לקראת דוחות אלביט: הרווח למניה צפוי לגדול, אבל יש כוכבית...
מחר בבוקר חברת הנשק הגדולה בישראל, אלביט מערכות 1.29% צפויה לפרסם את תוצאותיה הכספיות לרבעון השלישי של 2020. מה צפוי לנו בדוחות הללו? אלביט אינה מפרסמת תחזיות, אולם בחדר המסחר של בנק הפועלים, שעוקב אחר ביצועי החברה, סבורים שההכנסות יצמחו והרווח למניה יעמוד על 1.64 דולר, המהווים עלייה של 24% ביחס לתקופה המקבילה אשתקד.
"אנו צופים הכנסות של 1.124 מיליארד דולר שיגלמו צמיחה לא-אורגנית של 2% ביחס לאשתקד", כתב האנליסט שי זיגלמן. "מאחר שפעילות ראיית הלילה של Harris, אשר שולבה ברבעון הרביעי של 2019 נושאת הכנסות של 40-45 מיליון דולר, אנו מעריכים כי אלביט תציג ברבעון ירידה אורגנית בהכנסותיה של 2%.
זיגלמן אומר כי בהקשר פעילות ראיית הלילה של החברה, בחודש שעבר דיווחה אלביט על חוזה מסגרת לאספקת משקפות ראיית לילה מתקדמות לצבא היבשה האמריקאי, שהיקפו עשוי להגיע עד ל-442 מיליון דולר – כשההזמנה הראשונה בסך 22.5 מיליון דולר, אמורה להתבצע סוף 2021.
מה יכביד על המניה?
עוד אומרים שם כי הסיבה המרכזית לחולשה בהכנסות של החברה הוא הקושי לממש חלק מצבר ההזמנות לכדי הכנסות כתוצאה מקשיים לוגיסטיים. בין הסיבות לכך שמונה זיגלמן הן הסגרים, מגבלות טיסות ותנועה, שמקשים הן על שינוע חומרי גלם, מערכות וציוד, והן על הגעת עובדי אלביט לתמוך בהפעלת המערכות והציוד.
- אלביט בחוזה ביוון: 758 מיליון דולר לאספקת מערכות PULS
- 10 החברות הביטחוניות הגדולות בעולם, ובאיזה מקום החברות הישראליות?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במחלקה הביטחונית, אלביט צפויה ליהנות מגל של השקעות ביטחוניות במדינות כמו הגדולות באיחוד האירופאי, יפן ודרום קוריאה ותהנה מכך בשנתיים הקרובות לפחות. "נכון להיום, השחיקה בפעילות אלביט אינה נובעת מקשיים אסטרטגיים של ירידה בתקציבי ביטחון. אלביט לא קיבלה עד כה אינדיקציות כלשהן לביטול אפשרי של הזמנות", כתב זיגלמן.
"גורם נוסף לחולשה הצפויה בהכנסת ברבעון היא ירידה בביקוש למוצרים ושירותים בתחום התעופה האזרחית, בהמשך למגמה שהתבטאה במחצית הראשונה של 2020. "להערכתנו, פעילות התעופה האזרחית של אלביט מהווה כ-7% מהכנסות החברה.
"פעילות זו מוטה יותר למכירות מערכות האוויוניקה עבור יצרני כלי טייס קטנים. התאוששות בתחום התעופה האזרחית לא נראית בטווח הקרוב, ובחינה של ההשפעה הכלכלית הנגזרת מכך הביאה את אלביט לבצע בדוחות Q3/20 הפחתה, של כ- 60 מיליון דולר, הקשורה לירידת שווי נכסים ומחיקת מלאים", כתב.
- חשד להפרות וזיהום אוויר: בז"ן הוזמנה לשימוע במשרד להגנת הסביבה
- מבטח שמיר תקים את תחנת הכח קסם במימון של כ-5 מיליארד שקל בהובלת הפועלים כ-5 מיליארד שקל
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל...
