הנפקה
צילום: נאסדק
TV

הנפקות - הטוב, הרע והמכוער

הנפקות הן דבר מבורך לשוק ההון, עד שהשוק מאבד שליטה וזרם ההנפקות קופץ. אז זה הופך לרע למשקיעים ובסוף הדרך המשקיעים נשארים עם תשואות "מכוערות"
עדי ברזילי | (6)

הנפקות הן דבר מבורך כי כשאנשים קונים מניות הם בעצם מזרימים מזומנים לחברות וככה הן יכולות לגדול ולהתפתח, ואם המניות גם יעלו אז המשקיעים ירוויחו וכולם מרוצים. אז איפה הבעיה?

הבעיה היא שהרבה הנפקות נעשות בתקופה שהשווקים כבר בעליות משמעותיות, כשהמון אנשים נכנסים לשוק ההון ורק מחפשים במה להשקיע כמו מה שקורה בתקופה האחרונה;

ולכן בתקופות כאלה, פתאום המון חברות מחליטות להיכנס לבורסה.

הן יספרו למשקיעים שמדובר בחברת חלום ושזה הולך להיות הדבר הבא. גם אם החברה בכלל תקועה בלי מכירות וגם אם זו חברה שאין לה מודל עסקי בכלל וגם אם זו חברה שרק לפני פחות משנה היתה שווה רבע ולא באמת קרה שום דבר שיצדיק את העלייה הזאת. 

אבל בעלי החברות והחתמים מנסים – מה אכפת להם, אולי זה יצליח. ובתקופה האחרונה זה באמת מצליח. וראינו חברות שנכנסו לבורסה המקומית בשנה האחרונה חלקם במחיר מוגזם לגמרי. מה שנקרא "שווי מנופח". 

והבעיה היותר גדולה היא שהקונים הם אנחנו ואנחנו אפילו לא יודעים את זה. כי חלק גדול מהמשקיעים הם הגופים המוסדיים, החבר'ה שמנהלים את הכסף שלנו. ולפעמים החבר'ה האלה שמים מיליוני שקלים על חברות לפי שווי שממש לא מסתדר עם המציאות, וככה ההנפקה מצליחה והחברה נכנסת לבורסה.

אחר כך מסתבר אופס שזה כישלון. והנה הלכו כמה מיליונים. אז למה בכלל אותם גופים מוסדיים משקיעים בחברות כאלה מלכתחילה – הרי הם יודעים טוב מאוד אם מדובר בחברה ראויה או לא.

אז לפעמים זה יכול להיות עניין של תן וקח, ולפעמים מסדרים את ההנפקה ככה שלגופים המוסדיים יהיה רווח בתחילת הדרך והמשקיעים שיכנסו אחר כך יאכלו אותה, ואולי לפעמים פשוט לא אכפת להם כל כך. זה לא הכסף שלהם.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

אז הנה הלקח שלנו עבורכם, משקיעים פרטיים בבית, שיהיה נחמד אם גם הגופים המוסדיים ישמעו – אם מנסים למכור לכם משהו, תעצרו רגע ותחשבו. 

תשאלו את עצמכם - למה בעל הבית שמכיר את העסק שלו הכי טוב מחליט פתאום למכור חלק ממנו? ובמקרים רבים אתם תגלו שזה בגלל שהמחיר שהוא יקבל בהנפקה גבוה בהרבה מהשווי האמיתי של החברה שלו – הוא פשוט מרוויח בגדול על חשבון הציבור. 

 

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    מומחה 15/02/2021 20:35
    הגב לתגובה זו
    הבורסה חיכתה להנפקות מקומיות. במשך שנים חברות הרוויחו כסף עבור משקיעים נאסדק (חברות אירופאיות עדיין) כאשר תל אביב נשארה עם בית אבות. עד שסוף סוף זה קורה הכתב לא יכול להרים עיניים מעבר למקשי ה F במקלדת ולהבין שזה שינוי כיוון מבורך וכשרוצים הצלחות יש גם סיכונים.
  • 5.
    משה 15/02/2021 12:51
    הגב לתגובה זו
    בגישה צרת עין וצרת אופקים הזו צריך לסגור את הבורסה . הסיבה שחברות ישראליות לא משקיעות בארץ נובעות מזה שכתבים כותבים כתבות מטופשות מהסוג הזה .גם על גוגל וגם על פייסבוק כתבו שהם לא שוות . תראו איפה הם ?
  • 4.
    אנונימי 15/02/2021 06:14
    הגב לתגובה זו
    רק כך ירסנו את חוסר האחריות של המוסדיים שרוכשים הנפקות ללא בסיס כלכלי
  • 3.
    יותר ממנופך-זהירות (ל"ת)
    כותבי תרחישים 14/02/2021 09:30
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    אנונימי 14/02/2021 09:22
    הגב לתגובה זו
    וכל מילה מיותרת
  • 1.
    מיקו39 14/02/2021 08:35
    הגב לתגובה זו
    צפויה להיות הנפקת השנה.. עתיד הפוד טק העולמי
רונן גינזבורג. קרדיט: רשתות חברתיותרונן גינזבורג. קרדיט: רשתות חברתיות

564 מיליון שקלים: דניה סיבוס זכתה במכרז להרחבת כביש 6

העבודות צפויות להימשך כ-3 שנים מרגע קבלת צו התחלה, התשלום לפי כמויות בפועל ובהצמדה למדדים, אך בינתיים ההתקשרות עדיין לא נסגרה

ליאור דנקנר |

דניה סיבוס דניה סיבוס 1.02%  מודיעה על זכייתה במכרז של דרך ארץ הייווייז (1997), החברה שמפעילה ומתחזקת את כביש 6, לביצוע הרחבת הכביש בשני מקטעים באזור מחלף דניאל ועד מנהרת חדיד. מדובר בפרויקט תשתית רחב שמצטרף לצבר העבודות של החברה בתחום התחבורה, עם עבודות שמתפרסות על כמה חזיתות ולא מסתכמות רק בהוספת נתיב.

