שי מרצקי
צילום: יח"צ
ראיון

בונוס ביוגרופ מפתחת תאי עצם לטיפול בקורונה - "הצלחנו להפחית בשיעור של 70% את הבצקת בריאות"

ד"ר שי מרצקי, מנכ"ל החברה, מסביר למה הפיתוח של בונוס נותן מענה שונה מיתר החברות, מעריך שהקורונה תישאר כאן להרבה זמן ושהיא עשויה להשתנות - מה שיכביד על אפקטיביות החיסונים; עוד חברת חלום שאולי תצליח ואולי לא...

אור צרפתי | (21)

חברת בונוס ביוגרופ 0.47% המפתחת טכנולוגיה של הנדסת רקמות לגידול שתל חי של עצם אנושית, נכנסה כמו רבים וטובים גם לתחום פיתוח התרופה לקורונה. החברה החלה לפני מספר חודשים בהסבה של טכנולוגיות בהן היא עושה שימוש לטיפול בחולים בווירוס. בינתיים אין חדשות מרעישות, ובכלל - החברה שמנסה לגדל עצם מחוץ לגוף האדם ולשתול בחזרה, היא חברת חלום שהפיתוח המרכזי שלה רחוק שנים מיישום. הנהלת החברה בראיון לביזפורטל טוענת שהכל מתקדם כרגיל. ד"ר שי מרצקי מנכ״ל בונוס ביוגרופ, וד"ר תומר בורנשטיין מנהל המחקר של החברה, טוענים שהניסויים בתחום הזה פשוט ארוכים. ארוכים וגם יקרים. בונוס ביוגרפ מדווחת על הפסד כולל של כ-22 מיליון שקל בשנה וקצב שריפת המזומנים הוא כ-17 מיליון שקל. את החברה מלווה כבר שנים הערת עסק חי, וגם בדוח האחרון, מצבת המזומנים נמוכה משמעותית אל מול ההתחייבויות השוטפות. עם זאת, אחת לתקופה בזכות שוויה - 350 מיליון שקל החברה מצליחה לגייס כספים שמחזיקים אותה לעוד שנה-שנתיים. 

 

מי זאת בעצם בונוס ביוגרפ? 

״בונוס ביוגרפ היא חברת ביו טכנולוגיה שעיקר עיסוקה הוא הנדסת רקמות. למעשה, הטכנולוגיה הייחודית שפיתחנו מאפשרת לנו לגדל רקמות אנושיות חיות, מחוץ לגוף האדם, ועד לעשות זאת בצורה תלת ממדית״.

 

מה זה אומר? 

״אני אתן לך דוגמא, אינדיקציה ראשונה שאנחנו עובדים עליה היא בניית עצמות. עד היום, אדם שאיבד עצם כתוצאה מסיבה כלשהי, תאונת דרכים למשל או גידול סרטני, היה לו פתרון אחד בלבד שנקרא ״השתלה אוטולוגית״ או השתלה עצמית, העברת עצם ממקום אחד בגוף למקום אחר. מדובר בפרוצדורה קלינית ידועה, הנעשית במיליוני חולים מדי שנה, אך היא קשה מאד ומדובר בשני ניתוחים יקרים מאד אשר דורשים החלמה ארוכה״.

 

״המהפכה שלנו לכל אותם מיליוני מטופלים, היא הפיכת הפרוצדורה לקלה ופשוטה הרבה יותר. כיצד אנחנו עושים זאת? באמצעות התאים שבגוף המטופל נגדל לו עצם חדשה מחוץ לגוף. זה נשמע מדע בדיוני, אבל עד היום טיפלנו בעשרות חולים בשיעורי הצלחה מאד יפים״. 

ד״ר שי מרצקי מנכ״ל בונוס ביוגרופ 

איזה ניסויים אתם מבצעים היום ? 

״יש לנו שני ניסויים קליניים שרצים, הראשון הוא בטיפול של חוסרי עצם בגולגולת, בעיקר בלסת, ואנחנו מדברים על אובדן עצם משמעותי מאד כאשר החוסר עצם הקטן ביותר הוא 15 סנטימטר מעוקב, כמעט חצי לסת. לחולים אלו לא הייתה אלטרנטיבה טיפולית טובה עד היום״.

