האם כדאי להשתתף בהנפקות?
הנפקה בדקנו את ההנפקות מתחילת 2020 ועד היום. יש לנו מסקנה ברורה בשבילכם – יש אומנם הנפקות שמייצרות ערך למשקיעים, אבל הרוב לא. והכי חשוב – לרוב אתם לא יכולים להשתתף בהנפקות, אז אם אתם נכנסים להשקעה זה אחרי ההנפקה (עם תחילת המסחר), וכשמשווים את המחיר היום לעומת המחיר הראשוני מיד אחרי הנפקה, מגיעים למסקנה פשוטה – רוב ההנפקות הפסדיות למשקיעים. זה נובע מכמה סיבות ואחת מרכזית – בעלי הבית שמדללים את החזקתם בחברה לא עושים את זה כדי שאתם תרוויחו אלא כדי שהם ירוויחו. הם מרוויחים כאשר הם מוכרים במחיר גבוה. זה מאוד פשוט וזה הבסיס לכל הסיבות הנוספות.
כ-60 הנפקות היו מתחילת 2020 בבורסה המקומית. יש הנפקות מוצלחות מאוד, אבל הרוב הפסדיות; הציבור מופסד יותר - הוא לא יכול לקנות בהנפקה (אלא ביום הראשון למסחר) וביחס ליום המסחר הראשון שני שליש מההנפקות הפסדיות; בין הגרועות - אקופיה, קביסר, בלנדר, קוויק, קומפיולאב ואנרג'ן.
סיבה נוספת שקשורה כאמור לקודמת, להפסדים בהנפקות היא שיש לא מעט חברות שהנפיקו וסיפקו תוצאות פושרות-מאכזבות. כשמנפיקים חברה טכנולוגית-דיגיטלית, כך לפחות מנסים לעטוף אותה למשקיעים ואחר כך היא מספקת אפס צמיחה, די ברור שהמשקיעים יתאכזבו. בלנדר הוצגה כחברה דיגיטלית, בנק דיגיטלי, התוצאות במחצית השנייה היו פלט למחצית הראשונה. איפה הטכנולוגיה ואיפה הדיגיטל.
- פרודלים בדרך להנפקה, השווי הצפוי 1.7-1.8 מיליארד שקל
- סוגת בדרך לבורסה לפי שווי של 1.2-1.3 מיליארד שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
- 13.דניאל 28/04/2021 16:07הגב לתגובה זושלום לכולם, אני לא מבין מדוע אין לקיחת אחריות על ידי החתמים, הרי מדוע הם נקראים חתמים אם מוצר שהם חתמו עליו ירד בחצי משוויו בתוך חודשים בודדים?? שמתי חלק מכספי על מניית אקופיה אחרי צפיה במצגת מלוטשת היטב של המנכל והיו"ר שהסבירו שהעתיד ורוד, וכעת אני מופסד
- 12.חצי מהמניות בידי מוסדיים עולות ויורדות ללא קשר להו 04/04/2021 23:54הגב לתגובה זוחצי מהמניות בידי מוסדיים עולות ויורדות ללא קשר להודעות במאיה - פשוט בושה!
- 11.יובל 04/04/2021 12:43הגב לתגובה זולמשקיעים הקטנים אלה לבעלי ההון ולקומבינות
- 10.אנונימי 04/04/2021 07:53הגב לתגובה זוחבל שלא צורף נתונים
- 9.כל הנשים יפות (ל"ת)שוקי 04/04/2021 02:56הגב לתגובה זו
- 8.גונזלס 03/04/2021 20:58הגב לתגובה זוברוב ההנפקות הלא אחידות הוצעה כמות קטנה אמנם לציבור אבל הוצעה! אמנם היה צריך להזמין כמות גדולה כדי לקבל כמה אחוזים אבל היתה הצעה. בבלנדר,קוויק ועוד כמה יכולת לקבל כמה שאתה רוצה בציבורי ולכן גם הן חטפו את המכה החזקה ביותר בפתיחה. הרווח היה בעיקר בתחילת גל ההנפקות (סבוריט למשל) וגם בהצעות לא אחידות שבנן לא היתה הקצאה לציבור.. הסקטור החיד שבו הצליחו להרוויח הוא המימון החוץ בנקאי: מלרן, מניף, ווליו ומיכמן
- 7.מבקר המדינה 03/04/2021 18:51הגב לתגובה זומדוע אי אפשר להיכנס מראש להנפקה? למה לפעמים כן אפשר? איך זה עובד? יש חברות שהציגו עליות יפות לאורך היממה או היממות הראשונות? כתבה מאוד דלה מתוכן ומעלה יותר שאלות מאשר מספקת תשובות
- 6.מי שומר על הציבור 03/04/2021 18:31הגב לתגובה זוחברות הפסדיות
- 5.אנונימי 03/04/2021 17:55הגב לתגובה זואז איך יכול להיות שהמוסדיים משתתפים בהנפקות? למכור ביום הראשון?-לא נראה לי אלה פליפרים אבל המוסדיים נשארים תקועים עם הזבלוהשאלה למה? ואיפה הבקרות והרגולציה?
