חברת בונוס ביוגרופ 0% המפתחת טכנולוגיה של הנדסת רקמות לגידול שתל חי של עצם אנושית, נכנסה כמו רבים וטובים גם לתחום פיתוח התרופה לקורונה. החברה החלה לפני מספר חודשים בהסבה של טכנולוגיות בהן היא עושה שימוש לטיפול בחולים בווירוס. בינתיים אין חדשות מרעישות, ובכלל - החברה שמנסה לגדל עצם מחוץ לגוף האדם ולשתול בחזרה, היא חברת חלום שהפיתוח המרכזי שלה רחוק שנים מיישום. הנהלת החברה בראיון לביזפורטל טוענת שהכל מתקדם כרגיל. ד"ר שי מרצקי מנכ״ל בונוס ביוגרופ, וד"ר תומר בורנשטיין מנהל המחקר של החברה, טוענים שהניסויים בתחום הזה פשוט ארוכים. ארוכים וגם יקרים. בונוס ביוגרפ מדווחת על הפסד כולל של כ-22 מיליון שקל בשנה וקצב שריפת המזומנים הוא כ-17 מיליון שקל. את החברה מלווה כבר שנים הערת עסק חי, וגם בדוח האחרון, מצבת המזומנים נמוכה משמעותית אל מול ההתחייבויות השוטפות. עם זאת, אחת לתקופה בזכות שוויה - 350 מיליון שקל החברה מצליחה לגייס כספים שמחזיקים אותה לעוד שנה-שנתיים. 

מי זאת בעצם בונוס ביוגרפ? 

״בונוס ביוגרפ היא חברת ביו טכנולוגיה שעיקר עיסוקה הוא הנדסת רקמות. למעשה, הטכנולוגיה הייחודית שפיתחנו מאפשרת לנו לגדל רקמות אנושיות חיות, מחוץ לגוף האדם, ועד לעשות זאת בצורה תלת ממדית״.

מה זה אומר? 

״אני אתן לך דוגמא, אינדיקציה ראשונה שאנחנו עובדים עליה היא בניית עצמות. עד היום, אדם שאיבד עצם כתוצאה מסיבה כלשהי, תאונת דרכים למשל או גידול סרטני, היה לו פתרון אחד בלבד שנקרא ״השתלה אוטולוגית״ או השתלה עצמית, העברת עצם ממקום אחד בגוף למקום אחר. מדובר בפרוצדורה קלינית ידועה, הנעשית במיליוני חולים מדי שנה, אך היא קשה מאד ומדובר בשני ניתוחים יקרים מאד אשר דורשים החלמה ארוכה״.

״המהפכה שלנו לכל אותם מיליוני מטופלים, היא הפיכת הפרוצדורה לקלה ופשוטה הרבה יותר. כיצד אנחנו עושים זאת? באמצעות התאים שבגוף המטופל נגדל לו עצם חדשה מחוץ לגוף. זה נשמע מדע בדיוני, אבל עד היום טיפלנו בעשרות חולים בשיעורי הצלחה מאד יפים״. 

• המניפולציות שמאחורי המדדים: הרשות סיימה את החקירה נגד בונוס ביוגרופ
• בונוס ביוגרופ גייסה 2.35 מיליון שקל בפרמיה של 40% - מה המשמעות?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

ד״ר שי מרצקי מנכ״ל בונוס ביוגרופ 

איזה ניסויים אתם מבצעים היום ? 

״יש לנו שני ניסויים קליניים שרצים, הראשון הוא בטיפול של חוסרי עצם בגולגולת, בעיקר בלסת, ואנחנו מדברים על אובדן עצם משמעותי מאד כאשר החוסר עצם הקטן ביותר הוא 15 סנטימטר מעוקב, כמעט חצי לסת. לחולים אלו לא הייתה אלטרנטיבה טיפולית טובה עד היום״.

