הנפקות - הטוב, הרע והמכוער
הנפקות הן דבר מבורך כי כשאנשים קונים מניות הם בעצם מזרימים מזומנים לחברות וככה הן יכולות לגדול ולהתפתח, ואם המניות גם יעלו אז המשקיעים ירוויחו וכולם מרוצים. אז איפה הבעיה?
הבעיה היא שהרבה הנפקות נעשות בתקופה שהשווקים כבר בעליות משמעותיות, כשהמון אנשים נכנסים לשוק ההון ורק מחפשים במה להשקיע כמו מה שקורה בתקופה האחרונה;
ולכן בתקופות כאלה, פתאום המון חברות מחליטות להיכנס לבורסה.
הן יספרו למשקיעים שמדובר בחברת חלום ושזה הולך להיות הדבר הבא. גם אם החברה בכלל תקועה בלי מכירות וגם אם זו חברה שאין לה מודל עסקי בכלל וגם אם זו חברה שרק לפני פחות משנה היתה שווה רבע ולא באמת קרה שום דבר שיצדיק את העלייה הזאת.
אבל בעלי החברות והחתמים מנסים – מה אכפת להם, אולי זה יצליח. ובתקופה האחרונה זה באמת מצליח. וראינו חברות שנכנסו לבורסה המקומית בשנה האחרונה חלקם במחיר מוגזם לגמרי. מה שנקרא "שווי מנופח".
- אנרג'יקס נפלה אבל המוסדיים עשו רווח מהיר
- ביום המסחר הראשון: אנדרסן גרופ מזנקת ב-30%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
והבעיה היותר גדולה היא שהקונים הם אנחנו ואנחנו אפילו לא יודעים את זה. כי חלק גדול מהמשקיעים הם הגופים המוסדיים, החבר'ה שמנהלים את הכסף שלנו. ולפעמים החבר'ה האלה שמים מיליוני שקלים על חברות לפי שווי שממש לא מסתדר עם המציאות, וככה ההנפקה מצליחה והחברה נכנסת לבורסה.
אחר כך מסתבר אופס שזה כישלון. והנה הלכו כמה מיליונים. אז למה בכלל אותם גופים מוסדיים משקיעים בחברות כאלה מלכתחילה – הרי הם יודעים טוב מאוד אם מדובר בחברה ראויה או לא.
אז לפעמים זה יכול להיות עניין של תן וקח, ולפעמים מסדרים את ההנפקה ככה שלגופים המוסדיים יהיה רווח בתחילת הדרך והמשקיעים שיכנסו אחר כך יאכלו אותה, ואולי לפעמים פשוט לא אכפת להם כל כך. זה לא הכסף שלהם.
- הרשות לניירות ערך מציעה רפורמה מקיפה בדיווחים של חברות ציבוריות
- אולטרה פיננסים בדרך לבורסה: תתמזג עם חברה ציבורית
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הדילמה של המשקיעים - הם רוצים לממש מניות, אבל לא רוצים לשלם...
אז הנה הלקח שלנו עבורכם, משקיעים פרטיים בבית, שיהיה נחמד אם גם הגופים המוסדיים ישמעו – אם מנסים למכור לכם משהו, תעצרו רגע ותחשבו.
תשאלו את עצמכם - למה בעל הבית שמכיר את העסק שלו הכי טוב מחליט פתאום למכור חלק ממנו? ובמקרים רבים אתם תגלו שזה בגלל שהמחיר שהוא יקבל בהנפקה גבוה בהרבה מהשווי האמיתי של החברה שלו – הוא פשוט מרוויח בגדול על חשבון הציבור.
- 6.מומחה 15/02/2021 20:35הגב לתגובה זוהבורסה חיכתה להנפקות מקומיות. במשך שנים חברות הרוויחו כסף עבור משקיעים נאסדק (חברות אירופאיות עדיין) כאשר תל אביב נשארה עם בית אבות. עד שסוף סוף זה קורה הכתב לא יכול להרים עיניים מעבר למקשי ה F במקלדת ולהבין שזה שינוי כיוון מבורך וכשרוצים הצלחות יש גם סיכונים.
- 5.משה 15/02/2021 12:51הגב לתגובה זובגישה צרת עין וצרת אופקים הזו צריך לסגור את הבורסה . הסיבה שחברות ישראליות לא משקיעות בארץ נובעות מזה שכתבים כותבים כתבות מטופשות מהסוג הזה .גם על גוגל וגם על פייסבוק כתבו שהם לא שוות . תראו איפה הם ?
