האם כדאי להשתתף בהנפקות?
הנפקה בדקנו את ההנפקות מתחילת 2020 ועד היום. יש לנו מסקנה ברורה בשבילכם – יש אומנם הנפקות שמייצרות ערך למשקיעים, אבל הרוב לא. והכי חשוב – לרוב אתם לא יכולים להשתתף בהנפקות, אז אם אתם נכנסים להשקעה זה אחרי ההנפקה (עם תחילת המסחר), וכשמשווים את המחיר היום לעומת המחיר הראשוני מיד אחרי הנפקה, מגיעים למסקנה פשוטה – רוב ההנפקות הפסדיות למשקיעים. זה נובע מכמה סיבות ואחת מרכזית – בעלי הבית שמדללים את החזקתם בחברה לא עושים את זה כדי שאתם תרוויחו אלא כדי שהם ירוויחו. הם מרוויחים כאשר הם מוכרים במחיר גבוה. זה מאוד פשוט וזה הבסיס לכל הסיבות הנוספות.
כ-60 הנפקות היו מתחילת 2020 בבורסה המקומית. יש הנפקות מוצלחות מאוד, אבל הרוב הפסדיות; הציבור מופסד יותר - הוא לא יכול לקנות בהנפקה (אלא ביום הראשון למסחר) וביחס ליום המסחר הראשון שני שליש מההנפקות הפסדיות; בין הגרועות - אקופיה, קביסר, בלנדר, קוויק, קומפיולאב ואנרג'ן.
סיבה נוספת שקשורה כאמור לקודמת, להפסדים בהנפקות היא שיש לא מעט חברות שהנפיקו וסיפקו תוצאות פושרות-מאכזבות. כשמנפיקים חברה טכנולוגית-דיגיטלית, כך לפחות מנסים לעטוף אותה למשקיעים ואחר כך היא מספקת אפס צמיחה, די ברור שהמשקיעים יתאכזבו. בלנדר הוצגה כחברה דיגיטלית, בנק דיגיטלי, התוצאות במחצית השנייה היו פלט למחצית הראשונה. איפה הטכנולוגיה ואיפה הדיגיטל.
- 600 מיליון דולר: עליבאבא וקרן אבו דאבי משקיעות בהנפקה ענק של MiniMax
- 8.7 מיליארד דולר לקרקן: אוקטופוס אנרגיה מפצלת את זרוע ה-AI
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
- 13.דניאל 28/04/2021 16:07הגב לתגובה זושלום לכולם, אני לא מבין מדוע אין לקיחת אחריות על ידי החתמים, הרי מדוע הם נקראים חתמים אם מוצר שהם חתמו עליו ירד בחצי משוויו בתוך חודשים בודדים?? שמתי חלק מכספי על מניית אקופיה אחרי צפיה במצגת מלוטשת היטב של המנכל והיו"ר שהסבירו שהעתיד ורוד, וכעת אני מופסד
- 12.חצי מהמניות בידי מוסדיים עולות ויורדות ללא קשר להו 04/04/2021 23:54הגב לתגובה זוחצי מהמניות בידי מוסדיים עולות ויורדות ללא קשר להודעות במאיה - פשוט בושה!
