הירשמו
  1. ראשי
  2. שוק ההון
מטוס אל על
צילום: wikimedia

אלי רוזנברג התחייב להזרים לאל על עד 50 מיליון דולר

ההתחייבות היא כחלק מההסכמה מול משרד האוצר שמרחיב את התמיכה בחברה. אל על אמנם הייתה הפסדית גם לפני הקורונה, אך 2020 תיזכר לה כשנה מזעזעת במיוחד. היא כמובן לא לבד - הענף סובל מקשיים עצומים כבר שנים
נתנאל אריאל | (1)
נושאים בכתבה אל על

אלי רוזנברג התחייב להזרים לחברה סכום של עד 50 מיליון דולר כחלק מההסכמות מול משרד האוצר. הכסף יועבר לאל על בימים הקרובים. בנוסף לכך, רוזנברג העביר כבר אתמול לאל על הלוואה קצרת מועד בהיקף 10 מיליון דולר. על רקע המשך התמיכה, אמר יו"ר דירקטוריון אל על דוד ברודט: "אנו זוכים לשיתוף פעולה ויחסי אמון מלאים  מול משרד האוצר והחברה תעמוד בכל התחייבויותיה"

 

במסגרת ההסכמות עם האוצר התחייב רוזנברג, הבעלים היחיד של "כנפי נשרים תעופה" המחזיקה בשליטה באל על, כי הוא יזרים לקופת החברה סכום של עד 50 מיליון דולר במסגרת גיוס החוב בערבות המדינה שמתכוונת לבצע החברה במהלך הימים הקרובים. ההזרמה הכספית של רוזנברג תתבצע כבר בימים הקרובים וההתחייבות שלו מבטיחה כי הוא יזרים לאל על סכום גדול יותר מהיקף האחזקות של "כנפי נשרים תעופה" בחברה.

מחברת כנפי נשרים בעלת השליטה באל על, נמסר - "איש העסקים אלי רוזנברג ימשיך להיות מחויב ליציבותה הפיננסית של אל על ויעמיד לרשותה את כל המשאבים והכלים הנחוצים על מנת לחזק את החברה".

שנה מזעזעת לאל על:

נזכיר כי עוד לפני הקורונה אל על הייתה במצב רע מאוד, אך בעקבות הקורונה מצבה הידרדר עוד הרבה יותר. דו"חות אל על חשפו פעם אחר פעם עד כמה מדובר מבחינתה בשנה מזעזעת. היא הפסידה ברבעון אחד את כל התמיכה שקיבלה מהמדינה וסביר להניח שבקרוב יהיו לחצים לתמוך בה פעם נוספת (לכתבה המלאה).

אל על עם המשקיע החדש אלי רוזנברג היא אומנם חברה רזה יותר - כשליש מהעובדים הלכו או ילכו הביתה (כ-2,000 עובדים), אבל קשה להאמין שזה יספיק לה. יש לה בעל בית שיהיה חייב להזרים כספים נוספים (הוא היה האחראי על הגיוס של קרוב ל-150 מיליון דולר), יש לה תמיכה ממשלתית (בעיקר ערבויות) של קרוב ל-200 מיליון דולר, אבל הכסף הזה נגמר/ ייגמר תוך שני רבעונים. 

החברה מפסידה אבל השווי זינק בלמעלה מ85%:

למרות זאת, ועל אף משבר הקורונה שהסבה לאל על נזק העולה על מיליארד שקל; זה לא הפריע לשווי החברה לזנק בלמעלה מ-85% ולהתנפח ל-837 מיליון שקל, כשלפני הקורונה הוא עמד על 450 מיליון שקל. 

