האם כדאי להשתתף בהנפקות?
בדקנו את ההנפקות מתחילת 2020 ועד היום. יש לנו מסקנה ברורה בשבילכם – יש אומנם הנפקות שמייצרות ערך למשקיעים, אבל הרוב לא. והכי חשוב – לרוב אתם לא יכולים להשתתף בהנפקות, אז אם אתם נכנסים להשקעה זה אחרי ההנפקה (עם תחילת המסחר), וכשמשווים את המחיר היום לעומת המחיר הראשוני מיד אחרי הנפקה, מגיעים למסקנה פשוטה – רוב ההנפקות הפסדיות למשקיעים. זה נובע מכמה סיבות ואחת מרכזית – בעלי הבית שמדללים את החזקתם בחברה לא עושים את זה כדי שאתם תרוויחו אלא כדי שהם ירוויחו. הם מרוויחים כאשר הם מוכרים במחיר גבוה. זה מאוד פשוט וזה הבסיס לכל הסיבות הנוספות.
כ-60 הנפקות היו מתחילת 2020 בבורסה המקומית. יש הנפקות מוצלחות מאוד, אבל הרוב הפסדיות; הציבור מופסד יותר - הוא לא יכול לקנות בהנפקה (אלא ביום הראשון למסחר) וביחס ליום המסחר הראשון שני שליש מההנפקות הפסדיות; בין הגרועות - אקופיה, קביסר, בלנדר, קוויק, קומפיולאב ואנרג'ן.
סיבה נוספת שקשורה כאמור לקודמת, להפסדים בהנפקות היא שיש לא מעט חברות שהנפיקו וסיפקו תוצאות פושרות-מאכזבות. כשמנפיקים חברה טכנולוגית-דיגיטלית, כך לפחות מנסים לעטוף אותה למשקיעים ואחר כך היא מספקת אפס צמיחה, די ברור שהמשקיעים יתאכזבו. בלנדר הוצגה כחברה דיגיטלית, בנק דיגיטלי, התוצאות במחצית השנייה היו פלט למחצית הראשונה. איפה הטכנולוגיה ואיפה הדיגיטל.
- אנרג'יקס נפלה אבל המוסדיים עשו רווח מהיר
- ביום המסחר הראשון: אנדרסן גרופ מזנקת ב-30%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
- 13.דניאל 28/04/2021 16:07הגב לתגובה זושלום לכולם, אני לא מבין מדוע אין לקיחת אחריות על ידי החתמים, הרי מדוע הם נקראים חתמים אם מוצר שהם חתמו עליו ירד בחצי משוויו בתוך חודשים בודדים?? שמתי חלק מכספי על מניית אקופיה אחרי צפיה במצגת מלוטשת היטב של המנכל והיו"ר שהסבירו שהעתיד ורוד, וכעת אני מופסד
- 12.חצי מהמניות בידי מוסדיים עולות ויורדות ללא קשר להו 04/04/2021 23:54הגב לתגובה זוחצי מהמניות בידי מוסדיים עולות ויורדות ללא קשר להודעות במאיה - פשוט בושה!
