אמיר ירון, נגיד בנק ישראל המיועד
צילום: בנק ישראל

בנק ישראל הרחיב את תכנית הרכישות והכריז על ריבית שלילית לבנקים

הריבית במשק אמנם נותרה ללא שינוי ברמה של 0.1%, אולם הבנק מגדיל את תכנית רכישות האג"ח הממשלתי בשוק ב-35 מיליארד שקל ומפעיל נדבך חדש בתוכנית להקלת תנאי האשראי לעסקים קטנים וזעירים עם ריבית שלילית של 0.1% לבנקים
ערן סוקול | (10)

בנק ישראל הותיר את הריבית במשק ללא שינוי ברמה של 0.1%. בנוסף, הוועדה החליטה להגדיל את תכנית רכישות האג"ח הממשלתי בשוק ב-35 מיליארד שקל ולהפעיל נדבך חדש בתוכנית להקלת תנאי האשראי לעסקים קטנים וזעירים עם ריבית שלילית של 0.1% לבנקים נגד הלוואות שהבנקים יעניקו לעסקים קטנים וזעירים, בתנאי שהריבית על ההלוואות לא תעלה על פריים +1.3%.​

בבנק ישראל מציינים כי לאור עוצמת הפגיעה של המשבר בפעילות הכלכלית, הוועדה ממשיכה להפעיל מגוון כלים כדי להעמיק את מידת ההרחבה של המדיניות המוניטרית ולהבטיח את המשך פעילותם התקינה של השווקים הפיננסיים. הוועדה תרחיב את השימוש בכלים הקיימים, כולל כלי הריבית, ותפעיל כלים נוספים, ככל שתעריך שהמשבר מתארך והדבר נדרש כדי להשיג את יעדי המדיניות המוניטרית, ולמתן את הפגיעה הכלכלית שנוצרה כתוצאה מהמשבר.

הצפי בשוק היה כי תהיה הרחבה של צעדי התמיכה, כגון הורדת ריבית ו/או הרחבת תכנית הרכישות. האנליסטים העריכו כי הבנק עשוי להוריד את הריבית (למרות שמדובר בצעד בעיקר סמלי) ועשוי להכריז על חבילת צעדי תמיכה, בכללם הכרזה על אי העלאת הריבית למשך מספר שנים ומתן הלוואות ארוכות לבנקים בריבית שלילית (לכתבה המלאה).

צפו במסיבת העיתונאים של בנק ישראל

הגדלת תכנית רכישות האג"ח הממשלתי ב-35 מיליארד שקל

בהמשך להחלטת הוועדה המוניטרית מה-23.3.20 להשיק תכנית לרכישת אג"ח ממשלתי בשוק בהיקף של 50 מיליארד שקל, במטרה להקל על תנאי האשראי במשק ולתמוך בפעילות הכלכלית וביציבות הפיננסית, הוועדה המוניטרית החליטה היום להגדיל את תכנית הרכישות ב-35 מיליארד שקל.

ריבית בנק ישראל נמצאת ברמה נמוכה, ומקלה על צרכי המימון של המשק. רכישות האג"ח מאפשרות לבנק ישראל להשפיע על תשואות איגרות החוב בשוק לכל אורך העקום השקלי והצמוד, ובכך להוריד את עלויות האשראי לטווחים הארוכים יותר עבור החברות ומשקי בית, ככלי משלים למדיניות הריבית של הטווח הקצר.

לאור העובדה שהמשבר ממשיך לפקוד את ישראל ואת העולם, הוועדה החליטה להגדיל את תוכנית רכישות האג"ח הממשלתי ב-35 מיליארד שקל ובכך להוסיף לתמוך ביכולות המימון במשק נוכח התגברות משבר הקורונה והשפעותיו הכלכליות.

הוועדה המוניטרית מציינת כי תמשיך להפעיל את הכלים שברשותה ככל שיידרש על מנת ליישם את מידת ההרחבה המוניטרית הנדרשת ולהבטיח את המשך פעילותם התקינה של השווקים הפיננסיים בישראל.   

הבנק מפרסם דיווח חודשי בדבר התכניות שבנק ישראל מפעיל בשווקים הפיננסיים לאור משבר הקורונה. עד לסוף ספטמבר עמדו רכישות אג"ח הממשלה על כ-33.6 מיליארד שקל.​

הקלת תנאי האשראי לעסקים קטנים וזעירים

בנק ישראל ומשרד האוצר נוקטים החל מפרוץ משבר הקורונה במספר צעדים שנועדו להגדיל את היצע האשראי לעסקים קטנים וזעירים, ולהבטיח שהאשראי יינתן להם בתנאי ריבית נוחים על אף הסיכון הגלום במתן אשראי לעסקים אלו בעת הזו.