 

״הניסוי השני הוא טיפול לחסרי עצם בגפיים, וגם בטיפול מסוג זה טיפלנו בהרבה מאד חולים. היופי של תהליך זה, הוא שלא מדובר על מכשור רפואי או על טיפול זמני, אלא מדובר על תהליך שמוביל לריפוי מלא. יש מטופל שלנו שהיה מרותק לכיסא גלגלים וביצע איירון מן שנה לאחר הטיפול״. 

 

״יתרון נוסף, הוא העובדה שאנחנו מגדלים עצם מהתאים של האדם עצמו, ולכן נושא הדחייה, שאותו אנחנו פוגשים רבות בהשתלות שונות, הוא לא רלוונטי, המערכת החיסונית לא מזהה את העצם כאיבר זר, ומכאן ששיעורי ההצלחה הם מאד טובים״ 

קיראו עוד ב"שוק ההון"

 

באיזה שלב הניסויים נמצאים ? מתי אתם צופים קבלת אישור ? 

״שני הניסויים הם בפאזה 1/2, כאשר הפאזה הבאה תהיה גלובלית, ואותה אנחנו מתכוונים להתחיל בשנה הקרובה.  אנחנו מעריכים שתהליך האישור ייקח כשלוש שנים. לצד זה, בנינו את יכולת הייצור לצורך גידול עצמות מחוץ לגוף. יש לנו מתקן ייצור, עם חדרים מאושרים, מחלקה קלינית ואת כל הרגולציה הרלוונטית, כל מה שצריך לשם התחלת ייצור של עצמות בניסויים קליניים״. 

 

איך הסיפור שלכם משתלב עם מגפת הקורונה? 

״החולים שמגיעים למצב קשה, מצוקה נשימתית, כתוצאה מנגיף הקורונה, לא מתים ישירות מהנגיף, אלא כתוצאה מתהליך שנקרא ״סערת ציטוקינים״, תהליך אגרסיבי של מערכת החיסון כנגד הווירוס. אנחנו השתמשנו בממצאים מעבודות קודמות, ומצאנו כי בנוסף לתהליך בניית העצמות, לתאים יש יכולת לווסת את הפעילות של מערכת החיסון. ולכן, התחלנו לפתח את התרופה בשם MesenCure  לטיפול בנגיף הקורונה״.

 

מה התוצאות שלכם עד כה? 

״דבר ראשון, אנחנו רואים שהמדד המיקרוסקופי הכי ברור לדלקת, אשר יוצרת נזק שמהר מאד מתקדם למצוקה נשימתית חריפה, פחות מ-50% מהחולים יוצאים ממצב זה. בנוסף, מעדויות שאנחנו מקבלים בשטח לחולה קל התרופה תקצר את את זמן ההחלמה מכ-15 יום ל-10 יום, אולי זה לא משמעותי מבחינת החולה, אבל זה משמעותי מאד למערכת הבריאות וחברות הביטוח״. 

 

מה הייחודיות של הפיתוח שלכם לתחום הקורונה על פני האחרות? 

״אנחנו נותנים לחולה תא שהוא למעשה מפעל של תרופות. הגדולה של תאים אלו, בניגוד לתרופה, שתא הוא אורגניזם, הוא מרגיש את הסביבה שלו ופועל על פיה. התא לא מייצר מולקולה אחת, אלא הוא מייצר את הכמות הנדרשת לפי הצורך, לפי הדרישה המקומית או מצב הדלקת, מה שגורם לפעילות הרבה יותר טובה בהשוואה לכל תרופה שתיתן בריכוזים שונים.״ 

 

״באמצעות תהליך זה, ספקטרום החולים שבהם אנחנו יכולים לטפל הוא רחב. MesenCure מטפלת גם בחולים קשים בשלב שחייב להוריד את הדלקת, וגם בחולים קלים כדי למנוע את הדלקת. נוסיף לזה את העובדה שהטיפול הוא מאד בטוח, ומבוסס על שנים רבות של בטיחות מתועדת של טיפולים תאיים דומים״. 

 

מה הרלוונטיות של התרופה במידה וימצא חיסון? 

