בועז נוי מנכל נקסטפרם
צילום: נקספרם

נקסטפרם: הצלחה בפיילוט ייצור תעשייתי - המנייה מזנקת

חברת הפוד-טק שהונפקה בתחילת השנה, דיווחה הבוקר על הצלחה בפיילוט ייצור בקנה מידה תעשייתי של מוצר הדגל שלה - תחליף חלבון טבעוני מבוסס שמרים, ללא הנדסה גנטית
איתן גרסטנפלד | (1)
נושאים בכתבה ייצור נקסטפרם

חברת הפוד-טק נקסטפרם 0% , הודיעה היום כי השלימה בהצלחה פיילוט ייצור בקנה מידה תעשייתי של המוצר ProteVin, תחליף חלבון טבעוני, מבוסס שמרים, ללא הנדסה גנטית. השלמת הפיילוט הינה אבן דרך ראשונה מתוך שלוש, לקראת מסחורו המתוכנן של החלבון בשנת 2022.

במסגרת הפיילוט, שנערך במתקני ייצור בארה"ב, נבחנה יכולת הייצור התעשייתי של החלבון תוך שמירה על מאפיינים זהים של החלבון כפי שהושגו בשלב הפיתוח המעבדתי. על פי ניתוח של התוצאות על ידי מעבדות חיצוניות, צוות טועמים פנימי של החברה ולקוח פוטנציאלי, נמצא כי המוצר עמד בהצלחה בכל יעדי הפיילוט.

 

היעד ראשון שנדבק, כלל עמידה בפרמטרים שנקבעו ואשר מגדירים את המוצר. בבדיקות מעבדה חיצוניות נמצא כי ProteVin עומד בכל הפרמטרים שנקבעו לו כמוצר ועליהם החברה מתחייבת ב"דף נתוני המוצר" (Data Sheet). פרמטרים אלו כוללים, בין היתר, את ריכוז החלבון, הרכב חומצות האמינו, צבעו הבהיר, ניקיון המוצר ממזהמים ומאלרגנים והתאמתו לתקנות מזון ופרמטרים נוספים של איכות. הנתונים מרוכזים במסמך אנליזה (COA - (Certificate of analysis הנשלח ללקוחות פוטנציאלים ומראה כי תוצאות הבדיקות של אצווה שיוצרה מתאימות לפרמטרים שהוגדרו בדף נתוני המוצר.

היעד השני כלל עמידה בדרישות טעם וריח, בו נמצא כי ProteVin שיוצר בפיילוט עומד בדרישות של טעם וריח ניטרליים, וללא טעמי וריחות לוואי המאפיינים סוגי חלבונים צמחיים למיניהם.

לבסוף, היעד שלישי בדק את יכולת אספקת דוגמאות מסחריות של ProteVin לצורך אישור החלבון על ידי לקוחות: בתהליך הפיילוט ייצרה החברה חלבון בכמות המאפשרת לספק דוגמאות בגודל הנדרש לאישור החלבון על ידי לקוחות פוטנציאליים. זאת, בהמשך לתהליך בחינה שהחל לפני מספר חודשים על ידי לקוחות פוטנציאליים בהסתמך על דוגמאות שיוצרו על ידי החברה במעבדה. בדיקות הלקוחות כוללות שילוב החלבון באב-טיפוס של מוצריהם, המהווה שלב הכרחי לצורך התקשרות מסחרית עם לקוח.  

 

על פי החברה, פרט ל-ProteVin לא קיים כיום בשוק תחליף חלבון הדומה בערכו התזונתי ובהרכב חומצות האמינו שלו לחלבון מן החי, ואשר הינו בעל טעם ניטרלי וללא טעמי לוואי. בצד הרגולציה, ProteVin פתוח לשיווק בארה"ב, אירופה ומדינות נוספות. הצלחת הפיילוט מאפשרת לחברה להתקדם למימוש שתי אבני הדרך הבאות שהגדירה לשנת 2021, לקראת תחילת ייצור מסחרי והשקה של החלבון בשנת 2022: האחת יצירת ביקושים ראשונים מהשוק והתקשרות עם לקוח ראשון עד סוף 2021; השנייה, התקשרות בהסכם ייצור עם קבלן משנה.

בועז נוי, מנכ"ל נקסטפרם: "אנו שמחים להודיע על הצלחת הפיילוט התעשייתי של ProteVin, החלבון הטבעוני שפיתחנו, בכל הפרמטרים שנבחנו. זהו הישג חשוב המקדם אותנו באופן משמעותי לקראת ייצור והשקה מסחריים של החלבון בשנת 2022, כמתוכנן. שוק תחליפי החלבון הגועש נאמד במעל לכ- 13 מיליארד דולר ובעל קצב צמיחה שנתי של כ- 10%, כאשר הדרישה הגבוהה ביותר כיום לחדשנות מצד שחקני המזון היא בחלבון עצמו, חומר הגלם שהינו הבסיס לכל תחליפי המזון מן החי."

