חנן פרידמן לאומי
צילום: אורן דאי

תוצאות חזקות - לאומי מדווח על רווח של 694 מיליון שקל ברבעון

התשואה להון ברבעון השני של 2020 עמדה על 7.7%; בבנק מציינים כי 64% מהלקוחות חזרו לשלם משכנתאות שהוקפאו במהלך המשבר; הבנק הפריש 875 מיליון שקל להפסדי אשראי ברבעון השני
ערן סוקול | (12)

בנק לאומי 0.19% מדווח על רווח נקי של כ-694 מיליון שקל ברבעון השני, בהשוואה לרווח של 923 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. התשואה להון ברבעון השני של 2020 עמדה על 7.7%, בהשוואה ל-10.6% בתקופה המקבילה אשתקד. בבנק מציינים כי 64% מהלקוחות חזרו לשלם משכנתאות שהוקפאו במהלך המשבר.

למרות התוצאות החזקות לכאורה, צריך לציין כי בשורת הרווח הכולל הציג הבנק הפסד של כ-86 מיליון שקל ברבעון השני, המיוחס בעיקר לגידול של כ-2.4 מיליארד שקל בהתחייבויות בגין הטבות לעובדים. מדובר בעיקר בהתאמות בגין אומדנים אקטוארים לסוף תקופה של תכניות פנסיה להטבה מוגדרת והפחתה של סכומים שנרשמו בעבר ברווח כולל אחר.

עיקר הירידה ברווח הנקי במחצית מקורה בגידול משמעותי בהוצאה להפסדי אשראי, שנובע ברובו המכריע מגידול בהפרשה הקבוצתית להפסדי אשראי ומירידה בהכנסות מימון שאינן מריבית.

ההוצאה להפסדי אשראי במחצית הראשונה של 2020 הסתכמה ב-1.7 מיליארד שקל, כאשר כ-84% מהסכום האמור הינו גידול בהפרשה הקבוצתית.  שיעור ההוצאה להפסדי אשראי עמד על 1.19%, בהשוואה לשיעור של 0.19% בתקופה המקבילה אשתקד.

השפעות הקורונה

בבנק מסבירים כי "הגידול בשיעור ההוצאה להפסדי אשראי נובע מהשפעת השינויים בסביבה המאקרו-כלכלית על רקע המשך השפעות נגיף הקורונה, המעמיק את ההשפעה של המשבר הכלכלי ואת אי הוודאות לגבי השלכותיו על הכלכלה הישראלית והעולמית. עיקר הגידול הינו, כאמור, בהפרשה הקבוצתית, וזאת כדי לתת מענה לגידול האפשרי בהפרשה הפרטנית ברבעונים הבאים ולהתפתחות שלילית אפשרית בימי הפיגור, על רקע אי הוודאות הקיימת בנוגע למשכו של המשבר והשפעותיו העתידיות".

ירידה של 43% בהכנסות מריבית

הכנסות הריבית נטו ברבעון השני הסתכמו בכ-1.25 מיליארד שקל, ירידה של כ-43% לעומת הכנסות של כ-2.18 מיליארד שקל ברבעון המקביל אשתקד. הירידה מיוחסת בעיקר להפרשה של כ-875 מיליון שקל להפסדי אשראי (לעומת כ-288 מיליון שקל ברבעון המקביל), למדד השלילי בתקופה המדווחת ביחס למדד חיובי בתקופה המקבילה אשתקד, ומירידת ריבית הפד וריבית בנק ישראל.

ההכנסות שאינן מריבית הסתכמו ב-1.48 מיליארד שקל ברבעון השני, עליה של כ-24% בהשוואה ל-1.19 מיליארד שקל בתקופה המקבילה אשתקד הכנסות המימון שאינן מריבית הסתכמו ב-690 מיליון שקל וקיזזו את ההפסדים שנרשמו בסעיף זה ברבעון הראשון של השנה.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

ההוצאות התפעוליות והאחרות הסתכמו ברבעון השני בכ-1.7 מיליארד שקל, ירידה של כ-14% לעומת כ-1.95 מיליארד שקל ברבעון המקביל. עיקר הירידה מקורה בקיטון של כ-19% בהוצאות השכר והנלוות על רקע הפרשות למענקים, בהתחשב בתוצאות הכספיות.

