הבורסה מגייסת לפי 700 מיליון שקל; היתה צריכה להיות שווה פי 10
היעד הבא של איתי בן זאב, מנכ"ל הבורסה לקחת את הבורסה לבורסה, בעיקר כי הוא רוצה שזו תהיה חברה עם DNA של חברה נסחרת – ממוקדת צמיחה ורווחים. בדרך הוא הופך את העובדים לבעלי מניות – אז מה צריך לעשות כדי שהבורסה תשגשג?
הכלכלה שלנו חזקה (מאוד), השקל שלנו חזק (מאוד), הבורסה שלנו חלשה (מאוד). הבורסה אמורה להיות הראי של הכלכלה המקומית. הבורסה אמורה להיות כלי לגיוס הון וחוב לצורך התפתחות והשקעות של החברות במשק, והמשק בכלל. הבורסה היא זירת מסחר שמותאמת למצב הכלכלה - הכלכלה בצמיחה גם הבורסה אמורה להיות בצמיחה.
אצלנו, הבורסה פספסה את ייעודה. במשך עשרות שנים, הגוף המנומנם היה סוג של מלכ"ר עם חזון ברצפה, ועם מנהלים ללא מעוף. בזמן שבורסות בעולם הפכו לזירות מסחר אלקטרוניות ענקיות, בזמן ששורה של בורסות בעולם נסחרות בשווי של עשרות מיליארדים (שווי הבורסות הנסחרות עלה בפי 10 ב-15 שנים), הבורסה שלנו, התעסקה בוועד העובדים, ברשימת שימור, בהגדלת מספר החברות במדד ת"א 25 ל-35, ובשאלה המאוד לא רלוונטית - צריך או לא צריך מסחר ביום ראשון? חברים צריך מסחר של 24/7 - תתעוררו.
הכישלון של הבורסה
הכישלון צורב במיוחד כי חברות הטכנולוגיה הישראליות מדלגות על הבורסה המקומית ומנפיקות בוול-סטריט. מעל 100 חברות ישראליות נסחרות בוול-סטריט, וחלק גדול מהן בשווי של מיליארדי דולרים. זו כמות גדולה, שנייה רק לחברות הקנדיות.
- "שרי החינוך באים והולכים ובשביל שלא תהיה שביתה הם נותנים עוד כסף"
- טסלה מבקשת לאשר חלוקת מניות הטבה בשיעור של 3 ל-1: איך תגיב המניה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכישלון צורב במיוחד כי הבורסה שלנו היא היחידה כאן, בארה"ב יש כמה בורסות של מניות, של נגזרים ואופציות וכמות גדולה של זירות מסחר. ועדיין, ה-CME (שכוללת גם את NYSE) נסחרת במעל 50 מיליארד דולר, הנאסדק נסחרת ב-17 מיליארד דולר, ובורסת שיקגו נסחרת ב-13 מיליארד דולר. אם לוקחים את כל הבורסות בארה"ב עם זירות המסחר, מגיעים, בהערכה גסה, לכמה מאות מיליארדי דולרים, וזה עוד כשיש תחרות בין כל הבורסות. אצלנו יש אחת ללא תחרות מקומית שרוצה לקבל תג מחיר של 200 מיליון דולר (אלפית מהשווי של הבורסות בארה"ב), וגם בשווי הזה השוק מפקפק.
אז נכון, השוק בארה"ב גדול פי כמה וכמה מהשוק המקומי, ועדיין היחס בין השוויים, מעליב, וזה לא רק היחס בין ארה"ב הגדולה לישראל הקטנה. גם במבחן של בורסות אחרות בעולם מתקבל שהשווי של הבורסה המקומית לכאורה נמוך.
