אורי לוין
צילום: רמי זרניגר

דיסקונט: רווח של 258 מיליון שקל ותשואה להון של 5.5% ברבעון

הרווח הנקי ירד ב-40%; ההוצאה להפסדי אשראי הסתכמה ברבעון השלישי ב-330 מיליון שקל, בהשוואה ל-532 מיליון שקל ברבעון הקודם; ההכנסות מריבית עלו ב-5.6% ל-1.5 מיליארד שקל
ערן סוקול | (6)
נושאים בכתבה בנק דיסקונט

בנק דיסקונט -1.08%  מדווח על רווח נקי של 258 מיליון שקל לרבעון השלישי של שנת 2020 ותשואה להון של 5.5%. בניטרול רכיבים חד פעמיים הרווח הנקי ברבעון היה מסתכם ב-357 מיליון שקל עם תשואה להון של 7.7%. הרווח ברבעון השלישי של שנת 2020 הושפע ממשבר הקורונה ומרכיבים חד פעמיים.

הרווח נקי ברבעון השלישי הסתכם ב-258 מיליון שקל כאמור, לעומת 427 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד, ירידה של 39.6%. הרווח ברבעון הושפע בעיקר ממשבר הקורונה ומרכיבים חד פעמיים, הכוללים רווחים ממכירת מניות בויזה, הוצאה בגין תוכנית פרישה בחברת כאל, השפעת הסילוק בגין החלק היחסי של תוכנית הפרישה בבנק ובמרכנתיל ועליה בהפרשה לתביעות. בניטרול רכיבים חד פעמיים אלו, הרווח הנקי ברבעון השלישי היה מסתכם ב-357 מיליון שקל. 

ההוצאה להפסדי אשראי הסתכמה ברבעון השלישי ב-330 מיליון שקל כאמור, בהשוואה ל-532 מיליון שקל ברבעון הקודם. ההוצאה ברבעון השלישי נובעת בעיקר מההפרשה הקבוצתית בסך של 283 מיליון שקל. שיעור ההוצאה להפסדי אשראי עמד ברבעון השלישי על 0.70%, בהשוואה לשיעור של 1.14% ברבעון הקודם.

הכנסות ריבית, נטו הסתכמו ברבעון השלישי ב-1.5 מיליארד שקל, עליה בשיעור של 0.9% בהשוואה לרבעון הקודם ושל 5.6% לעומת הרבעון המקביל אשתקד.

ההכנסות שאינן מריבית הסתכמו ברבעון השלישי בכמיליארד שקל, עליה של 7.7% ביחס לרבעון הקודם, ועליה של 3.7% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד.

סך כל ההוצאות התפעוליות והאחרות הסתכם ברבעון השלישי ב-1.7 מיליארד שקל, גידול של 14.0% ביחס לרבעון המקביל אשתקד. ההוצאות הושפעו בעיקר מהעליה בהפרשה לתביעות. בניטרול הרכיבים החד פעמיים, סך כל ההוצאות ברבעון השלישי היה מסתכם ב-1.5 מיליארד שקל, בדומה לרבעון המקביל אשתקד.

יחס היעילות ברבעון השלישי עמד על 70.4% לעומת 66.0% ברבעון הקודם, ולעומת 64.7% ברבעון המקביל. בניטרול הרכיבים החד פעמיים, יחס היעילות ברבעון השלישי היה עומד על 63.3%.

התוצאות ברבעון השלישי של שנת 2020 הושפעו מהמשך הצמיחה בתיק האשראי. תיק האשראי לציבור הסתכם ב-186.7 מיליארד שקל, עליה של 3.4% בהשוואה לסוף שנת 2019, ועליה של 7.6% בהשוואה לסוף הרבעון המקביל אשתקד. הצמיחה התמקדה באשראי לעסקים והלוואות לדיור, שצמחו בשיעור של 9.4% ו-10.7% בהתאמה, בהשוואה לסוף שנת 2019.  

תוכנית פרישה מוקדמת

במסגרת מהלכי ההתייעלות בקבוצת דיסקונט, אושרו תוכניות פרישה רחבות היקף בבנק, במרכנתיל ובכאל. במהלך הרבעון השלישי יושמה בבנק התוכנית לפרישה מוקדמת בתנאים מועדפים לעובדים בגילאי 50-66. לאור הצלחתה וההתעניינות של עובדים נוספים בפרישה בהתאם לתנאים שהוצעו, אישר דירקטוריון הבנק את הגדלת התוכנית מ-300 עובדים עד ל-500 עובדים. בנוסף לכך, בחברות הבת, מרכנתיל וכאל, הושקו תוכניות פרישה מוקדמת של עד 60 ו-80 עובדים בהתאמה. בשנים 2020-2021 יפרשו מהקבוצה עד כ-790 עובדים (כולל בפרישה טבעית).

