בלנדר
צילום: הבורסה
IPO

האם כדאי להשתתף בהנפקות?

כ-60 הנפקות היו מתחילת 2020 בבורסה המקומית. יש הנפקות מוצלחות מאוד, אבל הרוב הפסדיות; הציבור מופסד יותר - הוא לא יכול לקנות בהנפקה (אלא ביום הראשון למסחר) וביחס ליום המסחר הראשון שני שליש מההנפקות הפסדיות; בין הגרועות - אקופיה, קביסר, בלנדר, קוויק, קומפיולאב ואנרג'ן
איתי פת-יה | (13)
נושאים בכתבה הנפקה

בדקנו את ההנפקות מתחילת 2020 ועד היום. יש לנו מסקנה ברורה בשבילכם – יש  אומנם הנפקות שמייצרות ערך למשקיעים, אבל הרוב לא. והכי חשוב – לרוב אתם לא יכולים להשתתף בהנפקות, אז אם אתם נכנסים להשקעה זה אחרי ההנפקה (עם תחילת המסחר), וכשמשווים את המחיר היום לעומת המחיר הראשוני מיד אחרי הנפקה, מגיעים למסקנה פשוטה – רוב ההנפקות הפסדיות למשקיעים. זה נובע מכמה סיבות ואחת מרכזית – בעלי הבית שמדללים את החזקתם בחברה לא עושים את זה כדי שאתם תרוויחו אלא כדי שהם ירוויחו. הם מרוויחים כאשר הם מוכרים במחיר גבוה. זה מאוד פשוט וזה הבסיס לכל הסיבות הנוספות.

כ-60 הנפקות היו מתחילת 2020 בבורסה המקומית. יש הנפקות מוצלחות מאוד, אבל הרוב הפסדיות; הציבור מופסד יותר - הוא לא יכול לקנות בהנפקה (אלא ביום הראשון למסחר) וביחס ליום המסחר הראשון שני שליש מההנפקות הפסדיות; בין הגרועות - אקופיה, קביסר, בלנדר, קוויק, קומפיולאב ואנרג'ן.

סיבה נוספת שקשורה כאמור לקודמת, להפסדים בהנפקות היא שיש לא מעט חברות שהנפיקו וסיפקו תוצאות פושרות-מאכזבות. כשמנפיקים חברה טכנולוגית-דיגיטלית, כך לפחות מנסים לעטוף אותה למשקיעים ואחר כך היא מספקת אפס צמיחה, די ברור שהמשקיעים יתאכזבו. בלנדר הוצגה כחברה דיגיטלית, בנק דיגיטלי, התוצאות במחצית השנייה היו פלט למחצית הראשונה. איפה הטכנולוגיה ואיפה הדיגיטל.

