אתר בנייה קבלנים שיפוצים נדל"ן
צילום: Istock

שפיר הנדסה תהפוך לבעלת השליטה באברות תמורת 53 מיליון שקל

במזכר ההבנות שנחתם, שפיר תשקיע את הסכום באברות כנגד הקצאה של כ-45% ממניות אברות, כך שעם השלמת העסקה-תשלוט באברות
לימור זילבר | (1)

חברת הנדל"ן שפיר הנדסה -0.57% מדווחת כי חתמה על מזכר הבנות להשקעה של כ-53 מיליון שקל  באברות 2.26%  העוסקת בייצור, ציפוי ועטיפת צינורות מתכת ואביזרי צנרת, זאת כנגד הקצאה של 45.1% ממניות אברות לשפיר, כך שעם השלמת העסקה במידה ותושלם, שפיר תהפוך להיות בעלת השליטה באברות. משפיר נמסר כי "ההתקשרות במזכר ההבנות ורכישת השליטה באברות (ככל שתושלם), מהווה יישום של אסטרטגיית החברה להרחבת פעילות החברה בענף הבניה והתשתיות".

סכום ההשקעה נקבע במו״מ בין הצדדים, ובין היתר, צפוי לשמש את אברות לפירעון אגרות החוב (סדרה ד') של אברות. בכוונת החברה לממן את סכום ההשקעה ממקורותיה העצמאיים.

מזכר ההבנות קובע תקופה במסגרתה החברה תהא רשאית לבצע בדיקות נאותות ביחס לאברות והצדדים ינהלו מגעים לגיבוש הסכם מפורט וכי  השלמת העסקה נשוא מזכר ההבנות, בין אם ייחתם הסכם מחייב ובין אם לאו, כפופה, בין היתר, להשלמת בדיקות הנאותות בקשר לאברות לשביעות רצונה של החברה ולקבלת אישור האסיפה הכללית של אברות לעסקה נשוא ההסכם.

כמו כן, השלמת העסקה כפופה לקבלת אישורים של צדדים שונים, לרבות של מחזיקי אגרות החוב של אברות, וכן לקבלת אישורים על פי הוראות כל דין. ב

מסגרת מזכר ההבנות נמסרה לחברה התחייבות מבעל השליטה הנוכחי באברות לתמוך בכל אמצעי השליטה שבבעלותו באישור העסקה נשוא מזכר ההבנות באסיפה הכללית של אברות וכן במהלך עתידי של החברה (ככל שהחברה תבחר לבצע מהלך כאמור) לרכישת בעלי המניות באברות לפי מנגנון שנקבע במזכר ההבנות.

עסקאות נוספות בין אברות לשפיר

בנוסף, במזכר ההבנות נקבע כי בנוסף לאישור עסקת ההשקעה באורגנים המוסמכים באברות, יאושרו גם עסקאות בין אברות לבין שפיר לקבלת ומתן שירותים וחומרי גלם ומוצרים, בתנאים שנקבעו במזכר ההבנות. 

 

חברת שפיר הנדסה נסחרת בעת כתיבת שורות אלו בשווי שוק של כ-8.3 מיליארד שקל ומנייתה נסחרת בכ-23 שקל למנייה.

החברה סיימה את הרבעון הרביעי של שנת 2020 עם הכנסות של 937 מיליון שקל, גידול של 16% לעומת 811 מיליון שקל ב-2019. הכנסות החברה בשנת 2020 הסתכמו ב-3.5 מיליארד שקל, עלייה של 19% לעומת כ-2.9 מיליארד שקל בשנת 2019. עיקר הגידול בהכנסות נרשם במגזר ייזום הנדל"ן למגורים אך גם במגזרי התעשייה והתשתיות (לכתבה המלאה). כאשר לאחר הדוחות, ברי גנדנשטיין אנליסט לאומי פרטנרס  העניק למנייה מחיר יעד של 25.4 שקל, המהווה אפסייד של כ-7.5% על שער הבסיס (לכתבה המלאה).

