דנה עזריאלי
צילום: זיו קורן

עזריאלי רוכשת חברה נורבגית בתחום הדאטה סנטרס ב-2.8 מיליארד ש'

זו התרחבות משמעותית של עזריאלי בתחום ופיזור מקורות ההכנסה; הקבוצה השלימה בסוף השבוע הנפקה של 3.65 מיליארד שקל בשתי סדרות אג"ח חדשות, בריבית של 0.9% ו-1.69%
נתנאל אריאל | (2)

חברת הנדל"ן המניב עזריאלי קבוצה 0%  מדווחת על רכישת 100% מחברת Green Mountain המפעילה שלוש חוות שרתים בנורבגיה, בסכום של 2.825 מיליארד שקל.

GM הינה חברה פרטית, שהתאגדה בנורבגיה בשנת 2001, העוסקת מאז התאגדותה בתחום הדאטה סנטרס, בשלוש פעילויות עיקריות: תכנון ובניית DC בעלי אבטחת מידע גבוהה, אספקת שירותי DC מתקדמים לארגונים ולקוחות סיטונאיים והפעלת DC ברמת יעילות גבוהה תוך שימוש ב-100% אנרגיות מתחדשות.

לחברה הנרכשת יש כ-24MW ללקוחות הקשורים עימה בהסכמים לתקופה ממוצעת של כשבע וחצי שנים, וכן על פי עזריאלי, יש לה פוטנציאל בניה ופיתוח עתידי באתרים אלה ונוספים, בהיקף של כ-520MW.

בשנת 2020 עמדו הכנסות החברה הנורבגית על כ-70.9 מיליון שקל (60 מיליון ב-2019), והיא רשמה הפסד נקי של 5.6 מיליון שקל (הפסד של 1.5 מיליון ב-2019). ה-NOI ב-2020 עמד על 54 מיליון שקל (לעומת 40 מיליון ב-2019). נכון לסוף הרבעון השני של 2021 כבר עומד ה-NOI על 85 מיליון שקל והחברה צופה כי בסוף 2022 הוא יעמדו על 176 מיליון שקל.

סך הנכסים של החברה עמד בסוף 2020 על 713.5 מיליון שקל, זינוק לעומת 434 בסוף 2019. מנגד, סך ההתחייבויות של החברה בסוף 2020 עמד על 513.8 מיליון שקל, לעומת 288.5 מיליון שקל בסוף 2019. 

הרכישה הזו ממשיכה את המגמה של הנהלת עזריאלי לפזר את ההשקעות על פני סוגי נכסים שונים - במקביל לירידה בשיעור הנכסים  בנדל"ן למשרדים וקניונים, החלק של הדאטה סנטרס עולה. העסקה הזו תוביל לכך שחלק הדאטה סנטרס בהיקף הנכסים יגיע ל-10% ויותר. הנה חלוקת הנכסים רגע לפני העסקה:

>>> הנדל"ן של הענן - המידע עובר לענן, והביקוש לשטח אחסון וחוות שירותים גדל - האם זו ההזדמנות הבאה בתחום הנדל"ן?

קיראו עוד ב"שוק ההון"

השוק בסקנדינביה נהנה מצמיחות גבוהות בתחום הדאטה סנטרס, וזאת לצד זמינות חשמל גבוהה לצד עלויות חשמל מהנמוכות באירופה. בנוסף, החשמל בנורבגיה מיוצר תוך שימוש של 100% באנרגיות מתחדשות, ועל פי עזריאלי קצב הגידול של GM מגיע לכ-50% בשנה.

לקראת הרכישה, גייסה עזריאלי בסופ"ש 3.65 מיליארד שקל בהנפקת ענק של שתי סדרות אג"ח חדשות, זאת, כחלק מהמגעים לרכישת החברה בתחום הדאטה סנטרס, שכעת נחשף כי היא החברה הנורבגית GM, וכן הרצון להגדיל את ההשקעה בחברת קומפאס העוסקת גם היא בתחום. מול הגיוסים האלו יש נכסים מניבים שיפיקו תשואה של 6% ומעלה. מדובר בממוצע על רווח (אחרי מימון) של 5% כלומר, כ-180 מיליון שקל. רווח אמיתי שנובע אומנם גם מיכולת איתור הנכסים של עזריאלי, אבל בעיקר מיכולתה של עזריאלי לגייס בזול.

הכסף הזול מייצר תופעה מעניינת - חברות מגייסות בזול ומיד מרוויחות על הגיוס. זה עובד כך - מגייסים בריבית נמוכה כשמול הגיוס יש כבר את השימוש למימון - השקעה בנכס. התשואה על הנכס ידועה מראש, וההפרש (המרווח) מייצר רווח מידי. זה גם הסיפור בגיוס הענק האחרון של עזריאלי.