״הניסוי השני הוא טיפול לחסרי עצם בגפיים, וגם בטיפול מסוג זה טיפלנו בהרבה מאד חולים. היופי של תהליך זה, הוא שלא מדובר על מכשור רפואי או על טיפול זמני, אלא מדובר על תהליך שמוביל לריפוי מלא. יש מטופל שלנו שהיה מרותק לכיסא גלגלים וביצע איירון מן שנה לאחר הטיפול״. 

״יתרון נוסף, הוא העובדה שאנחנו מגדלים עצם מהתאים של האדם עצמו, ולכן נושא הדחייה, שאותו אנחנו פוגשים רבות בהשתלות שונות, הוא לא רלוונטי, המערכת החיסונית לא מזהה את העצם כאיבר זר, ומכאן ששיעורי ההצלחה הם מאד טובים״ 

• קמהדע מאריכה מכרז אספקה בקנדה עד 14 מיליון דולר
• תשובה: "הכלכלה היא המפתח ליציבות אזורית"
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• מיליארד שקל בייבי - עמירם לוין בתשואה חלומית

באיזה שלב הניסויים נמצאים ? מתי אתם צופים קבלת אישור ? 

״שני הניסויים הם בפאזה 1/2, כאשר הפאזה הבאה תהיה גלובלית, ואותה אנחנו מתכוונים להתחיל בשנה הקרובה.  אנחנו מעריכים שתהליך האישור ייקח כשלוש שנים. לצד זה, בנינו את יכולת הייצור לצורך גידול עצמות מחוץ לגוף. יש לנו מתקן ייצור, עם חדרים מאושרים, מחלקה קלינית ואת כל הרגולציה הרלוונטית, כל מה שצריך לשם התחלת ייצור של עצמות בניסויים קליניים״. 

איך הסיפור שלכם משתלב עם מגפת הקורונה? 

״החולים שמגיעים למצב קשה, מצוקה נשימתית, כתוצאה מנגיף הקורונה, לא מתים ישירות מהנגיף, אלא כתוצאה מתהליך שנקרא ״סערת ציטוקינים״, תהליך אגרסיבי של מערכת החיסון כנגד הווירוס. אנחנו השתמשנו בממצאים מעבודות קודמות, ומצאנו כי בנוסף לתהליך בניית העצמות, לתאים יש יכולת לווסת את הפעילות של מערכת החיסון. ולכן, התחלנו לפתח את התרופה בשם MesenCure  לטיפול בנגיף הקורונה״.

מה התוצאות שלכם עד כה? 

״דבר ראשון, אנחנו רואים שהמדד המיקרוסקופי הכי ברור לדלקת, אשר יוצרת נזק שמהר מאד מתקדם למצוקה נשימתית חריפה, פחות מ-50% מהחולים יוצאים ממצב זה. בנוסף, מעדויות שאנחנו מקבלים בשטח לחולה קל התרופה תקצר את את זמן ההחלמה מכ-15 יום ל-10 יום, אולי זה לא משמעותי מבחינת החולה, אבל זה משמעותי מאד למערכת הבריאות וחברות הביטוח״. 

מה הייחודיות של הפיתוח שלכם לתחום הקורונה על פני האחרות? 

״אנחנו נותנים לחולה תא שהוא למעשה מפעל של תרופות. הגדולה של תאים אלו, בניגוד לתרופה, שתא הוא אורגניזם, הוא מרגיש את הסביבה שלו ופועל על פיה. התא לא מייצר מולקולה אחת, אלא הוא מייצר את הכמות הנדרשת לפי הצורך, לפי הדרישה המקומית או מצב הדלקת, מה שגורם לפעילות הרבה יותר טובה בהשוואה לכל תרופה שתיתן בריכוזים שונים.״ 

״באמצעות תהליך זה, ספקטרום החולים שבהם אנחנו יכולים לטפל הוא רחב. MesenCure מטפלת גם בחולים קשים בשלב שחייב להוריד את הדלקת, וגם בחולים קלים כדי למנוע את הדלקת. נוסיף לזה את העובדה שהטיפול הוא מאד בטוח, ומבוסס על שנים רבות של בטיחות מתועדת של טיפולים תאיים דומים״. 

