כסף
צילום: Mufid Majnun on Unsplash

שוק האשראי החוץ בנקאי - תמונת מצב

כל החברות בתחום שנסחרות בבורסה - שווי, הון, רווח, מכפילי רווח ועוד
גלעד מנדל | (1)
נושאים בכתבה שוק האשראי

בשנים האחרונות שוק האשראי החוץ בנקאי בישראל צומח ומתרחב, במקביל לכניסה של שחקנים נוספים. הצורך של הציבור בהלוואות ובמקרים לא מעטים - ההתמכרות להלוואות לצד רגולציה שתומכת בגידול בשוק האשראי החוץ בנקאי, הביאה שורה של חברות בתחום לגייס כספים בבורסה. זה WIN-WIN בשבילן. הן מגייסות ומשתמשות בכסף למתן הלוואות וכך בעצם מגדילות את היקף פעילותן ורווחיהן. חלק מהן גם גייסו במסגרת אג"ח ברייבת נמוכה ביחס לריבית שהן מספקות הלוואות לאחרים.

במילים אחרות, הנגישות לבורסה, מגדילה בעקיפין את הרווח שלהן. כיום יש בבורסה  כ-11 חברות אשראי חוץ בנקאי, כאשר היד עוד נטויה שכן על פי ההערכות צפויות להיות מונפקות עוד חברות אשראי חוץ בנקאי במסגרת גאות ההנפקות שהבורסה חווה לאחרונה. לחברת אשראי חוץ בנקאי יש כאמור יתרון ברור להנפיק עצמה בבורסה – יכולת לגיוס אג"ח וגיוס הון באמצעות מניות, כי בסופו של דבר אצל חברות האשראי המימון הוא החומר גלם.

 

אך לא נכון להכליל את כל חברות האשראי החוץ בנקאי תחת אותה המטרייה שכן הן שונות בתת ענף שלהן; יש המתמקדות במימון נדל"ן, יש המתמקדות במגזרים מסוימים, יש המתמקדות בעסקים מאוד קטנים ויש שנותנות הלוואות לכל הקשת הרחבה של בעלי העסקים שצריכים מימון. בסופו של דבר בכל מקום בו יש חולשה מצד הבנקים שאינם מצליחים לספק פתרונות מימון יעילים, גמישים ובמהירות – נכנסות חברות האשראי החוץ בנקאי.

 

המדדים שנדרשים למדידת חברות בסקטור הזה הם מגוונים; קודם כל כמו ברוב הסקטורים יש את המכפיל רווח, אך יש גם עוד מדדים כמו לדוגמא יחס הון למאזן, ככל שהיחס גבוה יותר זה בדרך כלל (למעט מקרים חריגים) מעיד על סיכון מוגבר מחד – אך מאידך גיסא, בהנחה והמימון מגויס מתחת לתשואה שהחברה מצליחה להשיג על תיק האשראי; גם התשואה עולה על ההון עולה.

 

כמו כן – אחד  הנתונים החשובים ביותר בחברות אשראי חוץ בנקאי הוא החפיר, כלומר כיצד  החברה יכולה להתמודד כנגד תחרות? כפי שהכלכלה מוכיחה שוב ושוב לאור ההיסטוריה – ככל שבשביל דבר מסוים נדרש פחות ידע, פחות ניסיון ופחות קושי; ככה הוא לא יהיה רווחי לאורך זמן. יש חברות שמתבססות על ידע של ההנהלה שלהם, שזה דבר שקשה לכמת, יש חברות המתבססות על תת ענף מסוים – כמו חברת מלרן שמתמקדת במגזר הערבי ויש חברות כמו מניף שמתמקדות במתן הלוואות מזנין שדורשות גם ידע בנדל"ן. בכל מקרה דבר אחד ברור, התחרות גדלה ותמשיך לגדול – אך החברות שידעו למצב את הפעילות שלה בצורה כזו או אחרות – בין אם בסגמנט עסקי מסוים או ביתרון לגודל; יוכלו לעשות כסף מהענף.