״דבר ראשון, אנחנו מפתחים טיפול כנגד דלקת ריאות קשה, שיכולה להיגרם גם מקוביד 19 או מכל סיבה אחרת. השוק של דלקות ריאות כרוניות הוא שוק גדול מאד של 43 מיליארד דולר בשנה רק למחלות ריאה דלקתיות, תוסיף לזה גם אסטמה ודלקות ריאות מסוגים שונים, וזה בלי שבכלל דיברנו על טיפול ל-״סערת הציטוקינים״ שהיא לא נגרמת רק מדלקת ריאות, ולמעשה מהווה את אחד מגורמי המוות הגדולים בעולם״. 

 

״לגבי החיסון, האנשים שלא מחלימים מהקורונה הם אנשים שסובלים ממערכת חיסון חלשה, והם לא יכולים לקחת חיסונים. למי החיסון כן רלוונטי? לחסינות העדר, וכדי שתושג אותה רמת חסינות עדר יש צורך בלחסן למעלה מ-90% מאוכלוסיית העולם. אפילו אם ייצרו מיליארד מנות חיסון בשנה, עדיין ייקח 5 ועד 7 שנים עד שנקבל את חיסון העדר. בנוסף החיסון של היום מגן על הנגיף של אתמול, הטיפול שלנו הוא גם להיום וגם למחר.

 

״כמובן שאנחנו נשמח שיגיע החיסון המיוחל שיהפוך את החיים של כולנו לנורמליים שוב, אבל יש את הצורך בכמה רמות אבטחה, ולתת טיפול יעיל כנגד אותם חולים שעברו את מסננת החיסון״. 

 

מבחינת זמנים, מתי אתם צופים שהתרופה תאושר לשימוש רחב? 

״יש לנו מוצר שנמצא בשלבי פיתוח מתקדמים מאד, כאשר הכוונה שלנו היא להגיע מהר מאד לניסויים קליניים שמראים את יעילות הטיפול. חשוב להבין שהקורונה לא הולכת לשום מקום, בסוף כ-70% יידבקו מקורונה, והשאלה שנשאלת היא מתי? ומה תהיה ספיקת מערכת הבריאות? לפי הערכות של גדולים ממני, אנחנו עוד שנתיים, שלוש ואפילו ארבע עדיין נדבר על הקורונה״. 

 

בכל זאת, הערת העסק חי מלווה אתכם, אך אתם צופים להתמודד מבחינה תזרימית ?

״הערת עסק החי מלווה אותנו מזה 6 שנים. הערת עסק חי אומרת שלחברה אין מספיק כסף בכדי להגשים את היעדים העסקיים שלה, לא היה לנו לפני 6 שנים וגם אין לנו היום, אבל אנחנו מתקדמים ומגייסים כסף. הגיוס האחרון שלנו היה 16 מיליון דולר בכסף ושווה כסף, לחברה יש מספיק כסף כדי לרוץ קדימה״. 

 

״בנוסף, החברה הודיעה על כוונתה להירשם למסחר בבורסה נוספת, והיום אנחנו שוקדים על רישום של מניות החברה למסחר בנאסד״ק. אני מאמין שמהלך זה יגדיל את החשיפה לגופים נוספים מעבר לשוק הישראלי. החברה נמצאת בתקופת צמיחה מעניינת, ואני חושב שזה שהצלחנו גם בתקופה כזאת קשה להביא פתרון חדשנים לכל אותם מיליוני חולים, זה בהחלט ראוי ויתגמל בסופו של דבר.״

 

מתי החברה צופה להתחיל לייצר הכנסות? 

