הנפקה
צילום: נאסדק
TV

הנפקות - הטוב, הרע והמכוער

הנפקות הן דבר מבורך לשוק ההון, עד שהשוק מאבד שליטה וזרם ההנפקות קופץ. אז זה הופך לרע למשקיעים ובסוף הדרך המשקיעים נשארים עם תשואות "מכוערות"
עדי ברזילי | (6)

הנפקות הן דבר מבורך כי כשאנשים קונים מניות הם בעצם מזרימים מזומנים לחברות וככה הן יכולות לגדול ולהתפתח, ואם המניות גם יעלו אז המשקיעים ירוויחו וכולם מרוצים. אז איפה הבעיה?

הבעיה היא שהרבה הנפקות נעשות בתקופה שהשווקים כבר בעליות משמעותיות, כשהמון אנשים נכנסים לשוק ההון ורק מחפשים במה להשקיע כמו מה שקורה בתקופה האחרונה;

ולכן בתקופות כאלה, פתאום המון חברות מחליטות להיכנס לבורסה.

הן יספרו למשקיעים שמדובר בחברת חלום ושזה הולך להיות הדבר הבא. גם אם החברה בכלל תקועה בלי מכירות וגם אם זו חברה שאין לה מודל עסקי בכלל וגם אם זו חברה שרק לפני פחות משנה היתה שווה רבע ולא באמת קרה שום דבר שיצדיק את העלייה הזאת. 

אבל בעלי החברות והחתמים מנסים – מה אכפת להם, אולי זה יצליח. ובתקופה האחרונה זה באמת מצליח. וראינו חברות שנכנסו לבורסה המקומית בשנה האחרונה חלקם במחיר מוגזם לגמרי. מה שנקרא "שווי מנופח". 

והבעיה היותר גדולה היא שהקונים הם אנחנו ואנחנו אפילו לא יודעים את זה. כי חלק גדול מהמשקיעים הם הגופים המוסדיים, החבר'ה שמנהלים את הכסף שלנו. ולפעמים החבר'ה האלה שמים מיליוני שקלים על חברות לפי שווי שממש לא מסתדר עם המציאות, וככה ההנפקה מצליחה והחברה נכנסת לבורסה.

אחר כך מסתבר אופס שזה כישלון. והנה הלכו כמה מיליונים. אז למה בכלל אותם גופים מוסדיים משקיעים בחברות כאלה מלכתחילה – הרי הם יודעים טוב מאוד אם מדובר בחברה ראויה או לא.

אז לפעמים זה יכול להיות עניין של תן וקח, ולפעמים מסדרים את ההנפקה ככה שלגופים המוסדיים יהיה רווח בתחילת הדרך והמשקיעים שיכנסו אחר כך יאכלו אותה, ואולי לפעמים פשוט לא אכפת להם כל כך. זה לא הכסף שלהם.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

אז הנה הלקח שלנו עבורכם, משקיעים פרטיים בבית, שיהיה נחמד אם גם הגופים המוסדיים ישמעו – אם מנסים למכור לכם משהו, תעצרו רגע ותחשבו. 

תשאלו את עצמכם - למה בעל הבית שמכיר את העסק שלו הכי טוב מחליט פתאום למכור חלק ממנו? ובמקרים רבים אתם תגלו שזה בגלל שהמחיר שהוא יקבל בהנפקה גבוה בהרבה מהשווי האמיתי של החברה שלו – הוא פשוט מרוויח בגדול על חשבון הציבור. 

 

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    מומחה 15/02/2021 20:35
    הגב לתגובה זו
    הבורסה חיכתה להנפקות מקומיות. במשך שנים חברות הרוויחו כסף עבור משקיעים נאסדק (חברות אירופאיות עדיין) כאשר תל אביב נשארה עם בית אבות. עד שסוף סוף זה קורה הכתב לא יכול להרים עיניים מעבר למקשי ה F במקלדת ולהבין שזה שינוי כיוון מבורך וכשרוצים הצלחות יש גם סיכונים.
  • 5.
    משה 15/02/2021 12:51
    הגב לתגובה זו
    בגישה צרת עין וצרת אופקים הזו צריך לסגור את הבורסה . הסיבה שחברות ישראליות לא משקיעות בארץ נובעות מזה שכתבים כותבים כתבות מטופשות מהסוג הזה .גם על גוגל וגם על פייסבוק כתבו שהם לא שוות . תראו איפה הם ?
  • 4.
    אנונימי 15/02/2021 06:14
    הגב לתגובה זו
    רק כך ירסנו את חוסר האחריות של המוסדיים שרוכשים הנפקות ללא בסיס כלכלי
  • 3.
    יותר ממנופך-זהירות (ל"ת)
    כותבי תרחישים 14/02/2021 09:30
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    אנונימי 14/02/2021 09:22
    הגב לתגובה זו
    וכל מילה מיותרת
  • 1.
    מיקו39 14/02/2021 08:35
    הגב לתגובה זו
    צפויה להיות הנפקת השנה.. עתיד הפוד טק העולמי
דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