נראה ששיא העלבון היה לפני כשנה. הנהלת הבורסה חיפשה משקיע אסטרטגי לבורסה שלנו בשווי עוד יותר נמוך - 150 מיליון דולר, ולא נמצאה בורסה גדולה או בינונית בעולם שהיתה מוכנה להמר על הבורסה המקומית. בשביל הנאסדק, CME, ושורה של בורסות נוספות שגם כך דוגלות במיזוגים ורכישות, השקעה של 100-150 מיליון דולר היא גרושים, ממש כסף קטן, ובכל זאת, הן החליטו שלא להמר על הבורסה שלנו.
- לא רק באפט: המנהלים האייקונים שפרשו ב-2025
- המנהל שעשה 183% ב-3 שנים מסמן את המניות של 2026
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הציבור קונה בפאניקה: המשקיעים הפרטיים מרימים את וול סטריט...
אולי זה בגלל בעיות עם ועד העובדים, אולי הם מבינים שבטווח הארוך, כשיהיו פלטפורמות אלקטרוניות מפותחות שדרכם יעשה המסחר, לא יהיה באמת משנה באיזה בורסה רוכשים, וכל המניות ייסחרו בכל מקום וכל הזמן, ועדיין – לחזון הזה יש עוד זמן, ובכלל – הבורסה שלנו יכולה להשתלב בו.
המטרה הבאה של בן זאב
ומול כל הכישלונות האלו, עומד איש אחד חדור אמונה ומוטיבציה - מנכ"ל הבורסה בשנתיים וחצי האחרונות: איתי בן זאב. בן זאב הגיע מבנק לאומי עם תוכנית סדורה והוא עמד בה – הוא אמר שיעביר את הבורסה למודל המוכר של חברה למטרת רווח (כן, תתפלאו, עד לא מזמן זה לא היה כך), והוא הצליח.
הוא אמר שיעביר את הבורסה לבעלי המניות שלה – חברי הבורסה, הבנקים ובתי ההשקעות, לקראת הכנסת משקיע בינלאומי, והצליח. הבורסה עברה לבעלי המניות הטבעיים שלה שהחזיקו בה בעבר בלי שהיתה לכך משמעות, למעט הנאה מהעמלות הנמוכות של חברי הבורסה. בדרך נעשתה הפרדה בין בעלי המניות לבין הלקוחות. במילים אחרות – הוא הטמיע מודל עסקי אמיתי, ולא כזה שמסדיר לבעלי המניות תשלומים/ הנחות בעקיפין, מבלי לדעת באמת כמה מרוויחה הבורסה.
המטרה של הכנסת משקיעים זרים היא לדעתי יותר כישלון מהצלחה; ועדיין - משקיעים זרים נכנסו לבורסה, אם כי מדובר בגופים שאינם אסטרטגיים (לא בורסות גדולות בעולם), אלא קרנות השקעה ולא מהגדולות והמוכרות.
ועכשיו בן זאב מרוכז בהנפקה בבורסה. הנפקה כזו חשובה במיוחד, מכיוון שהיא תהפוך את האופציות של הבכירים לשווי אמיתי (כמעט ביד), היא תהפוך את ההחזקה של העובדים לשווה כסף תגרום להם להבין שבעיות מצידם יפגעו בכיס שלהם (כבעלי מניות), והיא בעיקר תאפשר לבורסה לדבר בשפה של חברות אמיתיות – תחזיות, והתמקדות בהגדלת הכנסות ורווחים.
שווי של 700 מיליון שקל – הרווחים הנוכחיים לא מצדיקים, אבל יש פוטנציאל
אז הנתונים הנוכחיים חלשים ואולי לא מצדיקים שווי של 700 מיליון שקל, אבל האמת שהפוטנציאל הוא גדול. אתחיל במציאות, ובהמשך הפוטנציאל.
אמש פרסמה הבורסה מצגת לקראת ההנפקה המתוכננת של מניותיה לפי שווי של 700 מיליון שקל. הבורסה מרוויחה בקושי - סביב 20 מיליון שקל בשנה, צומחת בקושי – כמה אחוזים בודדים בשנה, כשקצב ההכנסות הוא סביב 250-260 מיליון שקל בשנה. ה-EBITDA (רווח לפני מימון, מיסים פחת והפחתות) מסתכם במעל 60 מיליון שקל בשנה.