- 11.יובל 04/04/2021 12:43הגב לתגובה זולמשקיעים הקטנים אלה לבעלי ההון ולקומבינות
- 10.אנונימי 04/04/2021 07:53הגב לתגובה זוחבל שלא צורף נתונים
- 9.כל הנשים יפות (ל"ת)שוקי 04/04/2021 02:56הגב לתגובה זו
- 8.גונזלס 03/04/2021 20:58הגב לתגובה זוברוב ההנפקות הלא אחידות הוצעה כמות קטנה אמנם לציבור אבל הוצעה! אמנם היה צריך להזמין כמות גדולה כדי לקבל כמה אחוזים אבל היתה הצעה. בבלנדר,קוויק ועוד כמה יכולת לקבל כמה שאתה רוצה בציבורי ולכן גם הן חטפו את המכה החזקה ביותר בפתיחה. הרווח היה בעיקר בתחילת גל ההנפקות (סבוריט למשל) וגם בהצעות לא אחידות שבנן לא היתה הקצאה לציבור.. הסקטור החיד שבו הצליחו להרוויח הוא המימון החוץ בנקאי: מלרן, מניף, ווליו ומיכמן
- 7.מבקר המדינה 03/04/2021 18:51הגב לתגובה זומדוע אי אפשר להיכנס מראש להנפקה? למה לפעמים כן אפשר? איך זה עובד? יש חברות שהציגו עליות יפות לאורך היממה או היממות הראשונות? כתבה מאוד דלה מתוכן ומעלה יותר שאלות מאשר מספקת תשובות
- 6.מי שומר על הציבור 03/04/2021 18:31הגב לתגובה זוחברות הפסדיות
- 5.אנונימי 03/04/2021 17:55הגב לתגובה זואז איך יכול להיות שהמוסדיים משתתפים בהנפקות? למכור ביום הראשון?-לא נראה לי אלה פליפרים אבל המוסדיים נשארים תקועים עם הזבלוהשאלה למה? ואיפה הבקרות והרגולציה?
- 4.איציק 03/04/2021 13:27הגב לתגובה זוזה שמאפשרים הנפקות בתהליך הנפקה לא אחידה לא מאפשרים לציבור לקנות אלא רק למוסדיים, בימים הראשונים תקעו לציבור במחיר גבוה וכעת רואים איך האויר יוצא מן הבלונים , פשוט בושה .
- 3.וסאם 03/04/2021 12:03הגב לתגובה זוהמסחר בהנפקות מצריך ניתוח מעמיק יותר של המניה , שווי השוק , חתמים , גיוס הון , סוג המניה וכו' ... אנשים שרואים מניה מונפקת במחיר גבוהה מאוד " האשליה " רוצים גם הם להרוויח וקופצים ראש לתוך המים , אבל שוכחים שהערך " שווי השוק " שלה הרבה יותר נמוך ואז אחרי זמן קצר מאוד מתחילה לצלול למחיר המתאים לשווי השוק שלה וכאן הפסיכולוגיה האנושית נכנסת לתמונה ואנשים מפסדים עוד כסף .
- 2.צודק בהחלט אם כי... 03/04/2021 11:06הגב לתגובה זוהשאלה היא לטווח הארוך מדובר במוצר שפוטנציאל היישום שלו תלוי בהנפקה. חברות כדוגמת וויקס שירדו מיד לאחר ההנפקה אך מאז הכפילו את שוויין פי 10 ויותר, פייסבוק שירדה 30% מייד לאחר ההנפקה ולמשך חודשים קדימה, טאואר שהמשקיעים הראשונים בה הפסידו קרב ל-90% אך הכפילו את שוויין פי 10 או לפלייטיקה שנמצאת בהערכת חסר והנפקה תתרום לפיתוח עולמי במיוחד בתקופה הנוכחית. גם כאן יש צורך בהמתנה ארוכה אך משתלמת. חברות שכל תכליתן היא אקזיט להרבה משקיעים קטנים בצורת הנפקה והזרמת הון לא אמורה לשנות את הפעילות ולכן ממילא לא נדרש הון נוסף, מועדות לכשלון.
- 1.צריך הוכחות 03/04/2021 10:57הגב לתגובה זוכשמעלים כזו כתבה צריך להעלות גם טבלה עם נתונים ברורים של התשואה מפתיחת המסחר עד היום בכל הנפקה
שווקים מסחר (AI)תחזית ל-2026 - מה יקרה בשווקים, במחירי הדירות ובדולר?
