רוני על דור סאפיינס
צילום: יוסי אלוני

עוד אחת לאוסף: סאפיינס רוכשת את TIA הדנית ב-78 מיליון דולר

מדובר בחברה השלישית שחברת ההייטק הישראלית רוכשת מתחילת השנה; בסאפיינס אומרים כי הרכישה תאפשר לה להרחיב את נוכחותה בשוק הנורדי, דרום אפריקה והבלטיות
ארז ליבנה |

חברת התוכנה הישראלית הדואלית סאפיינס 0.07%   מדווחת היום כי התקשרה בהסכם סופי לרכישת חברת Tia Technology ב-78 מיליון דולר. השלמת העסקה כפופה לתנאים משלימים והיא צפויה להיסגר עד סוף נובמבר 2020. מדובר ברכישה השלישית של החברה השנה, כשבינואר רכשה את חברת sum.cumo ב-28.4 מיליון אירו וביולי את חברת דלפי טכנולוגיה בתמורה ל-19.5 מיליון דולר במזומן.

 

TIA היא ספקית של תוכנות דיגיטליות ופתרונות לחברות ביטוח מארגון ההשקעות העולמי EQT Mid Market  -  תמורת כ-78 מיליון דולר. מטה החברה ממוקם בדנמרק, ולה ניסיון של למעלה מ-20 שנה וכ-70 לקוחות ברחבי העולם, בעיקר בדנמרק, נורבגיה, שבדיה, פינלנד, דרום אפריקה והבלטיות.

 

החברה מציעה פתרונות תוכנה מקיפים לענף ביטוח אלמנטארי וביטוח חיים, והיקף מלא של שירותי ניהול יישומים, המאפשרים למבטחים לבצע ביעילות את האסטרטגיות הדיגיטליות והעסקיות שלהם. הכנסותיה של TIA לשנת 2019 הסתכמו בכ-30 מיליון דולר עם רווח תפעולי של כ- 14%. עם השלמת העיסקה תחזיק סאפיינס בכ-95% ממניות החברה, ותהיה זכאית לרכוש את יתרת המניות.

 

בחברה רוצים לשלב את השירותים של TIA לשירותיה, אשר יוכלו לאחר השלמת העסקה ליהנות ממגוון שירותים משלימים. בנוסף, סאפיינס תמנף לאחר השלמת העסקה את הידע בתחום הביטוח של 200 עובדיה של TIA כדי להרחיב אף יותר את ההיצע של סאפיינס בתחומי הביטוח האלמנטרי והחיים.

 

הנוכחות האסטרטגית של סאפיינס בשוק הנורדי החלה לפני כמעט חמש שנים עם זכייתה בלקוחותיה הראשונים בשוק זה, ובשנים האחרונות התרחבה סאפיינס והמשיכה לבסס את מעמדה באזור זה. העמקת הנוכחות בשוק הנורדי עולה בקנה אחד עם האסטרטגיה של סאפיינס למחויבותה באזור זה, ומהווה גורם מפתח להמשך ההתרחבות בשוק זה. החיבור עם TIA יאפשר לסאפיינס לחזק את נוכחותה באזור ולהעניק שירות טוב יותר לבסיס הלקוחות הקיים לצד המשך הצמיחה בשוק זה.

 

לדברי רוני על-דור, נשיא ומנכ"ל סאפיינס, "אני שמח לקבל בברכה את צוות TIA ואת בסיס לקוחותיה לצוות סאפיינס. אנו שואפים כל העת לייצר ערך נוסף לשוק הביטוח העולמי. המדינות הנורדיות מהוות מבחינתנו מנוע צמיחה משמעותי. אנו נותרים מחויבים לבחון הזדמנויות חדשות לצמיחה, אורגניות או באמצעות מיזוגים ורכישות. רכישה זו עולה בקנה אחד עם האסטרטגיה שלנו להעמיק את טביעת הרגל בשוק האירופי, בעקבות רכישות לאחרונה באיבריה ובאזור גרמניה".

 

"אני רוצה להודות לאנדרס ס. רוזנבק ולצוות ההנהלה שלו על המסירות הבלתי נלאית והעבודה הנלהבת שלהם בשנים האחרונות, שהביאו את TIA למיצובה האיתן בו היא נמצאת כיום. EQT שמחה שמצאה בית חדש ומעולה עבור TIA עם סאפיינס, שתהיה שותפה מצוינת לתמיכה בשלב הצמיחה הבא של החברה", סיכם ויקטור אנגלסון, שותף ב-EQT.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
איתי בן זאב. קרדיט: Xאיתי בן זאב. קרדיט: X

אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה

מנדי הניג |

קרן מניקיי  שהחזיקה בעבר כ-20% ממניות הבורסה לניירות ערך בת"א, השלימה מכירה כוללת של כל החזקותיה בתמורה מצטברת של כ-1.1 מיליארד שקל. המכירה האחרונה, בהיקף של 5.6% מהמניות תמורת כ-400 מיליון שקל, בוצעה לגופים מוסדיים מקומיים וזרים והביאה לסיום אחזקתה של הקרן בישראל.

האקזיט של מניקיי מהווה תשואה פנמנלית: הקרן רכשה את מניות הבורסה באוגוסט 2018 תמורת כ-110 מיליון שקל בלבד, לפי שווי חברה של כ-550 מיליון שקל. היא הרוויחה פי 11 על ההשקעה במניית הבורסה. השווי של הבורסה היום הוא פי 7.2 - פי 13 מהשווי ו היא השקיעה.

במהלך השנים ביצעה מניקיי מספר מכירות חלקיות. בתחילת 2025 היא מכרה 4.8% ממניות הבורסה לבורסה עצמה תמורת כ-200 מיליון שקל, מהלך בעייתי שבעצם סידר לה מחיר טוב על חשבון המשקיעים הקיימים.סוג של "חילוץ" ההשקעה על ידי הנהלת הבורסה. ביולי מכרה הקרן מניות נוספות בהיקף של כחצי מיליארד שקל וכעת היא מחסלת את ההחזקה.


הבורסה בת"א מתנהלת ללא גרעין שליטה כשלמעשה היא ביטוי לשלטון המנהלים. איתי בן זאב, המנכ"ל בעצם שולט בחברה בפועל. זה עלול לייצר חיכוך בין בעלי המניות לבין המנהלים, כשלעיתים האינטרסים לא משותפים.

הבורסה לניירות ערך סיימה את הרבעון השני של 2025 עם תוצאות מרשימות שמוכיחות שהשוק הישראלי ממשיך לשגשג למרות האתגרים. הרווח זינק ב-80% לכ-43.6 מיליון שקל, לעומת 24.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. גם ההכנסות עלו בקצב של 29% ל-136.1 מיליון שקל. ה-EBITDA המתואם עלה ב-56% ל-71.6 מיליון שקל, ושולי הרווח השתפרו מ-43.6% ל-52.6%.

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את הקריסה של הנדל"ן?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תמיר פישמן ראיון

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.

השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי. 

וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".

אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.


אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?