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    המהנדס 04/05/2021 20:59
    הגב לתגובה זו
    ועכשיו גם משקיעים מעולה. קבלן תשתיות שקונה חברת תשתיות -> חיסכון עצום בחומרי גלם כל שנה. עבדתי מולם לא מעט פעמים ובכל הפעמים הם עבדו מעולה, ועשו טקטיקות חכמות כשבאו "למצות" את הפיצויים שינויים תוספות מהמזמין. לא מחזיק עקב ניגוד עניינים.
יאיר לפידות, מייסד ומנכ”ל משותף, בית ההשקעות ילין לפידות צילום: שלומי יוסףיאיר לפידות, מייסד ומנכ”ל משותף, בית ההשקעות ילין לפידות צילום: שלומי יוסף
הועידה הכלכלית

"אי אפשר לעלות 20%-30% בשנה, זה ייגמר בתיקון״

"הזינוקים הם לא ברי-קיימא וכולם יודעים את זה": בוועידה הכלכלית של ביזפורטל יאיר לפידות, מייסד ומנכ"ל משותף של ילין לפידות מסביר למה העליות האחרונות בשווקים לא יחזיקו מעמד, הוא מצביע על ״קאפקס״ עצום בתשתיות AI, על עסקאות מנופחות בין חברות הטק, ועל זה שכולנו צריכים להיות מוכנים לתיקון שיחזיר את השוק לפרופורציות; וגם: על ההטיה של הבורסה המקומית לפיננסים ונדל״ן

מנדי הניג |
נושאים בכתבה ילין לפידות

בזמן שהבורסות בעולם שוברות שיאים והמדדים בארה״ב רושמים שלוש שנים רצופות של עליות דו-ספרתיות, יאיר לפידות, מייסד ומנכ״ל משותף של ילין לפידות, רוצה שנעצור רגע את המסיבה ונסתכל על העובדות. זה קורה במושב מיוחד בוועידה הכלכלית של ביזפורטל. הועידה השביעית הכלכלית נערכת הפעם בסימן של ההתאוששות ממלחמה בת שנתיים, הבורסה זינקה, המשק גילה חסינות אבל השאלה מה הלאה?

באולם שהמה מפה לפה יכולתם להרגיש את הדואליות הזאת. כמו המיקרוקוסמוס של הכלכלה הישראלית שהתנקזה לאולם הכנסים במתחם הבורסה. מצד אחד, כלכלנים כמו פרופ’ אמיר אקשטיין הציגו נתונים מדאיגים. הפריון נפגע, יש תלות מוגברת בייצוא הביטחוני כשבתווך מעמד הביניים נשחק. אבל מצד שני,  יש גם את הצד האחר, מי שמגיע מהשטח וחושב שהמצב לא כזה גרוע.  צביקה שווימר, מנכ״ל אלקטרה צריכה, הציג תמונה מעורבת הוא אומר לנו שלמרות המציאות הביטחונית המאתגרת שהייתה כאן, הצריכה בישראל לא נעצרה. אבל זה לא בהכרח כי יש לנו ברירות - "אנחנו חיים באי צרכני" הביקושים כאן קשיחים (ברמת הצריכה הקמעונאית) גם בזכות ילודה גבוהה ״200 אלף תינוקות בשנה זה כמו עיר חדשה״ הוא חושב שחברות קמעונאות ימשיכו לצמוח גם כשהגרפים המאקרו-כלכליים יציירו תמונה יציבה פחות. להרחבה - ״אלקטרה צריכה תצמח בקצב של 10-15% בשנה״

הדיון מתקדם. לבמה עולה יאיר לפידות, מייסד ומנכ"ל משותף בבית ההשקעות ילין לפידות. גם הוא מתחבר לדואליות שהזכרנו. צריכים להיות זהירים ממה שראינו בבורסה ולא רק פה בארץ. הוא מציע לנו נקודת מבט מפוכחת על מה שהניע את הראלי האחרון וגם על מה שעלול לעצור אותו. הוא לא ״דובי״ על השוק, ההתרסקות אינה בהכרח מעבר לפינה, אבל אם אתם חושבים שהמגמה הזאת תימשך עוד שנים אפילו עוד שנה אתם מתעלמים מההיסטוריה.

"אם מסתכלים על המדדים הגדולים לאורך עשרים שנה, תראו תשואה ריאלית של 5%-7% בשנה - זה הממוצע, זה הקצב שהכלכלה יכולה לייצר", אמר. “מה שקורה בשלוש השנים האחרונות - עליות של 20%-30% בשנה - זה לא ססטיינבל. (בר קיימא, מ.ה.) אין כלכלה שיכולה לעמוד בזה לאורך זמן”.הקצבים החריגים האלה לדעתו יכולים להופיע רק בשני מצבים: יציאה ממשבר אמיתי, או שקיעה-רדיפה להייפ שמנתק את השוק מהמציאות. “והפעם”, הוא אומר, “זה הייפ. הייפ סביב AI”.

