הנפקות - הטוב, הרע והמכוער
הנפקות הן דבר מבורך כי כשאנשים קונים מניות הם בעצם מזרימים מזומנים לחברות וככה הן יכולות לגדול ולהתפתח, ואם המניות גם יעלו אז המשקיעים ירוויחו וכולם מרוצים. אז איפה הבעיה?
הבעיה היא שהרבה הנפקות נעשות בתקופה שהשווקים כבר בעליות משמעותיות, כשהמון אנשים נכנסים לשוק ההון ורק מחפשים במה להשקיע כמו מה שקורה בתקופה האחרונה;
ולכן בתקופות כאלה, פתאום המון חברות מחליטות להיכנס לבורסה.
הן יספרו למשקיעים שמדובר בחברת חלום ושזה הולך להיות הדבר הבא. גם אם החברה בכלל תקועה בלי מכירות וגם אם זו חברה שאין לה מודל עסקי בכלל וגם אם זו חברה שרק לפני פחות משנה היתה שווה רבע ולא באמת קרה שום דבר שיצדיק את העלייה הזאת.
אבל בעלי החברות והחתמים מנסים – מה אכפת להם, אולי זה יצליח. ובתקופה האחרונה זה באמת מצליח. וראינו חברות שנכנסו לבורסה המקומית בשנה האחרונה חלקם במחיר מוגזם לגמרי. מה שנקרא "שווי מנופח".
- פרודלים בדרך להנפקה, השווי הצפוי 1.7-1.8 מיליארד שקל
- סוגת בדרך לבורסה לפי שווי של 1.2-1.3 מיליארד שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
והבעיה היותר גדולה היא שהקונים הם אנחנו ואנחנו אפילו לא יודעים את זה. כי חלק גדול מהמשקיעים הם הגופים המוסדיים, החבר'ה שמנהלים את הכסף שלנו. ולפעמים החבר'ה האלה שמים מיליוני שקלים על חברות לפי שווי שממש לא מסתדר עם המציאות, וככה ההנפקה מצליחה והחברה נכנסת לבורסה.
אחר כך מסתבר אופס שזה כישלון. והנה הלכו כמה מיליונים. אז למה בכלל אותם גופים מוסדיים משקיעים בחברות כאלה מלכתחילה – הרי הם יודעים טוב מאוד אם מדובר בחברה ראויה או לא.
אז לפעמים זה יכול להיות עניין של תן וקח, ולפעמים מסדרים את ההנפקה ככה שלגופים המוסדיים יהיה רווח בתחילת הדרך והמשקיעים שיכנסו אחר כך יאכלו אותה, ואולי לפעמים פשוט לא אכפת להם כל כך. זה לא הכסף שלהם.
- אפקט ינואר על המבחן: המניות הקטנות מדשדשות, הריבית לא משתפת פעולה
- עברנו את הטריליון: הבנקים, הביטוח, הנדל"ן וטבע מחזיקים את ת"א 35
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- 100 אלף שקלים הפכו לעשרות שקלים - סייברוואן עושקת את...
אז הנה הלקח שלנו עבורכם, משקיעים פרטיים בבית, שיהיה נחמד אם גם הגופים המוסדיים ישמעו – אם מנסים למכור לכם משהו, תעצרו רגע ותחשבו.
תשאלו את עצמכם - למה בעל הבית שמכיר את העסק שלו הכי טוב מחליט פתאום למכור חלק ממנו? ובמקרים רבים אתם תגלו שזה בגלל שהמחיר שהוא יקבל בהנפקה גבוה בהרבה מהשווי האמיתי של החברה שלו – הוא פשוט מרוויח בגדול על חשבון הציבור.
- 6.מומחה 15/02/2021 20:35הגב לתגובה זוהבורסה חיכתה להנפקות מקומיות. במשך שנים חברות הרוויחו כסף עבור משקיעים נאסדק (חברות אירופאיות עדיין) כאשר תל אביב נשארה עם בית אבות. עד שסוף סוף זה קורה הכתב לא יכול להרים עיניים מעבר למקשי ה F במקלדת ולהבין שזה שינוי כיוון מבורך וכשרוצים הצלחות יש גם סיכונים.
- 5.משה 15/02/2021 12:51הגב לתגובה זובגישה צרת עין וצרת אופקים הזו צריך לסגור את הבורסה . הסיבה שחברות ישראליות לא משקיעות בארץ נובעות מזה שכתבים כותבים כתבות מטופשות מהסוג הזה .גם על גוגל וגם על פייסבוק כתבו שהם לא שוות . תראו איפה הם ?
