לקראת דוחות אלביט: הרווח למניה צפוי לגדול, אבל יש כוכבית...
מחר בבוקר חברת הנשק הגדולה בישראל, אלביט מערכות 0.69% צפויה לפרסם את תוצאותיה הכספיות לרבעון השלישי של 2020. מה צפוי לנו בדוחות הללו? אלביט אינה מפרסמת תחזיות, אולם בחדר המסחר של בנק הפועלים, שעוקב אחר ביצועי החברה, סבורים שההכנסות יצמחו והרווח למניה יעמוד על 1.64 דולר, המהווים עלייה של 24% ביחס לתקופה המקבילה אשתקד.
"אנו צופים הכנסות של 1.124 מיליארד דולר שיגלמו צמיחה לא-אורגנית של 2% ביחס לאשתקד", כתב האנליסט שי זיגלמן. "מאחר שפעילות ראיית הלילה של Harris, אשר שולבה ברבעון הרביעי של 2019 נושאת הכנסות של 40-45 מיליון דולר, אנו מעריכים כי אלביט תציג ברבעון ירידה אורגנית בהכנסותיה של 2%.
זיגלמן אומר כי בהקשר פעילות ראיית הלילה של החברה, בחודש שעבר דיווחה אלביט על חוזה מסגרת לאספקת משקפות ראיית לילה מתקדמות לצבא היבשה האמריקאי, שהיקפו עשוי להגיע עד ל-442 מיליון דולר – כשההזמנה הראשונה בסך 22.5 מיליון דולר, אמורה להתבצע סוף 2021.
מה יכביד על המניה?
עוד אומרים שם כי הסיבה המרכזית לחולשה בהכנסות של החברה הוא הקושי לממש חלק מצבר ההזמנות לכדי הכנסות כתוצאה מקשיים לוגיסטיים. בין הסיבות לכך שמונה זיגלמן הן הסגרים, מגבלות טיסות ותנועה, שמקשים הן על שינוע חומרי גלם, מערכות וציוד, והן על הגעת עובדי אלביט לתמוך בהפעלת המערכות והציוד.
- 10 החברות הביטחוניות הגדולות בעולם, ובאיזה מקום החברות הישראליות?
- אופנהיימר: "אלביט תהנה עוד שנים רבות מביקושים"; מעלה מחיר יעד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במחלקה הביטחונית, אלביט צפויה ליהנות מגל של השקעות ביטחוניות במדינות כמו הגדולות באיחוד האירופאי, יפן ודרום קוריאה ותהנה מכך בשנתיים הקרובות לפחות. "נכון להיום, השחיקה בפעילות אלביט אינה נובעת מקשיים אסטרטגיים של ירידה בתקציבי ביטחון. אלביט לא קיבלה עד כה אינדיקציות כלשהן לביטול אפשרי של הזמנות", כתב זיגלמן.
"גורם נוסף לחולשה הצפויה בהכנסת ברבעון היא ירידה בביקוש למוצרים ושירותים בתחום התעופה האזרחית, בהמשך למגמה שהתבטאה במחצית הראשונה של 2020. "להערכתנו, פעילות התעופה האזרחית של אלביט מהווה כ-7% מהכנסות החברה.
"פעילות זו מוטה יותר למכירות מערכות האוויוניקה עבור יצרני כלי טייס קטנים. התאוששות בתחום התעופה האזרחית לא נראית בטווח הקרוב, ובחינה של ההשפעה הכלכלית הנגזרת מכך הביאה את אלביט לבצע בדוחות Q3/20 הפחתה, של כ- 60 מיליון דולר, הקשורה לירידת שווי נכסים ומחיקת מלאים", כתב.
- "אנחנו בעיצומה של המהפכה, נצטרך חוזה חברתי חדש" - בלומנברג על שוק העבודה החדש
- "חזון ל-50% צמיחה לא מספיק לנו": מנכ״ל בלנדר מסמן את המהפכה הבאה בפינטק ו-AI
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- אלפרד אקירוב: "אני עובד מהבוקר עד הלילה. זו לא עבודה קשה,...
"ההפחתה תתבטא כהוצאה, שלא במזומן, בעיקר בסעיף עלות המכר GAAP. מאחר שאלביט רואה בהוצאה זו כחד פעמית היא תנוטרל מדיווחי ה- non-GAAP של החברה. בראייה שנתית, מבחינת הרווח GAAP, ההפחתה הצפויה ברבעון האחרון מתקזזת ברווחי הון חד פעמיים ברבעון הקודם של 35 מיליון דולר מעסקת מכירה וחכירה של נדל"ן ששימש את החברה בארה"ב ו-15 מיליון דולר מהכנסת קרן צ'רלס ק'פיטל כשותפה לחברה הבת סייברביט.
עם זאת בבנק צופים שיפור ברווחיות הגולמית ב-non-GAAP, 26.7% לעומת 26.3% אשתקד. שיפור צפוי גם להתבטא בעלויות התפעוליות, כך שהרווחיות התפעולית, non-GAAP, צפויה להשתפר ל- 8.5% לעומת 7.3% אשתקד.