המנכ"לים, מנהלי ההשקעות הבכירים והאנליסטים שאומרים לכם שהשוק יעלה וממליצים על מניות אטרקטיביות שנסחרות בשיא, הם בדיוק אותם אנשים שטעו לפני שנה ולפני שנתיים ולפני שלוש - מי באמת צודק? הנה התשובה
אל תצפו לאנשים שמרוויחים משוק ההון להיות אמיתיים לגמרי או להיות לא מוטים. הם לא יכולים להגיד לכם שיהיו ירידות. זה מבחינתם גול עצמי. אנליסטים כמעט לא ממליצים למכור, מנהלי השקעות בכירים, סמנכ"לים ומנכ"לים כמעט ולא אומרים לכם שיהיו ירידות. אצלם הכל חיובי, אופטימי. ההטייה הזו היא בעיה אחת בהתבססות על תחזיות והערכות שלהם, אבל היא לא הגדולה ביותר. הגדולה ביותר היא פשוט חוסר היכולת שלהם לחזות. תעברו על התחזיות בשנה שעברה, לפני שנתיים, לפני שלוש שנים, ועוד, ותגלו שהן לא הכו את השוק. השוק היכה אותן. בעיה שלישית, קטנה יותר, היא שהם הולכים על בטוח. הם לא אמרו לכם שנאוויטס מעניינת לפני שנתיים-שלוש, הם אומרים את זה עכשיו אחרי שעלתה פי 9. הם תמיד ילכו על "המניות הרגילות" ולא ילכו על מניות קטנות.
אלו הם כללי המשחק שלהם. ואגב,
מה שיותר מאכזב שהם לא רק בינוניים במה שהם אומרים בתקשורת, הם בינוניים בתשואות - אתם אולי מאוד מרוצים כי התשואות בשמיים, אבל האמת היא שביחס לבנצ'מרק, מעטים הצליחו להכות את השוק. כשאתם רואים תשואות של 20%, 22% בקרן השתלמות המנייתית, השאלה היא מה עשה השוק - והוא
עשה יותר. גם בהשוואה למסלולים מעורבים השוק עושה יותר. הם מנהלים אקטיביים שאמורים לייצר תשואה טובה, וזה לא כך - במסלול כללי שמחולק לרוב 60% אג"ח והיתר מניות, הרווחתם כ-13-14%, אבל אם הייתם מחלקים את הכסף בין קרנות מחקות, קרנות סל על אגרות חוב ומסלולים מנייתיים
הייתם מרוויחים יותר.
בסוף, היכולת של גופים מנהלים להכות את השוק, במיוחד שרוב הכסף שלהם באפיק מנייתי, במניות בחו"ל - היא קטנה, גם בגלל דמי הניהול שמורידים את התשואה שלכם. הרגולטור צריך לספק לחוסכים יכולת להשקיע בחסכונות ארוכים לפנסיה, גמל במכשירים עוקבי
מדד בעלויות נמוכות. כשזה יהיה, התשואה שלכם תהיה גבוהה יותר, אבל כמובן שזה לא יהיה פשוט, מדובר כאן בכסף גדול: דמי הניהול בכל האפיקים המנוהלים מסתכמים בעשרות מיליארדים בשנה.