  

ריכזנו לכם טבלה עם הנתונים של כל חברות האשראי החוץ בנקאי שנסחרות כיום בארץ, יש להדגיש שנטרלנו מהרווח המייצג הוצאות והכנסות חד פעמיות וכמו כן שיעורי מס שהיו באופן חד פעמי נמוכים או גבוהים מהרגיל. לגבי ההון העצמי – נטרלנו ממנו נכסים בלתי מוחשיים, רכוש קבוע - שאת השווי שלו במקרה של מימוש וכמו כן נכסי והתחייבויות חכירה שהם בסופו של יום חוזי שכירות לטווח ארוך שבעיקר עושים בלגן במאזן. כמו כן, כיוון שלא כל החברות פרסמו עד כה את הדוחות שלהם לרבעון הראשון של שנת 2021 – חישבנו את הנתונים לפי הדוחות של שנת 2020. כמו כן, התשואה על התיק מחושבת כמובן בצורה של ברוטו – כלומר ללא הוצאות המימון באמצעות חלוקת הכנסות המימון בגודל התיק.

התוצאות של מיכמן וגיבוי מוטות כלפי מטה (גיבוי פרסמה דוח רבעוני שמבטא מכפיל רווח של כ-15, מיכמן בהתעלם מהוצאות חד פעמיות נסחרת במכפיל של כ-13-15). 

קיראו עוד ב"שוק ההון"

*כולל גם את ההחזקות של החברה באג"ח.

** בניכוי הוצאות דמי סיכון לבעלים ובתוספת עליית הריביות שנגרמים כתוצאה מביטול ערבות הבעלים.

***נכון לרבעון 3 של 2020 (רבעון 4 מוטה בזכות רווח חד פעמי)

מימון ישיר - החברה הגדולה בתחום המימון החוץ בנקאי היא מימון ישיר. להבדיל מרוב החברות שמוצגות למעלה היא חברה שמספקת מימון למשקי הבית. החברה נסחרת בשווי של 1.6 מיליארד שקל שמבטא מכפיל רווח של כ-12-14 בהתבסס על הרבעונים האחרונים.    

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    עבודה יפה (ל"ת)
    יוד 18/05/2021 10:47
    הגב לתגובה זו
בזק
צילום: לילך צור

תשואה סולידית של 8% בחצי שנה על הנייר: בי קום בדרך לפירוק אחרי מכירת בזק

אחרי מכירת יתרת ההחזקה בבזק, הערך הנכסי עומד על 27 שקל למניה מול כ 25 שקל בשוק. הפער מגלם 8%, כששורה של הוצאות ותשלומים משפטיים יכולה לצמצם את המספר לאזור 5% עד 6% בחישוב שמרני מאוד

ליאור דנקנר |

בי קומיוניקיישנס 5.8%  מתקדמת לפירוק וחלוקה לבעלי המניות אחרי שמכרה את יתרת המניות שלה בבזק 5.1% . לפי מצגת החברה הערך הנכסי למניה עומד על 27 שקל, בזמן שבשוק היא נסחרת סביב 25 שקל. הפער מגלם תשואה סולידית של 8% בחצי שנה על הנייר, עם שחיקה אפשרית בגלל הוצאות ותשלומים משפטיים.

המכירה של בי קומיוניקיישנס מסמנת יציאה סופית של קרן סרצ'לייט ודוד פורר מההחזקה בבזק, אחרי קבלת אישורים שאפשרו ירידה מתחת לרף שמגדיר גרעין שליטה והפצה רחבה בשוק. בזק נשארת חברה בלי גרעין שליטה, והשאלה שחוזרת היא אם יתגבש בעל בית חדש דרך איסוף מניות מהמוסדיים ובמסחר בשוק.