- 4.אנונימי 15/02/2021 06:14הגב לתגובה זורק כך ירסנו את חוסר האחריות של המוסדיים שרוכשים הנפקות ללא בסיס כלכלי
- 3.יותר ממנופך-זהירות (ל"ת)כותבי תרחישים 14/02/2021 09:30הגב לתגובה זו
- 2.אנונימי 14/02/2021 09:22הגב לתגובה זווכל מילה מיותרת
- 1.מיקו39 14/02/2021 08:35הגב לתגובה זוצפויה להיות הנפקת השנה.. עתיד הפוד טק העולמי
שווקים מסחר (AI)תחזית ל-2026 - מה יקרה בשווקים, במחירי הדירות ובדולר?
המנכ"לים, מנהלי ההשקעות הבכירים והאנליסטים שאומרים לכם שהשוק יעלה וממליצים על מניות אטרקטיביות שנסחרות בשיא, הם בדיוק אותם אנשים שטעו לפני שנה ולפני שנתיים ולפני שלוש - מי באמת צודק? הנה התשובה
אל תצפו לאנשים שמרוויחים משוק ההון להיות אמיתיים לגמרי או להיות לא מוטים. הם לא יכולים להגיד לכם שיהיו ירידות. זה מבחינתם גול עצמי. אנליסטים כמעט לא ממליצים למכור, מנהלי השקעות בכירים, סמנכ"לים ומנכ"לים כמעט ולא אומרים לכם שיהיו ירידות. אצלם הכל חיובי, אופטימי. ההטייה הזו היא בעיה אחת בהתבססות על תחזיות והערכות שלהם, אבל היא לא הגדולה ביותר. הגדולה ביותר היא פשוט חוסר היכולת שלהם לחזות. תעברו על התחזיות בשנה שעברה, לפני שנתיים, לפני שלוש שנים, ועוד, ותגלו שהן לא הכו את השוק. השוק היכה אותן. בעיה שלישית, קטנה יותר, היא שהם הולכים על בטוח. הם לא אמרו לכם שנאוויטס מעניינת לפני שנתיים-שלוש, הם אומרים את זה עכשיו אחרי שעלתה פי 9. הם תמיד ילכו על "המניות הרגילות" ולא ילכו על מניות קטנות.
אלו הם כללי המשחק שלהם. ואגב,
מה שיותר מאכזב שהם לא רק בינוניים במה שהם אומרים בתקשורת, הם בינוניים בתשואות - אתם אולי מאוד מרוצים כי התשואות בשמיים, אבל האמת היא שביחס לבנצ'מרק, מעטים הצליחו להכות את השוק. כשאתם רואים תשואות של 20%, 22% בקרן השתלמות המנייתית, השאלה היא מה עשה השוק - והוא
עשה יותר. גם בהשוואה למסלולים מעורבים השוק עושה יותר. הם מנהלים אקטיביים שאמורים לייצר תשואה טובה, וזה לא כך - במסלול כללי שמחולק לרוב 60% אג"ח והיתר מניות, הרווחתם כ-13-14%, אבל אם הייתם מחלקים את הכסף בין קרנות מחקות, קרנות סל על אגרות חוב ומסלולים מנייתיים
הייתם מרוויחים יותר.
בסוף, היכולת של גופים מנהלים להכות את השוק, במיוחד שרוב הכסף שלהם באפיק מנייתי, במניות בחו"ל - היא קטנה, גם בגלל דמי הניהול שמורידים את התשואה שלכם. הרגולטור צריך לספק לחוסכים יכולת להשקיע בחסכונות ארוכים לפנסיה, גמל במכשירים עוקבי
מדד בעלויות נמוכות. כשזה יהיה, התשואה שלכם תהיה גבוהה יותר, אבל כמובן שזה לא יהיה פשוט, מדובר כאן בכסף גדול: דמי הניהול בכל האפיקים המנוהלים מסתכמים בעשרות מיליארדים בשנה.
