מידרוג: השפעת הקורונה על ענפי הנדל"ן השונים עוד רחוקה מלהסתיים
"מרבית חברות הנדל"ן הגיעו למשבר עם מינוף נמוך יחסית ונזילות גבוהה; על אף המשבר מרבית החברות נהנות מנגישות טובה לשוק ההון ויכולת מחזור חוב" כך כותב רן גולדשטיין סמנכ"ל מידרוג בסקירה על ענף הנדל"ן. גולדשטיין מציין כי חברות הנדל"ן הציבוריות בענפים השונים נהנו מצמיחת הכלכלות בהן פעלו, בעיקר בישראל, אשר השפיע לחיוב על יכולתן להגדיל את פעילותן תוך קבלת רוח גבית משוק ההון ומהבנקים.
בסקירתו מציג גודלשטיין התייחסות לענפים השונים. בקשר לענף המלונאות כותב גולדשטיין כי "הענף אשר הציג את הפגיעה המשמעותית הינו ענף המלונאות, עם התגברות התחלואה בעולם וכניסה והחמרת מגבלות התנועה, אנו מעריכים ששנות ההתייצבות של פעילות המלונאות תיפרס על פני מספר שנים ובמקרים מסוימים תיארך עד וכולל שנת 2024". להערכת גולדשטיין בתחום המגורים – הביקוש הקשיח שומר על רמת המחירים והמדינה אינה תורמת בהתנהלותה להגדלת ההיצע. בקשר לענף הנדל"ן למסחר מציין כי בעלי הנכסים חשופים לירידות שווי של הנכסים. ביחס לענף המשרדים מציין החולשה עלולה להתבטא בטווח בינוני ארוך כתוצאה מלחץ כלפי מטה על דמי השכירות. כותב גולדשטיין.
ענף המלונאות - חשוף לשינויים ותנודתיות בטווח הבינוני
משבר הקורונה מגיע אחרי שנת שיא בענף המלונאות בעולם ובישראל. ישראל נהנתה מכניסת 4.5 מיליון תיירים והתפוסה הארצית נעה סביב 72%. עם זאת מציין גולדשטיין "ענף המלונאות בישראל הינו הענף אשר ספג את מרבית הפגיעה כתוצאה ממשבר הקורונה ואף צפוי להמשיך להיות חשוף לשינויים ותנודתיות בטווח הבינוני". אמנם מלונות הפנאי בישראל נהנו מחזרה מהירה אולם סגר שני מעמיק את הפגיעה בתוצאות השנתיות הצפויות לשנת 2020; פעילות מלונות העסקים בעיקר במרכז נותרה חלשה
עיקר ההשפעה בענף נובעת מהגבלות על תעופה אזרחית, הגבלות על כניסת תיירים וכן מניעת התקהלויות ברמות סגר כאלו או אחרות, הגבלות על תחום ההסעדה אשר מהוות חלק מהפעילות העסקית בפעילות בתי המלון. השפעת הגבלות אלו הביאה לירידה חדה בפעילות ענף המלונאות ולסגירת מרבית פעילות המלונות במדינות שונות בעולם כמו גם בישראל. מנגד מציין גולדשטיין כי "טרם החמרת המגבלות במסגרת ה"גל שני, הציגו המלונות באזורים מסוימים עליה מרשימה בתפוסות ובמחיר ממוצע לחדר".
התאוששות ענף המלונאות אחרי הסגר הראשון
מקור: סקירה מידרוג
לדברי גולדשטטין השיפור הניכר נובע מעליה בהיקף תיירות הפנים, אשר היטיבה עם חלק מאזורי פעילות המלונות, כגון: אילת, ים המלח ואזורים בצפון, השיפור מורגש במלונות אשר הינם מלונות פנאי בעוד במלונות אשר נהנים מתיירות עסקית, כמו מרבית המלונות בת"א, לא נרשמה עליה משמעותית בתפוסתם.
"להערכתנו ענף זה צפוי לתנודתיות גבוהה בשנה הקרובה והחזרה לשגרה של ענף זה בישראל, בדומה לנתוני 2019 תיערך מספר שנים, הן מבחינת רמת התפוסה ומחיר ממוצע לחדר. המלונות באירופה הציגו ירידה חדה בפעילותם, צפי לחזרה למצב טרום קורונה בשלהי 2023". מסכם גולדשטיין.
ענף המגורים
בדומה לקונצנזוס האנליסטים כותב גולדשטיין כי קיים ביקוש קשיח שפוגש ירידה בהיצע בעקבות הירידה בהתחלות הבניה. עוד מוסיף כי שיווקי הקרקעות של המדינה הנמוכים גורמים לעלייה לכך ש"בעלי הקרקעות מנצלים מצב זה להעלות את מחירי הקרקעות" וכן צופה את המשך המגמה של הרחבת פעילות החברות בתחום התחדשות עירונית.
