נשיא אלביט בצלאל מכליס
צילום: יח"צ

אלביט מערכות: רווח מתואם של 73 מיליון דולר, בהתאם לתחזיות

החברה מדווחת על גידול קל של כ-100 מיליון דולר בצבר ההזמנות לרמה של 10.9 מיליארד דולר; ההכנסות הסתכמו ב-1.13 מיליארד דולר, עליה של 3% ומעט מעל הצפי בשוק לצמיחה של כ-2%
ערן סוקול | (6)
נושאים בכתבה אלביט מערכות

חברת אלביט מערכות -1.25% הדואלית (סימול: ESLT) מדווחת על גידול קל של כ-100 מיליון דולר בצבר ההזמנות לרמה של 10.9 מיליארד דולר ברבעון השלישי. ההכנסות עלו ב-3% בלבד ברבעון לרמה של 1.13 מיליארד דולר, והרווח המתואם צמח ב-24% לרמה של 72.7 מיליון דולר או 1.64 דולר למניה - בהתאם לתחזיות

הכנסות החברה ברבעון השלישי של שנת 2020 הסתכמו ב-1.13 מיליארד דולר, עליה של 3% בהשוואה ל-1.1 מיליארד דולר ברבעון המקביל אשתקד ומעט מעל לצפי בשוק לצמיחה של כ-2% בהכנסות.

הרווח הנקי המתואם (Non-GAAP) ברבעון השלישי של 2020 הסתכם ב-72.7 מיליון דולר (6.4% מסך ההכנסות) או 1.64 דולר למניה, עליה של כ-24% בהשוואה ל-58.7 מיליון דולר (5.3% מסך ההכנסות) או 1.33 דולר למניה ברבעון המקביל אשתקד.  

 

גידול של כ-100 מיליון דולר בצבר ההזמנות

צבר ההזמנות של החברה ליום 30 בספטמבר 2020 היה 10.9 מיליארד דולר, לעומת 10.8 מיליארד דולר נכון לסוף הרבעון הקודם. 

 

לכנס השקעות - מפגש עם בצלאל מכליס, מנכ"ל אלביט מערכות 

השפעות הקורונה

החברה ביצעה שורה של פעולות בכדי להגן על ביטחון העובדים, לשמור על רציפות עסקית ועל שרשרת האספקה. כמו כן, דווח על מספר פעילויות שמנצלות את היכולות הטכנולוגיות של החברה בעזרה לצוותי בתי חולים וצוותי חרום אחרים. הפעילויות הללו נמשכות גם כיום.

 

בחברה מציינים כי יישמו סדרה של צעדים לשליטה בעלויות בכדי לסייע בצמצום ההשפעה הפיננסית של המגפה על החברה, במקביל לצעדים שנועדו לשמר רציפות עסקית ואספקה ללקוחות. בנוסף, ליוזמות התייעלות ביחד עם חלק מהספקים.

במהלך שלושת הרבעונים הראשונים של שנת 2020 עסקי החברה בתחום הבטחוני, שמהווים את מרבית הפעילות, לא נפגעו באופן מהותי מהמגפה, למרות שבחלק מהפעילויות העסקיות נרשמו שיבושים מסוימים בשל הוראות בטיחות ממשלתית, מגבלות הנסיעה ועיכובים בשרשרת האספקה.

 

בעקבות בחינה של ההשפעה הכלכלית על כלל נכסי החברה, ועל הנכסים המושפעים מתעשיית התעופה האזרחית בפרט, נכללו ברבעון השלישי של 2020 הוצאות, שלא במזומן, הקשורות לירידת שווי נכסים ומחיקת מלאים, כתוצאה ממגפת הקורונה, בהיקף של כ-60 מיליון דולר. הוצאות אלו נכללו בעיקר בסעיף "עלות המכר" בדוח הרווח והפסד המאוחד של החברה. ההוצאות תואמו בתוצאות ה-non GAAP כקטגוריה של הוצאות שאינן חלק מפעילותה השוטפת הרגילה של החברה.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

 

ירידה בשולי הרווחיות הגולמית, כנגד שיפור בשולי הרווחיות התפעולית

הרווח הגולמי Non-GAAP לרבעון השלישי של שנת 2020 הסתכם ב-302.3 מיליון דולר (26.7% מסך ההכנסות), בהשוואה לרווח גולמי של 290 מיליון דולר (26.3% מסך ההכנסות) ברבעון המקביל אשתקד.

הוצאות השיווק והמכירה לרבעון השלישי של 2020 הסתכמו ב-71.6 מיליון דולר (6.3% מסך ההכנסות), בהשוואה ל-75.5 מיליון דולר (6.9% מסך ההכנסות) ברבעון המקביל אשתקד.

הוצאות הנהלה וכלליות, נטו, לרבעון השלישי הסתכמו ב-51 מיליון דולר (4.5% מסך ההכנסות), בהשוואה ל-57.5 מיליון דולר (5.2% מסך ההכנסות) ברבעון המקביל אשתקד.