לטענתו "השיפור הצפוי ברווחיות אלביט מסתייע בסדרה של צעדים לשליטה בעלויות בהם נקטה החברה בכדי לסייע בצמצום ההשפעה הפיננסית של משבר הקורונה, כשבין הצעדים שננקטו הם הפחתת מחירים מספקים, הפחתת זמניות בשכרם של חלק מעובדי ומנהלי החברה, הורדת גמול הדירקטורים, והוצאה לחל"ת של עובדים שלא יכלו לבצע את משימותיהם, בין השאר, בשל מגבלות הנסיעה.
"נדגיש גם כי אלביט ניצלה במהלך חודש מרץ את התחזקות לדולר לרמה של 3.8 שקלים לדולר, על מנת לערוך הגנות חלקיות מפני השפעת היחלשות הדולר על פעילותה ב-2020 – מקורן של כ-80% מהכנסות אלביט הוא מחוץ לישראל בעוד כ-80% מהוצאות החברה משולמות בישראל. למרות ההגנות שביצעה אלביט, שער הדולר הנוכחי אינו מבשר טובות בהיבט יכולת שיפור רווחיות החברה.
- 1.מחר טסה 10% (ל"ת)סוחר 23/11/2020 18:51הגב לתגובה זו
- אל תגזים..-3%. לא יותר (ל"ת)אבי גל 24/11/2020 01:40הגב לתגובה זו
יאיר לפידות, מייסד ומנכ”ל משותף, בית ההשקעות ילין לפידות צילום: שלומי יוסף"אי אפשר לעלות 20%-30% בשנה, זה ייגמר בתיקון״
"הזינוקים הם לא ברי-קיימא וכולם יודעים את זה": בוועידה הכלכלית של ביזפורטל יאיר לפידות, מייסד ומנכ"ל משותף של ילין לפידות מסביר למה העליות האחרונות בשווקים לא יחזיקו מעמד, הוא מצביע על ״קאפקס״ עצום בתשתיות AI, על עסקאות מנופחות בין חברות הטק, ועל זה שכולנו צריכים להיות מוכנים לתיקון שיחזיר את השוק לפרופורציות; וגם: על ההטיה של הבורסה המקומית לפיננסים ונדל״ן
ילין לפידות בזמן שהבורסות בעולם שוברות שיאים והמדדים בארה״ב רושמים שלוש שנים רצופות של עליות דו-ספרתיות, יאיר לפידות, מייסד ומנכ״ל משותף של ילין לפידות, רוצה שנעצור רגע את המסיבה ונסתכל על העובדות. זה קורה במושב מיוחד בוועידה הכלכלית של ביזפורטל. הועידה השביעית הכלכלית נערכת הפעם בסימן של ההתאוששות ממלחמה בת שנתיים, הבורסה זינקה, המשק גילה חסינות אבל השאלה מה הלאה?
באולם שהמה מפה לפה יכולתם להרגיש את הדואליות הזאת. כמו המיקרוקוסמוס של הכלכלה הישראלית שהתנקזה לאולם הכנסים במתחם הבורסה. מצד אחד, כלכלנים כמו פרופ’ אמיר אקשטיין הציגו נתונים מדאיגים. הפריון נפגע, יש תלות מוגברת בייצוא הביטחוני כשבתווך מעמד הביניים נשחק. אבל מצד שני, יש גם את הצד האחר, מי שמגיע מהשטח וחושב שהמצב לא כזה גרוע. צביקה שווימר, מנכ״ל אלקטרה צריכה, הציג תמונה מעורבת הוא אומר לנו שלמרות המציאות הביטחונית המאתגרת שהייתה כאן, הצריכה בישראל לא נעצרה. אבל זה לא בהכרח כי יש לנו ברירות - "אנחנו חיים באי צרכני" הביקושים כאן קשיחים (ברמת הצריכה הקמעונאית) גם בזכות ילודה גבוהה ״200 אלף תינוקות בשנה זה כמו עיר חדשה״ הוא חושב שחברות קמעונאות ימשיכו לצמוח גם כשהגרפים המאקרו-כלכליים יציירו תמונה יציבה פחות. להרחבה - ״אלקטרה צריכה תצמח בקצב של 10-15% בשנה״
הדיון מתקדם. לבמה עולה יאיר לפידות, מייסד ומנכ"ל משותף בבית ההשקעות ילין לפידות. גם הוא מתחבר לדואליות שהזכרנו. צריכים להיות זהירים ממה שראינו בבורסה ולא רק פה בארץ. הוא מציע לנו נקודת מבט מפוכחת על מה שהניע את הראלי האחרון וגם על מה שעלול לעצור אותו. הוא לא ״דובי״ על השוק, ההתרסקות אינה בהכרח מעבר לפינה, אבל אם אתם חושבים שהמגמה הזאת תימשך עוד שנים אפילו עוד שנה אתם מתעלמים מההיסטוריה.