תגובות לכתבה(13):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 13.
    דניאל 28/04/2021 16:07
    הגב לתגובה זו
    שלום לכולם, אני לא מבין מדוע אין לקיחת אחריות על ידי החתמים, הרי מדוע הם נקראים חתמים אם מוצר שהם חתמו עליו ירד בחצי משוויו בתוך חודשים בודדים?? שמתי חלק מכספי על מניית אקופיה אחרי צפיה במצגת מלוטשת היטב של המנכל והיו"ר שהסבירו שהעתיד ורוד, וכעת אני מופסד
  • 12.
    חצי מהמניות בידי מוסדיים עולות ויורדות ללא קשר להו 04/04/2021 23:54
    הגב לתגובה זו
    חצי מהמניות בידי מוסדיים עולות ויורדות ללא קשר להודעות במאיה - פשוט בושה!
  • 11.
    יובל 04/04/2021 12:43
    הגב לתגובה זו
    למשקיעים הקטנים אלה לבעלי ההון ולקומבינות
  • 10.
    אנונימי 04/04/2021 07:53
    הגב לתגובה זו
    חבל שלא צורף נתונים
  • 9.
    כל הנשים יפות (ל"ת)
    שוקי 04/04/2021 02:56
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    גונזלס 03/04/2021 20:58
    הגב לתגובה זו
    ברוב ההנפקות הלא אחידות הוצעה כמות קטנה אמנם לציבור אבל הוצעה! אמנם היה צריך להזמין כמות גדולה כדי לקבל כמה אחוזים אבל היתה הצעה. בבלנדר,קוויק ועוד כמה יכולת לקבל כמה שאתה רוצה בציבורי ולכן גם הן חטפו את המכה החזקה ביותר בפתיחה. הרווח היה בעיקר בתחילת גל ההנפקות (סבוריט למשל) וגם בהצעות לא אחידות שבנן לא היתה הקצאה לציבור.. הסקטור החיד שבו הצליחו להרוויח הוא המימון החוץ בנקאי: מלרן, מניף, ווליו ומיכמן
  • 7.
    מבקר המדינה 03/04/2021 18:51
    הגב לתגובה זו
    מדוע אי אפשר להיכנס מראש להנפקה? למה לפעמים כן אפשר? איך זה עובד? יש חברות שהציגו עליות יפות לאורך היממה או היממות הראשונות? כתבה מאוד דלה מתוכן ומעלה יותר שאלות מאשר מספקת תשובות
  • 6.
    מי שומר על הציבור 03/04/2021 18:31
    הגב לתגובה זו
    חברות הפסדיות
  • 5.
    אנונימי 03/04/2021 17:55
    הגב לתגובה זו
    אז איך יכול להיות שהמוסדיים משתתפים בהנפקות? למכור ביום הראשון?-לא נראה לי אלה פליפרים אבל המוסדיים נשארים תקועים עם הזבלוהשאלה למה? ואיפה הבקרות והרגולציה?
  • 4.
    איציק 03/04/2021 13:27
    הגב לתגובה זו
    זה שמאפשרים הנפקות בתהליך הנפקה לא אחידה לא מאפשרים לציבור לקנות אלא רק למוסדיים, בימים הראשונים תקעו לציבור במחיר גבוה וכעת רואים איך האויר יוצא מן הבלונים , פשוט בושה .
  • 3.
    וסאם 03/04/2021 12:03
    הגב לתגובה זו
    המסחר בהנפקות מצריך ניתוח מעמיק יותר של המניה , שווי השוק , חתמים , גיוס הון , סוג המניה וכו' ... אנשים שרואים מניה מונפקת במחיר גבוהה מאוד " האשליה " רוצים גם הם להרוויח וקופצים ראש לתוך המים , אבל שוכחים שהערך " שווי השוק " שלה הרבה יותר נמוך ואז אחרי זמן קצר מאוד מתחילה לצלול למחיר המתאים לשווי השוק שלה וכאן הפסיכולוגיה האנושית נכנסת לתמונה ואנשים מפסדים עוד כסף .
  • 2.
    צודק בהחלט אם כי... 03/04/2021 11:06
    הגב לתגובה זו
    השאלה היא לטווח הארוך מדובר במוצר שפוטנציאל היישום שלו תלוי בהנפקה. חברות כדוגמת וויקס שירדו מיד לאחר ההנפקה אך מאז הכפילו את שוויין פי 10 ויותר, פייסבוק שירדה 30% מייד לאחר ההנפקה ולמשך חודשים קדימה, טאואר שהמשקיעים הראשונים בה הפסידו קרב ל-90% אך הכפילו את שוויין פי 10 או לפלייטיקה שנמצאת בהערכת חסר והנפקה תתרום לפיתוח עולמי במיוחד בתקופה הנוכחית. גם כאן יש צורך בהמתנה ארוכה אך משתלמת. חברות שכל תכליתן היא אקזיט להרבה משקיעים קטנים בצורת הנפקה והזרמת הון לא אמורה לשנות את הפעילות ולכן ממילא לא נדרש הון נוסף, מועדות לכשלון.
  • 1.
    צריך הוכחות 03/04/2021 10:57
    הגב לתגובה זו
    כשמעלים כזו כתבה צריך להעלות גם טבלה עם נתונים ברורים של התשואה מפתיחת המסחר עד היום בכל הנפקה
בנקים
צילום: אילוסטרציה
ניתוח Bizportal

כמה יפסידו הבנקים מהורדת הריבית?

אחרי הפסקת האש, עסקת החטופים ומדד המחירים המפתיע, הריבית בדרך למטה וזה רק שאלה של עד כמה עמוק היא תרד; ברקע הבנקים מאבדים גובה, ועולה השאלה: עד כמה הבנקים יושפעו מהורדת הריבית?

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה בנקים ריבית

למרות שבבנק ישראל אמרו אתמול שלא יורידו את הריבית “לפני הזמן”, כולם מבינים שהזמן הזה מתקרב. העסקה לשחרור החטופים, הפסקת האש וההתייצבות הביטחונית, יחד עם מדד המחירים לצרכן שפורסם אתמול והפתיע כלפי מטה (מדד המחירים בספטמבר ירד ב-0.6%; גם מחירי הדירות ירדו ב-0.6%; מה זה אומר להמשך?), מחזקים את ההערכות שהריבית תרד כבר בהחלטה הקרובה, ושתהליך ההפחתה יימשך גם אל תוך השנה הבאה. אחרי כמעט שנתיים של סביבת ריבית גבוהה, עולה השאלה איך הורדת הריבית תשפיע על הבנקים, שנהנו עד כה מתקופה שהייתה כמעט חלומית מבחינתם עם רווחים חסרי תקדים.

בסוף היום, מודל הרווח של הבנקים מהריבית דיי פשוט: הם מרוויחים על ההפרש שבין מה שהם גובים על ההלוואות למה שהם משלמים על הפיקדונות. כשהריבית במשק גבוהה, ההכנסות על הלוואות ומשכנתאות מזנקות, אבל כשהריבית תרד, הם ירוויחו פחות על אותן הלוואות. במקביל גם ההוצאות שלהם על פיקדונות יקטנו, כי הם ישלמו לציבור פחות ריבית על החסכונות. אלא שזה לא מתאזן אחד לאחד, ההכנסות יורדות מהר יותר והן גדולות יותר, וההוצאות יורדות לאט יותר והן קטנות יותר, כך שבמאזן הכולל הבנקים צפויים להרוויח פחות.