במקביל, זה שבזק בלי גרעין שליטה לא מחייב מהלך מיידי. אבל זה כן מעלה מחדש את הדיון על גופים שמסתכלים על עסקה ארוכת טווח, בעיקר כאלה שיודעים לעבוד עם תזרים יציב ומינוף.


גרעין השליטה והאם בזק יכולה להתייעל

בין השמות שעולים בשיחות בשוק מופיעות קיסטון וקרן תש"י. ההיגיון של קרנות תשתית בבזק נשען על שני דברים שנוטים לעבוד להן טוב. הראשון הוא יציבות תזרימית של עסק תקשורת גדול עם תשתיות לאומיות. השני הוא יכולת לבצע רכישה במינוף, כלומר לשלב הון עצמי עם חוב, מתוך הנחה שמימון זול יחסית משפר את התשואה לאורך זמן.

אבל מול ההיגיון הזה עומדת נקודה פשוטה. בזק לא נסחרת כאילו היא מציאה. שווי השוק שלה סביב 18.5 מיליארד שקל והמניה במכפיל רווח של כ-13 עד 14. בהשוואה עולמית, מכפילים בענף התקשורת נוטים להיות נמוכים יותר, ולכן קשה לבנות תרחיש של אפסייד מהיר רק מתמחור מחדש.

אינטרקיור
צילום: אינטרקיור

אינטרקיור נופלת: חוב בספק של 27 מיליון שקל מבזלת

צניחה ש כ-13% במניה לשווי של 200 מיליון שקל; בזלת נמצאת בסוג של הסדר חוב. על התוצאות של אינטרקיור, היקף החשיפה ביחס לשווי והעתיד

רן קידר |
נושאים בכתבה אינטרקיור

מניית אינטרקיור -12.72%  ירדה ב-12.7% לאחר שבשבוע שעבר, בזלת שהיא ספקית של אינטרקיור החלה בהליך ארגון מחדש מטעם בית משפט. החשיפה הכספית של אינטרקיור מגיעה לכ-27 מיליון שקל. סכום משמעותי מתוך שווי השוק של החברה הפועלת בתחום הקנאביס שנסחרת ב-200 מיליון שקל. 

חלק מהסכום עשוי להיגבות במקביל להסדר חוב ומכירת הפעילות של בזלת, אך צפוי שתהיה תספורת. "המכה" הזו לאינטרקיור היא סוג של הוצאה חד פעמית, אבל בשנים האחרונות, יש הרבה "הוצאות חד פעמיות" לרבות הפסדים בגלל המלחמה והשיתוק של המפעל של החברה שנמצא סמוך לגדר. 

מנגד, הקנאביס גדל בביקושים בעולם, וצפוי לחזור לגדול גם בארץ, ואינטרקיור שהיא גם יבואנית, גם מייצרת בארץ וגם מייצאת לעולם, צופה ליהנות מהגידול העולמי. במחצית הראשונה של השנה 

במחצית הראשונה של השנה הסתמו הכנסות אינטרקיור ב-130 מיליון שקל, עלייה של 15% לעומת המחצית השנייה של 2024,. תזרים המזומנים התפעולי היה חיובי בסך של 12 מיליון שקל, לעומת תזרים שלילי של 43 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. מדובר במחצית האחת עשרה ברציפות שבה החברה מציגה EBITDA מתואם חיובי, שהסתכם ב-12.6 מיליון שקל (כ-10% מההכנסות). 

החברה מדווחת על המשך השיקום במתקן ניר עוז, שחידש את פעילות הייצור, הייבוא והמכירות לאחר מתקפת ה-7 באוקטובר. במקביל הושקו יותר מ-40 מוצרים חדשים, ההשקות הראשונות מאז אוקטובר 2023. עד סוף התקופה קיבלה אינטרקיור מקדמות פיצוי של 81 מיליון שקל מהרשויות בגין נזקי מלחמה, מתוך תביעות כוללות בהיקף של 251 מיליון שקל. יתרות המזומנים הסתכמו ב-54 מיליון שקל וההון העצמי עמד על 432 מיליון שקל.