הבורסה העבירה דרך המצגת, תוצאות ראשוניות לרבעון השני – ההכנסות הסתכמו ב-62.6-63.2 מיליון שקל, צמיחה של 35 ביחס לרבעון מקביל אשתקד. ה-EBITDA הסתכם ב-16.3-16.6 מיליון שקל, והרווח הנקי ב-5.3-5.5 מיליון שקל.
חוץ מהתוצאות הפושרות, יש לבורסה בעיה אחת גדולה - העובדים שלה, שפה ושם עושים קולות שלא טוב להם ומאיימים לסגור את הבורסה. אולי עכשיו שהם יהיו בעלי מניות בחברה נסחרת (6% - שווי של 42 מיליון שקל, ל-257 עובדים) הם יחשבו פעמיים לפני איומים. אחרי הכל, הם יכולים לפגוע במניות שלהם, בכיס שלהם.
ומול הבעיות האלו יש פוטנציאל להרחבת המסחר דרך שיתופי פעולה, ודרך יוזמות חדשות – הבורסה יכולה לרשום מניות של חברות שנסחרות בבורסות גדולות בעולם אצלה. כן תיאורטית אפשר לסחור בבורסה המקומית גם באפל, אמזון, פייסבוק וגוגל. זה לא בדיוק במניות של החברות האלו, אלא בסוג של מכשירים עוקבים. האם זה כדאי? כנראה שבשגרה לא. המניות האלו נסחרות כמעט 24/7. אבל יש לנו דווקא יתרון, מסחר ביום ראשון. משקיעים בעולם שירצו לסחור ביום ראשון (על רקע חדשות בשבת וראשון), יוכלו לעשות את זה בבורסה המקומית. יש עוד אלטרנטיבות, אבל חלק גדול מהאלטרנטיבות הבסיסיות לא רלוונטי (רוב בורסות העולם סגורות ביום ראשון).
חוץ מזה, אפשר לתמרץ עוד יותר את החברות הישראליות בוול-סטריט. זה לא פשוט, חלק מההנהלות שם יהיר ומזלזל, אבל כשהבורסה תהפוך לנסחרת, ויהיה סביבה יותר אקשן, אולי הם יסתכלו עליה אחרת.
ובכלל – הבורסה יכולה וצריכה להפוך לזירת מסחר גדולה של סחורות, מטבעות, חוזי הפרשים ועוד. זה יכול להגדיל פי כמה את המחזורים. אבל לפני כל הפוטנציאל שכמובן ידוע לבן זאב וצוותו, יש בעיה אחת גדולה שהיא מבטאת יותר מכל דבר את הכישלון של הבורסה בשנים האחרונות.
הבעיה הגדולה - מאות חברות נמחקו מהמסחר
בורסה היא מקור לגיוס כספים לחברות במשק, אבל זה לא כך בבורסה שלנו. בבורסה המקומית אפשר לגייס הון וחוב רק אם אתה גדול. אם החברה המועמדת להנפקה לא גדולה מספיק, ולא תגיע למדדים המובילים, אז הסחירות תהיה נמוכה, ולכן מלכתחילה, וכאן שורש הבעיה - הגופים המוסדיים שמנהלים את הכסף שלנו, לא מתייחסים לחברות האלו.
המוסדיים (רובם, לא כולם) לא רוצים להתעסק עם אלפי חברות, אלא רק עם כמה עשרות; הם לא צריכים להעסיק אנליסטים ומנהלי השקעות שיבחנו מאות ואלפי חברות. מספיק להכיר 100-150 חברות. מי צריך יותר מזה? הבעיה שככה כל השוק מתיישר לאותן חברות גדולות, ככה כל השוק עושה בעצם אותו הדבר – משקיע באותן מניות, וככה התשואות מכוונות לבנצ'מרק של תשואת המדדים. מדובר בעצם בהתיישרות לבינוניות, וחבל, אבל צריך להודות – זו המציאות.