- 4.אנונימי 15/02/2021 06:14הגב לתגובה זורק כך ירסנו את חוסר האחריות של המוסדיים שרוכשים הנפקות ללא בסיס כלכלי
- 3.יותר ממנופך-זהירות (ל"ת)כותבי תרחישים 14/02/2021 09:30הגב לתגובה זו
- 2.אנונימי 14/02/2021 09:22הגב לתגובה זווכל מילה מיותרת
- 1.מיקו39 14/02/2021 08:35הגב לתגובה זוצפויה להיות הנפקת השנה.. עתיד הפוד טק העולמי

100 אלף שקלים הפכו לעשרות שקלים - סייברוואן עושקת את המשקיעים
אחרי שנפלה 90% בבורסה בת"א, סייברוואן נרשמה בוול סטריט - מי שציפה לעדנה קיבל ירידה של 99% נוספים; סייברוואן היא תרגיל פיננסי שעושק משקיעים - בדרך יש מרוויחים
חלום גדול - הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה. המעגל הזה קיים בעשרות רבות של חברות גם בבורסה בת"א וגם בוול סטריט. חברות בלי הצדקה כלכלית רוכבות על חלום ומגייסות כסף. הכסף נגמר, מנסים לנפח שוב את החלום ומגייסים שוב, והכסף שוב נגמר וחוזר חלילה. אחד המקרים המכוערים ביותר הוא של סייברוואן. חברת טכנולוגיה שהכניסה את המילה "סייבר" לשם שלה וחשבה שהיא עומדת לכבוש את העולם.
סייברוואן פיתחה מערכות שיגרמו לנהג ברכב להיות קשוב לכביש ולאירועים ולא להיות מוסח לטלפון הנייד. היא הנפיקה בגל של 2021 לפי שווי של כ-110 מיליון שקל וגייסה ממשקיעים כ-26 מיליון שקל.
הכסף ירד לטמיון. אבל היא גייסה שוב ואז התברר לה שהמשחק בת"א נגמר. די, המשקיעים כאן כבר לא ייתנו אמון בהנהלה ובחזון של האיש שהוביל אותה בתחילת הדרך - יעקב טננבאום. אז מה עושים? משכפלים את המקרה לוול סטריט. כן, פראיירים יש גם בוול סטריט, אפילו יותר. וכך הצליחה סייברוואן לעשות את מה שעשתה למשקיעם המקומיים גם למשקיעים בוול סטריט.
בשורה התחתונה אחרי הפסד של כמעט 90% בת"א, היא יצרה הפסד של 99% בוול סטריט. מי שהשקיע בה בהנפקה הפסיד 99.9% מכספו. תזכורת לסיכון הגדול של השקעה בהנפקה - המקום בו המנפיק יודע הרבה יותר טוב מהרוכש על החברה הנמכרת.
- סייברוואן מציגה: גם במחיר של אגורה יש לאן לרדת
- חברות מצפצפות על המשקיעים ומדווחות באיחור ניכר - מתי הרשות תתערב?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סייברוואן הפכה 100 אלף שקלים של השקעה לעשרות שקלים בודדים. סייברוואן הפסידה מאז הקמתה 186.7 מיליון שקל:
בורסה עליות ירוק דגל ישראל, נוצר ע"י CHATGPTעברנו את הטריליון: הבנקים, הביטוח, הנדל"ן וטבע מחזיקים את ת"א 35
השווי המצטבר של מדד ת"א 35 חצה את רף הטריליון שקלים. כמעט מחצית ממנו יושב על פיננסים, כשליש על בנקים בלבד, הנדל"ן תופס כ-10%, וטבע לבדה שווה כמו סקטור שלם
השווי המצרפי של 35 החברות הגדולות בבורסה בתל אביב חצה את רף הטריליון שקלים, ועומד על כ-1.074 טריליון שקל. מדובר בסכימה פשוטה של שוויי השוק של כל החברות הכלולות במדד ת"א 35, והיא מספקת הצצה לא רק לגודל של מדד הדגל, אלא גם לאופן שבו הוא מתחלק בפועל בין סקטורים וחברות.
חשוב להדגיש כי הבדיקה מתייחסת לשווי השוק המלא של החברות, ולא לשווי הרלבנטי למדד עצמו. מדדי הבורסה מחושבים על בסיס שווי מתואם, שמושפע משיעור מניות הצפה ומוגבל ברף מקסימלי לחברה בודדת. כאן מדובר בחישוב “ברוטו”, שמטרתו להבין על מה המדד באמת יושב, ולא איך הוא משוקלל טכנית ביום מסחר נתון.
כשמסתכלים על הפילוח, התמונה ברורה למדי. חלק גדול מהשווי מרוכז במספר סקטורים ושמות כבדים, הרבה יותר מאשר בפיזור שווה בין 35 מניות.
הבנקים מחזיקים כמעט שליש מהשווי
חמשת הבנקים הגדולים הכלולים במדד – לאומי, הפועלים, מזרחי טפחות, דיסקונט והבנק הבינלאומי – מגיעים יחד לשווי מצרפי של כ-332.5 מיליארד שקל. מדובר בכ-31% מהשווי הכולל של ת"א 35.
- משקיעים בחאקי: כך הפכו החיילים את הבסיסים לחממת השקעות לוהטת
- האם הבורסה הישראלית חשופה לנדל"ן באופן חריג?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במונחים פשוטים, כמעט שליש מהמדד יושב על המערכת הבנקאית. המשמעות היא שכל שינוי בסביבת הריבית, רגולציה על הבנקים או שיח ציבורי על מיסוי רווחי המערכת, משפיע באופן ישיר על התנהגות המדד כולו, גם אם בשאר החברות הגדולות לא נרשמת תזוזה חריגה.
