שי מרצקי
צילום: יח"צ
ראיון

בונוס ביוגרופ מפתחת תאי עצם לטיפול בקורונה - "הצלחנו להפחית בשיעור של 70% את הבצקת בריאות"

ד"ר שי מרצקי, מנכ"ל החברה, מסביר למה הפיתוח של בונוס נותן מענה שונה מיתר החברות, מעריך שהקורונה תישאר כאן להרבה זמן ושהיא עשויה להשתנות - מה שיכביד על אפקטיביות החיסונים; עוד חברת חלום שאולי תצליח ואולי לא...

אור צרפתי | (21)

חברת בונוס ביוגרופ -5.22% המפתחת טכנולוגיה של הנדסת רקמות לגידול שתל חי של עצם אנושית, נכנסה כמו רבים וטובים גם לתחום פיתוח התרופה לקורונה. החברה החלה לפני מספר חודשים בהסבה של טכנולוגיות בהן היא עושה שימוש לטיפול בחולים בווירוס. בינתיים אין חדשות מרעישות, ובכלל - החברה שמנסה לגדל עצם מחוץ לגוף האדם ולשתול בחזרה, היא חברת חלום שהפיתוח המרכזי שלה רחוק שנים מיישום. הנהלת החברה בראיון לביזפורטל טוענת שהכל מתקדם כרגיל. ד"ר שי מרצקי מנכ״ל בונוס ביוגרופ, וד"ר תומר בורנשטיין מנהל המחקר של החברה, טוענים שהניסויים בתחום הזה פשוט ארוכים. ארוכים וגם יקרים. בונוס ביוגרפ מדווחת על הפסד כולל של כ-22 מיליון שקל בשנה וקצב שריפת המזומנים הוא כ-17 מיליון שקל. את החברה מלווה כבר שנים הערת עסק חי, וגם בדוח האחרון, מצבת המזומנים נמוכה משמעותית אל מול ההתחייבויות השוטפות. עם זאת, אחת לתקופה בזכות שוויה - 350 מיליון שקל החברה מצליחה לגייס כספים שמחזיקים אותה לעוד שנה-שנתיים. 

 

מי זאת בעצם בונוס ביוגרפ? 

״בונוס ביוגרפ היא חברת ביו טכנולוגיה שעיקר עיסוקה הוא הנדסת רקמות. למעשה, הטכנולוגיה הייחודית שפיתחנו מאפשרת לנו לגדל רקמות אנושיות חיות, מחוץ לגוף האדם, ועד לעשות זאת בצורה תלת ממדית״.

 

מה זה אומר? 

״אני אתן לך דוגמא, אינדיקציה ראשונה שאנחנו עובדים עליה היא בניית עצמות. עד היום, אדם שאיבד עצם כתוצאה מסיבה כלשהי, תאונת דרכים למשל או גידול סרטני, היה לו פתרון אחד בלבד שנקרא ״השתלה אוטולוגית״ או השתלה עצמית, העברת עצם ממקום אחד בגוף למקום אחר. מדובר בפרוצדורה קלינית ידועה, הנעשית במיליוני חולים מדי שנה, אך היא קשה מאד ומדובר בשני ניתוחים יקרים מאד אשר דורשים החלמה ארוכה״.

 

״המהפכה שלנו לכל אותם מיליוני מטופלים, היא הפיכת הפרוצדורה לקלה ופשוטה הרבה יותר. כיצד אנחנו עושים זאת? באמצעות התאים שבגוף המטופל נגדל לו עצם חדשה מחוץ לגוף. זה נשמע מדע בדיוני, אבל עד היום טיפלנו בעשרות חולים בשיעורי הצלחה מאד יפים״. 

ד״ר שי מרצקי מנכ״ל בונוס ביוגרופ 

איזה ניסויים אתם מבצעים היום ? 

״יש לנו שני ניסויים קליניים שרצים, הראשון הוא בטיפול של חוסרי עצם בגולגולת, בעיקר בלסת, ואנחנו מדברים על אובדן עצם משמעותי מאד כאשר החוסר עצם הקטן ביותר הוא 15 סנטימטר מעוקב, כמעט חצי לסת. לחולים אלו לא הייתה אלטרנטיבה טיפולית טובה עד היום״.