- 11.יובל 04/04/2021 12:43הגב לתגובה זולמשקיעים הקטנים אלה לבעלי ההון ולקומבינות
- 10.אנונימי 04/04/2021 07:53הגב לתגובה זוחבל שלא צורף נתונים
- 9.כל הנשים יפות (ל"ת)שוקי 04/04/2021 02:56הגב לתגובה זו
- 8.גונזלס 03/04/2021 20:58הגב לתגובה זוברוב ההנפקות הלא אחידות הוצעה כמות קטנה אמנם לציבור אבל הוצעה! אמנם היה צריך להזמין כמות גדולה כדי לקבל כמה אחוזים אבל היתה הצעה. בבלנדר,קוויק ועוד כמה יכולת לקבל כמה שאתה רוצה בציבורי ולכן גם הן חטפו את המכה החזקה ביותר בפתיחה. הרווח היה בעיקר בתחילת גל ההנפקות (סבוריט למשל) וגם בהצעות לא אחידות שבנן לא היתה הקצאה לציבור.. הסקטור החיד שבו הצליחו להרוויח הוא המימון החוץ בנקאי: מלרן, מניף, ווליו ומיכמן
- 7.מבקר המדינה 03/04/2021 18:51הגב לתגובה זומדוע אי אפשר להיכנס מראש להנפקה? למה לפעמים כן אפשר? איך זה עובד? יש חברות שהציגו עליות יפות לאורך היממה או היממות הראשונות? כתבה מאוד דלה מתוכן ומעלה יותר שאלות מאשר מספקת תשובות
- 6.מי שומר על הציבור 03/04/2021 18:31הגב לתגובה זוחברות הפסדיות
- 5.אנונימי 03/04/2021 17:55הגב לתגובה זואז איך יכול להיות שהמוסדיים משתתפים בהנפקות? למכור ביום הראשון?-לא נראה לי אלה פליפרים אבל המוסדיים נשארים תקועים עם הזבלוהשאלה למה? ואיפה הבקרות והרגולציה?
- 4.איציק 03/04/2021 13:27הגב לתגובה זוזה שמאפשרים הנפקות בתהליך הנפקה לא אחידה לא מאפשרים לציבור לקנות אלא רק למוסדיים, בימים הראשונים תקעו לציבור במחיר גבוה וכעת רואים איך האויר יוצא מן הבלונים , פשוט בושה .
- 3.וסאם 03/04/2021 12:03הגב לתגובה זוהמסחר בהנפקות מצריך ניתוח מעמיק יותר של המניה , שווי השוק , חתמים , גיוס הון , סוג המניה וכו' ... אנשים שרואים מניה מונפקת במחיר גבוהה מאוד " האשליה " רוצים גם הם להרוויח וקופצים ראש לתוך המים , אבל שוכחים שהערך " שווי השוק " שלה הרבה יותר נמוך ואז אחרי זמן קצר מאוד מתחילה לצלול למחיר המתאים לשווי השוק שלה וכאן הפסיכולוגיה האנושית נכנסת לתמונה ואנשים מפסדים עוד כסף .
- 2.צודק בהחלט אם כי... 03/04/2021 11:06הגב לתגובה זוהשאלה היא לטווח הארוך מדובר במוצר שפוטנציאל היישום שלו תלוי בהנפקה. חברות כדוגמת וויקס שירדו מיד לאחר ההנפקה אך מאז הכפילו את שוויין פי 10 ויותר, פייסבוק שירדה 30% מייד לאחר ההנפקה ולמשך חודשים קדימה, טאואר שהמשקיעים הראשונים בה הפסידו קרב ל-90% אך הכפילו את שוויין פי 10 או לפלייטיקה שנמצאת בהערכת חסר והנפקה תתרום לפיתוח עולמי במיוחד בתקופה הנוכחית. גם כאן יש צורך בהמתנה ארוכה אך משתלמת. חברות שכל תכליתן היא אקזיט להרבה משקיעים קטנים בצורת הנפקה והזרמת הון לא אמורה לשנות את הפעילות ולכן ממילא לא נדרש הון נוסף, מועדות לכשלון.
- 1.צריך הוכחות 03/04/2021 10:57הגב לתגובה זוכשמעלים כזו כתבה צריך להעלות גם טבלה עם נתונים ברורים של התשואה מפתיחת המסחר עד היום בכל הנפקה
דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז"בנקים עדיפים מביטוח; פארמה יתחזק; רק 2 ביטחוניות מעניינות; בנדל"ן תהיה עוד ירידה" הסקטורים והמניות של פישמן ל-2026
דניאל לייטנר מנכ״ל הקרנות של תמיר פישמן מסביר למה תזמון שוק נועד לכישלון, ואיפה הוא עדיין מזהה ערך ב-2026; מאנבידיה ואמזון ועד עזריאלי ונקסט ויז'ן; וגם: מה הוא חושב על הרפורמות של הבורסה?