צמיחה בתיק האשראי – הבנק המשיך למקד את הצמיחה שלו במגזר העסקי, המסחרי ובמשכנתאות. התיק המסחרי גדל בשנה האחרונה בשיעור של 7.4%, התיק העסקי גדל בשיעור של 6.4% (כולל נדל"ן), ותיק המשכנתאות גדל בשיעור של 5%. 

תגובות לכתבה(12):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 11.
    פח אשפה 28/08/2020 16:10
    הגב לתגובה זו
    חברה שעושקת את הלקוחות שלה
  • 10.
    יובפטל 28/08/2020 10:50
    הגב לתגובה זו
    איך להציג את ההפסד כנצחון ? עושים כמעשה הכתה והכתבה המעפנה הזו ...לעומת הרבעון מלפני שנה יש ללאומי ירידה דל כ23 אחוז ברווחים ומדום מה הכתב המעפן הזה כתב שיד להם ריווחי שיא
  • 9.
    עידו 27/08/2020 20:33
    הגב לתגובה זו
    וקיצצו בשכר לעובדי החוץ. מניח שחלק מהרווחים מגיעים מהמהלכים הללו. תכלס, אין מה לצפות מגוף לא יצרני שבעיקר עושה כסף מכסף. המהות של הבנק הזה היא קומבינות
  • 8.
    בני גור 27/08/2020 17:40
    הגב לתגובה זו
    עוד קצת חובות אבודים והטריגר של אג"ח קוקו יופעל, ואז הסוף קרב.
  • 7.
    פיני 27/08/2020 14:11
    הגב לתגובה זו
    עוד פעם הסוואת רווחים כחובות אבודים עבודה בעיניים על הלקוחות
  • 6.
    אור 27/08/2020 12:41
    הגב לתגובה זו
    מונפולים וריביות רצחניות איך לא היה רווח...
  • 5.
    הפוטושופ של הפנים לא הצליח (ל"ת)
    משה 27/08/2020 11:59
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    בטח גנבו מהציבור סגרו יותר מחצי הסניפים ושרות זבל (ל"ת)
    אפק 27/08/2020 11:29
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    "תוצאות חזקות" ? באתר אחר כתוב ירידה של 25% ברווחים (ל"ת)
    מושקע 27/08/2020 11:21
    הגב לתגובה זו
  • אל תקרא בצהובונים כלכליים, לא תהיה מבולבל (ל"ת)
    קונספירציה 27/08/2020 17:43
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    איציק 27/08/2020 11:05
    הגב לתגובה זו
    דוחות מטורפים לתקופה הזאת
  • 1.
    כלכלן 27/08/2020 11:04
    הגב לתגובה זו
    מה נסגר עם כל הדוחות ברבעון 2? כל דוח של החברות החזקות מראה על תוצאות טובות יותר מ2019 (אולי מלבד חברות הנדלן המניב) ומנגד כל הכותרות, כתבות, ראיונו עם "מומחים" מדובר על מיתון חמור ביותר למשק. וצריך לזכור שכמעט כל רבעון 2 היה סגר. אשמח לרעיונות תודה
רשף טכנולוגיות מרעומים
צילום: רשף

הבעיה הגדולה של ארית - חמישה חודשים בלי הזמנה אחת

מחצית שנייה נהדרת לארית, אבל מה יהיה בהמשך? ניתוח ביזפורטל על צבר ההזמנות מראה שלא התקבל אפילו הזמנה אחרת במשך מספר חודשים