ובחזרה לתחזיות. התחזיות של המוסדיים הן תחזיות מלוטשות, יחסית בטוחות, אבל במבחן ההיסטוריה לא פוגעות. התחזיות הטובות יותר הן... שלכן. חוכמת ההמונים, ויש על זה מחקרים רבים, מצליחה לנצח. זה לא אומר שאין חשיבות למומחים, בטח שיש, אבל יש הבדל בין פרשנות-ניתוח של מומחה לעיתון-אתר ובין מה שהוא עושה בפועל. אנחנו מכירים לא מעט מנהלי השקעות שהורידו את הרף המנייתי בחודשים האחרונים בהשקעות האישיות שלהם. הם אומרים לנו שהם לא יכולים לעשות את זה בכספים שהם מנהלים כי זה לפי מחויבות תשקיפית, אבל הם חושבים שהשוק גבוה - כמעט ולא תראו את זה בתחזיות החוצה של הבית שלהם. ולכן, אנו מביאים את הסקר שלכם (הנה הסקר של שנה שעברה). בואו להצביע ולהשפיע. בסקר אתם עונים על כיוון השווקים, הנדל"ן, הדולר, וככל שהמדגם גדול יותר, כך הוא מקבל תוקף חזק יותר:
התחזית של גולשי ביזפורטל ל-2026
- פייזר מאותתת על קיפאון במכירות ב-2026 והמניה נחלשת
- הום דיפו: תחזית לצמיחה כמעט אפסית בשנה הבאה עקב ריביות ולחץ על הצרכן
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
קרדיט: ענבל מרמריהרשות לניירות ערך מציעה רפורמה מקיפה בדיווחים של חברות ציבוריות
דוח הביניים של ועדת חמדני ממליץ למקד את הדוחות העיתיים והמיידיים במידע מהותי, לשנות את מבנה הדוחות ולהקל בעומסי הדיווח על החברות תוך חיזוק ההגנה על המשקיעים
הרשות לניירות ערך פרסמה היום את דוח הביניים של הוועדה לבחינת דרישות הגילוי בדוחות עיתיים ומיידיים, בראשות פרופ’ אסף חמדני. הדוח מציג שורה של המלצות לרפורמה מקיפה במערך הדיווחים התאגידיים, שנועדה לשנות מהיסוד את אופן הצגת המידע לציבור המשקיעים, ומהווה את המהלך המשמעותי ביותר בתחום זה בשנים האחרונות.
הוועדה הוקמה בפברואר 2025 ביוזמת יו"ר הרשות לניירות ערך, עו"ד ספי זינגר, במטרה לבחון את חובות הדיווח הקיימות ולהתאימן לאופן שבו משקיעים צורכים מידע בעידן הנוכחי. במסגרת עבודתה קיימה הוועדה שיח עם משקיעים מוסדיים, חברות ציבוריות ויועצים מקצועיים, וכן בחנה מודלים רגולטוריים הנהוגים בשווקי הון מתקדמים בעולם. לדברי יו"ר הרשות, הרפורמה המוצעת צפויה למקד את חובות הדיווח במידע מהותי ורלוונטי, ולהפחית עומסי דיווח שאינם תורמים להבנת מצבו של התאגיד. זינגר ציין כי השינויים ישפיעו גם על עבודת הפיקוח והאכיפה של הרשות, ויאפשרו הגנה טובה יותר על המשקיעים וחיזוק האמון בשוק ההון הישראלי.
במרכז ההמלצות עומד שינוי מבני בדוחות העיתיים, כך שלכל פרק בדוח תהיה מטרה ברורה ומובחנת. הוועדה ממליצה לצמצם גילוי של מידע גנרי שאינו מהותי, להסיר כפילויות בין פרקים שונים ולהתאים את מבנה הדוחות לניתוח עסקי איכותי מצד הנהלת החברה.
- 1.2 מיליון שקלים קנס למנכ"ל ברוקלנד לשעבר בעקבות דיווחים מטעים וחסרים
- המניפולציות שמאחורי המדדים: הרשות סיימה את החקירה נגד בונוס ביוגרופ
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אחת ההמלצות המרכזיות היא להחליף את דוח הדירקטוריון הקיים בדוח הנהלה ממוקד, שישמש לניתוח עסקי של תוצאות החברה. הדוח החדש יהיה מבוסס עקרונות ולא כללים נוקשים, יכלול ניתוח מגזרי מעמיק, ויעודד שימוש במדדי ביצוע, תחזיות ונתוני Non-GAAP שבהם משתמשת ההנהלה בפועל. בנוסף, הוועדה מציעה להוסיף לדוח התקופתי שני פרקים חדשים: פרק ממשל תאגידי ופרק מימון. פרק הממשל התאגידי יכלול, בין היתר, גילוי מפורט יותר על שכר בכירים והחלטות תגמול שאושרו בניגוד לעמדת האסיפה הכללית, בעוד שפרק המימון ירכז מידע על מבנה ההון, מקורות מימון, נזילות ואמות מידה פיננסיות.