הבעיה בשיטה הזו – המשקיעים סובלים; החברות לא מגייסות הון וחוב, ובדרך הבורסה מתכווצת. זה לא רק שלא מנפיקים חברות חדשות קטנות ובינוניות, אלא שהחברות הקטנות והבינוניות נמחקות. נמחקות בתהליך אכזרי במיוחד למשקיעים בהן. זה עובד כך – חברה מגיעה לבורסה מגייסת, מרוויחה, אבל היא לא מהחברות הנסחרות והעניין בה הולך ופוחת.
הסחירות הנמוכה גורמת לירידת מחיר המניה, ואז נוצר כדור שלג, גם אלו שקנו אותה בהנפקה ורכשו אותה לאחר מכן, מאוכזבים ומכרים את המניות. זה לא תהליך של חודשים זה תהליך של שנים, שבסופו, מניית החברה מתדרדרת לפעמים עד ל"רשימות החיסול" של הבורסה – דלי הסחירות והשימור.
הבורסה הקימה את הרשימות האלו כדי להזהיר משקיעים, משהו בסגנון – "ברשימות האלו יש מניות בלי סחירות, או שלא עומדות ברף הנדרש מחברה ציבורית". זו נורת אזהרה מטעם הבורסה, ומשקיעים מבינים שהם לא צריכים להיות במניות האלו ומוכרים – כלומר כדור השלג מתעצם, וכך גם חברות טובות, מגיעות למצב שהשווי שלהן ברצפה, בגלל סחירות בעייתית או בגלל מיתוג ברשימה בעיתית.
בשלב הזה או כבר בשלבים מוקדמים יותר, בעל השליטה מסתער על הסחורה. זה טוב לא – הוא מכר בהנפקה במחיר סביר/ יקר, ועכשיו אחרי נפילה של עשרות אחוזים, הוא מציע לרכוש את השליטה במחיר שלכאורה טוב למשקיעים פרמיה על מחיר השוק, אבל במקרים רבים הוא מחיר מצחיק. ככה נמחקו 200 חברות מהבורסה. ככה ירדה כמות החברות הנסחרות בבורסה למספר מצחיק – 447 חברות. במקום שהבורסה תגדל, ותהווה מקור לגיוסים לטובת החברות והמשקיעים, היא הפכה לבית קברות לחברות קטנות ובינוניות.
המטרה הראשונה והנכונה של הבורסה לפני חיפוש צמיחה ברעיונות חדשים, היא פשוטה – לחזור לבייסיק. להביא לבורסה חברות קטנות ובינוניות, לבטל את רשימות החיסול, ולעודד את המוסדיים וגופי השקעה להשקיע גם במניות קטנות ובינוניות. ככה גם הציבור יחזור להשקיע במישרין בבורסה, ולא יחשוש שהחברה שהשקיע בה נעלמה לו, כי בעל השליטה עשה עליו סיבוב.
הכותב הוא מרצה לחשבונאות, ניתוח דוחות כספיים והערכות שווי, ויועץ בתחומים אלה. בכל מקרה, אין לראות בכתבות אלה משום עצה ו/או המלצה לרכישה או למכירה של ניירות ערך. כל הפועל בהסתמך על המאמר ו/או על תוכנו, אחראי באופן בלעדי לכל נזק ו/או הפסד שייגרם לו.
הכותב צפוי בטווח הקרוב להשלים רכישת מניות באתר ביזפורטל ובהמשך להיות עורך האתר.
- 18.דין 22/10/2019 16:17הגב לתגובה זושיורידו את המס ותראו איך הבורסה תפרח בחזרה מדינת מיסים
- 17.אבישי עובדיה אנליסט ואסטרטג רציני מאד. כדאי לשמוע לו. (ל"ת)ניתוח מדויק 06/10/2019 09:27הגב לתגובה זו
- 16.מה סימול המנייה? (ל"ת)אבנר 01/08/2019 11:46הגב לתגובה זו
- 15.יעקב 23/07/2019 00:23הגב לתגובה זולהוריד המס ל 5 %
- 14.לילי 22/07/2019 07:58הגב לתגובה זולהגדלת הרווח של מונופול הבורסה יש שתי אפשרויות . האחת קיצוץ עלויות והשנייה הגדלת העמלות מהציבור . מונופול הבורסה צריך להיות מפוקח במחירי העמלות .