קיראו עוד ב"שוק ההון"

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    אנני 24/11/2020 18:09
    הגב לתגובה זו
    תיכף יתחילו לחזור המשכנתאות ואז נראה לאן הבנקים הולכים
  • 5.
    רחל 24/11/2020 16:00
    הגב לתגובה זו
    הגיע זמן שתבדוק מדוע לקוחות בעלי הון עוזבים את בנק דיסקונט גם אני ו ילדי וכל הלקוחות שהבאתי לבנק אנחנו עוזבים לא מגיע לכם במשרדים שבמגדל בתל אביב יש לך עובדת בכירה שהיא סטן רמאית מניפולטיבית שקרנית ומבריחה לקוחות שבעצם לא צריכים אותכם
  • 4.
    אנונימי 24/11/2020 15:13
    הגב לתגובה זו
    בעיות וחוסר מקצועיות משווא בזבוז אדיר על ועד
  • 3.
    דברי אמת רובין הוד 24/11/2020 15:03
    הגב לתגובה זו
    בנק שהיה צריך להיות סגור מזמן אין גרעין שליטה רק משכורות מנהלים מנופחות ותמורה אפסית , ירידת ערך מתמשכת ירידה ברווח ובקרוב הבנק הראשון בעולם שיראה הפסד בנק של גנבים וגועל נפש
  • 2.
    לוי 24/11/2020 11:54
    הגב לתגובה זו
    התרגלנו שנים רבות לרווחים של הבנקים במיליארדים ופתאום אתם כותבים במליונים תבדקו אם אין לכם טעות בנידון
  • 1.
    וזה אחרי המשכורות וה 24/11/2020 09:40
    הגב לתגובה זו
    אריסון ז"ל היה איש חכם מאד
יפתח רון טל
צילום: ישראל הדרי
ראיון

יפתח רון-טל: “אוגווינד משנה כיוון - מאוויר דחוס לפרויקטים של מאות מיליוני אירו באירופה”

חברת אגירת האנרגיה שבמהלך הקורונה טיפסה לשווי של 2.3 מיליארד שקל ומאז צנחה לפחות מ-100 מיליון, מנסה לכתוב פרק חדש. “עברנו שנים של פיתוח, אנחנו לא עוד חברת מו״פ, נהפוך לשחקן אנרגיה יזמי באירופה ” אומר המנכ״ל טל רז; היו״ר יפתח רון-טל מדגיש: “העסקה באיטליה היא לא נקודתית, אלא סנונית ראשונה באירופה” -  עם קופה דלילה ופרויקט של 230 מיליון אירו איך הם הולכים לממן את זה?
מנדי הניג |

הבוקר פרסמה אוגווינד אוגווינד -1.9%   הודעה על עסקה משמעותית באיטליה - רכישת חברה המחזיקה בזכויות להקמת פרויקט אגירת אנרגיה בהספק של 509 מגה-ואט, המבוסס על סוללות ליתיום (BESS), בשותפות עם קבוצת 7B מקבוצת יהודה לוי. ההשקעה בפרויקט צפויה להגיע לכ-230 מיליון אירו, וההכנסה השנתית מוערכת ב-35 עד 50 מיליון אירו, לכל אחת מ-25 שנות ההפעלה הצפויות. הפרויקט ממוקם במחוז ברינדיזי שבדרום איטליה, וכולל מתקן אגירה בקיבולת של 2-4 ג׳יגה-ואט-שעה (GWh). החברה האיטלקית הנרכשת מחזיקה בזכויות קרקע ובהיתר חיבור מחייב לרשת החשמל, ואוגווינד מתכננת להביא את הפרויקט לשלב ההפעלה המסחרית המלאה בשנת 2029. עם חיבורו לרשת תוכל המוכרת לקבל פרמיית הצלחה של עד 15 מיליון אירו, בהתאם להכנסות ולתנאי הסגירה הפיננסית.

בשביל אוגווינד, שנסחרת כיום בשווי של כ-90 מיליון שקל לאחר ששווייה צנח ביותר מ-95% מהשיא, העסקה באיטליה היא לא עוד פרויקט, זה ניסיון להגדיר מחדש את זהותה. החברה, שהייתה מהחלוצות בתחום אגירת האנרגיה באוויר דחוס (AirBattery), עוד לא הצליחה למסחר את הטכנולוגיה בקנה מידה רחב, וכעת עוברת שינוי ניהולי ואסטרטגי שמטרתו להפוך מחברת מו״פ טכנולוגית לחברת אנרגיה יזמית פעילה באירופה ובדרך להחזיר את האמון של המשקיעים - מה מסתתר מאחורי ה"תכנית האסטרטגית" של אוגווינד?

“אנחנו כבר לא חברת מו״פ אלא חברת אנרגיה מלאה,” אומר בראיון לביזפורטל המנכ״ל טל רז. “איטליה היא רק סנונית ראשונה - אנחנו מסתכלים גם על פולין, גרמניה ובריטניה. נקים קרן ייעודית בשיתוף מוסדיים ישראליים שתממן את ההון העצמי בפרויקטים, כאשר המימון הבנקאי יגיע מגופים מקומיים בכל מדינה.”