 

״הניסוי השני הוא טיפול לחסרי עצם בגפיים, וגם בטיפול מסוג זה טיפלנו בהרבה מאד חולים. היופי של תהליך זה, הוא שלא מדובר על מכשור רפואי או על טיפול זמני, אלא מדובר על תהליך שמוביל לריפוי מלא. יש מטופל שלנו שהיה מרותק לכיסא גלגלים וביצע איירון מן שנה לאחר הטיפול״. 

 

״יתרון נוסף, הוא העובדה שאנחנו מגדלים עצם מהתאים של האדם עצמו, ולכן נושא הדחייה, שאותו אנחנו פוגשים רבות בהשתלות שונות, הוא לא רלוונטי, המערכת החיסונית לא מזהה את העצם כאיבר זר, ומכאן ששיעורי ההצלחה הם מאד טובים״ 

קיראו עוד ב"שוק ההון"

 

באיזה שלב הניסויים נמצאים ? מתי אתם צופים קבלת אישור ? 

״שני הניסויים הם בפאזה 1/2, כאשר הפאזה הבאה תהיה גלובלית, ואותה אנחנו מתכוונים להתחיל בשנה הקרובה.  אנחנו מעריכים שתהליך האישור ייקח כשלוש שנים. לצד זה, בנינו את יכולת הייצור לצורך גידול עצמות מחוץ לגוף. יש לנו מתקן ייצור, עם חדרים מאושרים, מחלקה קלינית ואת כל הרגולציה הרלוונטית, כל מה שצריך לשם התחלת ייצור של עצמות בניסויים קליניים״. 

 

איך הסיפור שלכם משתלב עם מגפת הקורונה? 

״החולים שמגיעים למצב קשה, מצוקה נשימתית, כתוצאה מנגיף הקורונה, לא מתים ישירות מהנגיף, אלא כתוצאה מתהליך שנקרא ״סערת ציטוקינים״, תהליך אגרסיבי של מערכת החיסון כנגד הווירוס. אנחנו השתמשנו בממצאים מעבודות קודמות, ומצאנו כי בנוסף לתהליך בניית העצמות, לתאים יש יכולת לווסת את הפעילות של מערכת החיסון. ולכן, התחלנו לפתח את התרופה בשם MesenCure  לטיפול בנגיף הקורונה״.

 

מה התוצאות שלכם עד כה? 

״דבר ראשון, אנחנו רואים שהמדד המיקרוסקופי הכי ברור לדלקת, אשר יוצרת נזק שמהר מאד מתקדם למצוקה נשימתית חריפה, פחות מ-50% מהחולים יוצאים ממצב זה. בנוסף, מעדויות שאנחנו מקבלים בשטח לחולה קל התרופה תקצר את את זמן ההחלמה מכ-15 יום ל-10 יום, אולי זה לא משמעותי מבחינת החולה, אבל זה משמעותי מאד למערכת הבריאות וחברות הביטוח״. 

 

מה הייחודיות של הפיתוח שלכם לתחום הקורונה על פני האחרות? 

״אנחנו נותנים לחולה תא שהוא למעשה מפעל של תרופות. הגדולה של תאים אלו, בניגוד לתרופה, שתא הוא אורגניזם, הוא מרגיש את הסביבה שלו ופועל על פיה. התא לא מייצר מולקולה אחת, אלא הוא מייצר את הכמות הנדרשת לפי הצורך, לפי הדרישה המקומית או מצב הדלקת, מה שגורם לפעילות הרבה יותר טובה בהשוואה לכל תרופה שתיתן בריכוזים שונים.״ 

 

״באמצעות תהליך זה, ספקטרום החולים שבהם אנחנו יכולים לטפל הוא רחב. MesenCure מטפלת גם בחולים קשים בשלב שחייב להוריד את הדלקת, וגם בחולים קלים כדי למנוע את הדלקת. נוסיף לזה את העובדה שהטיפול הוא מאד בטוח, ומבוסס על שנים רבות של בטיחות מתועדת של טיפולים תאיים דומים״. 

