לא לשימוש
צילום: יח"צ
דוחות

שיכון ובינוי: ההכנסות ירדו ב-12%; שמש חזקה הקפיצה את מגזר האנרגיה

הכנסות המגזר עלו בכשליש ל-12.5 מ' ש', בין היתר הודות לשיפור במתקנים הפוטו וולטאיים. מכירות הדירות בארץ ירדו אך מחיר דירה ממוצע עלה ל-2.1 מ' מול 1.6 מ'. רווחי החברות הכלולות הצילו את השורה התחתונה מהפסד
איתי פת-יה | (3)
נושאים בכתבה שיכון ובינוי

קבוצת הנדל"ן והתשתיות שיכון ובינוי 1.49%  מדווחת על ירידה של 12% בהכנסות הרבעון הראשון של 2021 שהסתכמו בכ-1.4 מיליארד שקל מול 1.6 מיליארד שקך ברבעון המקביל, זאת בעיקר עקב השלמת פרויקטים בחו"ל, דחיית התחלת אחרים בישראל ודחיה באיכלוס דירות בחו"ל בין היצר כתוצאה מהשפעות הקורונה. הרווח התפעולי ירד בכ-36% לסך של 160.5 מיליון שקל מול כ-250 מיליון שקל שנה קודם לכן. צבר הזמנות של עבודות קבלניות עלה בסוף הרבעון ל-12.6 מיליארד שקל לעומת כ-12.1 מיליארד שקל בתקופה המקבילה. לחברה צבר עבודות נוסף לגביו התקבלה הודעת זכיה בהיקף של כ-6.9 מיליארד שקל כולל פרויקט קרית המודיעין.

הירידה בהכנסות קוזזה חלקית עם איחוד לראשונה של חברות הפעלת כבישים, לרבות חברת "המפעיל", המפעילה את כביש 6 בישראל ובה מחזיקה שיכון ובינוי בכ-35%. מנגד, איחוד תוצאות אלה תרם לעלייה של 10 מיליון שקל בהוצאות ההנהלה והכלליות, שהסתכמו בכ-100 מיליון שקל לעומת 89 מיליון שקל ברבעון המקביל. העלייה בסעיף זה מיוחסת גם לעלייה בהוצאות מכרזי PPP בארה"ב. כמו כן, העובדה שברבעון המקביל רשמה שיכון ובינוי רווח של 95 מיליון שקל משערוך ההשקעה בחברת המפעיל, הביאה בתקופת הדוח לירידה של בשורת הרווח התפעולי במגזר הזכיינות, שהסתכם ברבעון ב-6 מיליון שקל, לעומת 78 מיליון שקל אז.

ה-EBITDA ברבעון הסתכם בכ-230 מיליון שקל, ירידה מרמה של כ-311 מיליון שקל שנה קודם לכן. שיכון ובינוי הציגה בתקופת הדוח מעבר לרווח בחברות הכלולות בסך כ-41 מיליון שקל, לעומת הפסד של כ-30 מיליון שקל ברבעון הראשון של 2020. השיפור מיוחס למכירות החשמל של תחנות הכח רמת חובב בארץ ו-Beacon בארצות הברית שנרכשו בסוף 2020, וכן בשיפור תוצאות חברות במגזר הזכיינות בפרויקט להקמת ותחזוקת כבישי אגרה בקולומביה. כך למעשה, הרווח מהחברות הכלולות הציל את השורה התחתונה של החברה כולה מהפסד, ושיכון ובינוי סגרה את הרבעון עם רווח של 28 מיליון שקל. יצוין כי עדיין מדובר בצניחה מרמה של כ-113 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.

ההכנסות במגזר יזמות הנדל"ן בישראל ירדו מכ-340 מיליון שקל לפני שנה לכ-300 מיליון שקל ברבעון, עקב השלמת פרויקטים וירידה בהכרה מהכנסת מכירת הדירות. מכירות הדירות עצמן דווקא עלו - 113. מעניין לגלות ששיכון ובינוי לא רק מכרה יותר דירות מאשר בתקופה המקבילה, אלא שמחירן הממוצע גם עלה ל-2.1 מיליון שקל, בהשוואה ל-1.6 מיליון שנה קודם לכן. הרווח התפעולי במגזר עלה ב-9.6% לכ-63 מיליון שקל מול 57 מיליון שקל בזמנו. השיפור מיוחס בין היתר לגביית חובות ישנים "שמימושם היה מוטל בספק", הגדרת החברה.