תגובות לכתבה(21):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 15.
    שפן ניסויים 05/10/2020 08:38
    הגב לתגובה זו
    אני לא יודע מה מצב החברה מבחינה כספית או מה עם המניות שלה. אבל אני כבר מעל שנתיים עם עצם של בונוס שמתפקדת מעולה. הייתי אחד מהנסיינים בשלב 2 של הניסוי ולשמחתי זה עובד. כל השאר לא מעניין.
  • אסי 06/02/2021 13:34
    הגב לתגובה זו
    משקיע שהרוויח הרבה בבונוס
  • אבנר 06/10/2020 01:39
    הגב לתגובה זו
    חניכיים הגורמת לנסיגת העצם? תודה על התשובה
  • 14.
    חנני 05/10/2020 08:37
    הגב לתגובה זו
    רק לרכוב על החלום במינימום כסף ולקוות למזל ממש כמו בקאזינו לא פחות ולא יותר.....
  • 13.
    אנונימי 04/10/2020 19:48
    הגב לתגובה זו
    בחברות חלום שלא מרוויחות, תמיד לבדוק אם יש להם תשקיף מדף, ברגע שלחברה יש תשקיף מדף היא תנסה לגייס כסף בעיתוי הכי טוב מבחינת החברה, כלומר שהמניה גבוהה, ככה החברה תוכל לגייס כמה שיותר, הבעיה שהחברה מנפיקה מניות, היא נותנת אותן בדרך כלל ב20 אחוז הנחה ממחיר המניה ומה שקורה אחרי זה שמי שמושקע מפסיד ביום אחד 20 אחוז בלי יכולת לצאת, בלי שום קשר לבונוס או חברה אחרת, לא להתפתות ולהיות בטוחים שמשקיעים באפל הבאה ולשים סכום קטן.
  • אסי 06/02/2021 13:33
    הגב לתגובה זו
    אז זהו שבונוס תמיד מנפיקה מעל שווי השוק.בפעם האחרונה הנפיקה ב150 אג הרבה מעל שווי המנייה והצליחה. היא הולכת להיות יותר ענקית מ"טבע".
  • 12.
    הדר 04/10/2020 16:26
    הגב לתגובה זו
    עבודה בעיניים כמו רבות מחברות ביומד אחרות
  • 11.
    שמואל 04/10/2020 16:16
    הגב לתגובה זו
    נתן תשובה של הגשש החיוור סוף כסליו תחילת נובמבר. זו תשןבה של מנכ"ל רציני.
  • 10.
    באלאגן 04/10/2020 15:38
    הגב לתגובה זו
    החברה עם מוצר מדהים. פורץ דרך!. הקורונה זה רק בונוס
  • 9.
    שלמה 04/10/2020 15:12
    הגב לתגובה זו
    זה כבר הוכיח את עצמו .אבל לא לכל אחד זה מתאים .לזקנים זה עלול להזיק יותר.
  • 8.
    משקיע 04/10/2020 14:12
    הגב לתגובה זו
    מה הולך שם ולמה זה מתעכב מעבר למצופה!
  • שמואל 04/10/2020 16:17
    הגב לתגובה זו
    אמר אמר ולא אמר כלום
  • הבטחות מופרחות אולי לרגל גיוס כספים נוספת? (ל"ת)
    חיים 04/10/2020 14:36
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    עובד לשעבר בבונוס 04/10/2020 14:11
    הגב לתגובה זו
    עבדתי שם מספר שנים לא משנה איפה ואיזה מחלקה יש שם שקיפות אבל ואולי בגלל זה הכול מוסתר שי מרצקי הזה מי שמאמין למילה שלו פראייר אמיתי הבן אדם שקרן מלידה אין לו מושג בהרבה שיטות עבודה בונוס החברה שעבדתי שם נלחמת בשיניים לחסוך כסף ושוברת את העובדים שנמצאים בעבודה כמו עבדים!!! החברה היא כלי משחק אצל שי ביד והוא עושה בה מה שהוא רוצה הבן אדם לא מקצועי הרבה פלוורה ומי שמשקיע שם את כספו במניה על קרן הצבי לא תראו חיר שם תאמינו לי
  • 6.
    מנחם 04/10/2020 14:04
    הגב לתגובה זו
    מנית השנההה פריצה
  • 5.
    משה 04/10/2020 13:56
    הגב לתגובה זו
    לפי מה שהבנתי זאת פריצת דרך המניה בקרוב מאד הולכת לטוסס
  • 4.
    מייקל 04/10/2020 13:38
    הגב לתגובה זו
    ללא ספק חברה פורצת דרך
  • 3.
    גיל1 04/10/2020 13:38
    הגב לתגובה זו
    תקראו תקנון החברה
  • השקעתי והרווחתי בענק 06/02/2021 13:26
    הגב לתגובה זו
    השקעתי והרווחתי בענק !!!!
  • 2.
    COVID 04/10/2020 13:29
    הגב לתגובה זו
    מעניין מאוד!!
  • 1.
    למה תמיד 90 איוזים מהוכלוסיה משתייכים ל30 אחוזים שלא מו (ל"ת)
    מייק 04/10/2020 12:53
    הגב לתגובה זו
יפתח רון טל
צילום: ישראל הדרי
ראיון