בנסיבות מיוחדות אלה, על מנת לחזק את התמסורת מהמדיניות המוניטרית אל שוק האשראי ולהביא להפחתה אפקטיבית של הריבית על אשראי לעסקים קטנים וזעירים, ועל מנת למתן את הפגיעה שעסקים אלו ספגו בעקבות משבר הקורונה, החליטה הוועדה המוניטרית להשיק נדבך חדש בתכנית להקלת האשראי לעסקים קטנים וזעירים בהיקף של עד 10 מיליארד ש"ח שיופעל עד סוף חודש יוני 2021. במסגרת התכנית, בנק ישראל יספק למערכת הבנקאית הלוואות לטווח של ארבע שנים בריבית קבועה של מינוס 0.1%, כנגד הלוואות שהבנקים יעניקו לעסקים קטנים וזעירים, ובתנאי שהריבית על ההלוואות לעסקים קטנים וזעירים לא תעלה על פריים +1.3%.

תמצית הודעת בנק ישראל

במהלך חודשי הקיץ – לאחר הסגר הראשון ובטרם הטלת הסגר השני -  רשם המשק הישראלי התאוששות מהירה בפעילות הכלכלית, אולם הטלת הסגר השני בספטמבר, בעקבות הגידול התחלואה, הובילה לירידה חדה בפעילות ובביקושים.

טרם הטלת הסגר השני שיעור האבטלה הרחב התייצב בסביבות 11-12%, אך הוא זינק ל-19% במחצית השנייה של ספטמבר לאחר הטלת הסגר השני. מספר המובטלים במחצית הראשונה של ספטמבר הסתכם בכ-470 אלף, והוא עלה בכ-300 אלף איש בעקבות הטלת הסגר.

תחזית חטיבת המחקר מתארת שני תרחישים אפשריים. בתרחיש שבו קיימת שליטה על המגיפה, התוצר צפוי להתכווץ בשיעור של 5% בשנת 2020 ולצמוח ב-6.5% ב-2021. בתרחיש חמור יותר, צפויה צמיחה שלילית של 6.5% ב-2020 וצמיחה של 1% בלבד ב-2021. יחס החוב לתוצר בשנת 2021 צפוי לעמוד על 76% בתרחיש האופטימי, ועל 83% בתרחיש הפסימי.  

סביבת האינפלציה נותרה נמוכה. האינפלציה בשנים עשר החודשים האחרונים עומדת על 0.7%-. הציפיות לשנה הקרובה מכל המקורות נותרו מתחת לגבול התחתון של היעד; הציפיות פורוורד לטווחים הקצרים והבינוניים ירדו קלות מאז החלטת הריבית הקודמת בעוד שהציפיות לטווחים הארוכים נותרו מעוגנות בתוך היעד.

מאז החלטת הריבית הקודמת, התחזק השקל במונחי השער האפקטיבי בכ-0.4%. במהלך אותה התקופה התחזק השקל מול הדולר והאירו בכ-0.5%. ההתפתחות לאורך התקופה לא הייתה אחידה – בספטמבר השקל נחלש ובאוקטובר שב והתחזק.

בשווקים הפיננסיים נשמרת יציבות יחסית. שוק האשראי ממשיך לתפקד תוך יציבות  בריביות. לאחר עלייה חדה בפרוץ המשבר,  חלה מגמת ירידה בקושי של החברות להשיג מימון, אך שיעור החברות המדווחות על קושי חמור  עדיין גבוה מזה שהיה לפני המשבר, ובספטמבר נרשמה עליה קלה נוספת. בסוף ספטמבר הוארך והורחב פעם נוספת המתווה לדחיית הלוואות בנקאיות וצורפו אליו חברות כרטיסי האשראי.

