איתי בן זאב
צילום: תמר מצפי
פרשנות

התחזית שלנו התממשה: מניית הבורסה עלתה פי 3 מאז ההנפקה

מה המשמעות של פוטנציאל בהערכת מניות, למה הבורסה במחיר ההנפקה היתה "אופציה לא ממומשת על הכלכלה הישראלית" והאם אחרי זינוק של 200% יש עדיין פוטנציאל? 
אבישי עובדיה | (12)
נושאים בכתבה הבורסה

ההנפקה של הבורסה לפני שנה וחצי היתה לפי שווי של כ-700 מיליון שקל. הכותרת שלנו אז היתה – "הבורסה מגייסת לפי שווי של 700 מיליון שקל, היא צריכה להיות בשווי של פי 10". קיבלנו ביקורת ואפילו השמצות, כשהמוטו העיקרי שלהן היה – "הבורסה בקושי מרוויחה, אז על מה אתם מדברים?"

דיברנו בכתבה על נקודה עיקרית אחת – פוטנציאל. פוטנציאל בשני מובנים - בורסה היא אופציה על הכלכלה, והכלכלה הישראלית היתה (ועדיין) חזקה יחסית. ובמובן נוסף – גידול בפעילות הבורסה יחלחל לשורה התחתונה בגלל מבנה ההוצאות שלה. מאז, מניית הבורסה עלתה פי 3, וכדאי לחזור לעניין הפוטנציאל.

רוכשים מניות של חברות בעיקר בזכות הפוטנציאל של החברות. לרוב לא מסתפקים בבדיקת מכפיל הרווח ההיסטורי – שווי חלקי רווחים בשנה האחרונה, פשוט כי הרווחים בעתיד יהיו שונים. אם המשקיעים מפנימים את הגידול הצפוי ברווחים, הם מעין גוזרים מכפיל רווח עתידי – שמתייחס לרווחים העתידיים, ואז כבר השווי יכול להיות שונה לגמרי.

פוטנציאל יש לכולן. מעטות חברות בלי פוטנציאל. השאלה מה סיכוי המימוש שלו. וכאן נכנס למשוואה פרמטר חשוב - ניהול. הבורסה בידיים ובניהול של איתי בן זאב הפכה ממלכ"ר-עמותה לחברה עם מטרת רווח. זה שינוי של ה-DNA ולוקח לזה זמן, אבל זה עובד. 

ככה השווקים עובדים, עם הסתייגות חשובה – פוטנציאל זה חשוב. הכיוון של החברה מאוד חשוב, אבל, תישענו גם על הנתונים הנוכחיים – זו האמת לעכשיו, ואנחנו בכל זאת חיים ב"עכשיו". תניחו-תעריכו את מה שיהיה, אבל העכשיו והעבר צריכים גם לקבל משקל בהערכה שלכם. השאלה היא מה המשקל?

 

בחברות טכנולוגיה כמעט ולא מתייחסים להווה. כל מה שחשוב זה קדימה. ככל שמדובר בפעילות צומחת יותר, בשלב מוקדם יותר, כך אין משמעות למספרים הנוכחיים מהדוחות. אז אתם יכולים להיות אולי "צודקים" ולהתייחס להווה, אבל זה לא בהכרח "חכם". ככה השוק עובד ומי שלא מקבל את כללי המשחק, יוצא מהמשחק.

צריך להיות מאוד זהירים עם המשקל שנותנים לכל פרמטר, ולדעת שבסופו של דבר – למרות שאתם יכולים לחשב ולהעריך ולדבר ולדעת – אתם מגששים באפילה. שוק המניות זה לא מקום בטוח. אתם יכולים להגיע לתובנות, להערכות, אבל אין דבר כזה בטוח, גם לא כמעט בטוח.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

 

אז לגבי הכיוון של הבורסה ומניית הבורסה, התחזית התגשמה, אבל היא היתה יכולה גם שלא להתגשם. מה שהיה ברור לגבי הבורסה אז שהיא לא ממצה את הפוטנציאל בהיותה הבורסה של כלכלת ישראל החזקה עמוסת ההייטק (יכולים להרחיב כאן), אבל הפוטנציאל מגיע מכיוון נוסף – מבנה ההוצאות של הבורסה.