 

מה הרלוונטיות של התרופה במידה וימצא חיסון? 

״דבר ראשון, אנחנו מפתחים טיפול כנגד דלקת ריאות קשה, שיכולה להיגרם גם מקוביד 19 או מכל סיבה אחרת. השוק של דלקות ריאות כרוניות הוא שוק גדול מאד של 43 מיליארד דולר בשנה רק למחלות ריאה דלקתיות, תוסיף לזה גם אסטמה ודלקות ריאות מסוגים שונים, וזה בלי שבכלל דיברנו על טיפול ל-״סערת הציטוקינים״ שהיא לא נגרמת רק מדלקת ריאות, ולמעשה מהווה את אחד מגורמי המוות הגדולים בעולם״. 

 

״לגבי החיסון, האנשים שלא מחלימים מהקורונה הם אנשים שסובלים ממערכת חיסון חלשה, והם לא יכולים לקחת חיסונים. למי החיסון כן רלוונטי? לחסינות העדר, וכדי שתושג אותה רמת חסינות עדר יש צורך בלחסן למעלה מ-90% מאוכלוסיית העולם. אפילו אם ייצרו מיליארד מנות חיסון בשנה, עדיין ייקח 5 ועד 7 שנים עד שנקבל את חיסון העדר. בנוסף החיסון של היום מגן על הנגיף של אתמול, הטיפול שלנו הוא גם להיום וגם למחר.

 

״כמובן שאנחנו נשמח שיגיע החיסון המיוחל שיהפוך את החיים של כולנו לנורמליים שוב, אבל יש את הצורך בכמה רמות אבטחה, ולתת טיפול יעיל כנגד אותם חולים שעברו את מסננת החיסון״. 

 

מבחינת זמנים, מתי אתם צופים שהתרופה תאושר לשימוש רחב? 

״יש לנו מוצר שנמצא בשלבי פיתוח מתקדמים מאד, כאשר הכוונה שלנו היא להגיע מהר מאד לניסויים קליניים שמראים את יעילות הטיפול. חשוב להבין שהקורונה לא הולכת לשום מקום, בסוף כ-70% יידבקו מקורונה, והשאלה שנשאלת היא מתי? ומה תהיה ספיקת מערכת הבריאות? לפי הערכות של גדולים ממני, אנחנו עוד שנתיים, שלוש ואפילו ארבע עדיין נדבר על הקורונה״. 

 

בכל זאת, הערת העסק חי מלווה אתכם, אך אתם צופים להתמודד מבחינה תזרימית ?

״הערת עסק החי מלווה אותנו מזה 6 שנים. הערת עסק חי אומרת שלחברה אין מספיק כסף בכדי להגשים את היעדים העסקיים שלה, לא היה לנו לפני 6 שנים וגם אין לנו היום, אבל אנחנו מתקדמים ומגייסים כסף. הגיוס האחרון שלנו היה 16 מיליון דולר בכסף ושווה כסף, לחברה יש מספיק כסף כדי לרוץ קדימה״. 

 

״בנוסף, החברה הודיעה על כוונתה להירשם למסחר בבורסה נוספת, והיום אנחנו שוקדים על רישום של מניות החברה למסחר בנאסד״ק. אני מאמין שמהלך זה יגדיל את החשיפה לגופים נוספים מעבר לשוק הישראלי. החברה נמצאת בתקופת צמיחה מעניינת, ואני חושב שזה שהצלחנו גם בתקופה כזאת קשה להביא פתרון חדשנים לכל אותם מיליוני חולים, זה בהחלט ראוי ויתגמל בסופו של דבר.״

 

מתי החברה צופה להתחיל לייצר הכנסות? 