דניאל לייטנר התחיל להשקיע עוד לפני גיל 18, עשה טעויות, הרוויח והפסיד, אבל למד את התחום בגיל צעיר ועם כסף קטן. התחום ממש סקרן אותו, הוא קרא ספרים ו"לכלכך את הידיים" עשה תואר בכלכלה ומימון באוניברסיטת בן גוריון עד שמצא את עצמו עמוק בתעשייה.
לפני עשור הצטרף לתמיר פישמן, הוא טיפס שם ממחלקה למחלקה ולפני שנה וקצת, בגיל 37, מונה למנכ"ל קרנות הנאמנות של הבית, שמנהלות כיום כ-4 מיליארד שקל. מי שתכנן בכלל להיות רופא, כמו שני הוריו, מצא את עצמו מטפל בתיקים מאשר בחולים.
2025 הייתה שנה חריגה בשוק. שנה של מלחמה, אי-ודאות ביטחונית ופוליטית, וריבית שהייתה עדיין ברף גבוה היסטורי. הבורסה המקומית עלתה במעל 50%, ה-S&P 500 הוסיף "רק" 17%, אבל מה שהיה, היה - עכשיו השאלה הגדולה ביותר היא האם להקטין חשיפה או להוריד? מי שבכלל היה בחוץ האם זה הזמן להכנס או להמתין לתיקון מסוים. אם תשאלו את אמיר חדד מברומטר הוא יגיד לכם שזה זמן להיות נזילים (הכוונה להיות בנכסים סחירים מאוד ובאג"ח מח"מ קצר-בינוני) לאבחנתו מי שיחזיק כסף מזומן יצליח לנצל את התיקון, "כדאי להיות עכשיו בנכסים נזילים כדי לנצל את המימוש לכשיגיע", חדד רואה את 2026 כשנה שאיפשהו במהלכה נראה תיקון ולאחריו סגירה מאוזנת-חיובית, אם תצליחו "לתזמן" או למצע בירידות האלה, כנראה תביאו תשואה יפה בשנה שנכנסו אליה הבוקר.
אבל לייטנר חולק על חדד. כששואלים אותו האם אנחנו בגאות והאם נראה תיקון הוא מבהיר שתזמון שוק נועד לכשלון, "היכולת לתזמן את השוק כמעט לא קיימת", הוא אומר, "מי שמנסה לחכות לנקודה המושלמת, בדרך כלל נשאר בחוץ". מבחינתו, השאלה איננה אם יגיע תיקון כזה או אחר, אלא אם תיק ההשקעות בנוי כך שיוכל לעבור גם עליות וגם ירידות - וכאן הוא פורש את ההסתכלות שלו על השווקים בארץ ובעולם, הוא נותן לנו רשימת מניות מעניינות מבחינתו וכאלה שהוא, מכל מיני סיבות, לא נלהב לשלב בתיק. עם לייטנר כבר דיברנו לפני כ-3 חודשים, הוא כבר אז סימן את טבע ושיתף בהסתכלות שלו על השוק - מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות
למה שווה לכם להקשיב לו? לייטנר מגיע לא רק עם "תחזיות" על הנייר יש לו רקורד. קרנות הנאמנות שבניהולו בתמיר פישמן הציגו לאורך זמן תשואות גבוהות מהממוצע הענף, לא רק בטווח הקצר אלא גם בפרספקטיבה רב-שנתית. בשנה האחרונה הקרן רשמה תשואה של כ-63.3%, לעומת כ-51.3% בממוצע הענפי. גם בטווח של שלוש שנים הפער משמעותי, עם תשואה מצטברת של כ-183% לעומת כ-121.5% בענף, ובטווח של חמש שנים הקרן מציגה תשואה של כ-224.8% מול כ-146.3% בלבד בממוצע.
לפני שנתחיל, הנה הסקטורים והמניות 'על קצה המזלג' שמעניינות את הקרן:
סקטורים מומלצים
דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז"בנקים עדיפים מביטוח; פארמה יתחזק; רק 2 ביטחוניות מעניינות; בנדל"ן תהיה עוד ירידה" הסקטורים והמניות של פישמן ל-2026
דניאל לייטנר מנכ״ל הקרנות של תמיר פישמן מסביר למה תזמון שוק נועד לכישלון, ואיפה הוא עדיין מזהה ערך ב-2026; מאנבידיה ואמזון ועד עזריאלי ונקסט ויז'ן; וגם: מה הוא חושב על הרפורמות של הבורסה?