  

שימו לב לטבלה הבאה. טבלה אחת שווה אלף מילים. הגידול בפעילות הבורסה מתבטא בגידול בהכנסות הבורסה, אבל כמעט ולא מתבטא בהוצאות. הבורסה נמצאת עם תשתיות כאלו שגידול בפעילות שלה לא מצריך עוד תשתיות – כל הרווח יורד לשורה התחתונה.

 

אז זה קרה ברבעון הרביעי של 2020 שבו הרווח גדל פי 4 ל-11.3 מיליון שקל, וזה יכול להמשיך. לא באופן מוחלט. סביר שיהיה גידול בהוצאות, אבל בקצב נמוך דרמטית מהגידול בהכנסות.

 

המסקנה המתבקשת שמי שמאמין שהבורסה שלנו עוד תגדל – היקפי פעילות, הנפקות וכו', עשוי להעריך שגם השווי הנוכחי של 2.1 לא גבוה. תחשבו על זה – ההכנסות של הבורסה צמחו בסה"כ ב-17% מרבעון אחרון של 2019 לרבעון אחרון של 2020 – מ-66.4 מיליון שקל ל-77.5 מיליון שקל. האם הבורסה יכולה בשנים הבאות להמשיך לצמוח? האם הבורסה יכולה תוך כמה שנים להגיע למחזור רבעוני של 100 מיליון שקל? ושל 120 מיליון שקל? נכון, אנחנו מסתכלים על טווח של שנים, ונכון – בדרך עלולה להיות מפולת, אבל כשמסתכלים רחוק, קיימת סבירות גבוהה שהבורסה תצמח ואפילו משמעותית לעומת היום. למרות תוספת של 50 חברות חדשות בשנה וחצי האחרונות, הבורסה כוללת עדיין פחות מ-500 חברות. למה שלא יהיו 1,000 חברות?

 

תגובות לכתבה(12):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 11.
    ש.ק. 30/04/2021 13:44
    הגב לתגובה זו
    אם ההנהלה והעובדים יתנהלו בהגיון כלכלי אין סיבה שמחיר המנייה לא יגיע ל30 ש
  • 10.
    בולשיט בורסה עולה והתיק מפסיד כסף (ל"ת)
    סבא מנחם 31/03/2021 11:23
    הגב לתגובה זו
  • 9.
    דעה אחרת 29/03/2021 21:21
    הגב לתגובה זו
    במשחק הנדמה-לי שבכתבה, בו הבורסה מרויחה 30 מיליון שקל בשנה (כמעט פי 10 ממה שהרויחה בדוח השנתי שפורסם רק לפני שנה אחת), עדיין המכפיל הוא 16 לפי הכתבה. זה אומר שכבר היום המשקיעים מתמחרים צמיחה אדירה, והמחיר הנוכחי ממש לא הזדמנותי. ואם הבורסה לא תצליח לעשות את קפיצת המדרגה ברווחים ותשאר סביב הרווח הנוכחי, אנחנו במכפיל סביב 30 ושכל אחד יחשוב לבד לאיזה כיוון המניה תלך. כמובן זו לא המלצה לקנות או למכור. רק דעה שונה מזו האופטימית מאוד שבכתבה (ואגב לא רציני לומר "התחזית שלנו התממשה" אם התחזית היתה לעליית מחיר פי 10 וכולם מסכימים שהמניה לא עלתה פי 10).
  • 8.
    עוד דרך להוריד את מחירי הדיור- להוריד את המס על הבורסה (ל"ת)
    אבל לא...להוריד מס?? 29/03/2021 19:47
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    חיים 29/03/2021 18:15
    הגב לתגובה זו
    מחכים שהמניה תעלה פי 3 ואז מגיע המפרסם כדי שהתמימים יקנו אותה והלך להם הכסף זה תסריט שחוזר על עצמו כי זה לא מפעל יצרני זה קזינו שבשביל להרויח השני צריר להפסיד
  • 6.
    בועתי 29/03/2021 17:40
    הגב לתגובה זו
    לא יהיו הנפקות -גיוסים - ומחזורי מסחר יקטנו מאוד. אנחנו בסוף הסייקל שהתחיל ב2008
  • 5.
    כשהתחזית שלכם לא מתממשת אתם גם מציינים זאת בכותרת? (ל"ת)
    29/03/2021 17:08
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    שאינו יודע לשאול 29/03/2021 16:23
    הגב לתגובה זו
    בגאות טוב וקונים, בשפל רע ומוכרים - תמיד קיימת פעילות שמייצרת הכנסות.
  • 3.
    רונן 29/03/2021 15:59
    הגב לתגובה זו
    בנידון. מריצים מניות בלי סוף בבורסה הארץ ככה זה במדינת הנוכלים
  • 2.
    זבל שכל עושקים את הציבור עם מס מטורף של 25% במקום 5% (ל"ת)
    אפק 29/03/2021 15:58
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    משכנעים אותנו לקנות 29/03/2021 15:50
    הגב לתגובה זו
    עצמה בעתיד .
  • מניף אחלה מניה מחזיק (ל"ת)
    אורי רוזן 30/03/2021 15:58
    הגב לתגובה זו
פנסיה (גרוק)פנסיה (גרוק)