תגובות לכתבה(10):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 10.
    סוף סוף הנגיד העילג ביותר מקום המדינה התעורר 23/10/2020 05:20
    הגב לתגובה זו
    סוף סוף הנגיד העילג ביותר מקום המדינה התעורר
  • 9.
    נגידים פושעים 22/10/2020 17:56
    הגב לתגובה זו
    ולנפח נכסים ולהרחיב פערים
  • 8.
    רבקה 22/10/2020 17:46
    הגב לתגובה זו
    הוא יוצר 35 מיליארד שקל יש מאין לרכישת אג"ח, אך טוען שאין אינפלציה ולא צפויה אינפלציה במשך זמן ממושך.
  • 7.
    מתי כבר יתפטר הנגיד הגרוע הזה (ל"ת)
    גידי 22/10/2020 16:43
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    הנגיד מוורטון 22/10/2020 16:40
    הגב לתגובה זו
    הורסים פה תעשיות שלמות. דולר 3.8 אירו 4.2 במינימום!
  • 5.
    הורסי הדור 22/10/2020 16:35
    הגב לתגובה זו
    חונקים צעירים בהלוואות
  • 4.
    גם אני רוצה להיות בנק. בנק ישראל מוסד מיותר ומזיק. (ל"ת)
    רבקה 22/10/2020 16:29
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    השקל הופך למחיר טואלט, מוצע בריבית שלילית (ל"ת)
    חח 22/10/2020 16:28
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    חזירות 22/10/2020 16:25
    הגב לתגובה זו
    חקיינים
  • 1.
    איציק 22/10/2020 16:23
    הגב לתגובה זו
    אני ממש מבקש רק תגובות רציניות בבקשה
רשות ניירות ערך. קרדיט: רשתות חברתיותרשות ניירות ערך. קרדיט: רשתות חברתיות

חשד נגד בעלים ומנכ"לים להונאת משקיעים בעשרות מיליוני שקלים

רשות ניירות ערך ורשות המסים מנהלות חקירות גלויות נגד בעלים ומנהלים בחברות פרטיות וציבוריות, בחשד שגייסו כספים ממשקיעים בניגוד לחוק. לפי החשד, ההצעות בוצעו ללא תשקיף, תוך הצגת מצגים מטעים ושימוש בכספי משקיעים למטרות אחרות מהובטח. במקביל נבדקים גם דיווחים של חברות ציבוריות, שלפי החשד כללו פרטים לא מדויקים על עסקות והסכמים

עוזי גרסטמן |

ארבע שנים לאחר שנעצר, ולמעלה משנתיים מאז סיום החקירה, הפרקליטות הגישה לאחרונה כתב אישום נגד מוטי אברג'יל, לשעבר הבעלים והמנכ"ל של קבוצת הנדל"ן יעדים, ונגד חברות הקבוצה, בגין גיוס לא חוקי של כ־75 מיליון שקל ממאות משקיעים - ללא תשקיף ובמרמה. רצף המקרים האלו מטריד. הונאות משקיעים הפכו לרבות ומתוחכמות. יש בעלים ומנהלים רבים שמגייסים שלא על פי הכללים ונפתחות חקירות שמצליחות לתפוס ולאתר חלק מהכספים. שי הונאות לכאורה בחסות החוק שנופלות בגלל רגולציה לא קפדנית - ראו מקרה סלייס. ויש הונאות רשת - התחזויות לאנשי מקצוע, אנשי פיננסית, בתי השקעות, מתחזים גם לביזפורטל כדי לקבל מכם פרטים, להמליץ לכם לקנות ניירות או לקבל את הכסף שלכם - הסוף תמיד הוא דומה: המשקיעים נשארים בלי כלום. 

על פי כתב התביעה נגד מוטי אברג'יל, החברות שבשליטתו משכו-גייסו כספים מ-277 משקיעים, באמצעות הסכמי הלוואה שנשאו ריבית חריגה של 7% ועד 33%. בפרקליטות טוענים כי מדובר בהסכמים שנשאו מאפיינים מובהקים של ניירות ערך - ולכן חלה עליהם חובת פרסום תשקיף, חובה שלא קוימה.

קבוצת יעדים פעלה במקביל בכמה מישורים: מכירת קורסים והכשרות בתחום הנדל"ן, שיווק קרקעות חקלאיות, וגיוס כספים ממשקיעים פרטיים. לפי האישום, אברג'יל פרסם ברשתות החברתיות תוכן שיווקי על רכישת קרקעות ופעילות נדל"נית, אך בפועל פניות שהתעוררו בעקבות הפרסומים שימשו כדי להציע למתעניינים להעמיד הלוואות לקבוצה - ולא להשקיע בעסקות קרקע כפי שהוצג כלפי חוץ.