- 4.איציק 03/04/2021 13:27הגב לתגובה זוזה שמאפשרים הנפקות בתהליך הנפקה לא אחידה לא מאפשרים לציבור לקנות אלא רק למוסדיים, בימים הראשונים תקעו לציבור במחיר גבוה וכעת רואים איך האויר יוצא מן הבלונים , פשוט בושה .
- 3.וסאם 03/04/2021 12:03הגב לתגובה זוהמסחר בהנפקות מצריך ניתוח מעמיק יותר של המניה , שווי השוק , חתמים , גיוס הון , סוג המניה וכו' ... אנשים שרואים מניה מונפקת במחיר גבוהה מאוד " האשליה " רוצים גם הם להרוויח וקופצים ראש לתוך המים , אבל שוכחים שהערך " שווי השוק " שלה הרבה יותר נמוך ואז אחרי זמן קצר מאוד מתחילה לצלול למחיר המתאים לשווי השוק שלה וכאן הפסיכולוגיה האנושית נכנסת לתמונה ואנשים מפסדים עוד כסף .
- 2.צודק בהחלט אם כי... 03/04/2021 11:06הגב לתגובה זוהשאלה היא לטווח הארוך מדובר במוצר שפוטנציאל היישום שלו תלוי בהנפקה. חברות כדוגמת וויקס שירדו מיד לאחר ההנפקה אך מאז הכפילו את שוויין פי 10 ויותר, פייסבוק שירדה 30% מייד לאחר ההנפקה ולמשך חודשים קדימה, טאואר שהמשקיעים הראשונים בה הפסידו קרב ל-90% אך הכפילו את שוויין פי 10 או לפלייטיקה שנמצאת בהערכת חסר והנפקה תתרום לפיתוח עולמי במיוחד בתקופה הנוכחית. גם כאן יש צורך בהמתנה ארוכה אך משתלמת. חברות שכל תכליתן היא אקזיט להרבה משקיעים קטנים בצורת הנפקה והזרמת הון לא אמורה לשנות את הפעילות ולכן ממילא לא נדרש הון נוסף, מועדות לכשלון.
- 1.צריך הוכחות 03/04/2021 10:57הגב לתגובה זוכשמעלים כזו כתבה צריך להעלות גם טבלה עם נתונים ברורים של התשואה מפתיחת המסחר עד היום בכל הנפקה
"מטריקס תיכנס לת"א 35 ותהפוך לאחת מעשר חברות ה-IT הגדולות בעולם"
המיזוג הענק בין שתי ענקיות ה-IT עליו הודיעו במרץ כבר הקפיץ את השווי המצרפי של 2 החברות מהמקום ה-10 ל-8 בארה"ב ומהמקום ה-4 ל-3 באירופה; בלידר סוקרים את ההשפעות של המיזוג ההיסטורי, את הסינרגיה וגם אחרי קפיצה של 62% במטריקס מאז ההודעה הפונטציאל עדיין גדול
בתחילת נובמבר מטריקס מטריקס -0.07% ומג'יק מג'יק -1.71% נכנסו לשלב המכריע של המיזוג כשמסגרת ההבנות שסוכמה במרץ נסגרה בין השתיים. אם הכל יתקדם כמתוכנן, ב-10 לחודש תיערך אסיפת בעלי המניות של שתי החברות כשהשלמת העסקה צפויה במהלך ינואר 2026.