על אף שדחייה באכלוס דירות באירופה חתכה את הכנסות מגזר יזום הנדל"ן ביבשת מ-70 מיליון שקל לפני שנה לכ-30 מיליון שקל בתקופת הדוח, הרווח התפעולי דווקא עלה ל-6.9 מיליון שקל, מול 2.1 מיליון שקל ברבעון המקביל. שיכון ובינוי מכרה 326 דירות באירופה לעומת 178 דירות לפני שנה.

הכנסות מגזר האנרגיה עלו ל-12.5 מיליון שקל בהשוואה ל-9.6 מיליון שקל ברבעון המקביל. שיפור תפעולי במתקנים הסולאריים בצד קרינת שמש חזקה יותר במהלך הרבעון בחלק מאזורי הפעילות הם הסיבה לשיפור. החברה עברה לרווח תפעולי במגזר בסך 26.4 מיליון שקל, מול הפסד תפעולי של 12.8 מיליון שקל. בחישוב נכלל גם רווח בן 44 מיליון שקל מחברות כלולות מתחום האנרגיה.

היקף פרויקטי האנרגיה המניבים, בהקמה ובייזום מתקדם שבהם שותפה שיכון ובינוי עומד על כ-2.8 ג'יגה וואט כאשר חלק החברה הוא 1.7 ג'יגה וואט. זרוע האנרגיה של קבוצת התשתיות תונפק בקרוב בת"א לפי שווי שהערכנו שינוע בין 4-4.5 מיליארד דולר. מנכ"ל שיכון ובינוי אנרגיה, אלון רוה, סיפר בשיחה עם ביזפורטל על האסטרטגיה. באחרונה החברה הגישה ל פז נפט הצעת מיזוג כנגד הקצאת כ-58% ממניותיה.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

מתחילת השנה הודיעו בשיכון ובינוי אנרגיה על שורת עסקאות: רכישת 100% מחברה לה פרויקט פוטו-וולטאי בשלב טרום הקמה בהספק של כ-260 מגה-וואט במחוז בראזוריה תמורת השקעת הון עצמי של כ-80 מיליון דולר; רכישת 49% בחברה המחזיקה בזכויות בפרויקט אגירה בקליפורניה בהספק מותקן של 400 מגה-וואט המבוסס על סוללות של טסלה, תמורת 57 מיליון דולר; הסכם בלעדיות לניהול מו"מ, בדיקת נאותות ובחינת השקעה לרכישת 100% מהזכויות בחברות המחזיקות בזכויות בארבע תחנות כוח סולאריות בג'ורג'יה בארה"ב בהספק כולל של מעל 319 מגה וואט. החברה בוחנת שיתוף פעולה ביחס לצבר פרויקטי אנרגיה מתחדשת בארה"ב של אותו מוכר, הנמצאים בשלבי פיתוח שונים, בהספק כולל של עד 1.5 ג'יגה וואט.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    תמונה מענינת 31/05/2021 13:14
    הגב לתגובה זו
    מ-1.6 למחיר של 2.1 מיליון ש"ח לדירה...עליה מטורפת
  • 2.
    מניה יקרה (ל"ת)
    שמילו 31/05/2021 12:53
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    בדרך מס דירות כבד על קוני דירות להשקעה.מהמשלה החדשה (ל"ת)
    מוכרים דירות מיד 31/05/2021 12:16
    הגב לתגובה זו
רונן שור מנכ"ל אקסל סולושנס
צילום: יח"צ

בכ-90 מיליון שקל: אקסל רוכשת שתי ביטחוניות - המניה זינקה כבר אתמול; צירוף מקרים?

אקסל בנויה משכבות של רכישות היא רכשה 14 חברות מאז הפיכתה לציבורית והיום היא מעדכנת על רכישה נוספת של סטארלייט ונקסטוויב שעוסקות ב-RF ומיקרוגל ומתכננת לממן את זה בגיוס אג"ח; הרכישה מגיעה 3 חודשים אחרי עסקת סינאל, שהתבררה כמהלך בעייתי עם חשיפת טעות מהותית בדוחות הנרכשת

מנדי הניג |
נושאים בכתבה אקסל

לפני שנדבר על הרכישה אנחנו רוצים לדבר רגע על המניה. המניה של אקסל אקסל 12.52%   קפצה לנו על המסכים אתמול וכנראה גם אתם תהיתם מה מתבשל שם. המניה עוד הספיקה לרדת מתחת לרף הפתיחה אבל מאיזור 11 בבוקר היא התחזקה וזינקה עד 8% עד שנעלה ב-6.7%. כל זה לא קרה במחזורים זניחים זה קרה בתמורה עצומה של 5.1 מיליון שקל שזה כמעט פי שבעה מהמחזור הממוצע שלה בשבוע האחרון. אז למי מכם שתהה אמש אם יש התפתחות חדשה סביב עסקת סינאל הבעייתית גילה הבוקר שזה סיפור אחר. אקסל שוב יצאה לשופינג, הפעם ביטחוני ויש סיכוי שמישהו ידע משהו ו"עשה עם זה" משהו. זה לא ממש מפתיע ולא כל כך חריג, לצערנו, לראות זינוקים או צניחות במניות לפני שהציבור מתעדכן על מה קרה. 