  

הרווח התפעולי Non-GAAP ברבעון השלישי של 2020 הסתכם ב-93.1 מיליון דולר (8.2% מסך ההכנסות), לעומת רווח תפעולי של 80.7 מיליון דולר (7.3% מסך ההכנסות) ברבעון המקביל אשתקד.

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    כול מה שקורה שהכרשים ימשכו את כספם בלי להפסיד (ל"ת)
    vbcht 24/11/2020 10:40
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    המפולת מתקרבת חברים לברוח כמה שיותר מהר מהבורסה (ל"ת)
    vbcht 24/11/2020 10:39
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    חברה מצויינת! (ל"ת)
    אני 24/11/2020 10:33
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    חכם חנוכה 24/11/2020 10:04
    הגב לתגובה זו
    נו אולי נראה קצת נחת אחרי שהמנייה ירדה 35%
  • 2.
    שרי אהרוני 24/11/2020 10:00
    הגב לתגובה זו
    אייך יודעים בברור שזה לא חברת קש ושזההרווח הזה הוא סתם כסף של בן אדם עשיר ורק החברה הזאת נצחה את הקורונה
  • 1.
    שגיא 24/11/2020 09:31
    הגב לתגובה זו
    אחרי הפיטורין יש שיפור ברווח התפעולי.
יפתח רון טל
צילום: ישראל הדרי
ראיון

יפתח רון-טל: “אוגווינד משנה כיוון - מאוויר דחוס לפרויקטים של מאות מיליוני אירו באירופה”

חברת אגירת האנרגיה שבמהלך הקורונה טיפסה לשווי של 2.3 מיליארד שקל ומאז צנחה לפחות מ-100 מיליון, מנסה לכתוב פרק חדש. “עברנו שנים של פיתוח, אנחנו לא עוד חברת מו״פ, נהפוך לשחקן אנרגיה יזמי באירופה ” אומר המנכ״ל טל רז; היו״ר יפתח רון-טל מדגיש: “העסקה באיטליה היא לא נקודתית, אלא סנונית ראשונה באירופה” -  עם קופה דלילה ופרויקט של 230 מיליון אירו איך הם הולכים לממן את זה?
מנדי הניג |

הבוקר פרסמה אוגווינד אוגווינד -1.9%   הודעה על עסקה משמעותית באיטליה - רכישת חברה המחזיקה בזכויות להקמת פרויקט אגירת אנרגיה בהספק של 509 מגה-ואט, המבוסס על סוללות ליתיום (BESS), בשותפות עם קבוצת 7B מקבוצת יהודה לוי. ההשקעה בפרויקט צפויה להגיע לכ-230 מיליון אירו, וההכנסה השנתית מוערכת ב-35 עד 50 מיליון אירו, לכל אחת מ-25 שנות ההפעלה הצפויות. הפרויקט ממוקם במחוז ברינדיזי שבדרום איטליה, וכולל מתקן אגירה בקיבולת של 2-4 ג׳יגה-ואט-שעה (GWh). החברה האיטלקית הנרכשת מחזיקה בזכויות קרקע ובהיתר חיבור מחייב לרשת החשמל, ואוגווינד מתכננת להביא את הפרויקט לשלב ההפעלה המסחרית המלאה בשנת 2029. עם חיבורו לרשת תוכל המוכרת לקבל פרמיית הצלחה של עד 15 מיליון אירו, בהתאם להכנסות ולתנאי הסגירה הפיננסית.

בשביל אוגווינד, שנסחרת כיום בשווי של כ-90 מיליון שקל לאחר ששווייה צנח ביותר מ-95% מהשיא, העסקה באיטליה היא לא עוד פרויקט, זה ניסיון להגדיר מחדש את זהותה. החברה, שהייתה מהחלוצות בתחום אגירת האנרגיה באוויר דחוס (AirBattery), עוד לא הצליחה למסחר את הטכנולוגיה בקנה מידה רחב, וכעת עוברת שינוי ניהולי ואסטרטגי שמטרתו להפוך מחברת מו״פ טכנולוגית לחברת אנרגיה יזמית פעילה באירופה ובדרך להחזיר את האמון של המשקיעים - מה מסתתר מאחורי ה"תכנית האסטרטגית" של אוגווינד?

“אנחנו כבר לא חברת מו״פ אלא חברת אנרגיה מלאה,” אומר בראיון לביזפורטל המנכ״ל טל רז. “איטליה היא רק סנונית ראשונה - אנחנו מסתכלים גם על פולין, גרמניה ובריטניה. נקים קרן ייעודית בשיתוף מוסדיים ישראליים שתממן את ההון העצמי בפרויקטים, כאשר המימון הבנקאי יגיע מגופים מקומיים בכל מדינה.”

גם היו״ר יפתח רון-טל מדגיש כי “העסקה הזו היא לא נקודתית אלא היא חלק מתפיסה רחבה. לצד המשך קידום טכנולוגיית האוויר הדחוס, אנחנו נכנסים לתחום ייזום פרויקטים מסחריים באירופה. זהו שלב ראשון באסטרטגיה שמטרתה להציב את אוגווינד מחדש על המפה”.