ברשות ניירות ערך זיהו את הפעילות כבר במהלך התקופה, והתריעו בפני אברג'יל כי מדובר בגיוס המחייב תשקיף וכי עליו לחדול מהפעילות לאלתר. ואולם לפי כתב האישום, הגיוסים נמשכו גם לאחר ההתראות.


כתבה מעניינת: יועץ מס זייף מסמכי מילואים כדי לחמוק מתשלום מס - יצא ל"שרת" בעזה מהבית

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

ווישור נופלת 6.5%, נובה עולה 4%, המדדים עולים עד 0.3%

בי קומיוניקיישנס מזנקת - אמרנו לכם; פלסאנמור מתכוננת להנפקה בוול סטריט ותאחד מניות, אלביט עולה, הבנקים יורדים, מניות הנדל"ן מקבלות המלצה, אפריקה מגורים עולה 3%; על מניות הבנקים, נובה, אלביט, המניות הדואליות ומניות האנרגיה המתחדשת

מערכת ביזפורטל |

ארית נמצאת 12% מתחת למחיר מאז התרגיל - ניסיון ההנפקה של רשף, החברה הבת. אתם יודעים מה אנחנו חושבים על ההנפקה הזו - מה יודע צבי לוי שאנחנו לא? ארית מנצלת אופוריה במניה כדי להנפיק מהציבורהבעיה הגדולה של ארית - חמישה חודשים בלי הזמנה אחת.  ארית נבהלה מהביקורת ונפילת המניה בעקבות הכתבות ולקחה צעד לאחור. כלכליסט שמקורבים לחברה מדווחים כי החברה הולכת להנפקה אצל המוסדיים בשווי של 3.75 מיליארד שקל (הכוונה המקורית היתה לפי 4.3 מיליארד). ראשית, יש כאן בעיה גדולה של דיווחים שלמקורבים, למוסדיים שעוברים ללא שהם מגיעים למשקיע הקטן. אפילו ביום שבו ארית דיווחה על חזרה בה מהנפקה, היא קודם כל הדליפה ורק אחר כך הוציאה הודעה מסודרת. בדרך המקורבים-מוסדיים ועוד יכולים להרוויח הרבה כסף.  

אבל העניין העקרוני הוא שהחברה לא באמת קיפלה את ההנפקה. הרגיעה של המשקיעים היתה טעות גדולה - היא שלחה מסרים דרך יח"צ וכתבות שהיא יורדת מזה, אבל כשקוראים טוב טוב את ההודעה מבינים שהכל פתוח.  אזה היא כעת רוצה הנפיק למוסדיים במחיר נמוך, המניה נופלת - ארית תעשיות -5.27%  


הסיפור של היום יהיה כנראה הבנקים. ביום שישי פרסם הצוות הבין משרדתי שדן במיסוי על הבנקים את ההמלצות שלו. הוא ממליץ על מיסוי יתר בשל רווחי יתר, אך מסביר שמדובר בפעולה שדורשת את הדרג המדיני. הדרך למיסוי יתר היא ארוכה. אבל בהינתן אי הוודאות נראה שהסקור יסבול מתשואת חסר יחסית. 

בינתיים הבנקים, בנק ישראל, משרד התקציבים נגד המהלך. ולכן, לא ברור איך זה ייסגר, אבל זה יכול להעיק את מניות הבנקים בתקופה הקרובה. על פי הצוות, יש הצדקה למס על רווחי היתר. הצוות קובע כי העלייה החדה בריבית בשנים האחרונות הובילה את הבנקים לרווחיות חריגה, בין היתר בשל מאפיינים מבניים של המערכת הבנקאית בישראל: ריכוזיות, תחרות מוגבלת, חסמי כניסה גבוהים, סיכון עסקי נמוך וסביבה רגולטורית תומכת. 

הצוות מדגיש כי ההחלטה בידי הדרג המדיני אם יוחלט, בהתאם להמלצות להעלות את המיסוי, אזי, המודל המועדף הוא מס רווח דיפרנציאלי על רווחים חריגים, כלומר רווחים הגבוהים ביותר מ־50% מהממוצע המתואם של השנים 2018–2022 - תקופה שאופיינה בסביבת ריבית נמוכה. המס, לפי ההצעה, יהיה בהוראת שעה למספר שנים מוגבל. לדברי הצוות, מודל זה מאפשר לאזן בין הרצון למסות רווחי יתר לבין צמצום פגיעה אפשרית בתחרות, ביציבות המערכת ובוודאות העסקית.