צריך לזכור שהבנקים מרוויחים כסף ממספר מקורות: עמלות מניהול חשבון, פעולות בשוק ההון, המרות מט"ח, כרטיסי אשראי, וכן גם השקעות כמו גם מקורות נוספים, אבל הרווח העיקרי של הפעילות נמצא בהכנסות נטו מריבית, המרווח שבין הריבית שהם גובים על הלוואות לריבית שהם משלמים על פיקדונות שמהווה מעל 70% מהיקף ההכנסות של הבנקים. 

בשנים האחרונות המרווח הזה זינק לשיאים שלא נראו כאן שנים. הריבית הגבוהה הגדילה את ההכנסות מריבית בקצב מהיר יותר מהוצאות הריבית על הפיקדונות, בעיקר משום שחלק גדול מהציבור מחזיק כספים בעו"ש והריביות על הפיקדונות לא צמחו כמו הריביות על ההלוואות. זו הייתה תקופה שבה כל העלאת ריבית ירדה לשורה התחתונה של הבנקים, והובילה לרווחים היסטוריים.

אבל גם הפרק הזה מתקרב לסיום. כשהריבית יורדת, ההכנסות מריבית, קרי מהלוואות, משכנתאות ואשראי עסקי, מצטמצמות. במקביל, גם הוצאות הריבית של הבנקים על הפיקדונות יורדות, אבל לא באותו קצב. התוצאה היא שחיקה מסוימת במרווח הריבית, ובמילים פשוטות, ירידה ברווחיות.

אריאל קנדל מנכל קבוצת אימקו
צילום: אליעד גולן

אימקו חותמת על שת"פ גלובלי לפיתוח מערכת חכמה לניהול מנועי רכב קרבי

החברה תפתח עבור ספקית עולמית של מערכות הנעה מערכת בקרה וניטור למנועי רכבים משוריינים, שתשווק ברחבי העולם; ההסכם משתלב בגל גובר של השקעות ביטחוניות במדינות נאט"ו והמערב, שמרחיבות את צי הרק"מ והתחזוקה הטכנולוגית שלו

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה אימקו אריאל קנדל


אימקו אימקו 9.46%   הודיעה כי חתמה על הסכם שיתוף פעולה גלובלי עם ספקית עולמית של מערכות הנעה לרכבים משוריינים, לפיתוח מערכת חכמה לניהול ובקרת מנועי רכב קרבי. במסגרת ההסכם, אימקו תפתח את מערכת ה־Engine Diagnostic and Sensor Suite (EDSS), שתוטמע במנועי הרכב ותאפשר ניטור ובקרה בזמן אמת.

המערכת החדשה תתחבר למערך רחב של חיישנים ותבצע התאמות אוטומטיות לפעולת המנוע בהתאם לתנאי השטח והשימוש. כך תוכל לשפר את הנצילות, למנוע תקלות ולהאריך את חיי השירות של מנועים קיימים וחדשים כאחד. המערכת תשווק על ידי יצרנית המנועים ללקוחותיה ברחבי העולם ותהווה חלק ממערכת ה־HUMS של אימקו, שמנטרת בזמן אמת משתנים תפעוליים בכלי רכב קרביים.

“אנחנו מודים לשותפנו על האמון המתמשך ועל ההזדמנות לתמוך במשימתה להמשיך ולהוביל את שוק טכנולוגיות ההנעה של רכבים משוריינים,” אמר אריאל קנדל, מנכ”ל קבוצת אימקו. “במסגרת חזון הצמיחה הגלובלית וההובלה הטכנולוגית שלנו, שיתופי הפעולה עם תעשיות מובילות כמו השותפות הזו מוכיחים שוב את אמון האינטגרטורים המובילים בתחומם בחדשנות ובאיכות של אימקו, בכל הנוגע לפתרונות קריטיים למשימה.”

אימקו, שנוסדה ב-1974 ופועלת בישראל, ארה"ב ורומניה, מספקת פתרונות הנדסיים ומערכות מתקדמות לשווקים הביטחוניים והתעשייתיים. החברה פועלת בשתי חטיבות עיקריות, ביטחונית ואזרחית, ומספקת שירותי פיתוח וייצור בהתאם למפרטי הלקוחות.

המהלך מגיע בתקופה שבה מדינות רבות בנאט"ו ובמערב הרחיבו משמעותית את הוצאות הביטחון שלהן, בין היתר על רקע המלחמה באוקראינה והצורך לחדש ציוד ותשתיות לוגיסטיות. הרחבת ההשקעות בכלי רכב קרביים ובפתרונות תחזוקה חכמה יוצרת הזדמנויות נוספות לחברות כמו אימקו, שפועלות בשוק הצבאי הגלובלי ומספקות פתרונות לניטור ובקרה בזמן אמת.