"ההפחתה תתבטא כהוצאה, שלא במזומן, בעיקר בסעיף עלות המכר GAAP. מאחר שאלביט רואה בהוצאה זו כחד פעמית היא תנוטרל מדיווחי ה- non-GAAP של החברה. בראייה שנתית, מבחינת הרווח GAAP, ההפחתה הצפויה ברבעון האחרון מתקזזת ברווחי הון חד פעמיים ברבעון הקודם של 35 מיליון דולר מעסקת מכירה וחכירה של נדל"ן ששימש את החברה בארה"ב ו-15 מיליון דולר מהכנסת קרן צ'רלס ק'פיטל כשותפה לחברה הבת סייברביט.
עם זאת בבנק צופים שיפור ברווחיות הגולמית ב-non-GAAP, 26.7% לעומת 26.3% אשתקד. שיפור צפוי גם להתבטא בעלויות התפעוליות, כך שהרווחיות התפעולית, non-GAAP, צפויה להשתפר ל- 8.5% לעומת 7.3% אשתקד.
לטענתו "השיפור הצפוי ברווחיות אלביט מסתייע בסדרה של צעדים לשליטה בעלויות בהם נקטה החברה בכדי לסייע בצמצום ההשפעה הפיננסית של משבר הקורונה, כשבין הצעדים שננקטו הם הפחתת מחירים מספקים, הפחתת זמניות בשכרם של חלק מעובדי ומנהלי החברה, הורדת גמול הדירקטורים, והוצאה לחל"ת של עובדים שלא יכלו לבצע את משימותיהם, בין השאר, בשל מגבלות הנסיעה.
"נדגיש גם כי אלביט ניצלה במהלך חודש מרץ את התחזקות לדולר לרמה של 3.8 שקלים לדולר, על מנת לערוך הגנות חלקיות מפני השפעת היחלשות הדולר על פעילותה ב-2020 – מקורן של כ-80% מהכנסות אלביט הוא מחוץ לישראל בעוד כ-80% מהוצאות החברה משולמות בישראל. למרות ההגנות שביצעה אלביט, שער הדולר הנוכחי אינו מבשר טובות בהיבט יכולת שיפור רווחיות החברה.
- 1.מחר טסה 10% (ל"ת)סוחר 23/11/2020 18:51הגב לתגובה זו
- אל תגזים..-3%. לא יותר (ל"ת)אבי גל 24/11/2020 01:40הגב לתגובה זו
בכ-90 מיליון שקל: אקסל רוכשת שתי ביטחוניות - המניה זינקה כבר אתמול; צירוף מקרים?
אקסל בנויה משכבות של רכישות היא רכשה 14 חברות מאז הפיכתה לציבורית והיום היא מעדכנת על רכישה נוספת של סטארלייט ונקסטוויב שעוסקות ב-RF ומיקרוגל ומתכננת לממן את זה בגיוס אג"ח; הרכישה מגיעה 3 חודשים אחרי עסקת סינאל, שהתבררה כמהלך בעייתי עם חשיפת טעות מהותית בדוחות הנרכשת
לפני שנדבר על הרכישה אנחנו רוצים לדבר רגע על המניה. המניה של אקסל אקסל 12.52% קפצה לנו על המסכים אתמול וכנראה גם אתם תהיתם מה מתבשל שם. המניה עוד הספיקה לרדת מתחת לרף הפתיחה אבל מאיזור 11 בבוקר היא התחזקה וזינקה עד 8% עד שנעלה ב-6.7%. כל זה לא קרה במחזורים זניחים זה קרה בתמורה עצומה של 5.1 מיליון שקל שזה כמעט פי שבעה מהמחזור הממוצע שלה בשבוע האחרון. אז למי מכם שתהה אמש אם יש התפתחות חדשה סביב עסקת סינאל הבעייתית גילה הבוקר שזה סיפור אחר. אקסל שוב יצאה לשופינג, הפעם ביטחוני ויש סיכוי שמישהו ידע משהו ו"עשה עם זה" משהו. זה לא ממש מפתיע ולא כל כך חריג, לצערנו, לראות זינוקים או צניחות במניות לפני שהציבור מתעדכן על מה קרה.
