנחנו מסתכלים גם על פולין, גרמניה ובריטניה. נקים קרן ייעודית בשיתוף מוסדיים ישראליים שתממן את ההון העצמי בפרויקטים, כאשר המימון הבנקאי יגיע מגופים מקומיים בכל מדינה.”

גם היו״ר יפתח רון-טל מדגיש כי “העסקה הזו היא לא נקודתית אלא היא חלק מתפיסה רחבה. לצד המשך קידום טכנולוגיית האוויר הדחוס, אנחנו נכנסים לתחום ייזום פרויקטים מסחריים באירופה. זהו שלב ראשון באסטרטגיה שמטרתה להציב את אוגווינד מחדש על המפה”.

בהנהלת החברה מדגישים כי המימון לפרויקטים לא יגיע מהמאזן, אלא משיתופי פעולה מוסדיים במבנה של קרן GPLP, שבה תחזיק החברה כ-25-30% ותשמש כשותף מנהל. “היתרון שלנו הוא היכולת להביא את המימון,” אומר רז. “אנחנו יודעים לחבר בין הפרויקטים לבין הכסף של השוק המוסדי הישראלי - זה הנכס הכי משמעותי שאנחנו מביאים לשולחן.”

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

אימאג'סט עולה 9%, זוז נופלת 11%; מדד הבנקים יורד 0.5%

הירידות בוול סטריט מחזירות את המניות הדואליות עם פער שלילי ומדדי ת"א נסחרים בירידות; פימי רושמת אקזיט נוסף ואורביט תזנק היום בשיעור דו ספרתי, אימאג'סט מדווחת על חוזה חדש

מערכת ביזפורטל |

מגמה שלילית בבורסה בת"א ברקע הירידות בוול סטריט ובאסיה, שהחזירו את המניות הדואליות עם ארביטרז' שלילי. ת"א 35 יורד 0.4% ות"א 90 נסחר סביב ה-0

במבט על הסקטורים, מדד הבנקים נסחר בירידה של כ-0.5%, מדד הביטוח עולה 1.5%, מדד הנדל"ן יורד 0.2%, ומדד הנפט והגז עולה 0.1%.

הבורסה תבצע ביום חמישי, 6 בנובמבר, את עדכון מדדי המניות הגדול בתולדותיה, מהלך הנובע מהצמיחה הדרמטית בהיקף הנכסים הפאסיביים העוקבים אחר המדדים, שהגיעו לשיא של כ-82 מיליארד שקל. במהלך השנה נוספו למדדים כ-12 מיליארד שקל חדשים והתרחשה עליית ערך של כ-20 מיליארד שקל. רף הכניסה למדדי ת"א-35, ת"א-90 ו-SME60 הוכפל ואף שולש בהשוואה ל-2020, כשהחברות הגדולות בתל אביב שוות היום יותר ומציגות סחירות גבוהה יותר. הבורסה, שהשיקה השנה 11 מדדים חדשים ובהם מדדי ביטחוניות, תשתיות ונדל"ן-35, מתכננת להרחיב את ההיצע גם בהמשך. יניב פגוט, סמנכ"ל המסחר, ציין כי מדובר ב"נקודת ציון היסטורית" המשקפת את התחזקות שוק ההון המקומי והאמון הגובר של המשקיעים בכלכלה הישראלית.


אם אתם משקיעים דרך קרנות או קופות, יש לנו בשורה עבורכם. הרפורמה החדשה בתחום ההשקעות צפויה לאחד את קופות הגמל להשקעה, פוליסות החיסכון וקרנות הנאמנות תחת חשבון השקעות אחד, שבו המעבר בין המכשירים לא ייחשב אירוע מס, ורק משיכת כספים תגרור תשלום מס רווחי הון. המהלך מבטל את נחיתות המס שמהן סבלו קרנות הנאמנות בשנים האחרונות, ומעניק להן יתרון תחרותי חדש לצד דמי ניהול נמוכים, שקיפות גבוהה ונזילות מלאה. בכך, קרנות הנאמנות הופכות לחלופה אטרקטיבית יותר מול קופות הגמל להשקעה (שנהנות מהטבות מס בגיל פרישה אך מוגבלות בהפקדה) ופוליסות החיסכון (שמאפשרות השקעות גדולות יותר אך גובות דמי ניהול גבוהים). להרחבה - הרפורמה שתספק יתרון לקרנות נאמנות; ואיזה מכשיר עדיף - גמל להשקעה, פוליסת חיסכון או קרן נאמנות?