קיבוע זכויות: טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס

מה שנראה כמו טופס ביורוקרטי מול מס הכנסה, עשוי להיות צומת קריטי שיקבע אם תיהנו מפטור של אלפי שקלים בחודש, או שתשלמו מס מיותר לכל החיים. בקיבוע זכויות, כל סימון קטן מתורגם לכסף גדול, וכל טעות עלולה להצטבר למאות אלפי שקלים שאבדו. דרך מקרים אמיתיים מהשטח מתברר איך איחור, סיווג שגוי או בחירה שנשמעה זהירה, הפכו לפגיעה כלכלית כבדה. ומנגד, איך תיקון בזמן יכול להפוך את הטופס למנוע של החזרי מס

ערן רובין |

קיבוע זכויות הופך להיות נושא חם בתחילת 2026. מינואר ממשיכה הרפורמה שהוחלט על תיקון המתווה שלה, שלפיה הפטור ממס על קצבאות הפנסיה יעלה בהדרגה עד 67%  באופן הדרגתי. במקום קפיצה אחת ב‑2025. כל פעימה (כולל זו של 2026) מגדילה עוד קצת את הפטור החודשי, אבל מי וכמה ייהנו בפועל? זה נקבע דרך קיבוע הזכויות (טופס 161ד) שבאמצעותו מנצלים את ההטבה.

מי שהגיע לגיל פרישה וגם מקבל פנסיה נדרש להחליט איך לחלק את הפטור בין קצבה חודשית לבין משיכות הוניות (פיצויים, היוון תגמולים, תיקון 190). ההחלטות האלה נעשות דרך קיבוע זכויות, והן כמעט בלתי הפיכותבפנסיה של 20–30 אלף ש״ח בחודש, כל אחוז פטור נוסף מתורגם לעשרות אלפי שקלים לאורך החיים, כך שהגדלת הפטור מ‑52% ל‑67% היא "אירוע הון" של מאות אלפי שקלים, אבל רק אם הקיבוע בנוי נכון. שגיאה בקיזוז פטורים, בהיוון או בסיווג מענקי פרישה "אוכלת" חלק מההטבה בכל אחת מהפעימות של הרפורמה. במילים אחרות, אתם יכולים להרוויח עשרות אלפים או להפסיד עשרות אלפים ואפילו יותר - אז שווה להכיר את הנושא:



טופס אחד, איחור קטן, ובלי לשים לב השארתם לקופת המדינה מאות אלפי שקלים מהפנסיה שלכם. כל זה קורה בקיבוע זכויות - הליך שרוב הפורשים בטוחים שהוא טכני, אבל בפועל הוא אחת ההחלטות הכלכליות הגדולות ביותר בחיים. מי שמתייחס אליו כאל עוד טופס למס הכנסה, מגלה לפעמים מאוחר מדי ששילם מס על כסף שיכול היה להיות פטור לחלוטין.