מה הרלוונטיות של התרופה במידה וימצא חיסון? 

״דבר ראשון, אנחנו מפתחים טיפול כנגד דלקת ריאות קשה, שיכולה להיגרם גם מקוביד 19 או מכל סיבה אחרת. השוק של דלקות ריאות כרוניות הוא שוק גדול מאד של 43 מיליארד דולר בשנה רק למחלות ריאה דלקתיות, תוסיף לזה גם אסטמה ודלקות ריאות מסוגים שונים, וזה בלי שבכלל דיברנו על טיפול ל-״סערת הציטוקינים״ שהיא לא נגרמת רק מדלקת ריאות, ולמעשה מהווה את אחד מגורמי המוות הגדולים בעולם״. 

״לגבי החיסון, האנשים שלא מחלימים מהקורונה הם אנשים שסובלים ממערכת חיסון חלשה, והם לא יכולים לקחת חיסונים. למי החיסון כן רלוונטי? לחסינות העדר, וכדי שתושג אותה רמת חסינות עדר יש צורך בלחסן למעלה מ-90% מאוכלוסיית העולם. אפילו אם ייצרו מיליארד מנות חיסון בשנה, עדיין ייקח 5 ועד 7 שנים עד שנקבל את חיסון העדר. בנוסף החיסון של היום מגן על הנגיף של אתמול, הטיפול שלנו הוא גם להיום וגם למחר.

״כמובן שאנחנו נשמח שיגיע החיסון המיוחל שיהפוך את החיים של כולנו לנורמליים שוב, אבל יש את הצורך בכמה רמות אבטחה, ולתת טיפול יעיל כנגד אותם חולים שעברו את מסננת החיסון״. 

מבחינת זמנים, מתי אתם צופים שהתרופה תאושר לשימוש רחב? 

״יש לנו מוצר שנמצא בשלבי פיתוח מתקדמים מאד, כאשר הכוונה שלנו היא להגיע מהר מאד לניסויים קליניים שמראים את יעילות הטיפול. חשוב להבין שהקורונה לא הולכת לשום מקום, בסוף כ-70% יידבקו מקורונה, והשאלה שנשאלת היא מתי? ומה תהיה ספיקת מערכת הבריאות? לפי הערכות של גדולים ממני, אנחנו עוד שנתיים, שלוש ואפילו ארבע עדיין נדבר על הקורונה״. 

בכל זאת, הערת העסק חי מלווה אתכם, אך אתם צופים להתמודד מבחינה תזרימית ?

״הערת עסק החי מלווה אותנו מזה 6 שנים. הערת עסק חי אומרת שלחברה אין מספיק כסף בכדי להגשים את היעדים העסקיים שלה, לא היה לנו לפני 6 שנים וגם אין לנו היום, אבל אנחנו מתקדמים ומגייסים כסף. הגיוס האחרון שלנו היה 16 מיליון דולר בכסף ושווה כסף, לחברה יש מספיק כסף כדי לרוץ קדימה״. 

״בנוסף, החברה הודיעה על כוונתה להירשם למסחר בבורסה נוספת, והיום אנחנו שוקדים על רישום של מניות החברה למסחר בנאסד״ק. אני מאמין שמהלך זה יגדיל את החשיפה לגופים נוספים מעבר לשוק הישראלי. החברה נמצאת בתקופת צמיחה מעניינת, ואני חושב שזה שהצלחנו גם בתקופה כזאת קשה להביא פתרון חדשנים לכל אותם מיליוני חולים, זה בהחלט ראוי ויתגמל בסופו של דבר.״

מתי החברה צופה להתחיל לייצר הכנסות?