בוקר טוב למבקר המדינה שחשף ש"מלחמה עולה כסף": הדוח הלא רלוונטי של מתניהו אנגלמן דוח המבקר חושף כשלים בהיערכות הכלכלית למלחמה, התנהלות בעייתית של הקבינט החברתי-כלכלי והיעדר מענה מערכתי ליישובי הצפון ומאשים בנזקים כלכליים חמורים, אבל זה לא דוח עמוק, מלא ואובייקטיבי; והכי חשוב: המצב האמיתי הוא לא "התרסקות כלכלית", הכלכלה הישראלית ניצחה - התועלת מהמלחמה ומהחזרת החטופים החיים עולה על כל פיפס בגירעון


מניות במוקד

אקזיט ישראלי: חברת אורביט אורביט 13.14%   הדואלית, ספקית מערכות תקשורת ולוויינות לתעשיות הביטחוניות והאזרחיות, נרכשת על ידי התאגיד האמריקאי קראטוס בעסקת מיזוג בשווי של כ-356 מיליון דולר. על פי ההסכם, קרייטוס תרכוש את כלל מניות אורביט לפי פרמיה של כ-21% על מחיר הסגירה האחרון. עם השלמת המיזוג תהפוך אורביט לחברה פרטית בבעלות מלאה של קרייטוס, בכפוף לאישורי רשות התחרות, משרד הביטחון ואסיפת בעלי המניות. מדובר באחת העסקאות הבולטות של השנים האחרונות בענף הביטחוני, שממחישה כיצד חברות טכנולוגיה ביטחוניות מקומיות הופכות לשחקניות גלובליות מבוקשות. בעוד שהמוסדיים כמו מור בית השקעות (כ-19.8%), מיטב (9.2%) והפניקס (כ-5%) נהנים מפרמיה נאה על השקעתם, קרן פימי רושמת כאן אקזיט נאה, דוגמא ליכולת של קרן ההשקעות הישראלית לקחת חברה תעשייתית, לייעל אותה, להרחיב את היקף הפעילות הבינלאומית שלה ולהוביל אותה להירכש על ידי ענק ביטחוני אמריקאי. מעבר לרווחים המרשימים, העסקה גם משקפת את העניין הגובר של תאגידים זרים בטכנולוגיות ישראליות בתחום התקשורת, האלקטרוניקה והביטחון, מגמה שהולכת ומתחזקת על רקע העלייה בהוצאות הביטחוניות בעולם. להרחבה - אקזיט: אורביט נמכרת לקראטוס תמורת 356 מיליון דולר. בכל מקרה, עסקת הרכישה עשויה לתמוך היום בשוק, כאשר המשקיעים מבינים שחברות ישראליות על הכוונת של חברות גלובליות. ברקע העסקה שוחחנו עם מנכ"ל החברה שאמר "בעזרת חברה אמריקאית גדולה נוכל לפתוח דלתות חדשות בשוק הביטחוני"

אימאג'סט אימאג'סט 9.03%   הודיעה כי חתמה על הסכם לאספקת שירותי לוויין ללקוח באסיה, בהיקף כולל של כ-9.1 מיליון דולר לשנתיים. ההסכם, שנכנס לתוקף ב-4 בנובמבר 2025, נחתם לתקופה של שנתיים וכולל שימוש בלווייני EROS-2C ו-EROS-3C. התמורה תשולם בשישה תשלומים שווים אחת לארבעה חודשים לאורך תקופת ההתקשרות. אימאג'סט בחוזה לשירותי לוויין בכ-9 מיליון דולר