אז מה עושים? לפידות חושב שזה לא הזמן להגדיל חשיפה מנייתית. אם אתם מאלו שלא תרדמו בלילה בתיקון עמוק, חלק ממכם צריכים אפילו לשקול להקטין. “העליות האחרונות גרמו להרבה אנשים להרגיש שזה ‘רק עולה’. זה לא עובד ככה. ככל שהעליות נמשכות בקצב הזה - ככה אני יותר מודאג”.

חיים שטפלר מנכל ארית
צילום: באדיבות המצולם

מה יודע צבי לוי שאנחנו לא? ארית מנצלת אופוריה במניה כדי להנפיק מהציבור

המוסדיים יקנו, אבל האם הם היו קונים אם זה היה הכסף האישי שלהם? ארית בתקופה נהדרת ואחרי שהיתה על סף פשיטת רגל והמדינה הצילה אותה, היא מרוויחה מהמדינה מאות מיליונים ברווחיות של חברת אנבידיה - גאות בשוק הביטחוני היא סיבה נהדרת לצבי לוי למכור-להנפיק לפי 5 מיליארד שקל, אבל האם הרווחים האלו יימשכו? ממש לא בטוח

אדיר בן עמי |

אם המוכר רוצה למכור במחיר מסוים, אז ברור שהמחיר מתאים לו, המחיר טוב מבחינתו. אם הקונה רוצה לקנות במחיר הזה - אז יש עסקה. האם יכול להיות שהמחיר טוב לשני הצדדים. כן, אם שניהם "מקריבים" בדרך ומתכנסים לעסקה. בהנפקות זה לא קורה, כי לרוב יש א-סימטריה של מידע. המוכר יודע יותר מהקונה, וגם כי הקונים הם לא באמת שמים את הכסף שלהם, אלא "כסף של אחרים".   

במצב המתואר, האם זו עסקה במחיר ראוי-נכון? האם כשגופים מוסדיים יקפצו עכשיו על ההנפקה של ארית-רשף זו עסקה ראויה? אי אפשר לדעת מה  יהיה והמניה בהחלט יכולה להמשיך לעלות, אבל אפשר לדעת דבר אחד ברור - ארית שהיתה חברה של 100-150 מיליון שקל, קפצה לשווי של 5 מיליארד שקל בזכות המלחמה. ההצטיידות היתה גדולה, המחירים היו בשמיים - משרד הביטחון קנה כנראה בלי לחשוב יותר מדי - המספר בדוח של ארית שמוכיח - משרד הביטחון מפזר כספים

זה לא יכול להימשך. נכון שיש שינוי תפיסתי עולמי ונכון שההצטיידות הצבאית עלתה, אבל זה גם יביא תחרות ויוביל לשחיקה ברווחיות. כמו כמעט כל דבר שעולה מהר, יש גם ירידות, טלטלות וגלים בדרך. ארית לא מפתחת שבבי AI שהיא יכולה להרוויח עליהם 75% , היא לא אינבידיה, היא חברה של לואו טק שעושה עבודה טובה, מייצרת מערכות וכלים טובים מאוד, אבל יש גאות בעסקיה,  בשל ניצול הזדמנות של ההנהלה והבעלים. אגב, כשהחברה קרסה והגיעה לפשיטת רגל, המדינה הצילה אותה מספר פעמים. עכשיו כשצריך אותה, היא - ואין לנו טענות על כך, זו המטרה של עסק - ממקסמת רווחים ומוכרת במחירים גבוהים.

הטענות שלנו הן כלפי המוסדיים שאם יעשו שיעורי בית יפנימו שהתוצאות של ארית ימשיכו להיות טובות עוד שנה, אולי שנתיים, אבל מה אחר כך? לקנות חברה במכפיל רווח של 8 זה לא תמיד נכון, השאלה אם זה יימשך לאורך זמן. וכל זה כשהטכנולוגיה משתנה - התותחים החדשים שייכנסו לצבא מתוצרת אלביט לא יעבדו כנראה רק עם סוגי המרעומים של ארית. 

וכמובן שדגל האזהרה הגדול הוא המכירה - ארית מנפיקה את רשף שהיא כאמור כל הפעילות של ארית, היא בעצם מוכרת את עצמה. אם המצב כל כך טוב, והצמיחה ברורה והרווחים הגדולים ימשיכו, אז למה להנפיק? מה יודע המוכר, צבי לוי, הבעלים ויו"ר החברה שהקונים לא יודעים? ולמה הוא כנראה יצליח לסדר אותם?