"בנקים עדיפים מביטוח; פארמה יתחזק; רק 2 ביטחוניות מעניינות; בנדל"ן תהיה עוד ירידה" הסקטורים והמניות של פישמן ל-2026

דניאל לייטנר מנכ״ל הקרנות של תמיר פישמן מסביר למה תזמון שוק נועד לכישלון, ואיפה הוא עדיין מזהה ערך ב-2026; מאנבידיה ואמזון ועד עזריאלי ונקסט ויז'ן; וגם: מה הוא חושב על הרפורמות של הבורסה?

מנדי הניג |

דניאל לייטנר התחיל להשקיע עוד לפני גיל 18, עשה טעויות, הרוויח והפסיד, אבל למד את התחום בגיל צעיר ועם כסף קטן. התחום ממש סקרן אותו, הוא קרא ספרים ו"לכלכך את הידיים" עשה תואר בכלכלה ומימון באוניברסיטת בן גוריון עד שמצא את עצמו עמוק בתעשייה. 

לפני עשור הצטרף לתמיר פישמן, הוא טיפס שם ממחלקה למחלקה ולפני שנה וקצת, בגיל 37, מונה למנכ"ל קרנות הנאמנות של הבית, שמנהלות כיום כ-4 מיליארד שקל. מי שתכנן בכלל להיות רופא, כמו שני הוריו, מצא את עצמו מטפל בתיקים מאשר בחולים. 

2025 הייתה שנה חריגה בשוק. שנה של מלחמה, אי-ודאות ביטחונית ופוליטית, וריבית שהייתה עדיין ברף גבוה היסטורי. הבורסה המקומית עלתה במעל 50%, ה-S&P 500 הוסיף "רק" 17%, אבל מה שהיה, היה - עכשיו השאלה הגדולה ביותר היא האם להקטין חשיפה או להוריד? מי שבכלל היה בחוץ האם זה הזמן להכנס או להמתין לתיקון מסוים. אם תשאלו את אמיר חדד מברומטר הוא יגיד לכם שזה זמן להיות נזילים (הכוונה להיות בנכסים סחירים מאוד ובאג"ח מח"מ קצר-בינוני) לאבחנתו מי שיחזיק כסף מזומן יצליח לנצל את התיקון, "כדאי להיות עכשיו בנכסים נזילים כדי לנצל את המימוש לכשיגיע", חדד רואה את 2026 כשנה שאיפשהו במהלכה נראה תיקון ולאחריו סגירה מאוזנת-חיובית, אם תצליחו "לתזמן" או למצע בירידות האלה, כנראה תביאו תשואה יפה בשנה שנכנסו אליה הבוקר.

אבל לייטנר חולק על חדד. כששואלים אותו האם אנחנו בגאות והאם נראה תיקון הוא מבהיר שתזמון שוק נועד לכשלון, "היכולת לתזמן את השוק כמעט לא קיימת", הוא אומר, "מי שמנסה לחכות לנקודה המושלמת, בדרך כלל נשאר בחוץ". מבחינתו, השאלה איננה אם יגיע תיקון כזה או אחר, אלא אם תיק ההשקעות בנוי כך שיוכל לעבור גם עליות וגם ירידות - וכאן הוא פורש את ההסתכלות שלו על השווקים בארץ ובעולם, הוא נותן לנו רשימת מניות מעניינות מבחינתו וכאלה שהוא, מכל מיני סיבות, לא נלהב לשלב בתיק. עם לייטנר כבר דיברנו לפני כ-3 חודשים, הוא כבר אז סימן את טבע ושיתף בהסתכלות שלו על השוק - מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

למה שווה לכם להקשיב לו? לייטנר מגיע לא רק עם "תחזיות" על הנייר יש לו רקורד. קרנות הנאמנות שבניהולו בתמיר פישמן הציגו לאורך זמן תשואות גבוהות מהממוצע הענף, לא רק בטווח הקצר אלא גם בפרספקטיבה רב-שנתית. בשנה האחרונה הקרן רשמה תשואה של כ-63.3%, לעומת כ-51.3% בממוצע הענפי. גם בטווח של שלוש שנים הפער משמעותי, עם תשואה מצטברת של כ-183% לעומת כ-121.5% בענף, ובטווח של חמש שנים הקרן מציגה תשואה של כ-224.8% מול כ-146.3% בלבד בממוצע.