"אם מסתכלים על המדדים הגדולים לאורך עשרים שנה, תראו תשואה ריאלית של 5%-7% בשנה - זה הממוצע, זה הקצב שהכלכלה יכולה לייצר", אמר. “מה שקורה בשלוש השנים האחרונות - עליות של 20%-30% בשנה - זה לא ססטיינבל. (בר קיימא, מ.ה.) אין כלכלה שיכולה לעמוד בזה לאורך זמן”.הקצבים החריגים האלה לדעתו יכולים להופיע רק בשני מצבים: יציאה ממשבר אמיתי, או שקיעה-רדיפה להייפ שמנתק את השוק מהמציאות. “והפעם”, הוא אומר, “זה הייפ. הייפ סביב AI”.
- ילין לפידות עם תוצאות שיא: היקף הנכסים על 150 מיליארד שקל - רווח של 108 מיליון שקל במחצית
- מה עשתה קרן ההשתלמות שלכם? - כל התוצאות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אז מה עושים? לפידות חושב שזה לא הזמן להגדיל חשיפה מנייתית. אם אתם מאלו שלא תרדמו בלילה בתיקון עמוק, חלק ממכם צריכים אפילו לשקול להקטין. “העליות האחרונות גרמו להרבה אנשים להרגיש שזה ‘רק עולה’. זה לא עובד ככה. ככל שהעליות נמשכות בקצב הזה - ככה אני יותר מודאג”.
אדם בלומנברג, ההסתדרות הכללית. קרדיט: שלומי יוסף"אנחנו בעיצומה של המהפכה, נצטרך חוזה חברתי חדש" - בלומנברג על שוק העבודה החדש
בוועידה הכלכלית של ביזפורטל בבורסה בתל אביב מתאר מנכ"ל האגף לאיגוד מקצועי וסמנכ"ל כלכלה ומדיניות בהסתדרות מציאות שבה כ-20% משוק העבודה צפוי להשתנות, מזהיר מפני גל אבטלה אם המדינה לא תתערב, ומדבר על קיצור
שבוע העבודה, מס על רווחים עודפים ושכר אוניברסלי בעידן הבינה המלאכותית
במושב שעסק בבינה מלאכותית ושוק העבודה בוועידה הכלכלית של ביזפורטל בבורסה בתל אביב, עלה אדם בלומנברג, מנכ"ל האגף לאיגוד מקצועי וסמנכ"ל כלכלה ומדיניות בהסתדרות הכללית, לדבר על איך העבודה עצמה משתנה. הוא פתח בהלצה על הבריסטה שכולם מחכים לו בהפסקת הקפה, וקבע שאותו כנראה לא יחליפו בקרוב. משם הוא עבר לשאלה רחבה יותר: איך עובדים, מעסיקים והמדינה מסתגלים לעולם שבו AI כבר לא רעיון על לוח, אלא כלי עבודה שמקצר תהליכים, משנה מקצועות ודורש כישורים חדשים.
מהמהפכה התעשייתית לצ׳אט - איך ההסתדרות מסתכלת על טכנולוגיה
בלומנברג מזכיר שההסתדרות מלווה את שוק העבודה כבר יותר ממאה שנה. לדבריו, ההתארגנויות הראשונות של עובדים התחילו כבר במהפכה התעשייתית במאה ה-19, ומאז כמעט בכל גל טכנולוגי עלו שוב ושוב אותן תחזיות על אבטלה רחבה וכאוס בשוק העבודה. זה קרה עם קווי היצור, עם כניסת המחשב, ועם עליית האינטרנט.
הוא טוען שהניסיון ההיסטורי נראה אחרת: בכל פעם שטכנולוגיה נכנסת, הפריון עולה, וכשהמערכת יודעת לחלק את הפירות נכון - השכר עולה ושיעורי האבטלה לאורך זמן דווקא נוטים לרדת ולהתקצר. הוא מזכיר את ההחלטה ההיסטורית על 8 שעות עבודה ביום לפני יותר ממאה שנה, ומקשר אותה לעליית שכר ולשינוי מבני בשוק העבודה.
למרות שהוא מגדיר את עצמו סוציאליסט, בלומנברג מתייחס גם לרעיון של ״היד הנעלמה״ של אדם סמית׳. לדבריו, שוק העבודה יודע לייצר עיסוקים חדשים כשהישנים נעלמים: פעם לא היו מהנדסי תעשייה וניהול או כלכלנים בהיקפים של היום, והיום אלו מקצועות מרכזיים. ״איפה שנסגרים סנדלרים צומחים עיסוקים חדשים״, הוא מתאר.
- הסכם עבודה חדש בסלקום: פיילוט עבודה מהבית ותוכנית פרישה מרצון בתנאים משופרים
- עובדי בנק הפועלים הכריזו על סכסוך עבודה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עם זאת, הוא מדגיש שההתאמה הזו לא מתרחשת לבד. לדבריו, שינוי תמהיל העיסוקים בעולם של בינה מלאכותית מצריך מעורבות של המדינה, המעסיקים וההסתדרות. את המסר המרכזי שלו הוא מסכם במשפט חד: ״בסופו של דבר האדם לא יחליף את המכונה, האדם יוחלף על ידי מי שיודע לעבוד עם המכונה״. מבחינתו, זו תמצית המהפכה הנוכחית בשוק העבודה.