במסגרת הגיוס, הנפיקה החברה שתי סדרות אג"ח חדשות ז' ו-ח', צמודות מדד, במח"מ של כ-9.93 ו-13.22 שנים, בהתאמה. הריבית בסדרה ז' נסגרה במסגרת המכרז על 0.9% במהלכו זכתה החברה להתחייבויות מוקדמות בהיקף של כ-1.904 מיליארד שקל. הריבית בסדרה ח' נסגרה על 1.69% ובו קיבלה התחייבויות מוקדמות בהיקף של כ-1.75 מיליארד שקל.

ההודעה מגיעה לאחר שבשבוע שעבר, דיווחה החברה, כי היא נמצאת במגעים עם חברה זרה בתחום הדאטה סנטרס, לרכישת 100% ממניותיה בסכום שעומד על כמה מאות מיליוני דולרים. כמו כן, הודיעה על רצונה להגדיל את ההשקעה בחברת קומפאס, העוסקת גם היא בתחום, ובה מחזיקה עזריאלי בכ-24%.

דנה עזריאלי, יו"ר קבוצת עזריאלי: "רכישת Green Mountain מהווה אבן דרך מרכזית במימוש האסטרטגיה של קבוצת עזריאלי לבניית פעילות בינלאומית בתחום ה-Data Centers. השילוב של הפעילות בצפון אמריקה באמצעות חברת Compass, יחד עם רכישת Green Mountain באירופה, תאפשר לנו להפוך לשחקן גלובאלי משמעותי בזירה צומחת ומתפתחת זו. תחום ה-Data Centers מגלם את עולם הנדל"ן המניב החדש ונהנה משעורי צמיחה גבוהים. אני מאמינה כי הוא יהווה מנוע צמיחה משמעותי נוסף"

בדוחותיה לרבעון הראשון של 2021 עזריאלי הציגה התאוששות ושיפור ב-NOI וב-FFO לעומת הרבעון הקודם: החברה דיווחה על הכנסות משכירות של 437 מיליון שקל ברבעון הראשון של השנה, גידול של 18% לעומת הכנסות של כ-371 מיליון שקל ברבעון הקודם, וירידה לעומת כ-550 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. ה-FFO הסתכם ברבעון בכ-228 מיליון שקל, עליה של 7% לעומת 228 ברבעון הקודם, לעומת כ-305 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    עקיצה 19/07/2021 14:38
    הגב לתגובה זו
    קונים חברה ב 2.8 מיליארד נכסים 713 מיליון חובות 513 מיליון מפסידה כל שנה כמה מיליונים איזה מודל כלכלי יש פה? מתי יחזירו את ה 2.8 מיליארד ?
  • אתה באמת חושב שהם אדיוטים ? (ל"ת)
    מזקני השבט 19/07/2021 15:24
    הגב לתגובה זו
בורסה, משקיעים (AI)בורסה, משקיעים (AI)

להשקיע בבורסה במקום לקנות דירה - הצעירים משנים גישה

על הקשר בין בורסה למחירי הדירות, על הצעירים שעושים מכה בבורסה וחזרה למפולת של 2008-2009

מנדי הניג |

הגאות בבורסות בשנים האחרונות, במיוחד בוול סטריט, יצרו רווחים גבוהים למשקיעים, לרבות המוני משקיעים צעירים. זו תופעה עולמית, וזה גם בארץ - מאות אלפי ישראלים משקיעים ישירות במניות בבורסות, חלק גדול מהם צעירים. הם אגב, כמעט ולא משקיעים בארץ, בעיקר בוול סטריט. הצעירים האלו מכירים רק שוק עולה, הרווחים שלהם עצומים - דמיינו צעיר שנכנס לשוק לפני 5 שנים. סיכוי טוב שהוא הכפיל את כספו - זה מה שקרה בנאסד"ק וב-S&P. 

בפועל, רבים עשו הרבה יותר מהכפלת הכסף. אם הם הלכו על המניות הדומיננטיות ועל שבבים זה רווח של פי 3-4, אבל גם אם נסתפק בממוצע, זה רווח מרשים שיוצר  מגמה חדשה של הזרמת כספים לבורסה. ההזרמה השוטפת מגיעה גם מהסיפורים בשטח - כשאנשים רואים כמה הם יכלו להרוויח על אנבידיה, על מניות השבבים, על נטפליקס, על מניות הקוונטים ועוד מאות דוגמאות, הם מתפתים. אנחנו רוצים להרוויח, אנחנו גרידיים. הסיפורים האלו מגרים אותנו להזרים כספים. אף אחד לא זוכר את הכישלונות בדרך, זוכרים את המניות שעשות מאות אחוזים וזה מייצר הזרמה שוטפת גדולה לשווקים שבעצמה מייצרת עליות שערים.   

אותו צעיר שרואה שיש רווחים עצומים מגדיל באופן שוטף את ההשקעה במניות. זה מבחינתו הגיל שבו הוא צריך להשקיע כמה שיותר בבורסה, וזה נכון מבחינה תיאורטית.  