זה חלק מהרעה החולה של הבורסה המקומית, זה מה שהעניק לה את הכינוי "ביצה". מי שקיווה שהמצב הזה שייך לעבר מגלה כל פעם מחדש שיש עוד דרך ארוכה לעשות, מענישה והרתעה ומחקר - אותו ניתן לבצע בקלות - כדי לגלות מי העמיס או התפטר לפני שהמשקיעים ידעו. מעגל הקסמים הזה ממשיך וימשיך כל עוד חברות וגופים מסוימים ינהלו את הקשר עם השוק דרך "סקופים" ומהצד השני גופי תקשורת יזינו את הפיד מ"בלעדי" ל"בלעדי".
הגרף התוך-יומי של אקסל - צילום מתוך הטרמינל
הרחבת דריסת הרגל בשוק הביטחוני
אקסל חתמה על הסכם לרכישת סטארלייט טכנולוגיות ונקסטוויב טכנולוגיות, שתי חברות ותיקות שהוקמו בשנת 2000 ופועלות בתחום מערכות ה-RF והמיקרוגל לתעשיות ביטחוניות. אלו טכנולוגיות שנמצאות בשימוש נרחב במערכות כטב"מים, כלים אליהם יש ביקוש גדול לא רק בשל המערכה הביטחונית שהייתה בישראל אלא וביתר שאת מהמציאות הגיאופוליטית באירופה כשכלי טיס בלתי מאוישים משנים את פניו של שדה הקרב. בין הלקוחות של החברות נמנות רפאל, אלביט, התעשייה האווירית ועוד. במקרים מסוימים הן מספקות רכיבים ייעודיים שמהווים חלק מובנה במוצרים המרכזיים של הגופים האלה, כך שהביקוש לפעילות שלהן מושפע ישירות מצברי ההזמנות הגדלים של התעשיות הביטחוניות. 2 החברות נשלטות במלואן על ידי המייסדים רמי בל-עש ואודי פרידמן, מהנדסים בעלי ניסיון של שנים רבות, אלו גם ימשיכו להוביל את הפעילות לפחות שנתיים וייתכן עד חמש שנים קדימה.
- סינאל של "אחרי" הטעות: צניחה בהכנסות ומעבר להפסד
- אופס, טעות של 20 מיליון שקל בדוחות סינאל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
העסקה בנויה משני נדבכים. במועד ההשלמה תשלם החברה 49.2 מיליון שקל במזומן, ובשלב ב' היא תוסיף עד 40.3 מיליון שקל נוספים במידה והחברות יעמדו ביעדי הרווח הממוצעים לשנים 2026-2028. עוד סוכם כי סטארלייט ונקסטוויב יוכלו לחלק דיבידנד מהרווחים שבקופה לפני השלמת העסקה, כך שההון העצמי של כל אחת מהן לא ירד מ-1.5 מיליון שקל.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב
המדדים נעלו בטריטוריה חיובית, ת"א 35 סגר ב-3,540 נקודות כשעלה 0.97%, ת"א 90 התחזק גם הוא ב-0.69%.
בהסתכלות ענפית - מדד הבנקים קפץ 1.66% בעוד ת"א ביטוח זינק 2.55%. ת"א נדל"ן מחק את הירידות וסגר ביציבות סביב ה-0, ת"א נפט וגז היה החריג שירד היום 0.21% - מחזור המסחר ליום הראשון של השבוע הסתכם ב-1.414 מיליארד שקל.
ימים ספורים אחרי מסירת מערכת "חץ 3" לגרמנים, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ נחת בישראל לביקור שיחזק את היחסים בין המדינות וידון בענייני השעה. בהתייחסות לזירה הבטחונית אמר נתניהו בנאומו לצד הקנצלר כי "השלב
הראשון בעסקה כמעט הסתיים. מקווים בקרוב לנוע לשלב השני שהוא הקשה יותר".
איך ייראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.
- מדד ת"א 90 התחזק 1.4%; מדד הנדל"ן זינק 2.3%
- ת"א נפט וגז הוסיף 1.9%, הבנקים איבדו 0.8% - נעילה במגמה מעורבת
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה - איך יראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?