מנגד מסייג גולדשטיין וכותב כי מגבלות ההתקהלות מובילה בזמן הקצר להאטה בקצב המכירות כתוצאה משיבושים בפעילות משרדי המכירות ובניידות הרוכשים. "להערכתנו, תהליכי מו"מ לרכישת דירות יושפעו מאי הוודאות השוררת לגבי המצב הכלכלי בישראל, ככל שהמשבר ימשיך להחריף, עליה אפשרית בשיעורי האבטלה כתוצאה מצמצום בפעילות העסקית, וכן תרחיש אפשרי של מיתון כלכלי, צפויים לפגוע ביכולת רוכשי הדירות, ועלולים להוביל להמשך קצב מכירות איטי ו/או להורדת מחירים על ידי חברות בעלות גמישות תזרימית מוגבלת יחסית". לסיכום כותב גולדשטיין "בטווח הארוך, הענף לכשעצמו נהנה מביקוש קשיח ויציב יחסית שאף אמור להתגבר עם קצב גידול האוכלוסייה אל מול התחלות הבניה".
ענף הנדל"ן המניב למסחר בישראל – הנחות ופריסות דמי שכירות כבר אינן מילה גסה
להערכת גולדשטיין בעלי הנכסים צפויים להכניס עוד את ידם לכיס בזמן הקרוב ואף להתגמש בשכר דירה לאורך זמן ובהתאם חשופים לירידות שווי של הנכסים. "הקניונים הסגורים הינם הנכסים החשופים ביותר לירידת שווי במהלך התקופה של השנה הקרובה שיכולה לנוע בטווח של 5%-10%" כותב גולדשטיין.
לסיכום אומר כי בטווח הזמן הבינוני תיתכן ירידה של דמי השכירות בחלק מנכסי המסחר וזאת כתלות בתמהיל השוכרים ורמת פגיעתם וחשיפתם להרעה הצפויה בכלכלת ישראל.
ענף הנדל"ן המניב למשרדים בישראל –ההשפעה מבנית בטווח בינוני-ארוך
במידרוג מציינים כי כי קיים לחץ על דמי שכירות וכי שינוי הרגלי עבודה ישפיעו על ביקוש שטח המשרדים. גולדשטיין מציין את שיעורי האבטלה שעלולים לפגוע בפעילות החברות והתאמה על הבקוש לנכסי משרדים ואלו עשויים להוביל למגמה של ירידה בשיעורי התפוסה ורמות המחירים. חשש נוסף נוגע למשרדים בנוגע לאכלוס שטחים פנויים. לסיכום כותב גולדשטיין "ענף המשרדים מתחיל להרגיש את גלי ההדף ובטווח הבינוני ארוך צפוי שנראה שינויים מבניים".
- 4.איפה אפשר לקרוא את הסקירה המלאה? (ל"ת)יעל 02/11/2020 16:49הגב לתגובה זו
- 3.מנכ"ל מבנה אמר שהקורנה לא השפיעה על החברה ? (ל"ת)רועי 02/11/2020 16:17הגב לתגובה זו
- אז אמר...מדבר מפוזיציה (ל"ת)מישהו 17/11/2020 20:57הגב לתגובה זו
- 2.אבי 02/11/2020 01:53הגב לתגובה זומסקנה , אנחנו במשבר !!! מדירוג חילקה תמיד ציונים אופטימיים ( אופטים) , מצא חן העני המצב בנדל״ן,האגדות של מחסור בדירות !! בא אלי למשרד שלי בקינג גור׳ג תל אביב והראה לך את מספר הדירות ל20 השנים הבאות
- אלי 05/11/2020 07:40הגב לתגובה זוואם אפשר גם איך מגיעים למשרד שלך.
- 1.רן גולדשטיין - האיש והכריזמה !!!!!! (ל"ת)נוצ' 01/11/2020 21:47הגב לתגובה זו

אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה
קרן מניקיי שהחזיקה בעבר כ-20% ממניות הבורסה לניירות ערך בת"א, השלימה מכירה כוללת של כל החזקותיה בתמורה מצטברת של כ-1.1 מיליארד שקל. המכירה האחרונה, בהיקף של 5.6% מהמניות תמורת כ-400 מיליון שקל, בוצעה לגופים מוסדיים מקומיים וזרים והביאה לסיום אחזקתה של הקרן בישראל.
האקזיט של מניקיי מהווה תשואה פנמנלית: הקרן רכשה את מניות הבורסה באוגוסט 2018 תמורת כ-110 מיליון שקל בלבד, לפי שווי חברה של כ-550 מיליון שקל. היא הרוויחה פי 11 על ההשקעה במניית הבורסה. השווי של הבורסה היום הוא פי 7.2 - פי 13 מהשווי ו היא השקיעה.
במהלך השנים ביצעה מניקיי מספר מכירות חלקיות. בתחילת 2025 היא מכרה 4.8% ממניות הבורסה לבורסה עצמה תמורת כ-200 מיליון שקל, מהלך בעייתי שבעצם סידר לה מחיר טוב על חשבון המשקיעים הקיימים.סוג של "חילוץ" ההשקעה על ידי הנהלת הבורסה. ביולי מכרה הקרן מניות נוספות בהיקף של כחצי מיליארד שקל וכעת היא מחסלת את ההחזקה.