על פי תנאי העסקה, מג'יק תימחק מהמסחר ותהפוך לחברה פרטית בבעלות מלאה של מטריקס, כשבעלי מניותיה יקבלו 0.5883 מניות מטריקס לכל מניה שזה יחס שמעמיד את בעלי המניות על כ-31% מהחברה המאוחדת. בסקירה שפרסמה דינה קורשונוב, אנליסטית בלידר שוקי הון היא אומרת "להערכתנו, יחס ההחלפה בין המניות אינו צפוי להשתנות עד להשלמת המיזוג לאור המורכבות המשפטית הכרוכה בהשלמת העסקה".
השוק כבר מבין לאן העסק הזה צועד והוא כבר החל לתמחר
את המיזוג חודשים לפני החתימה הרשמית אבל עוד ובעיקר מאז פרסום מזכר ההבנות במרץ. מאז ועד היום זינקה מניית מג'יק בכ-79% לשווי של כ-4 מיליארד שקל בעוד מטריקס הוסיפה כ-62% והיא נסחרת בשווי של 9 מיליארד שקל. כמו השוק, גם בלידר סבורים שהמיזוג ייצור גוף משמעותי בהיקף
הפעילות שלו. ביחד הקבוצה הממוזגת תגיע לשווי שוק מצרפי של כ-3.3 מיליארד דולר כ-10.5 מיליארד שקל. למטריקס צפויות הכנסות שנתיות של כ-2 מיליארד דולר ומצבת העובדים תסתכם על 15 אלף. הנתונים האלה מציבים את החברה המאוחדת בין עשר חברות
ה-IT הציבוריות הגדולות בארה"ב ובאירופה.
סינרגיה בעיקר בתחום הענן
בלידר מתעכבים גם על הסינרגיות שיהיו במיזוג, ומסבירים כי החיבור בין שתי החברות לא מסתכם רק בהיקף פעילות גדול יותר אלא יוצר יתרון תחרותי ממשי בשווקים שבהם הביקוש הולך
וגובר, כמו ענן, דיגיטל, סייבר, דאטה ו-ERP. מטריקס מגיעה לתהליך עם פעילות ענן רחבה ומוכרת בישראל ועם התרחבות פעילה באירופה, בעוד מג'יק מוסיפה יכולת משלימה בשוק האמריקאי שבו היא מחזיקה נוכחות משמעותית וכ-1,500 אנשי מקצוע מקומיים. שילוב כזה, לפי לידר, מאפשר לבנות
קו עסקים בינלאומי מגובש יותר, כזה שמגדיל את עומק ההיצע של החברה המאוחדת ומספק לה רגל יציבה בכל אחד מהשווקים המרכזיים בעולם.
- לפני המיזוג: מגי'ק עם הכנסות שיא, עלייה של 17% ברווח הנקי והעלאת תחזית
- לקראת המיזוג עם מג'יק: מטריקס סוגרת רבעון שיא
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
החיבור בין שתי הפעילויות משפיע לא רק על פריסה גיאוגרפית אלא גם על האופן שבו החברה המאוחדת יכולה להציע פתרונות מקצה לקצה.
בלידר מציינים כי פעילויות ה-ERP של שתי החברות כולל הפתרונות שמג'יק מביאה עמה, מרחיבות את סל השירותים שמטריקס יכולה להציע ללקוחותיה, מחזקות את נאמנות הלקוחות ומאפשרות להיכנס למכרזים גדולים ומורכבים יותר, במיוחד בארגוני אנטרפרייז גדולים. במקביל, העובדה שגם מטריקס
וגם מג'יק מחזיקות בקשר אסטרטגי עם AWS יוצרת יתרון כפול, הן נהנות מגישה טובה יותר לטכנולוגיות ולכלי ענן מתקדמים, והן יכולות לגשת יחד לשיתופי פעולה שדורשים היקף פעילות גדול יותר.