גם היו״ר יפתח רון-טל מדגיש כי “העסקה הזו היא לא נקודתית אלא היא חלק מתפיסה רחבה. לצד המשך קידום טכנולוגיית האוויר הדחוס, אנחנו נכנסים לתחום ייזום פרויקטים מסחריים באירופה. זהו שלב ראשון באסטרטגיה שמטרתה להציב את אוגווינד מחדש על המפה”.

בהנהלת החברה מדגישים כי המימון לפרויקטים לא יגיע מהמאזן, אלא משיתופי פעולה מוסדיים במבנה של קרן GPLP, שבה תחזיק החברה כ-25-30% ותשמש כשותף מנהל. “היתרון שלנו הוא היכולת להביא את המימון,” אומר רז. “אנחנו יודעים לחבר בין הפרויקטים לבין הכסף של השוק המוסדי הישראלי - זה הנכס הכי משמעותי שאנחנו מביאים לשולחן.”

עמיקם בן צבי, יו"ר דירקטוריון אל על, צילום דוברות אל עלעמיקם בן צבי, יו"ר דירקטוריון אל על, צילום דוברות אל על

יו"ר אל על עומד להפוך לבעל מניות בחברה

עמיקם בן צבי ישקיע בכנפי נשרים, החברה שבאמצעותה שולטת משפחת רוזנברג, ויקבל 15% מהזכויות בשותפות, השקעה שתעניק לו החזקה של כ-6.8% בחברת התעופה

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה אל על

יו"ר אל על אל על 1.84%  , עמיקם בן צבי, בדרך להפוך לבעל מניות משמעותי בחברה.  בן צבי, בן 75, מונה ליו"ר הדירקטוריון ב-2021, לאחר רכישת השליטה בידי משפחת רוזנברג, מוכר כקרוב לבעלי השליטה, ובעבר שימש מנכ"ל בחברות מובילות. במסגרת הסכם שנחתם בשבוע שעבר עם משפחת רוזנברג, בעלי השליטה באל על באמצעות חברת כנפי נשרים, בן צבי יקבל 15% מהזכויות בשותפות. משמעות הדבר היא שבשרשרת ההחזקה הוא יחזיק בכ-6.8% ממניות אל על, בהשוואה ל-45.4% שמחזיקה משפחת רוזנברג. ההסכם כולל גם אופציות הדדיות למכירת חלקו חזרה למשפחת רוזנברג בעתיד, ולא צפוי לשנות את מבנה השליטה בחברה.

ההשקעה של בן צבי כפופה לאישורים רגולטוריים, כולל אישור רשות החברות הממשלתיות, ואין ודאות שיתקבלו. הסכום המדויק של ההשקעה לא נמסר, אך ההערכות הן שמדובר בכמה מאות מיליוני שקלים, בהתחשב בכך שלכנפי נשרים חוב של יותר ממיליארד שקל לאחר רכישת מניות אל על. החברה מדגישה כי ההסכם אינו קשור לתפקידו של בן צבי כיו"ר הדירקטוריון או לשכרו, ותנאי ההסכם לא ישתנו אם תשתנה כהונתו או תגמולו.

מועדון הנוסע המתמיד

בשבוע שעבר הודיעה קבוצת הפניקס על מימוש אופציה לרכישת 5.1% נוספים ממניות חברת "אל על הנוסע המתמיד בע"מ", ובכך הגדילה את החזקתה ל-25% מהון המניות. העסקה כפופה לאישורים רגולטוריים, והתקבולים הצפויים לאל על מהעסקה הוגדרו כ"לא מהותיים". 

על פי הערכות, שווי פעילות מועדון "הנוסע המתמיד" של אל על מוערך בכ-70-80 מיליון דולר (בניקוי התחייבויות), בדומה להערכת השווי שנגזרה כבר בעסקה הראשונה ב-2022, אז רכשה הפניקס 19.9% מהמניות בכ-14 מיליון דולר.

שינויים בהנהלה

לוי הלוי, לשעבר מנכ"ל חברת כרטיסי האשראי כאל, צפוי להתמנות בקרוב למנכ"ל אל על, מהלך שמסמן חילופי דורות בצמרת חברת התעופה הלאומית. הלוי, שנחשב לאחד המנהלים הבולטים בענף הפיננסי, עוזב את כאל בעיתוי רגיש, ימים ספורים לאחר שבנק דיסקונט חתם על הסכם למכירת השליטה בכאל לקבוצת יוניון-הראל תמורת כ-3.75 מיליארד שקל, בעסקה שיכולה להגיע לשווי של עד 4 מיליארד שקל. תחת הנהגתו, כאל חיזקה את מעמדה מול ישראכרט ומקס, הרחיבה את פעילותה בתחום האשראי הצרכני והדיגיטלי והציגה שיפור עקבי ברווחיות. כעת הוא יידרש להתמודד עם אתגרים מסוג אחר – תחרות גוברת בענף התעופה, עלייה במחירי הדלק, דרישות רגולטוריות ושדרוג צי המטוסים. מינויו של מנכ"ל שמגיע מעולם הפיננסים עשוי להעיד על גישה ניהולית ממוקדת התייעלות וניהול סיכונים.