תגובות לכתבה(21):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 15.
    שפן ניסויים 05/10/2020 08:38
    הגב לתגובה זו
    אני לא יודע מה מצב החברה מבחינה כספית או מה עם המניות שלה. אבל אני כבר מעל שנתיים עם עצם של בונוס שמתפקדת מעולה. הייתי אחד מהנסיינים בשלב 2 של הניסוי ולשמחתי זה עובד. כל השאר לא מעניין.
  • אסי 06/02/2021 13:34
    הגב לתגובה זו
    משקיע שהרוויח הרבה בבונוס
  • אבנר 06/10/2020 01:39
    הגב לתגובה זו
    חניכיים הגורמת לנסיגת העצם? תודה על התשובה
  • 14.
    חנני 05/10/2020 08:37
    הגב לתגובה זו
    רק לרכוב על החלום במינימום כסף ולקוות למזל ממש כמו בקאזינו לא פחות ולא יותר.....
  • 13.
    אנונימי 04/10/2020 19:48
    הגב לתגובה זו
    בחברות חלום שלא מרוויחות, תמיד לבדוק אם יש להם תשקיף מדף, ברגע שלחברה יש תשקיף מדף היא תנסה לגייס כסף בעיתוי הכי טוב מבחינת החברה, כלומר שהמניה גבוהה, ככה החברה תוכל לגייס כמה שיותר, הבעיה שהחברה מנפיקה מניות, היא נותנת אותן בדרך כלל ב20 אחוז הנחה ממחיר המניה ומה שקורה אחרי זה שמי שמושקע מפסיד ביום אחד 20 אחוז בלי יכולת לצאת, בלי שום קשר לבונוס או חברה אחרת, לא להתפתות ולהיות בטוחים שמשקיעים באפל הבאה ולשים סכום קטן.
  • אסי 06/02/2021 13:33
    הגב לתגובה זו
    אז זהו שבונוס תמיד מנפיקה מעל שווי השוק.בפעם האחרונה הנפיקה ב150 אג הרבה מעל שווי המנייה והצליחה. היא הולכת להיות יותר ענקית מ"טבע".
  • 12.
    הדר 04/10/2020 16:26
    הגב לתגובה זו
    עבודה בעיניים כמו רבות מחברות ביומד אחרות
  • 11.
    שמואל 04/10/2020 16:16
    הגב לתגובה זו
    נתן תשובה של הגשש החיוור סוף כסליו תחילת נובמבר. זו תשןבה של מנכ"ל רציני.
  • 10.
    באלאגן 04/10/2020 15:38
    הגב לתגובה זו
    החברה עם מוצר מדהים. פורץ דרך!. הקורונה זה רק בונוס
  • 9.
    שלמה 04/10/2020 15:12
    הגב לתגובה זו
    זה כבר הוכיח את עצמו .אבל לא לכל אחד זה מתאים .לזקנים זה עלול להזיק יותר.
  • 8.
    משקיע 04/10/2020 14:12
    הגב לתגובה זו
    מה הולך שם ולמה זה מתעכב מעבר למצופה!
  • שמואל 04/10/2020 16:17
    הגב לתגובה זו
    אמר אמר ולא אמר כלום
  • הבטחות מופרחות אולי לרגל גיוס כספים נוספת? (ל"ת)
    חיים 04/10/2020 14:36
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    עובד לשעבר בבונוס 04/10/2020 14:11
    הגב לתגובה זו
    עבדתי שם מספר שנים לא משנה איפה ואיזה מחלקה יש שם שקיפות אבל ואולי בגלל זה הכול מוסתר שי מרצקי הזה מי שמאמין למילה שלו פראייר אמיתי הבן אדם שקרן מלידה אין לו מושג בהרבה שיטות עבודה בונוס החברה שעבדתי שם נלחמת בשיניים לחסוך כסף ושוברת את העובדים שנמצאים בעבודה כמו עבדים!!! החברה היא כלי משחק אצל שי ביד והוא עושה בה מה שהוא רוצה הבן אדם לא מקצועי הרבה פלוורה ומי שמשקיע שם את כספו במניה על קרן הצבי לא תראו חיר שם תאמינו לי
  • 6.
    מנחם 04/10/2020 14:04
    הגב לתגובה זו
    מנית השנההה פריצה
  • 5.
    משה 04/10/2020 13:56
    הגב לתגובה זו
    לפי מה שהבנתי זאת פריצת דרך המניה בקרוב מאד הולכת לטוסס
  • 4.
    מייקל 04/10/2020 13:38
    הגב לתגובה זו
    ללא ספק חברה פורצת דרך
  • 3.
    גיל1 04/10/2020 13:38
    הגב לתגובה זו
    תקראו תקנון החברה
  • השקעתי והרווחתי בענק 06/02/2021 13:26
    הגב לתגובה זו
    השקעתי והרווחתי בענק !!!!
  • 2.
    COVID 04/10/2020 13:29
    הגב לתגובה זו
    מעניין מאוד!!
  • 1.
    למה תמיד 90 איוזים מהוכלוסיה משתייכים ל30 אחוזים שלא מו (ל"ת)
    מייק 04/10/2020 12:53
    הגב לתגובה זו
צחי חג'ג', יו"ר חג'ג' אירופה, צילום: שי תמירצחי חג'ג', יו"ר חג'ג' אירופה, צילום: שי תמיר