מה יודע צבי לוי שאנחנו לא? ארית מנצלת אופוריה במניה כדי להנפיק מהציבור
המוסדיים יקנו, אבל האם הם היו קונים אם זה היה הכסף האישי שלהם? ארית בתקופה נהדרת ואחרי שהיתה על סף פשיטת רגל והמדינה הצילה אותה, היא מרוויחה מהמדינה מאות מיליונים ברווחיות של חברת אנבידיה - גאות בשוק הביטחוני היא סיבה נהדרת לצבי לוי למכור-להנפיק לפי 5 מיליארד שקל, אבל האם הרווחים האלו יימשכו? ממש לא בטוח
אם המוכר רוצה למכור במחיר מסוים, אז ברור שהמחיר מתאים לו, המחיר טוב מבחינתו. אם הקונה רוצה לקנות במחיר הזה - אז יש עסקה. האם יכול להיות שהמחיר טוב לשני הצדדים. כן, אם שניהם "מקריבים" בדרך ומתכנסים לעסקה. בהנפקות זה לא קורה, כי לרוב יש א-סימטריה של מידע. המוכר יודע יותר מהקונה, וגם כי הקונים הם לא באמת שמים את הכסף שלהם, אלא "כסף של אחרים".
במצב המתואר, האם זו עסקה במחיר ראוי-נכון? האם כשגופים מוסדיים יקפצו עכשיו על ההנפקה של ארית-רשף זו עסקה ראויה? אי אפשר לדעת מה יהיה והמניה בהחלט יכולה להמשיך לעלות, אבל אפשר לדעת דבר אחד ברור - ארית שהיתה חברה של 100-150 מיליון שקל, קפצה לשווי של 5 מיליארד שקל בזכות המלחמה. ההצטיידות היתה גדולה, המחירים היו בשמיים - משרד הביטחון קנה כנראה בלי לחשוב יותר מדי - המספר בדוח של ארית שמוכיח - משרד הביטחון מפזר כספים
זה לא יכול להימשך. נכון שיש שינוי תפיסתי עולמי ונכון שההצטיידות הצבאית עלתה, אבל זה גם יביא תחרות ויוביל לשחיקה ברווחיות. כמו כמעט כל דבר שעולה מהר, יש גם ירידות, טלטלות וגלים בדרך. ארית לא מפתחת שבבי AI שהיא יכולה להרוויח עליהם 75% , היא לא אינבידיה, היא חברה של לואו טק שעושה עבודה טובה, מייצרת מערכות וכלים טובים מאוד, אבל יש גאות בעסקיה, בשל ניצול הזדמנות של ההנהלה והבעלים. אגב, כשהחברה קרסה והגיעה לפשיטת רגל, המדינה הצילה אותה מספר פעמים. עכשיו כשצריך אותה, היא - ואין לנו טענות על כך, זו המטרה של עסק - ממקסמת רווחים ומוכרת במחירים גבוהים.
הטענות שלנו הן כלפי המוסדיים שאם יעשו שיעורי בית יפנימו שהתוצאות של ארית ימשיכו להיות טובות עוד שנה, אולי שנתיים, אבל מה אחר כך? לקנות חברה במכפיל רווח של 8 זה לא תמיד נכון, השאלה אם זה יימשך לאורך זמן. וכל זה כשהטכנולוגיה משתנה - התותחים החדשים שייכנסו לצבא מתוצרת אלביט לא יעבדו כנראה רק עם סוגי המרעומים של ארית.
- ארית מציגה מרווחים של אנבידיה; איפה מסתתרת החולשה בדוחות?
- ארית במזכר הבנות עם חברה אירופית לשיווק וייצור מרעומים למדינות נאט"ו
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
וכמובן שדגל האזהרה הגדול הוא המכירה - ארית מנפיקה את רשף שהיא כאמור כל הפעילות של ארית, היא בעצם מוכרת את עצמה. אם המצב כל כך טוב, והצמיחה ברורה והרווחים הגדולים ימשיכו, אז למה להנפיק? מה יודע המוכר, צבי לוי, הבעלים ויו"ר החברה שהקונים לא יודעים? ולמה הוא כנראה יצליח לסדר אותם?