מנדי הניג |

ארית מנסה להנפיק את החברה הבת רשף לפי שווי של 4.3 מיליארד שקל. השוק לא מסכים - המניה של ארית נפלה ביום חמישי ב-20% וסימנה להנהלת ארית שאין לה ברירה, אלא להוריד את השווי או לבטל את ההנפקה. הסיפור די פשוט - ארית מחזיקה ברשף, רשף היא 98% מפעילותה. ארית בעצם מוכרת מניות של עצמה ומנסה להיות חברת החזקות. השוק לא אוהב חברות החזקה, הוא מתמחר אותן בדיסקאונט על הערך הנכסי של החברות בת התפעוליות. ארית כעת ב-4 מיליארד שקל ואחרי העסקה בה היא תמכור 11% מרשף ותנפיק 10% לציבור היא תחזיק כ-80% מרשף.

רשף תהיה חברה עם כמה מאות מיליונים בקופה (תלוי בגיוס) וגם ארית שנוסף על המזומנים ממכירת מניות ברשף היא צפויה להעלות את רווחי רשף למעלה - אליה. הסכום משמעותי מאוד, זה יכול להגיע  ל-800 מיליון שקל ויותר, צריך לזכור שהמחצית השנייה של השנה מצוינת בתוצאות העסקיות. הערכה היא שהרווח מגיע ל-200 מיליון שקל. התזרים אפילו יותר. 

נניח באופטימיות שלארית יהיה 1 מיליארד שקל בקופה אחרי הנפקה והיא תחזיק ב-80% מחברה שנניח לשם הדוגמה תהיה שווה 4 מיליארד שקל אחרי הכסף (כלומר כ-3.6 מיליארד לפני הכסף). היא בעצם תהיה עם נכסים של 4.2 מיליארד שקל - קחו דיסקאונט סביר והגעתם לפחות מהשווי שלה בשוק אחרי ירידה של 20% ל-4 מיליארד שקל.

הכל תלוי כמובן בשווי של רשף. אם השווי יקבע על 4.3 מיליארד שקל, אז יש הצדקה מסוימת לשווי שוק הנוכחי של ארית, גם לא בטוח. אבל כאמור הסיכוי לכך נמוך. 

בכל מקרה, הדבר החשוב ביותר בארית וברשף לקביעת השווי הוא הצבר הזמנות לביצוע. הוא קובע את היקף המכירות בהמשך.

נתחיל בחצי הכוס המלאה. המחצית השנייה של 2025 פנומנלית והנהלת החברה מסרה שהרווחיות תהיה דומה לרווחיות במחצית הראשונה. המכירות בכל השנה יתקרבו ל-500 מיליון שקל, - כ-350 מיליון שקל במחצית השנייה. זה אומר סדר גודל של 200 מיליון שקל בשורה התחתונה, וזה גם יכול להיות יותר. זה יביא את הרווח ל-300 מיליון שקל בשנה, קצב רווחים אם המחצית השנייה משקפת של 400 מיליון שקל.

אלא שיש גם חצי כוס ריקה והיא חשובה יותר. הצבר בירידה, החברה לא קיבלה הזמנות בחודשים האחרונים. 


הצבר נפל

בדיווח לבורסה במסגרת הדוח הכספי למחצית הראשונה החברה מעדכנת כי הצבר שלה נכון לסוף יוני 2025 מסתכם ב-1.3 מיליארד שקל: 


רונן שור מנכ"ל אקסל סולושנס
צילום: יח"צ

בכ-90 מיליון שקל: אקסל רוכשת שתי ביטחוניות - המניה זינקה כבר אתמול; צירוף מקרים?