צחי חג'ג' בחר לפגוע במשקיעים הפרטיים וחג'ג' אירופה נופלת 11%

הנפקה מעין פרטית למקורבים בדיסקאונט מפילה את המניה; החברה גייסה כ-50 מיליון שקל נמוך ממחיר הסגירה של אתמול בכ-10%

צלי אהרון |

חברת חג'ג' אירופה חג'ג' אירופה -11.42%  , העוסקת בנדל"ן יזמי ונדל"ן להשקעה ברומניה, קיימה והשלימה אמש גיוס של כ-50 מיליון שקל ממשקיעים מסווגים, במסגרת מכרז מוקדם שנערך לקראת אפשרות של הנפקה לציבור. במסגרת ההנפקה הוצעו יחידות הכוללות מניות רגילות וכתבי אופציה במחיר של 925 אג' ליחידה - מחיר הנמוך בכ-10% ממחיר הסגירה של המניה אתמול בבורסה. בפועל ההנחה הא גדולה מ-10% כשמתחשבים בשווי האמיתי של האופציות.  

מצב כזה פוגע כמובן במשקיעים הפרטיים. הם מדוללים במחיר נמוך, והמניה נופלת כעת ב-11%. צחי חג'ג' יכול היה לגייס במסגרת הנפקת זכויות א6ו באפשרויות אחרות ואז המשקיעים הפרטיים היו יכולים להשתתף בהנפקה. עם זאת, חשוב להדגיש כי גם הנפקת זכויות גורמת במקרים רבים לירידה במניה, אך היא מספקת שוויון אמיתי בין בעלי המניות.  

החברה ציינה כי התקבלו התחייבויות מוקדמות לרכישת 54,059 יחידות, מתוכן בחרה להקצות 50,004 יחידות, בהיקף כספי כולל של כאמור כ-50 מיליון שקל. בין המשתתפים בהנפקה נכללו גם בעלי עניין בחברה, ובראשם נפתלי שמשון (נ.ש אחזקות), שהתחייב לרכוש כ-5,377 יחידות. עם פרסום ההודעה נרשמה תגובה חריפה מצד השוק: מניית חג'ג' אירופה צונחת כעת בכ-10% במחזור גבוה של כ-1.68 מיליון שקל. הירידה החדה משקפת את חוסר שביעות הרצון של המשקיעים מהדיסקאונט שניתן בהנפקה.

סימני שאלה. מדוע דווקא עכשיו?

הנפקה בדיסקאונט נתפסת לרוב בשוק ההון כמהלך של חולשה, כאילו החברה נאלצת "למשוך" כסף במחיר נמוך מהשוק כדי להבטיח ביקושים. מנגד, העובדה שהחברה בחרה לגייס דווקא אחרי תקופה של עליות במניה - 50% מתחילת השנה, מלמדת על רצון בעצם לדלל את החזקות בעל השליטה אחרי העלייה.   

התגובה השלילית כעת עשויה גם לשקף חשש משבירת המומנטום החיובי שראינו בתקופה האחרונה. השאלה המרכזית היא מדוע לגייס דווקא עכשיו. ייתכן שמדובר בצורך לממן פרויקטים יזמיים חדשים ברומניה, או ברצון לנצל חלון שבו המשקיעים מוכנים להזרים הון בתנאים יחסית נוחים לחברה. לחלופין, מדובר בצעד לחיזוק הנזילות והחוסן הפיננסי של החברה, שיאפשר לה גמישות רבה יותר בשוק תנודתי. במידה וההון יופנה לפרויקטים קיימים או להשבחת נכסים, הדבר עשוי להוות בשורה למשקיעים, שכן הוא עשוי לתרום לגידול עתידי בהכנסות וברווחיות. 