ההסבר הוא טכני בעיקרו: אל על היא חברה שהוחזקה כבת ערובה בידי 6,300 עובדים. חברה מנופחת, שגם בתקופות טובות לא מצליחה להגיע לרווחיות מרשימה. הרווחים נזלו ממנה – לעובדים, לפיצויים, לתביעות, להגנות מטבע. מה שתרצו, רק לא לבעלי המניות. ואז הגיעה הקורונה ומצד אחד חיסלה את החברה, אך מצד שני הקורונה גם היתה זו שבסופו של דבר הצילה אותה מידי העובדים שלה, ונתנה לה צ'אנס. הרי בזמן קורונה חובה להתייעל, ואפילו ועד חזק ומיליטנטי לא יכול להתנגד – ההתנגדות תוביל לפשיטת רגל ולפיטורים של כולם (לכתבה המלאה)

קיראו עוד ב"שוק ההון"

אל על לא לבד: ענף התעופה בקשיים כבר שנים

גם לפני הקורונה חייהן של חברות התעופה לא היו זר של שושנים. לפי נתונים של האיגוד הבינ"ל לשינוע אווירי (IATA) מתוך 120 החברות שהאיגוד עוקב אחריהן, רק 30 חברות היו רווחיות בשנים 2017 ו-2018. כלומר רבע. קצת מביך, אבל זו המציאות. 6 מתוך 12 חברות התעופה האירופאיות הגדולות הרוויחו 7 מיליארד דולר בסך הכול. יתר 90 החברות צברו את אותה הכמות של חוב כמו כמות ה-EBITDAR – רווחים לפני ריבית, מסים, פחת, הפחתות ועלויות השכרה וארגון מחדש.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    בור בלי תחתית (ל"ת)
    סימה לוי 10/12/2020 09:39
    הגב לתגובה זו
איתי בן זאב. קרדיט: Xאיתי בן זאב. קרדיט: X

אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה

מנדי הניג |
נושאים בכתבה הבורסה בתל אביב איתי בן זאב

קרן מניקיי  שהחזיקה בעבר כ-20% ממניות הבורסה לניירות ערך בת"א, השלימה מכירה כוללת של כל החזקותיה בתמורה מצטברת של כ-1.1 מיליארד שקל. המכירה האחרונה, בהיקף של 5.6% מהמניות תמורת כ-400 מיליון שקל, בוצעה לגופים מוסדיים מקומיים וזרים והביאה לסיום אחזקתה של הקרן בישראל.

האקזיט של מניקיי מהווה תשואה פנמנלית: הקרן רכשה את מניות הבורסה באוגוסט 2018 תמורת כ-110 מיליון שקל בלבד, לפי שווי חברה של כ-550 מיליון שקל. היא הרוויחה פי 11 על ההשקעה במניית הבורסה. השווי של הבורסה היום הוא פי 7.2 - פי 13 מהשווי ו היא השקיעה.

במהלך השנים ביצעה מניקיי מספר מכירות חלקיות. בתחילת 2025 היא מכרה 4.8% ממניות הבורסה לבורסה עצמה תמורת כ-200 מיליון שקל, מהלך בעייתי שבעצם סידר לה מחיר טוב על חשבון המשקיעים הקיימים.סוג של "חילוץ" ההשקעה על ידי הנהלת הבורסה. ביולי מכרה הקרן מניות נוספות בהיקף של כחצי מיליארד שקל וכעת היא מחסלת את ההחזקה.


הבורסה בת"א מתנהלת ללא גרעין שליטה כשלמעשה היא ביטוי לשלטון המנהלים. איתי בן זאב, המנכ"ל בעצם שולט בחברה בפועל. זה עלול לייצר חיכוך בין בעלי המניות לבין המנהלים, כשלעיתים האינטרסים לא משותפים.

הבורסה לניירות ערך סיימה את הרבעון השני של 2025 עם תוצאות מרשימות שמוכיחות שהשוק הישראלי ממשיך לשגשג למרות האתגרים. הרווח זינק ב-80% לכ-43.6 מיליון שקל, לעומת 24.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. גם ההכנסות עלו בקצב של 29% ל-136.1 מיליון שקל. ה-EBITDA המתואם עלה ב-56% ל-71.6 מיליון שקל, ושולי הרווח השתפרו מ-43.6% ל-52.6%.

להמשך הכתבה לחץ כאן
דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את הקריסה של הנדל"ן?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תמיר פישמן ראיון

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.

השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי. 

וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".

אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.


אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?

להמשך הכתבה לחץ כאן