אקסל בנויה משכבות של רכישות היא רכשה 14 חברות מאז הפיכתה לציבורית והיום היא מעדכנת על רכישה נוספת של סטארלייט ונקסטוויב שעוסקות ב-RF ומיקרוגל ומתכננת לממן את זה בגיוס אג"ח; הרכישה מגיעה 3 חודשים אחרי עסקת סינאל, שהתבררה כמהלך בעייתי עם חשיפת טעות מהותית בדוחות הנרכשת

מנדי הניג |
נושאים בכתבה אקסל

לפני שנדבר על הרכישה אנחנו רוצים לדבר רגע על המניה. המניה של אקסל אקסל 12.52%   קפצה לנו על המסכים אתמול וכנראה גם אתם תהיתם מה מתבשל שם. המניה עוד הספיקה לרדת מתחת לרף הפתיחה אבל מאיזור 11 בבוקר היא התחזקה וזינקה עד 8% עד שנעלה ב-6.7%. כל זה לא קרה במחזורים זניחים זה קרה בתמורה עצומה של 5.1 מיליון שקל שזה כמעט פי שבעה מהמחזור הממוצע שלה בשבוע האחרון. אז למי מכם שתהה אמש אם יש התפתחות חדשה סביב עסקת סינאל הבעייתית גילה הבוקר שזה סיפור אחר. אקסל שוב יצאה לשופינג, הפעם ביטחוני ויש סיכוי שמישהו ידע משהו ו"עשה עם זה" משהו. זה לא ממש מפתיע ולא כל כך חריג, לצערנו, לראות זינוקים או צניחות במניות לפני שהציבור מתעדכן על מה קרה. 

זה חלק מהרעה החולה של הבורסה המקומית, זה מה שהעניק לה את הכינוי "ביצה". מי שקיווה שהמצב הזה שייך לעבר מגלה כל פעם מחדש שיש עוד דרך ארוכה לעשות, מענישה והרתעה ומחקר - אותו ניתן לבצע בקלות - כדי לגלות מי העמיס או התפטר לפני שהמשקיעים ידעו. מעגל הקסמים הזה ממשיך וימשיך כל עוד חברות וגופים מסוימים ינהלו את הקשר עם השוק דרך "סקופים" ומהצד השני גופי תקשורת יזינו את הפיד מ"בלעדי" ל"בלעדי".


הגרף התוך-יומי של אקסל - צילום מתוך הטרמינל


הרחבת דריסת הרגל בשוק הביטחוני

אקסל חתמה על הסכם לרכישת סטארלייט טכנולוגיות ונקסטוויב טכנולוגיות, שתי חברות ותיקות שהוקמו בשנת 2000 ופועלות בתחום מערכות ה-RF והמיקרוגל לתעשיות ביטחוניות. אלו  טכנולוגיות שנמצאות בשימוש נרחב במערכות כטב"מים, כלים אליהם יש ביקוש גדול לא רק בשל המערכה הביטחונית שהייתה בישראל אלא וביתר שאת מהמציאות הגיאופוליטית באירופה כשכלי טיס בלתי מאוישים משנים את פניו של שדה הקרב. בין הלקוחות של החברות נמנות רפאל, אלביט, התעשייה האווירית ועוד. במקרים מסוימים הן מספקות רכיבים ייעודיים שמהווים חלק מובנה במוצרים המרכזיים של הגופים האלה, כך שהביקוש לפעילות שלהן מושפע ישירות מצברי ההזמנות הגדלים של התעשיות הביטחוניות. 2 החברות נשלטות במלואן על ידי המייסדים רמי בל-עש ואודי פרידמן, מהנדסים בעלי ניסיון של שנים רבות, אלו גם ימשיכו להוביל את הפעילות לפחות שנתיים וייתכן עד חמש שנים קדימה.

העסקה בנויה משני נדבכים. במועד ההשלמה תשלם החברה 49.2 מיליון שקל במזומן, ובשלב ב' היא תוסיף עד 40.3 מיליון שקל נוספים במידה והחברות יעמדו ביעדי הרווח הממוצעים לשנים 2026-2028. עוד סוכם כי סטארלייט ונקסטוויב יוכלו לחלק דיבידנד מהרווחים שבקופה לפני השלמת העסקה, כך שההון העצמי של כל אחת מהן לא ירד מ-1.5 מיליון שקל.