- 13.ניתוח נכון של המצב (ל"ת)מיקי 22/07/2019 06:56הגב לתגובה זו
- 12.כל החברות הטכנולוגיה הטובות לא נסחרות כאן.למה? (ל"ת)שי.ע 21/07/2019 20:17הגב לתגובה זו
- 11.אזרח 21/07/2019 16:23הגב לתגובה זוהמנכ"ל יודע מה הוא אומר הבורסה היא מונופול, אחרי ההנפקה יעלו עמלות מסחר פי 3 והופ- הרווח מזנק. והמנכ"ל מרופד באופציות ל 4% ממניות הבורסה...
- 10.המסקנה: לא שווה להשקיע במניה זו (ל"ת)מיקי 21/07/2019 15:34הגב לתגובה זו
- אני 29/07/2019 21:27הגב לתגובה זואיזו מניה זו? כתבה מבולבלת ומבלבת
- 9.חיים 21/07/2019 13:57הגב לתגובה זואני לדוגמא סוחר דרך אינטראקטיב, ולצערי אין להם גישה לבורדה בארץ. חוץ מזה כל מיני עסקאות של מידע פנים ושחקני המעוף זה דבר שמבריח את המשקעיעים הקטנים
- 8.בני 21/07/2019 10:54הגב לתגובה זובזול...עבדו עליי
- 7.אפק 21/07/2019 08:58הגב לתגובה זוכולל המדינה המושחתת שמרוויח פי כמה וכמה יותר מיסים וההון יעזוב את הדיור ויחזור לבורסה.
- מני 21/07/2019 13:53הגב לתגובה זועושים הכל להחזיק את הנדלן למעלה
- 6.עכשיו תעלו מס רווחי הון ל45% בלאט (ל"ת)יוקי2 21/07/2019 08:51הגב לתגובה זו
- 5.תורידו כבר מס רווחי הון בלאט (ל"ת)יוקי 21/07/2019 08:50הגב לתגובה זו
- 4.יואב אורון 21/07/2019 08:50הגב לתגובה זומאז שאבישי עובדיה רכש חלק מביזפורטל, הוא התחיל לכתוב באתר והמאמרים שלו הם ברמה גבוהה ומאוד מקצועיים, כידוע לכל מי שנהג לקרוא אותו בגלובס. עכשיו צריך ששאר המאמרים באתר גם יעלו רמה
- 3.מאמר מצויין, בורסה שהיא כישלון אבל יש לה עתיד (ל"ת)דניאל 21/07/2019 07:24הגב לתגובה זו
- 2.ומה הסכנות והחסרונות במהלכים של בן זאב??? (ל"ת)זמבלה 21/07/2019 06:59הגב לתגובה זו
- 1.שרי 21/07/2019 06:26הגב לתגובה זושקובעת הכל וכולם עדר.בדיחה
- של מי המכונה? (ל"ת)חבר שואל 01/08/2019 11:46הגב לתגובה זו
- חיים 21/07/2019 07:14הגב לתגובה זונתנו יד לשחקני מעוף לעשות ככל היולה על רוחם שיאכלו את הכובע
דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז"בנקים עדיפים מביטוח; פארמה יתחזק; רק 2 ביטחוניות מעניינות; בנדל"ן תהיה עוד ירידה" הסקטורים והמניות של פישמן ל-2026
דניאל לייטנר מנכ״ל הקרנות של תמיר פישמן מסביר למה תזמון שוק נועד לכישלון, ואיפה הוא עדיין מזהה ערך ב-2026; מאנבידיה ואמזון ועד עזריאלי ונקסט ויז'ן; וגם: מה הוא חושב על הרפורמות של הבורסה?