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

הבורסה בת"א סגרה על האפס; ניו מד עלתה 2.9%

טבע ירדה 3.6%, הביטוח עלה 0.85%, הבנקים ירדו 0.4%

מערכת ביזפורטל |

השוק תיקן את הירידות. אולי זה בגלל שנתניהו קצת חזר בו מהאמירה הקשה של אתמול, כשבמקביל יש חדשות משרדי ממשלה מקבילים על שת"פ עם העולם. בולט במיוחד משרד האנרגיה - היו דווח על העמקת שיתוף הפעולה עם קפריסין לשם העברת גז לאירופה. מעבר לכך, נתניהו מתכנן מסיבת עיתונאים הערב בנושאים כלכליים. השוק מעריך שתהיה הרגעה מסוימת. 


ידיעה נוספת בתחום האנרגיה היתה על הרחבת התשתיות לצנרת שתוביל גז מישראל למצרים - שברון נערכת להגדלת ייצוא הגז מישראל למצרים. מדובר על פרויקט לוויתן כמובן וזה השפיע על מניות לוויתן בעיקר ניו מד שזכתה כבר מהבור לתשואה עודפת על השוק בזכות הראיון בביזפורטל - יוסי אבו: "השוק מפספס את ניו מד" - מאיפה יגיע האפסייד בהמשך?


הנפקות פרטיות פוגעות במשקיעים מקרב הציבור. הנה הדוגמה האחרונה - חברת חג'ג' אירופה חג'ג' אירופה -11.42%  , שקיימה אמש מכרז למשקיעים מסווגים והנפיקה עבורם מניות שדה פקטו דיללו את המשקיעים הפרטיים. להרחבה בנושא ראו כאן - צחי חג'ג' בחר לפגוע במשקיעים הפרטיים וחג'ג' אירופה נופלת 11%.

הבנקים חזקים - הציבור חלש. אין מספיק תחרות, והבנקים מצפצפים עלינו - אפס על ריבית עו"ש ביתרת זכות, 12.2% על ריבית עו"ש ביתרת חובה. הנגיד ובנק ישראל מסבירים לנו שהם עושים הכל כדי לשנות את זה - הם מסבירים את זה כבר שנים, אבל שום דבר לא השתנה למעט דבר אחד - הרווחים של הבנקים. הם שוברים מדי שנה שיאים. על חשבוננו. פרופ' אמיר ירון מתעתע בציבור - מדבר על החלשת הבנקים, בפועל הוא רק חיזק אותם ופגע בציבור; האם 10 מיליונים איש אנונימיים פחות חשובים מעשרות החברים והמכרים של הנגיד במערכת הבנקאית? בסוף הכל אישי - הנגיד: "פועל להעביר את הכוח מהבנקים לציבור" - האומנם?

מנכ״ל משרד התחבורה: "צריך להיות ערס כדי לשחרר תקציבים" - משה בן זקן מדבר על השיח מול האוצר, על התחב״צ, על רכבת מהירה לחיפה ועל זה שחייבים להשקיע בתשתיות אפילו אם הרובוטקסי בדרך לפה כי ״גם טסלות יכולות להיתקע בפקקים״; הוא משוכנע שישראל בדרך למהפכה תחבורתית אבל מזהיר שלא יקרה כלום בלי תקציבים, ביצוע והרבה מרפקים. משרד התחבורה טוען שהוא סוף סוף "שם גז". בועידת התשתיות של ביזפורטל, מנכ"ל המשרד משה בן זקן נשמע אופטימי, אבל לא מתכחש למציאות הקשה שפוגשת את כולנו כל בוקר על הכביש. לדבריו, תקציבי עתק כבר ממומשים בשטח, פרויקטים של רכבות מהירות מתקדמים, וגם על מהפכת התחבורה האוטונומית הוא אומר "אנחנו שם".