יפתח רון-טל: “אוגווינד משנה כיוון - מאוויר דחוס לפרויקטים של מאות מיליוני אירו באירופה”

חברת אגירת האנרגיה שבמהלך הקורונה טיפסה לשווי של 2.3 מיליארד שקל ומאז צנחה לפחות מ-100 מיליון, מנסה לכתוב פרק חדש. “עברנו שנים של פיתוח, אנחנו לא עוד חברת מו״פ, נהפוך לשחקן אנרגיה יזמי באירופה ” אומר המנכ״ל טל רז; היו״ר יפתח רון-טל מדגיש: “העסקה באיטליה היא לא נקודתית, אלא סנונית ראשונה באירופה” -  עם קופה דלילה ופרויקט של 230 מיליון אירו איך הם הולכים לממן את זה?
מנדי הניג |

הבוקר פרסמה אוגווינד אוגווינד -1.9%   הודעה על עסקה משמעותית באיטליה - רכישת חברה המחזיקה בזכויות להקמת פרויקט אגירת אנרגיה בהספק של 509 מגה-ואט, המבוסס על סוללות ליתיום (BESS), בשותפות עם קבוצת 7B מקבוצת יהודה לוי. ההשקעה בפרויקט צפויה להגיע לכ-230 מיליון אירו, וההכנסה השנתית מוערכת ב-35 עד 50 מיליון אירו, לכל אחת מ-25 שנות ההפעלה הצפויות. הפרויקט ממוקם במחוז ברינדיזי שבדרום איטליה, וכולל מתקן אגירה בקיבולת של 2-4 ג׳יגה-ואט-שעה (GWh). החברה האיטלקית הנרכשת מחזיקה בזכויות קרקע ובהיתר חיבור מחייב לרשת החשמל, ואוגווינד מתכננת להביא את הפרויקט לשלב ההפעלה המסחרית המלאה בשנת 2029. עם חיבורו לרשת תוכל המוכרת לקבל פרמיית הצלחה של עד 15 מיליון אירו, בהתאם להכנסות ולתנאי הסגירה הפיננסית.

בשביל אוגווינד, שנסחרת כיום בשווי של כ-90 מיליון שקל לאחר ששווייה צנח ביותר מ-95% מהשיא, העסקה באיטליה היא לא עוד פרויקט, זה ניסיון להגדיר מחדש את זהותה. החברה, שהייתה מהחלוצות בתחום אגירת האנרגיה באוויר דחוס (AirBattery), עוד לא הצליחה למסחר את הטכנולוגיה בקנה מידה רחב, וכעת עוברת שינוי ניהולי ואסטרטגי שמטרתו להפוך מחברת מו״פ טכנולוגית לחברת אנרגיה יזמית פעילה באירופה ובדרך להחזיר את האמון של המשקיעים - מה מסתתר מאחורי ה"תכנית האסטרטגית" של אוגווינד?

“אנחנו כבר לא חברת מו״פ אלא חברת אנרגיה מלאה,” אומר בראיון לביזפורטל המנכ״ל טל רז. “איטליה היא רק סנונית ראשונה - אנחנו מסתכלים גם על פולין, גרמניה ובריטניה. נקים קרן ייעודית בשיתוף מוסדיים ישראליים שתממן את ההון העצמי בפרויקטים, כאשר המימון הבנקאי יגיע מגופים מקומיים בכל מדינה.”

גם היו״ר יפתח רון-טל מדגיש כי “העסקה הזו היא לא נקודתית אלא היא חלק מתפיסה רחבה. לצד המשך קידום טכנולוגיית האוויר הדחוס, אנחנו נכנסים לתחום ייזום פרויקטים מסחריים באירופה. זהו שלב ראשון באסטרטגיה שמטרתה להציב את אוגווינד מחדש על המפה”.

בהנהלת החברה מדגישים כי המימון לפרויקטים לא יגיע מהמאזן, אלא משיתופי פעולה מוסדיים במבנה של קרן GPLP, שבה תחזיק החברה כ-25-30% ותשמש כשותף מנהל. “היתרון שלנו הוא היכולת להביא את המימון,” אומר רז. “אנחנו יודעים לחבר בין הפרויקטים לבין הכסף של השוק המוסדי הישראלי - זה הנכס הכי משמעותי שאנחנו מביאים לשולחן.”