דניאל לייטנר התחיל להשקיע עוד לפני גיל 18, עשה טעויות, הרוויח והפסיד, אבל למד את התחום בגיל צעיר ועם כסף קטן. התחום ממש סקרן אותו, הוא קרא ספרים ו"לכלכך את הידיים" עשה תואר בכלכלה ומימון באוניברסיטת בן גוריון עד שמצא את עצמו עמוק בתעשייה.
לפני עשור הצטרף לתמיר פישמן, הוא טיפס שם ממחלקה למחלקה ולפני שנה וקצת, בגיל 37, מונה למנכ"ל קרנות הנאמנות של הבית, שמנהלות כיום כ-4 מיליארד שקל. מי שתכנן בכלל להיות רופא, כמו שני הוריו, מצא את עצמו מטפל בתיקים מאשר בחולים.
2025 הייתה שנה חריגה בשוק. שנה של מלחמה, אי-ודאות ביטחונית ופוליטית, וריבית שהייתה עדיין ברף גבוה היסטורי. הבורסה המקומית עלתה במעל 50%, ה-S&P 500 הוסיף "רק" 17%, אבל מה שהיה, היה - עכשיו השאלה הגדולה ביותר היא האם להקטין חשיפה או להוריד? מי שבכלל היה בחוץ האם זה הזמן להכנס או להמתין לתיקון מסוים. אם תשאלו את אמיר חדד מברומטר הוא יגיד לכם שזה זמן להיות נזילים (הכוונה להיות בנכסים סחירים מאוד ובאג"ח מח"מ קצר-בינוני) לאבחנתו מי שיחזיק כסף מזומן יצליח לנצל את התיקון, "כדאי להיות עכשיו בנכסים נזילים כדי לנצל את המימוש לכשיגיע", חדד רואה את 2026 כשנה שאיפשהו במהלכה נראה תיקון ולאחריו סגירה מאוזנת-חיובית, אם תצליחו "לתזמן" או למצע בירידות האלה, כנראה תביאו תשואה יפה בשנה שנכנסו אליה הבוקר.
אבל לייטנר חולק על חדד. כששואלים אותו האם אנחנו בגאות והאם נראה תיקון הוא מבהיר שתזמון שוק נועד לכשלון, "היכולת לתזמן את השוק כמעט לא קיימת", הוא אומר, "מי שמנסה לחכות לנקודה המושלמת, בדרך כלל נשאר בחוץ". מבחינתו, השאלה איננה אם יגיע תיקון כזה או אחר, אלא אם תיק ההשקעות בנוי כך שיוכל לעבור גם עליות וגם ירידות - וכאן הוא פורש את ההסתכלות שלו על השווקים בארץ ובעולם, הוא נותן לנו רשימת מניות מעניינות מבחינתו וכאלה שהוא, מכל מיני סיבות, לא נלהב לשלב בתיק. עם לייטנר כבר דיברנו לפני כ-3 חודשים, הוא כבר אז סימן את טבע ושיתף בהסתכלות שלו על השוק - מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות
למה שווה לכם להקשיב לו? לייטנר מגיע לא רק עם "תחזיות" על הנייר יש לו רקורד. קרנות הנאמנות שבניהולו בתמיר פישמן הציגו לאורך זמן תשואות גבוהות מהממוצע הענף, לא רק בטווח הקצר אלא גם בפרספקטיבה רב-שנתית. בשנה האחרונה הקרן רשמה תשואה של כ-63.3%, לעומת כ-51.3% בממוצע הענפי. גם בטווח של שלוש שנים הפער משמעותי, עם תשואה מצטברת של כ-183% לעומת כ-121.5% בענף, ובטווח של חמש שנים הקרן מציגה תשואה של כ-224.8% מול כ-146.3% בלבד בממוצע.