לפני שנתחיל, הנה הסקטורים והמניות 'על קצה המזלג' שמעניינות את הקרן:


סקטורים מומלצים 


דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

"בנקים עדיפים מביטוח; פארמה יתחזק; רק 2 ביטחוניות מעניינות; בנדל"ן תהיה עוד ירידה" הסקטורים והמניות של פישמן ל-2026

דניאל לייטנר מנכ״ל הקרנות של תמיר פישמן מסביר למה תזמון שוק נועד לכישלון, ואיפה הוא עדיין מזהה ערך ב-2026; מאנבידיה ואמזון ועד עזריאלי ונקסט ויז'ן; וגם: מה הוא חושב על הרפורמות של הבורסה?

מנדי הניג |

דניאל לייטנר התחיל להשקיע עוד לפני גיל 18, עשה טעויות, הרוויח והפסיד, אבל למד את התחום בגיל צעיר ועם כסף קטן. התחום ממש סקרן אותו, הוא קרא ספרים ו"לכלכך את הידיים" עשה תואר בכלכלה ומימון באוניברסיטת בן גוריון עד שמצא את עצמו עמוק בתעשייה. 

לפני עשור הצטרף לתמיר פישמן, הוא טיפס שם ממחלקה למחלקה ולפני שנה וקצת, בגיל 37, מונה למנכ"ל קרנות הנאמנות של הבית, שמנהלות כיום כ-4 מיליארד שקל. מי שתכנן בכלל להיות רופא, כמו שני הוריו, מצא את עצמו מטפל בתיקים מאשר בחולים. 

2025 הייתה שנה חריגה בשוק. שנה של מלחמה, אי-ודאות ביטחונית ופוליטית, וריבית שהייתה עדיין ברף גבוה היסטורי. הבורסה המקומית עלתה במעל 50%, ה-S&P 500 הוסיף "רק" 17%, אבל מה שהיה, היה - עכשיו השאלה הגדולה ביותר היא האם להקטין חשיפה או להוריד? מי שבכלל היה בחוץ האם זה הזמן להכנס או להמתין לתיקון מסוים. אם תשאלו את אמיר חדד מברומטר הוא יגיד לכם שזה זמן להיות נזילים (הכוונה להיות בנכסים סחירים מאוד ובאג"ח מח"מ קצר-בינוני) לאבחנתו מי שיחזיק כסף מזומן יצליח לנצל את התיקון, "כדאי להיות עכשיו בנכסים נזילים כדי לנצל את המימוש לכשיגיע", חדד רואה את 2026 כשנה שאיפשהו במהלכה נראה תיקון ולאחריו סגירה מאוזנת-חיובית, אם תצליחו "לתזמן" או למצע בירידות האלה, כנראה תביאו תשואה יפה בשנה שנכנסו אליה הבוקר.

אבל לייטנר חולק על חדד. כששואלים אותו האם אנחנו בגאות והאם נראה תיקון הוא מבהיר שתזמון שוק נועד לכשלון, "היכולת לתזמן את השוק כמעט לא קיימת", הוא אומר, "מי שמנסה לחכות לנקודה המושלמת, בדרך כלל נשאר בחוץ". מבחינתו, השאלה איננה אם יגיע תיקון כזה או אחר, אלא אם תיק ההשקעות בנוי כך שיוכל לעבור גם עליות וגם ירידות - וכאן הוא פורש את ההסתכלות שלו על השווקים בארץ ובעולם, הוא נותן לנו רשימת מניות מעניינות מבחינתו וכאלה שהוא, מכל מיני סיבות, לא נלהב לשלב בתיק. עם לייטנר כבר דיברנו לפני כ-3 חודשים, הוא כבר אז סימן את טבע ושיתף בהסתכלות שלו על השוק - מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

למה שווה לכם להקשיב לו? לייטנר מגיע לא רק עם "תחזיות" על הנייר יש לו רקורד. קרנות הנאמנות שבניהולו בתמיר פישמן הציגו לאורך זמן תשואות גבוהות מהממוצע הענף, לא רק בטווח הקצר אלא גם בפרספקטיבה רב-שנתית. בשנה האחרונה הקרן רשמה תשואה של כ-63.3%, לעומת כ-51.3% בממוצע הענפי. גם בטווח של שלוש שנים הפער משמעותי, עם תשואה מצטברת של כ-183% לעומת כ-121.5% בענף, ובטווח של חמש שנים הקרן מציגה תשואה של כ-224.8% מול כ-146.3% בלבד בממוצע.

לפני שנתחיל, הנה הסקטורים והמניות 'על קצה המזלג' שמעניינות את הקרן:


סקטורים מומלצים