היקף התמורה הכולל מוערך בכ-564 מיליון שקלים בתוספת מע"מ. התמורה צמודה לתמהיל מדדים שכולל את מדד תשומות הבניה למגורים ואת מדד תשומות סלילה וגישור, בהתאם למנגנון שנקבע בין הצדדים. בענף שבו עלויות החומרים והעבודה משתנות מהר, להצמדה הזו יש משמעות, גם אם היא לא מעלימה את חוסר הוודאות סביב מה שיקרה בשטח בפועל, מתי זה יתחיל ובאיזה קצב. נכון לעכשיו עדיין לא נחתמו חוזים מפורטים ומחייבים מול המזמינה, ועדיין לא התקבל צו התחלת עבודה.

המניה נסחרת היום סביב 149 שקלים, וכרגע בעלייה קלה של אזור ה-1%. מתחילת השנה היא מציגה עלייה של כ-34%, והיא כבר נוגעת באזור הגבוה של הטווח השנתי, אחרי שבשפל של השנה האחרונה הייתה סביב 90 שקלים. גם במחזור יש תנועה, עם מסחר יומי של כ-33 מיליון שקלים, ושווי שוק של כ-4.9 מיליארד שקלים.


ברקע הזכייה: הצבר גדל והפעילות מתרחבת

בדוח האחרון שפרסמה דניה סיבוס באוגוסט היא הציגה המשך התרחבות בפעילות, עם גידול בהכנסות וצבר הזמנות שהמשיך לעלות. ההכנסות ברבעון השני הסתכמו בכ-1.7 מיליארד שקלים, והצבר הגיע לכ-18.6 מיליארד שקלים, בין היתר בעקבות כניסת חלקה בפרויקט הקו הכחול של הרכבת הקלה בירושלים לדוחות. 

איתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוניאיתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוני

אלקטרה תקים ותפעיל את מערך מס הגודש בגוש דן בהיקף של כ-1.25 מיליארד שקל

אלקטרה הודיעה היום כי זכתה במכרז המדינה להקמה, הפעלה ותחזוקה של מערך מס הגודש סביב גוש דן. לאחר סיום ההקמה החברה צפויה להפעיל את המערך במשך כ-20 שנה

ליאור דנקנר |

קבוצת אלקטרה אלקטרה -0.59%  , בניהולו של איתמר דויטשר, עדכנה כי חברה בת תשמש כזכיין בפרויקט מס הגודש באזור גוש דן. הזכיין יהיה אחראי על כל התהליך: תכנון, הקמה, תפעול ותחזוקה. תחילת העבודות צפויה לאחר החתימה על הסכם הזיכיון עם המדינה, ומאותו שלב תתחיל תקופה ארוכה של הפעלה שוטפת.

לפי הערכת אלקטרה, סך ההכנסות הצפויות מהפרויקט לאורך תקופת הזיכיון עומד על כ-1.25 מיליארד שקל. בתוך זה החברה מעריכה כי תקבל מענק הקמה של כ-400 מיליון שקל בשנים הראשונות, ועוד כ-850 מיליון שקל בפריסה על פני שנות התפעול. המודל המתגבש דומה לפרויקטי זכיינות אחרים: השקעה משמעותית בשלב ההקמה, ולאחר מכן זרם תשלומים רב-שנתי על שירות ותפעול.


220 שערים בשלוש טבעות

הפרויקט נשען על פריסה פיזית וטכנולוגית נרחבת. אלקטרה תתכנן ותקים כ-220 שערי אגרה, שמהווים כ-140 אתרי חיוב. השערים יתפרסו בשלוש טבעות סביב גוש דן: טבעת חיצונית, טבעת אמצעית וטבעת פנימית. כך אפשר יהיה לתמחר נסיעות לרכב פרטי לפי מיקום ועומס, עם הבחנה בין כניסה מבחוץ לבין תנועה בתוך הליבה העירונית.

מעבר לשערים עצמם, הזכיין אחראי על הקמת מערכת זיהוי רכבים, מערכת גבייה, מערכות תקשורת, מערכות תומכות, מרכז בקרה ומערך שירות לקוחות. בפועל מדובר במערכת אחת שצריכה לזהות רכב בזמן אמת, להצמיד לו חיוב מתאים ולתת לו מענה במקרה של בירור או ערעור. הכנסות מס הגודש עצמו יישארו בידי המדינה, בעוד שאלקטרה מקבלת תשלומים עבור הקמה ותפעול.

במסגרת פעילות הזכיין, קבלן האגרה הטכנולוגי בפרויקט יהיה TransCore LP מארה"ב. החברה אחראית על הקמת המערכת הטכנולוגית לזיהוי הרכבים, לרבות תוכנת האגרה, המצלמות, התאורה ושאר הרכיבים הרלוונטיים. TransCore היא זו שמיישמת גם את מערכת מס הגודש במנהטן שבניו יורק, מה שמוסיף לפרויקט הישראלי ניסיון שנצבר באזור עירוני צפוף ומורכב אחר.