עמיקם בן צבי, יו"ר דירקטוריון אל על, צילום דוברות אל עלעמיקם בן צבי, יו"ר דירקטוריון אל על, צילום דוברות אל על

יו"ר אל על עומד להפוך לבעל מניות בחברה

עמיקם בן צבי ישקיע בכנפי נשרים, החברה שבאמצעותה שולטת משפחת רוזנברג, ויקבל 15% מהזכויות בשותפות, השקעה שתעניק לו החזקה של כ-6.8% בחברת התעופה

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה אל על

יו"ר אל על אל על 1.84%  , עמיקם בן צבי, בדרך להפוך לבעל מניות משמעותי בחברה.  בן צבי, בן 75, מונה ליו"ר הדירקטוריון ב-2021, לאחר רכישת השליטה בידי משפחת רוזנברג, מוכר כקרוב לבעלי השליטה, ובעבר שימש מנכ"ל בחברות מובילות. במסגרת הסכם שנחתם בשבוע שעבר עם משפחת רוזנברג, בעלי השליטה באל על באמצעות חברת כנפי נשרים, בן צבי יקבל 15% מהזכויות בשותפות. משמעות הדבר היא שבשרשרת ההחזקה הוא יחזיק בכ-6.8% ממניות אל על, בהשוואה ל-45.4% שמחזיקה משפחת רוזנברג. ההסכם כולל גם אופציות הדדיות למכירת חלקו חזרה למשפחת רוזנברג בעתיד, ולא צפוי לשנות את מבנה השליטה בחברה.

ההשקעה של בן צבי כפופה לאישורים רגולטוריים, כולל אישור רשות החברות הממשלתיות, ואין ודאות שיתקבלו. הסכום המדויק של ההשקעה לא נמסר, אך ההערכות הן שמדובר בכמה מאות מיליוני שקלים, בהתחשב בכך שלכנפי נשרים חוב של יותר ממיליארד שקל לאחר רכישת מניות אל על. החברה מדגישה כי ההסכם אינו קשור לתפקידו של בן צבי כיו"ר הדירקטוריון או לשכרו, ותנאי ההסכם לא ישתנו אם תשתנה כהונתו או תגמולו.

מועדון הנוסע המתמיד

בשבוע שעבר הודיעה קבוצת הפניקס על מימוש אופציה לרכישת 5.1% נוספים ממניות חברת "אל על הנוסע המתמיד בע"מ", ובכך הגדילה את החזקתה ל-25% מהון המניות. העסקה כפופה לאישורים רגולטוריים, והתקבולים הצפויים לאל על מהעסקה הוגדרו כ"לא מהותיים". 

על פי הערכות, שווי פעילות מועדון "הנוסע המתמיד" של אל על מוערך בכ-70-80 מיליון דולר (בניקוי התחייבויות), בדומה להערכת השווי שנגזרה כבר בעסקה הראשונה ב-2022, אז רכשה הפניקס 19.9% מהמניות בכ-14 מיליון דולר.

שינויים בהנהלה

לוי הלוי, לשעבר מנכ"ל חברת כרטיסי האשראי כאל, צפוי להתמנות בקרוב למנכ"ל אל על, מהלך שמסמן חילופי דורות בצמרת חברת התעופה הלאומית. הלוי, שנחשב לאחד המנהלים הבולטים בענף הפיננסי, עוזב את כאל בעיתוי רגיש, ימים ספורים לאחר שבנק דיסקונט חתם על הסכם למכירת השליטה בכאל לקבוצת יוניון-הראל תמורת כ-3.75 מיליארד שקל, בעסקה שיכולה להגיע לשווי של עד 4 מיליארד שקל. תחת הנהגתו, כאל חיזקה את מעמדה מול ישראכרט ומקס, הרחיבה את פעילותה בתחום האשראי הצרכני והדיגיטלי והציגה שיפור עקבי ברווחיות. כעת הוא יידרש להתמודד עם אתגרים מסוג אחר – תחרות גוברת בענף התעופה, עלייה במחירי הדלק, דרישות רגולטוריות ושדרוג צי המטוסים. מינויו של מנכ"ל שמגיע מעולם הפיננסים עשוי להעיד על גישה ניהולית ממוקדת התייעלות וניהול סיכונים.