קיראו עוד ב"שוק ההון"

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    סיפור 06/06/2021 13:02
    הגב לתגובה זו
    בזמן מלחמת העולם השניה, גרמניה, מדינה ללא משאבי טבע גדולים פתחה תחליפים להרבה מוצרים, פתחו גומי סינטטי, הפכו פחם לדלק נוזלי, היה להם תחליפי תה ותחליפי קפה ועוד... ניסו ליצור תחליף חמאה מצואת אדם, במבחן הפיילוט מצוא: הצבע תקין, הצמיגות טובה, הטעם סביר אבל מה? לא התגבאו על הריח.
ייקור דמי הניהול
צילום: Pixabay

הציבור מטומטם, אז הציבור משלם - 0.8% על פוליסת חיסכון שקלית של חברות הביטוח

עושק שלא נגמר בפוליסות החיסכון: גם באפיק השקליות גובות חברות הביטוח דמי ניהול שקרובים לאחוז על מוצר שמנהל מעל שני מיליארד שקל ומניב פחות מקרן כספית ופיקדון שקלי בלי דמי ניהול; איפה הרגולטור?
מנדי הניג |

אם חשבנו שהעושק של חברות הביטוח בפוליסות החיסכון מסתיים במסלולים על ה-S&P שם הם כנראה ניצלו את הנהירה הציבורית לאפיקים האלה, התבדינו. גם באפיק השמרני ביותר - הפוליסה השקלית הדפוס הזה ממשיך. זה אמור להיות מסלול סולידי שנותן לחוסכים יציבות, נזילות וביטחון, אבל בפועל הוא מכרה זהב בשביל חברות הביטוח ותשואת זבל לחוסכים. מדובר במוצר שמנוהלים בו למעלה משני מיליארד שקל מכספי הציבור, עם דמי ניהול שמגיעים עד ל-0.8% בשנה על השקעות שאין בהן כמעט ניהול ויש להם תחליפים באפס דמי ניהול - קרנות כספיות הן בדמי ניהול של כ-0.15%-0.2% והן מוצר עדיף שמספק תשואה טובה יותר, ופיקדונות בנקים עם אפס דמי ניהול ומק"מים גם עם אפס דמי ניהול, אך עם עמלת קנייה ומכירה (של 0.05% עד 0.1%). כל המוצרים האחרים נתנו בנטו יותר במבט לאחור ועם עלויות נמוכות יותר. איך אתם הייתם קוראים לזה? ניצול, עושק, שוד, אולי אפילו גניבה?  

צריך להגיד שזה חוקי. חברות הביטוח פועלות בהתאם לחוק, אם החוק מאפשר אז הן נכנסות לשם, אבל שלא יתפלאו אחר כך שהן בהדרגה הופכות לשנואות - הבנקים "זכו בצדק"  בטייטל של הגופים השנואים במדינה, אבל חברות הביטוח מתקרבות לשם בצעדי ענק עם ביטוחים יקרים, דמי ניהול מופרזים וניצול של חוסר הידע של הציבור. לא הוגן ולא הגון, אבל טוב לכיס - חברות הביטוח בשנת שיא ברווחים וזה מתבטא בזינוק במניות בבורסה. 

ובחזרה למוצר השקלי. מוצר פשוט עם הרבה תחליפים. פוליסת חיסכון שקלית היא הפוליסה הסולידית ביותר, אמורה להניב תשואה חסרת סיכון. הסיכון מגיע ממקור אחר לגמרי - מדמי הניהול.

במרכז התמונה נמצאת הראל, היא מנהלת כ-727 מיליון שקל במסלול השקלִי וגובה עליו 0.76% דמי ניהול. מדובר בכ-5.5 מיליון שקל שנגבים מדי שנה מהחוסכים על השקעה שהניבה 4.5% בשנה האחרונה, מתחת לתשואה של קרנות הכספיות, רק שבקרנות הכספיות  זה הנטו. בפוליסה צריך לתת 0.76% להראל וזה משאיר סדר גודל של 3.75%.

כל הפוליסות חיסכון הן בסביבה דומה של תשואה נטו - מתחת למכשירים האחרים, הראל היא לא היחידה, אבל היא הגדולה ביותר. 