בהנהלת החברה מדגישים כי המימון לפרויקטים לא יגיע מהמאזן, אלא משיתופי פעולה מוסדיים במבנה של קרן GPLP, שבה תחזיק החברה כ-25-30% ותשמש כשותף מנהל. “היתרון שלנו הוא היכולת להביא את המימון,” אומר רז. “אנחנו יודעים לחבר בין הפרויקטים לבין הכסף של השוק המוסדי הישראלי - זה הנכס הכי משמעותי שאנחנו מביאים לשולחן.”

עמיקם בן צבי, יו"ר דירקטוריון אל על, צילום דוברות אל עלעמיקם בן צבי, יו"ר דירקטוריון אל על, צילום דוברות אל על

יו"ר אל על עומד להפוך לבעל מניות בחברה

עמיקם בן צבי ישקיע בכנפי נשרים, החברה שבאמצעותה שולטת משפחת רוזנברג, ויקבל 15% מהזכויות בשותפות, השקעה שתעניק לו החזקה של כ-6.8% בחברת התעופה

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה אל על

יו"ר אל על אל על 1.84%  , עמיקם בן צבי, בדרך להפוך לבעל מניות משמעותי בחברה.  בן צבי, בן 75, מונה ליו"ר הדירקטוריון ב-2021, לאחר רכישת השליטה בידי משפחת רוזנברג, מוכר כקרוב לבעלי השליטה, ובעבר שימש מנכ"ל בחברות מובילות. במסגרת הסכם שנחתם בשבוע שעבר עם משפחת רוזנברג, בעלי השליטה באל על באמצעות חברת כנפי נשרים, בן צבי יקבל 15% מהזכויות בשותפות. משמעות הדבר היא שבשרשרת ההחזקה הוא יחזיק בכ-6.8% ממניות אל על, בהשוואה ל-45.4% שמחזיקה משפחת רוזנברג. ההסכם כולל גם אופציות הדדיות למכירת חלקו חזרה למשפחת רוזנברג בעתיד, ולא צפוי לשנות את מבנה השליטה בחברה.

ההשקעה של בן צבי כפופה לאישורים רגולטוריים, כולל אישור רשות החברות הממשלתיות, ואין ודאות שיתקבלו. הסכום המדויק של ההשקעה לא נמסר, אך ההערכות הן שמדובר בכמה מאות מיליוני שקלים, בהתחשב בכך שלכנפי נשרים חוב של יותר ממיליארד שקל לאחר רכישת מניות אל על. החברה מדגישה כי ההסכם אינו קשור לתפקידו של בן צבי כיו"ר הדירקטוריון או לשכרו, ותנאי ההסכם לא ישתנו אם תשתנה כהונתו או תגמולו.

מועדון הנוסע המתמיד

בשבוע שעבר הודיעה קבוצת הפניקס על מימוש אופציה לרכישת 5.1% נוספים ממניות חברת "אל על הנוסע המתמיד בע"מ", ובכך הגדילה את החזקתה ל-25% מהון המניות. העסקה כפופה לאישורים רגולטוריים, והתקבולים הצפויים לאל על מהעסקה הוגדרו כ"לא מהותיים". 

על פי הערכות, שווי פעילות מועדון "הנוסע המתמיד" של אל על מוערך בכ-70-80 מיליון דולר (בניקוי התחייבויות), בדומה להערכת השווי שנגזרה כבר בעסקה הראשונה ב-2022, אז רכשה הפניקס 19.9% מהמניות בכ-14 מיליון דולר.

שינויים בהנהלה

לוי הלוי, לשעבר מנכ"ל חברת כרטיסי האשראי כאל, צפוי להתמנות בקרוב למנכ"ל אל על, מהלך שמסמן חילופי דורות בצמרת חברת התעופה הלאומית. הלוי, שנחשב לאחד המנהלים הבולטים בענף הפיננסי, עוזב את כאל בעיתוי רגיש, ימים ספורים לאחר שבנק דיסקונט חתם על הסכם למכירת השליטה בכאל לקבוצת יוניון-הראל תמורת כ-3.75 מיליארד שקל, בעסקה שיכולה להגיע לשווי של עד 4 מיליארד שקל. תחת הנהגתו, כאל חיזקה את מעמדה מול ישראכרט ומקס, הרחיבה את פעילותה בתחום האשראי הצרכני והדיגיטלי והציגה שיפור עקבי ברווחיות. כעת הוא יידרש להתמודד עם אתגרים מסוג אחר – תחרות גוברת בענף התעופה, עלייה במחירי הדלק, דרישות רגולטוריות ושדרוג צי המטוסים. מינויו של מנכ"ל שמגיע מעולם הפיננסים עשוי להעיד על גישה ניהולית ממוקדת התייעלות וניהול סיכונים.