ובחזרה לתחזיות. התחזיות של המוסדיים הן תחזיות מלוטשות, יחסית בטוחות, אבל במבחן ההיסטוריה לא פוגעות. התחזיות הטובות יותר הן... שלכן. חוכמת ההמונים, ויש על זה מחקרים רבים, מצליחה לנצח. זה לא אומר שאין חשיבות למומחים, בטח שיש, אבל יש הבדל בין פרשנות-ניתוח של מומחה לעיתון-אתר ובין מה שהוא עושה בפועל. אנחנו מכירים לא מעט מנהלי השקעות שהורידו את הרף המנייתי בחודשים האחרונים בהשקעות האישיות שלהם. הם אומרים לנו שהם לא יכולים לעשות את זה בכספים שהם מנהלים כי זה לפי מחויבות תשקיפית, אבל הם חושבים שהשוק גבוה - כמעט ולא תראו את זה בתחזיות החוצה של הבית שלהם. ולכן, אנו מביאים את הסקר שלכם (הנה הסקר של שנה שעברה). בואו להצביע ולהשפיע. בסקר אתם עונים על כיוון השווקים, הנדל"ן, הדולר, וככל שהמדגם גדול יותר, כך הוא מקבל תוקף חזק יותר:
התחזית של גולשי ביזפורטל ל-2026
- פייזר מאותתת על קיפאון במכירות ב-2026 והמניה נחלשת
- הום דיפו: תחזית לצמיחה כמעט אפסית בשנה הבאה עקב ריביות ולחץ על הצרכן
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
קרדיט: ענבל מרמריהרשות לניירות ערך מציעה רפורמה מקיפה בדיווחים של חברות ציבוריות
דוח הביניים של ועדת חמדני ממליץ למקד את הדוחות העיתיים והמיידיים במידע מהותי, לשנות את מבנה הדוחות ולהקל בעומסי הדיווח על החברות תוך חיזוק ההגנה על המשקיעים
הרשות לניירות ערך פרסמה היום את דוח הביניים של הוועדה לבחינת דרישות הגילוי בדוחות עיתיים ומיידיים, בראשות פרופ’ אסף חמדני. הדוח מציג שורה של המלצות לרפורמה מקיפה במערך הדיווחים התאגידיים, שנועדה לשנות מהיסוד את אופן הצגת המידע לציבור המשקיעים, ומהווה את המהלך המשמעותי ביותר בתחום זה בשנים האחרונות.
הוועדה הוקמה בפברואר 2025 ביוזמת יו"ר הרשות לניירות ערך, עו"ד ספי זינגר, במטרה לבחון את חובות הדיווח הקיימות ולהתאימן לאופן שבו משקיעים צורכים מידע בעידן הנוכחי. במסגרת עבודתה קיימה הוועדה שיח עם משקיעים מוסדיים, חברות ציבוריות ויועצים מקצועיים, וכן בחנה מודלים רגולטוריים הנהוגים בשווקי הון מתקדמים בעולם. לדברי יו"ר הרשות, הרפורמה המוצעת צפויה למקד את חובות הדיווח במידע מהותי ורלוונטי, ולהפחית עומסי דיווח שאינם תורמים להבנת מצבו של התאגיד. זינגר ציין כי השינויים ישפיעו גם על עבודת הפיקוח והאכיפה של הרשות, ויאפשרו הגנה טובה יותר על המשקיעים וחיזוק האמון בשוק ההון הישראלי.
במרכז ההמלצות עומד שינוי מבני בדוחות העיתיים, כך שלכל פרק בדוח תהיה מטרה ברורה ומובחנת. הוועדה ממליצה לצמצם גילוי של מידע גנרי שאינו מהותי, להסיר כפילויות בין פרקים שונים ולהתאים את מבנה הדוחות לניתוח עסקי איכותי מצד הנהלת החברה.
- 1.2 מיליון שקלים קנס למנכ"ל ברוקלנד לשעבר בעקבות דיווחים מטעים וחסרים
- המניפולציות שמאחורי המדדים: הרשות סיימה את החקירה נגד בונוס ביוגרופ
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אחת ההמלצות המרכזיות היא להחליף את דוח הדירקטוריון הקיים בדוח הנהלה ממוקד, שישמש לניתוח עסקי של תוצאות החברה. הדוח החדש יהיה מבוסס עקרונות ולא כללים נוקשים, יכלול ניתוח מגזרי מעמיק, ויעודד שימוש במדדי ביצוע, תחזיות ונתוני Non-GAAP שבהם משתמשת ההנהלה בפועל. בנוסף, הוועדה מציעה להוסיף לדוח התקופתי שני פרקים חדשים: פרק ממשל תאגידי ופרק מימון. פרק הממשל התאגידי יכלול, בין היתר, גילוי מפורט יותר על שכר בכירים והחלטות תגמול שאושרו בניגוד לעמדת האסיפה הכללית, בעוד שפרק המימון ירכז מידע על מבנה ההון, מקורות מימון, נזילות ואמות מידה פיננסיות.
