צילום: נאסדק

הנפקות - הטוב, הרע והמכוער

הנפקות הן דבר מבורך לשוק ההון, עד שהשוק מאבד שליטה וזרם ההנפקות קופץ. אז זה הופך לרע למשקיעים ובסוף הדרך המשקיעים נשארים עם תשואות "מכוערות"

עדי ברזילי | 14/02/2021 07:23 (6)

נושאים בכתבה הנפקה כלכלת ישראל

הנפקות הן דבר מבורך כי כשאנשים קונים מניות הם בעצם מזרימים מזומנים לחברות וככה הן יכולות לגדול ולהתפתח, ואם המניות גם יעלו אז המשקיעים ירוויחו וכולם מרוצים. אז איפה הבעיה?

הבעיה היא שהרבה הנפקות נעשות בתקופה שהשווקים כבר בעליות משמעותיות, כשהמון אנשים נכנסים לשוק ההון ורק מחפשים במה להשקיע כמו מה שקורה בתקופה האחרונה;

ולכן בתקופות כאלה, פתאום המון חברות מחליטות להיכנס לבורסה.

הן יספרו למשקיעים שמדובר בחברת חלום ושזה הולך להיות הדבר הבא. גם אם החברה בכלל תקועה בלי מכירות וגם אם זו חברה שאין לה מודל עסקי בכלל וגם אם זו חברה שרק לפני פחות משנה היתה שווה רבע ולא באמת קרה שום דבר שיצדיק את העלייה הזאת.

אבל בעלי החברות והחתמים מנסים – מה אכפת להם, אולי זה יצליח. ובתקופה האחרונה זה באמת מצליח. וראינו חברות שנכנסו לבורסה המקומית בשנה האחרונה חלקם במחיר מוגזם לגמרי. מה שנקרא "שווי מנופח".

והבעיה היותר גדולה היא שהקונים הם אנחנו ואנחנו אפילו לא יודעים את זה. כי חלק גדול מהמשקיעים הם הגופים המוסדיים, החבר'ה שמנהלים את הכסף שלנו. ולפעמים החבר'ה האלה שמים מיליוני שקלים על חברות לפי שווי שממש לא מסתדר עם המציאות, וככה ההנפקה מצליחה והחברה נכנסת לבורסה.

אחר כך מסתבר אופס שזה כישלון. והנה הלכו כמה מיליונים. אז למה בכלל אותם גופים מוסדיים משקיעים בחברות כאלה מלכתחילה – הרי הם יודעים טוב מאוד אם מדובר בחברה ראויה או לא.

אז לפעמים זה יכול להיות עניין של תן וקח, ולפעמים מסדרים את ההנפקה ככה שלגופים המוסדיים יהיה רווח בתחילת הדרך והמשקיעים שיכנסו אחר כך יאכלו אותה, ואולי לפעמים פשוט לא אכפת להם כל כך. זה לא הכסף שלהם.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

אז הנה הלקח שלנו עבורכם, משקיעים פרטיים בבית, שיהיה נחמד אם גם הגופים המוסדיים ישמעו – אם מנסים למכור לכם משהו, תעצרו רגע ותחשבו.

תשאלו את עצמכם - למה בעל הבית שמכיר את העסק שלו הכי טוב מחליט פתאום למכור חלק ממנו? ובמקרים רבים אתם תגלו שזה בגלל שהמחיר שהוא יקבל בהנפקה גבוה בהרבה מהשווי האמיתי של החברה שלו – הוא פשוט מרוויח בגדול על חשבון הציבור.

כל הכותרות 24/7 הטלגרם שלנו - תכנים יחודיים

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

שם המגיב *

כותרת תגובה *

תוכן התגובה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה

6.
מומחה 15/02/2021 20:35
הגב לתגובה זו
הבורסה חיכתה להנפקות מקומיות. במשך שנים חברות הרוויחו כסף עבור משקיעים נאסדק (חברות אירופאיות עדיין) כאשר תל אביב נשארה עם בית אבות. עד שסוף סוף זה קורה הכתב לא יכול להרים עיניים מעבר למקשי ה F במקלדת ולהבין שזה שינוי כיוון מבורך וכשרוצים הצלחות יש גם סיכונים.
5.
משה 15/02/2021 12:51
הגב לתגובה זו
בגישה צרת עין וצרת אופקים הזו צריך לסגור את הבורסה . הסיבה שחברות ישראליות לא משקיעות בארץ נובעות מזה שכתבים כותבים כתבות מטופשות מהסוג הזה .גם על גוגל וגם על פייסבוק כתבו שהם לא שוות . תראו איפה הם ?
4.
אנונימי 15/02/2021 06:14
הגב לתגובה זו
רק כך ירסנו את חוסר האחריות של המוסדיים שרוכשים הנפקות ללא בסיס כלכלי
3.
יותר ממנופך-זהירות (ל"ת)
כותבי תרחישים 14/02/2021 09:30
הגב לתגובה זו
2.
אנונימי 14/02/2021 09:22
הגב לתגובה זו
וכל מילה מיותרת
1.
מיקו39 14/02/2021 08:35
הגב לתגובה זו
צפויה להיות הנפקת השנה.. עתיד הפוד טק העולמי

איתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוני

אלקטרה תקים ותפעיל את מערך מס הגודש בגוש דן בהיקף של כ-1.25 מיליארד שקל

אלקטרה הודיעה היום כי זכתה במכרז המדינה להקמה, הפעלה ותחזוקה של מערך מס הגודש סביב גוש דן. לאחר סיום ההקמה החברה צפויה להפעיל את המערך במשך כ-20 שנה

ליאור דנקנר | 08/12/2025 14:57

נושאים בכתבה מכרז אלקטרה

קבוצת אלקטרה אלקטרה 4.29% , בניהולו של איתמר דויטשר, עדכנה כי חברה בת תשמש כזכיין בפרויקט מס הגודש באזור גוש דן. הזכיין יהיה אחראי על כל התהליך: תכנון, הקמה, תפעול ותחזוקה. תחילת העבודות צפויה לאחר החתימה על הסכם הזיכיון עם המדינה, ומאותו שלב תתחיל תקופה ארוכה של הפעלה שוטפת.

לפי הערכת אלקטרה, סך ההכנסות הצפויות מהפרויקט לאורך תקופת הזיכיון עומד על כ-1.25 מיליארד שקל. בתוך זה החברה מעריכה כי תקבל מענק הקמה של כ-400 מיליון שקל בשנים הראשונות, ועוד כ-850 מיליון שקל בפריסה על פני שנות התפעול. המודל המתגבש דומה לפרויקטי זכיינות אחרים: השקעה משמעותית בשלב ההקמה, ולאחר מכן זרם תשלומים רב-שנתי על שירות ותפעול.

220 שערים בשלוש טבעות

הפרויקט נשען על פריסה פיזית וטכנולוגית נרחבת. אלקטרה תתכנן ותקים כ-220 שערי אגרה, שמהווים כ-140 אתרי חיוב. השערים יתפרסו בשלוש טבעות סביב גוש דן: טבעת חיצונית, טבעת אמצעית וטבעת פנימית. כך אפשר יהיה לתמחר נסיעות לרכב פרטי לפי מיקום ועומס, עם הבחנה בין כניסה מבחוץ לבין תנועה בתוך הליבה העירונית.

מעבר לשערים עצמם, הזכיין אחראי על הקמת מערכת זיהוי רכבים, מערכת גבייה, מערכות תקשורת, מערכות תומכות, מרכז בקרה ומערך שירות לקוחות. בפועל מדובר במערכת אחת שצריכה לזהות רכב בזמן אמת, להצמיד לו חיוב מתאים ולתת לו מענה במקרה של בירור או ערעור. הכנסות מס הגודש עצמו יישארו בידי המדינה, בעוד שאלקטרה מקבלת תשלומים עבור הקמה ותפעול.

מה זו אגרת גודש ולמה בכלל הולכים לשם

אגרת גודש היא מס תחבורתי שנגבה מנהגים שנכנסים עם רכב פרטי לאזורים עמוסים, בדרך כלל בשעות השיא. הרעיון פשוט: מי שנכנס למרכז המטרופולין בתקופות העומס משלם יותר, ומי שנוסע בשעות אחרות או בוחר בתחבורה ציבורית משלם פחות או לא משלם כלל.

להמשך הכתבה לחץ כאן

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג

סקירה

זינוקים בביטוח - הראל כבר גדולה מהבנק הבינלאומי; קמהדע נפלה 5%

בדקנו: מי 3 המניות הכי טובות של דצמבר (בינתיים) ומה הסיבות? אוריון זינקה ב-18% ביומה הראשון בבורסה, סוגת עלתה 2%

מערכת ביזפורטל | 08/12/2025 17:34

נושאים בכתבה שער הדולר מדד הבנקים מדד ת"א 35

מניות הביטוח ממשיכות לזנק. מדד הביטוח טס - מדד ת"א-ביטוח

הראל כבר עולה בשווי על השווי של הבנק הבינלאומי - תראו כאן את השווי של חברות הביטוח הגדולות מודגש בצהוב, ואת המיקום שלהן בטבלת החברות הגדולות בבורסה:

דו"ח חדש של אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר מציג תמונת מצב חיובית של ההשקעות הזרות בישראל. בעוד שנת 2024 הסתיימה בירידה מתונה, הנתונים לחציון הראשון של 2025 מצביעים על התאוששות משמעותית בזרימת ההון הזר למשק. על פי הדו"ח, בחציון הראשון של שנת 2025 נרשמו בישראל השקעות זרות ישירות בהיקף של כ-10.2 מיליארד דולר. מדובר בחציון החזק ביותר מאז שנת 2021, שבה נרשמו השקעות בהיקף של כ-14 מיליארד דולר באותה תקופה. נתון זה מייצג עלייה של 35% לעומת החציון המקביל בשנת 2024, שבו הסתכמו זרמי ההשקעות הנכנסות בכ-7.5 מיליארד דולר בלבד. ד"ר שמואל אברמזון, הכלכלן הראשי במשרד האוצר, מציין בדבריו הפותחים את הדו"ח: "ההתאוששות נתמכת בהתפתחויות אזוריות חיוביות ובהסרת איומים ביטחוניים, אשר תרמו להפחתת פרמיית הסיכון של ישראל, לירידה בתשואות האג"ח לטווח ארוך, לחזרת חברות תעופה זרות ולעלייה במדדי המניות המקומיים." - השקעות זרות בישראל: המחצית הראשונה של 2025 החזקה ביותר מזה ארבע שנים

להמשך הכתבה לחץ כאן