שי אהרונוביץ מנהל רשות המסים
צילום: יעל צור
פרשנות

רואה החשבון שניצח את מס הכנסה - ולמה זה חשוב לכם?

רבבות חברות ועסקים נכנסו תחת חבות מס לפי שיעור המס השולי - זה התחיל בחברות ארנק, אבל רשות המסים הכניסה השנה במסגרת חוק הרווחים הכלואים היקף אדיר של עסקים; פסק דין שמתייחס למצב לפני החוק החדש מספק תובנות איך בית המשפט בודק אם מדובר בחברת ארנק או לא? 

עינת דואני |
נושאים בכתבה חברת ארנק

פסק דין ראשון שהגיע לבית המפשט בנושא "חברת ארנק" הוא חשוב להבנה איך השופטים מתייחסים לסוגיות האפורות, אבל לפני שנתעמק בפסד הדין הזה, על מה בעצם מדובר? חברות ארנק הן חברות שמס הכנסה רואה בהן צינור מלאכותי להעברת כספים מהלקוחות למספק השירות, עם תחנה בדרך - החברה עצמה. בעל החברה מעדיף פעילות תחת חברה כי אז ההכנסות ימוסו לפי שיעור מס חברות - 235 ולא לפי שיעור המס השולי שלו - לרוב מעל 50%. 

רשות המסים רצתה לחסום את תכנון המס הזה וקבעה הוראות למיסוי חברות ארנק, כשלפני שנה חוקק חוק שקשור גם לחברות ארנק במסגרת חוק הרווחים הכלואים. במסגרת החוק החדש המעגל התרחב ורשות המסים הכניסה לסל של חבות לפי מס שולי גם חברות שהן לא חברות ארנק קלאסיות עם תנאים מסוימים.     

לאחרונה התפרסמה סנונית ראשונה של פסיקה של ביהמ"ש המחוזי בבאר שבע של כב' השופטת  יעל ייטב בנושא "חברות ארנק" (פס"ד אמיר נוריאל (ע"מ 28848-04-22)). צפוי שיהיו פסקי דין נוספים, שכן ישנם מספר תיקים בנושא שנמצאים בדיונים בבתי המשפט.

נדגיש שוב כי, פס"ד מתייחס לנוסח הסעיף לפני הרחבתו במסגרת חקיקה גם להכנסות נוספות לרבות "הכנסה מפעילות עתירה יגיעה אישית" אשר יכולה לחול על כמעט כל סוגי העסקים הפועלים במדינת ישראל. עם זאת, ביחס לסוגיות שנדונו בפס"ד ישנה רלוונטיות גם לנוסח החדש של הסעיף ולפרשנות שמעניק ביהמ"ש להוראות הסעיף ובעיקר לקביעת ביהמ"ש ביחס לפרשנות ולעמדת מס הכנסה. 

מס חברות או מס שולי - הבדל של 24% בשיעור המס

מדובר בפס"ד מחוזי ולא עליון, ולפיכך אין הוא מהווה הלכה מחייבת, אך הוא מהווה אבן דרך חשובה ביחס לפרשנות של הוראות סעיף 62א לפקודה. עיקר המחלקות בפס"ד סבבה סביב הסוגייה - האם יש לראות את ההכנסות של חברת "נוריאל יועצים בע"מ" אשר מר אמיר נוריאל רואה חשבון בעיסוקו הינו בעל המניות היחיד בה, כהכנסות שמיוחסות אליו באופן אישי בהתאם לדין החל על "חברות הארנק", המשמעות המיסויות הינה - האם ההכנסה השוטפת שלה החברה תחויב בשלב הזה במס חברות או שמא תיוחס ההכנסה כהכנסה אישית של מר נוריאל באופן אישי ותחויב במס שולי החל על יחדים. (נציין כי, ההפרש הינו תוספת מס מיידית של כ- 24%).