לפני שנתחיל, הנה הסקטורים והמניות 'על קצה המזלג' שמעניינות את הקרן:
סקטורים מומלצים
יו"ר קרן ג'נריישן, יוסי זינגר, ומנכ"ל הקרן, ארז בלשה. קרדיט לצילום: אור דנון.אחרי הסתבכות תזרימית: יבולי שמש נמכרת ל-PowerGen של ג'נריישן קפיטל
זרוע האנרגיה המתחדשת של קרן ג'נריישן תרכוש את מלוא מניות יבולי שמש, תזרים הון לצמצום חוב ותשלם לבעלי המניות תמורה מותנית של עד 55 מיליון שקל; הרכישה עשויה להגדיל את כושר הייצור והאגירה של PowerGen בכ-505 מגה-ואט ובכ-1,350 מגה-ואט-שעה
קרן ג'נריישן קפיטל ג'נריישן קפיטל 2.55% ממשיכה להרחיב את פעילותה בתחום האנרגיה המתחדשת. הקרן דיווחה אמש כי זרוע האנרגיה שלה, PowerGen, חתמה על הסכם לרכישת מלוא הבעלות בחברת יבולי שמש אנרגיה מתחדשת. העסקה מצרפת ל-PowerGen
פורטפוליו מניב קיים בישראל וצבר פרויקטים רחב בשלבי ייזום, עם דגש על מתקנים סולאריים משולבי אגירה ופעילות נוספת באירופה.
לפי מתווה העסקה, PowerGen תרכוש מהמוכרים את כל מניות יבולי שמש, כאשר בעלי המניות יהיו זכאים לתמורה מותנית בלבד של עד 20 מיליון
שקל, בכפוף לעמידה באבני דרך בהקמת פרויקטים בישראל ובפולין. בנוסף, תרכוש PowerGen את הלוואות הבעלים של החברה בסכום כולל של עד 35 מיליון שקל, שחלקו מותנה בקידום משמעותי של פרויקט הייזום בפולין במהלך 2026. במקביל, PowerGen צפויה להזרים הון לתוך יבולי שמש לצורך
כיסוי חובות לגורמים מממנים והקטנת המינוף, לצד האצה של קידום הפרויקטים שבייזום. אישור רשות התחרות כבר התקבל, והשלמת העסקה כפופה לקבלת אישורי הגופים המממנים.
יבולי שמש מחזיקה כיום בפורטפוליו מניב בישראל בהספק של כ-44 מגה-ואט. לצד זאת, החברה מקדמת
צבר פרויקטים סולאריים משולבי אגירה בשלבי ייזום מתקדמים, בהספק של כ-150 מגה-ואט ובקיבולת אגירה של כ-850 מגה-ואט-שעה, וכן פרויקטים נוספים בשלבי ייזום מוקדמים יותר בהספק של כ-75 מגה-ואט וכ-500 מגה-ואט-שעה. מרבית הפרויקטים מיועדים לפעול תחת אסדרת מודל שוק ולהשתלב
בשרשרת הערך של PowerGen. בפולין מחזיקה יבולי שמש בפרויקט רוח מניב בהספק של כ-48 מגה-ואט, עם אפשרות להרחבה, וכן בפרויקט נוסף המשלב רוח ו-PV שנמצא בשלבי ייזום.
בג'נריישן רואים ברכישת יבולי שמש מהלך שמרחיב את פורטפוליו נכסי האנרגיה של PowerGen ומחזק
את פעילות הייצור והאספקה בישראל. העסקה משתלבת בשורת מהלכים אסטרטגיים שמקדמת החברה בניהולו של המנכ״ל דן קלינברגר, המחזיקה כיום (לפני העסקה) בצבר בשל של פרויקטים סולאריים בהספק של כ-247 מגה וואט ו-283 מגה וואט שעה, לצד נכסים בשלבים שונים של הקמה, פיתוח וייזום
בהספק כולל של למעלה מ־1 ג׳יגה וואט ו־6 ג׳יגה וואט שעה. העסקה צפויה לחזק את מעמדה של החברה בשוק האנרגיות המתחדשות, ולהרחיב את פעילות הייצור והאספקה בישראל.
.jpg)