דניאל לייטנר התחיל להשקיע עוד לפני גיל 18, עשה טעויות, הרוויח והפסיד, אבל למד את התחום בגיל צעיר ועם כסף קטן. התחום ממש סקרן אותו, הוא קרא ספרים ו"לכלכך את הידיים" עשה תואר בכלכלה ומימון באוניברסיטת בן גוריון עד שמצא את עצמו עמוק בתעשייה.
לפני עשור הצטרף לתמיר פישמן, הוא טיפס שם ממחלקה למחלקה ולפני שנה וקצת, בגיל 37, מונה למנכ"ל קרנות הנאמנות של הבית, שמנהלות כיום כ-4 מיליארד שקל. מי שתכנן בכלל להיות רופא, כמו שני הוריו, מצא את עצמו מטפל בתיקים מאשר בחולים.
2025 הייתה שנה חריגה בשוק. שנה של מלחמה, אי-ודאות ביטחונית ופוליטית, וריבית שהייתה עדיין ברף גבוה היסטורי. הבורסה המקומית עלתה במעל 50%, ה-S&P 500 הוסיף "רק" 17%, אבל מה שהיה, היה - עכשיו השאלה הגדולה ביותר היא האם להקטין חשיפה או להוריד? מי שבכלל היה בחוץ האם זה הזמן להכנס או להמתין לתיקון מסוים. אם תשאלו את אמיר חדד מברומטר הוא יגיד לכם שזה זמן להיות נזילים (הכוונה להיות בנכסים סחירים מאוד ובאג"ח מח"מ קצר-בינוני) לאבחנתו מי שיחזיק כסף מזומן יצליח לנצל את התיקון, "כדאי להיות עכשיו בנכסים נזילים כדי לנצל את המימוש לכשיגיע", חדד רואה את 2026 כשנה שאיפשהו במהלכה נראה תיקון ולאחריו סגירה מאוזנת-חיובית, אם תצליחו "לתזמן" או למצע בירידות האלה, כנראה תביאו תשואה יפה בשנה שנכנסו אליה הבוקר.
אבל לייטנר חולק על חדד. כששואלים אותו האם אנחנו בגאות והאם נראה תיקון הוא מבהיר שתזמון שוק נועד לכשלון, "היכולת לתזמן את השוק כמעט לא קיימת", הוא אומר, "מי שמנסה לחכות לנקודה המושלמת, בדרך כלל נשאר בחוץ". מבחינתו, השאלה איננה אם יגיע תיקון כזה או אחר, אלא אם תיק ההשקעות בנוי כך שיוכל לעבור גם עליות וגם ירידות - וכאן הוא פורש את ההסתכלות שלו על השווקים בארץ ובעולם, הוא נותן לנו רשימת מניות מעניינות מבחינתו וכאלה שהוא, מכל מיני סיבות, לא נלהב לשלב בתיק. עם לייטנר כבר דיברנו לפני כ-3 חודשים, הוא כבר אז סימן את טבע ושיתף בהסתכלות שלו על השוק - מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות
למה שווה לכם להקשיב לו? לייטנר מגיע לא רק עם "תחזיות" על הנייר יש לו רקורד. קרנות הנאמנות שבניהולו בתמיר פישמן הציגו לאורך זמן תשואות גבוהות מהממוצע הענף, לא רק בטווח הקצר אלא גם בפרספקטיבה רב-שנתית. בשנה האחרונה הקרן רשמה תשואה של כ-63.3%, לעומת כ-51.3% בממוצע הענפי. גם בטווח של שלוש שנים הפער משמעותי, עם תשואה מצטברת של כ-183% לעומת כ-121.5% בענף, ובטווח של חמש שנים הקרן מציגה תשואה של כ-224.8% מול כ-146.3% בלבד בממוצע.
לפני שנתחיל, הנה הסקטורים והמניות 'על קצה המזלג' שמעניינות את הקרן:
.jpg "ביטוח לאומי - צילום: Shutterstock")