הבורסה בת"א מתנהלת ללא גרעין שליטה כשלמעשה היא ביטוי לשלטון המנהלים. איתי בן זאב, המנכ"ל בעצם שולט בחברה בפועל. זה עלול לייצר חיכוך בין בעלי המניות לבין המנהלים, כשלעיתים האינטרסים לא משותפים.
- בהתאם לסטנדרטים הבינלאומיים: בורסת ת"א מרחיבה את היצע מדדי המניות
- הבורסה פורחת, המחזורים מזנקים - האם ישראל בדרך להפוך לשוק יעד עולמי?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הבורסה לניירות ערך סיימה את הרבעון השני של 2025 עם תוצאות מרשימות שמוכיחות שהשוק הישראלי ממשיך לשגשג למרות האתגרים. הרווח זינק ב-80% לכ-43.6 מיליון שקל, לעומת 24.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. גם ההכנסות עלו בקצב של 29% ל-136.1 מיליון שקל. ה-EBITDA המתואם עלה ב-56% ל-71.6 מיליון שקל, ושולי הרווח השתפרו מ-43.6% ל-52.6%.

מה יהיה מחר בבורסה ואיך להגן על ההשקעות?
על מניות הביטוח, העלייה בסיכון בתיק ההשקעות, האם אלביט מערכות היא מניה דפנסיבית? למה יש בתקופה כזו יתרון למניות התרופות? ההנפקות של ההייטק "הישראלי" בוול סטריט והאם יש בריחת מוחות?
וול סטריט שוברת שיאים - הנאסד"ק עלה ב-0.7%, עליות בקוואנטים, פייבר ומאנדיי זינקו, מניות הקוואנטים טסו בעשרות אחוזים - שוק הקוונטום מתחמם: חוזים גדולים דוחפים את ריגטי ואיון-קיו למעלה.
מדי יום , וול סטריט ממציאה סיפור חדש שמוסיף שמן למדורה. אינטל והשת"פ עם אנבידיה במסגרתו אנבידיה תשקיע גם 5 מיליארד דולר בענקית לשעבר, הזניקו את תחום השבבים ביום חמישי. למחרת היו הקוונטים שתפסו את הבכורה. בתחילת השבוע היו אלו מניות האנרגיה הגרעינית. מהייפ להייפ הבורסה עולה. העליות שם מחלחלות אלינו - מניות השבבים, נייס, אלביט מערכות, טבע ועוד רבות הן מניות דואליות שמחירן נקבע בעיקר בוול סטריט.
העליות האלו עשויות לתעתע ולבלבל. משקיעים בשוק המקומי צריכים להפנים שהעובדה שהשוק עולה וגם הודעות שליליות לא מורידות אותו היא לא בהכרח סימן טוב. זה כן סימן לחוזקה, אבל צריך משמעת מאוד גדולה להבין שאם משתנים כללי הבסיס והסיכון עלה - צריך להוריד פוזיציה. קל ללכת עם העדר כי האווירה חיובית, אבל כשמתרחשים כמה דברים במקביל שמעלים את הסיכון והשוק ממשיך לעלות או יורד מעט, אתם צריכים להיות קרים - התמחור עלה, הסיכון עלה. תשקלו את הפוזיציה שלכם? כל אחד ולפי המשקל בשוק המניות והאלוקציה של התיק שלו בין מניות ואג"ח.
בתחילת השבוע שעבר, וגם לפני כן, למעשה בחודש-חודשיים האחרונים אנחנו מציינים כאן את הסיכון במניות הביטוח. מסבירים שהן יכולות לעלות, אבל הן במחיר מלא פלוס פלוס. השבוע הן ירדו. לא בטוח שמספיק לאור עליית הסיכונים.
- קמטק זינקה ב-13.3%, פריורטק ב-10.3%; נעילה חיובית בת"א
- המדדים ירדו 2% במחזור של 4.2 מיליארד שקל - ת"א סימנה את השיא?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הסיכונים עלו וחשוב לנסות לנתח זאת בלי הטיה. אלא רק כלכלה. ראש הממשלה בנימין נתניהו מספק רמז עבה למה שהוא חושב שיהיה כאן מול מדינות באירופה. הוא התחרט חלקית, אבל כולנו מבינים איך העולם תופס את המלחמה בעזה. ארה"ב בהדרגה מסתכלת עלינו בעין עקומה. נכשלנו בקטאר. טראמפ אוהב מנצחים. עזה היא סיפור שלא ברור איך יתקדם, והסיכונים שם גדולים. חיילים צעירים נופלים שם. ויש דילמה וקרע מאוד גדולים בתוך העם - האם זה שווה את זה? האם אנחנו לא פוגעים בסיכוי להחזרת החטופים? ממשלה היא ממשלה. מעל הצבא, קובעת מדיניות ופעולות. אבל חלק גדול מהעם מביע חוסר אמון מוחלט והערכה שמדובר במלחמה כדי לחלץ את הראש מהבוץ ולהוסיף לו נקודות בבחירות המתקרבות.