זה חלק מהרעה החולה של הבורסה המקומית, זה מה שהעניק לה את הכינוי "ביצה". מי שקיווה שהמצב הזה שייך לעבר מגלה כל פעם מחדש שיש עוד דרך ארוכה לעשות, מענישה והרתעה ומחקר - אותו ניתן לבצע בקלות - כדי לגלות מי העמיס או התפטר לפני שהמשקיעים ידעו. מעגל הקסמים הזה ממשיך וימשיך כל עוד חברות וגופים מסוימים ינהלו את הקשר עם השוק דרך "סקופים" ומהצד השני גופי תקשורת יזינו את הפיד מ"בלעדי" ל"בלעדי".


הגרף התוך-יומי של אקסל - צילום מתוך הטרמינל


הרחבת דריסת הרגל בשוק הביטחוני

אקסל חתמה על הסכם לרכישת סטארלייט טכנולוגיות ונקסטוויב טכנולוגיות, שתי חברות ותיקות שהוקמו בשנת 2000 ופועלות בתחום מערכות ה-RF והמיקרוגל לתעשיות ביטחוניות. אלו  טכנולוגיות שנמצאות בשימוש נרחב במערכות כטב"מים, כלים אליהם יש ביקוש גדול לא רק בשל המערכה הביטחונית שהייתה בישראל אלא וביתר שאת מהמציאות הגיאופוליטית באירופה כשכלי טיס בלתי מאוישים משנים את פניו של שדה הקרב. בין הלקוחות של החברות נמנות רפאל, אלביט, התעשייה האווירית ועוד. במקרים מסוימים הן מספקות רכיבים ייעודיים שמהווים חלק מובנה במוצרים המרכזיים של הגופים האלה, כך שהביקוש לפעילות שלהן מושפע ישירות מצברי ההזמנות הגדלים של התעשיות הביטחוניות. 2 החברות נשלטות במלואן על ידי המייסדים רמי בל-עש ואודי פרידמן, מהנדסים בעלי ניסיון של שנים רבות, אלו גם ימשיכו להוביל את הפעילות לפחות שנתיים וייתכן עד חמש שנים קדימה.

העסקה בנויה משני נדבכים. במועד ההשלמה תשלם החברה 49.2 מיליון שקל במזומן, ובשלב ב' היא תוסיף עד 40.3 מיליון שקל נוספים במידה והחברות יעמדו ביעדי הרווח הממוצעים לשנים 2026-2028. עוד סוכם כי סטארלייט ונקסטוויב יוכלו לחלק דיבידנד מהרווחים שבקופה לפני השלמת העסקה, כך שההון העצמי של כל אחת מהן לא ירד מ-1.5 מיליון שקל.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

ארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב

ארית התחזקה אחרי שחזרה בה מקידום הנפקת רשף בהמשך לאיומים ממוסדיים כי לא ישתתפו בהנפקה כמו גם ביקורת רחבה על ההנפקה; פוםוום הודיעה על התקשרות עם קבוצת פארקי שעשועים אירופית ועלתה; נעילה חיובית במדדים לאחר פתיחה מעורבת כשמגזר הפיננסים בלט לחיוב עם קפיצה של 1.6% בבנקים ו-2.5 בחברות הביטוח
מערכת ביזפורטל |

המדדים נעלו בטריטוריה חיובית, ת"א 35 סגר ב-3,540 נקודות כשעלה 0.97%, ת"א 90 התחזק גם הוא ב-0.69%.

בהסתכלות ענפית - מדד הבנקים קפץ 1.66% בעוד ת"א ביטוח זינק 2.55%. ת"א נדל"ן מחק את הירידות וסגר ביציבות סביב ה-0, ת"א נפט וגז היה החריג שירד היום 0.21% - מחזור המסחר ליום הראשון של השבוע הסתכם ב-1.414 מיליארד שקל.


ימים ספורים אחרי מסירת מערכת "חץ 3" לגרמנים, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ נחת בישראל לביקור שיחזק את היחסים בין המדינות וידון בענייני השעה. בהתייחסות לזירה הבטחונית אמר נתניהו בנאומו לצד הקנצלר כי "השלב הראשון בעסקה כמעט הסתיים. מקווים בקרוב לנוע לשלב השני שהוא הקשה יותר".


איך ייראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.

תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה - איך יראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?