בדקנו את כל הגופים -התשואה הממוצעת בפוליסות השקליות עומדת על כ-4.5% ברוטו לשנה ואם ננכה מזה את דמי הניהול - שנעים סביב 0.7%-0.8% - נשאר עם תשואה של כ-3.7% בנטו. הפיקדונות בתקופה הזו הניבו מעל 4% (ועד 4.4%), הקרנות הכספיות כ-4.5%.

חוץ מהראל שהיא הגדולה ביותר, יש פוליסה למגדל שגובה דמי ניהול של 0.78%, הפניקס 0.74%, ו-כלל עם 0.72%.

ייקור דמי הניהול
צילום: Pixabay

הציבור מטומטם, אז הציבור משלם - 0.8% על פוליסת חיסכון שקלית של חברות הביטוח

עושק שלא נגמר בפוליסות החיסכון: גם באפיק השקליות גובות חברות הביטוח דמי ניהול שקרובים לאחוז על מוצר שמנהל מעל שני מיליארד שקל ומניב פחות מקרן כספית ופיקדון שקלי בלי דמי ניהול; איפה הרגולטור?
מנדי הניג |

אם חשבנו שהעושק של חברות הביטוח בפוליסות החיסכון מסתיים במסלולים על ה-S&P שם הם כנראה ניצלו את הנהירה הציבורית לאפיקים האלה, התבדינו. גם באפיק השמרני ביותר - הפוליסה השקלית הדפוס הזה ממשיך. זה אמור להיות מסלול סולידי שנותן לחוסכים יציבות, נזילות וביטחון, אבל בפועל הוא מכרה זהב בשביל חברות הביטוח ותשואת זבל לחוסכים. מדובר במוצר שמנוהלים בו למעלה משני מיליארד שקל מכספי הציבור, עם דמי ניהול שמגיעים עד ל-0.8% בשנה על השקעות שאין בהן כמעט ניהול ויש להם תחליפים באפס דמי ניהול - קרנות כספיות הן בדמי ניהול של כ-0.15%-0.2% והן מוצר עדיף שמספק תשואה טובה יותר, ופיקדונות בנקים עם אפס דמי ניהול ומק"מים גם עם אפס דמי ניהול, אך עם עמלת קנייה ומכירה (של 0.05% עד 0.1%). כל המוצרים האחרים נתנו בנטו יותר במבט לאחור ועם עלויות נמוכות יותר. איך אתם הייתם קוראים לזה? ניצול, עושק, שוד, אולי אפילו גניבה?  

צריך להגיד שזה חוקי. חברות הביטוח פועלות בהתאם לחוק, אם החוק מאפשר אז הן נכנסות לשם, אבל שלא יתפלאו אחר כך שהן בהדרגה הופכות לשנואות - הבנקים "זכו בצדק"  בטייטל של הגופים השנואים במדינה, אבל חברות הביטוח מתקרבות לשם בצעדי ענק עם ביטוחים יקרים, דמי ניהול מופרזים וניצול של חוסר הידע של הציבור. לא הוגן ולא הגון, אבל טוב לכיס - חברות הביטוח בשנת שיא ברווחים וזה מתבטא בזינוק במניות בבורסה. 

ובחזרה למוצר השקלי. מוצר פשוט עם הרבה תחליפים. פוליסת חיסכון שקלית היא הפוליסה הסולידית ביותר, אמורה להניב תשואה חסרת סיכון. הסיכון מגיע ממקור אחר לגמרי - מדמי הניהול.

במרכז התמונה נמצאת הראל, היא מנהלת כ-727 מיליון שקל במסלול השקלִי וגובה עליו 0.76% דמי ניהול. מדובר בכ-5.5 מיליון שקל שנגבים מדי שנה מהחוסכים על השקעה שהניבה 4.5% בשנה האחרונה, מתחת לתשואה של קרנות הכספיות, רק שבקרנות הכספיות  זה הנטו. בפוליסה צריך לתת 0.76% להראל וזה משאיר סדר גודל של 3.75%.

כל הפוליסות חיסכון הן בסביבה דומה של תשואה נטו - מתחת למכשירים האחרים, הראל היא לא היחידה, אבל היא הגדולה ביותר. 

בדקנו את כל הגופים -התשואה הממוצעת בפוליסות השקליות עומדת על כ-4.5% ברוטו לשנה ואם ננכה מזה את דמי הניהול - שנעים סביב 0.7%-0.8% - נשאר עם תשואה של כ-3.7% בנטו. הפיקדונות בתקופה הזו הניבו מעל 4% (ועד 4.4%), הקרנות הכספיות כ-4.5%.

חוץ מהראל שהיא הגדולה ביותר, יש פוליסה למגדל שגובה דמי ניהול של 0.78%, הפניקס 0.74%, ו-כלל עם 0.72%.