השאלה אם התיק שלו מפוזר או אם יש מרכיב אג"ח משמעותי, פחות רלבנטית לצעירים שחוסכים לזמן ארוך - אבל רוב הצעירים לא מבין את המשמעות של חיסכון לטווח ארוך. הם שקועים עד צוואר במניות, ולא מפנימים שהשוק גם יכול לרדת חזק, אחרת חלקם היו אולי מגוונים את התיק. נזכיר כי זה בסדר גמור ואפילו נכון להשקיע במניות בשיעור מאוד גבוה, אבל כל עוד יודעים שבדרך יהיו ירידות. הטווח הארוך מאפשר למשקיעים צעירים להגיע לתיקון באם תהיה מפולת, ולכן מבחינה תיאורטית הם צריכים להיות במרכיב גדול של מניות.

כמה מבין המשקיעים הצעירים מבין את זה? כמה מהם לא ישנה את תיק ההשקעות כשתגיע קריסה ויגיד  "מה זה משנה אני חוסך ל-30 שנים?".  כנראה שהרוב יממש. טבע האדם הוא גרידיות בעליות ופחד גדול בירידות. 

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

היום בבורסה: איך תשפיע ההתקדמות בין ארה"ב וסין בהסכם הסחר על השוק המקומי?

על החברה שהיתה על סף קריסה והגיעה לשווי של 10 מיליארד דולר, על הקשר בין מחירי הדירות למחירי המניות ועל הבנקים

מערכת ביזפורטל |


חדשות חשובות במיוחד לפני תחילת המסחר, אבל צריך לסייג, היינו כבר בהודעות קרובות לזו, לא אופטימיות עד כדי כך, אבל גם בעבר אמרו לנו שיש התקדמות בהסכם הסחר בין ארה"ב לסין. עכשיו זה מפי שר האוצר האמריקאי, עכשיו זה רגע לפני מפגש פסגה בין טראמפ לשי, נשיא סין. זה נראה שהצדדים סגרו על מסגרת, אבל עד שזה לא חתום זה לא חתום. בכל מקרה, ההתקדמות היא חדשות טובות, וזה גם יבטא ככל הנראה פתרון בתחום השבבים לטובת החשקניות בתחום, גם החברות הישראליות. הרחבה: שר האוצר האמריקאי: ארה"ב וסין הגיעו למסגרת הסכם סחר - הפרטים יידונו בפסגה בין טראמפ לשי  



המניות הדואליות חוזרות לתל אביב עם מסר מאוד ברור - השבבים בעלייה. הפעם היתה זו אינטל שהרימה את התחום ומי שתהנה מכך בעיקר תהיה - נובה 0%  . נובה חוזרת עם פער אריביטראז' חיובי של 4%. השווי שלה  חצה לראשונה את ה-10 מיליארד דולר וזו הזדמנות לספר לכם על הדרך של החברה - מסטארט אפ להנפקה, לנפילה וכמעט מחיקה וכמעט מאפס להגיע ל-10 מיליארד. החזון של ד"ר דישון, המקום הנכון להיות בו, והביצוע של הנהלה מוצלחת. 

הסיפור של נובה הוא בלתי נתפס. צמיחה רציפה מרבעון לרבעון במשך יותר מעשור בזכות התמחות בפיתוח וייצור של מכשירי מדידה לתעשיית המוליכים למחצה, מביאים אותה למספרים שאף אחד לא יכול היה לחלום עליהם. אם הייתם אומרים למייסד, ד"ר גיורא דישון שהחברה תגיע למיליארד דולר, הוא היה אולי אומר יש מצב. אחרי הנפילה הוא עסק בלשרוד. עברו 15 שנים, דישון כבר מזמן פרש, והחברה שלו היא שחקנית חשובה וגדולה בתחום מערכות הבדיקה לתעשיית השבבים.    

אחרי משבר הדוט.קום, מניית נובה נסחרה בעשרות סנטים, בשווי של כ-20 מיליון דולר ועמוק מתחת למזומנים בקופה. הסיכון היה גדול כי החברה שרפה מזומנים. המזומנים בקופה הגיעו דרך הנפקה בשנת 2000 שהוביל אז המייסד והמנכ"ל ד"ר דישון. אלמלא ההנפקה, לא היתה היום נובה. המסר למנהלים הוא פשוט - מנפיקים כשאפשר לא כשצריך. המסר למשקיעם הוא - זהירות. ובכלל חשוב תמיד להזכיר, הנפקות נעשות במצב של חוסר איזון באינפורמציה בין המוכרים-מנפיקים לבין הקונים. נובה נפלה אחרי ההנפקה בכ-93% לפני שהתאוששה. 

דישון שיצא מאורבוטק דיבר אז על יכולת להצמיח את נובה לחברה גדולה, אבל סדרי הגודל שהוא דיבר עליהם היו צנועים - מכירות של עשרות, אולי מאות בודדות של מיליונים. המספרים היום הם פי כמה וכמה, השווי הוא חלומי.