רבל: רבעון חלש אבל עדיין מרוויחה
חברת רבל 0.33% מדווחת על ירידה של 34% בהכנסות, לצד נפילה של 67% ברווח הנקי ברבעון השני של 2020. החברה סבלה מסגירת מפעלי ייצור הרכב באפריל ומאי בשל התפשטות נגיף הקורונה. על אף החזרה ההדרגתית לפעילות, מעריכים בחברה היקפי המכירות בחודשים הקרובים ימשיכו להיות נמוכים.
הכנסות החברה העוסקת בפיתוח וייצור מערכות אוורור ומכלולים מפלסטיק לתעשיית הרכב, הסתכמו בכ-42.9 מיליון אירו, ירידה של כ-34% בהשוואה לכ-65.3 מיליון אירו ברבעון המקביל אשתקד.
בשורה התחתונה, מדווחת החברה על רווח נקי של כ-0.8 מיליון אירו, נפילה של כ66.6% לעומת רווח נקי של 2.4 מיליון אירו ברבעון המקביל אשתקד.
ה- EBITDA, הסתכם בכ-7.7 מיליון אירו (18% מההכנסות), ירידה של כ-26% בהשוואה לכ-10.4 מיליון אירו (כ-15.9% מההכנסות) ברבעון המקביל אשתקד.
שחיקה ברווח הגולמי והתפעולי
הרווח הגולמי ברבעון השני עמד על כ-9.9 מיליון אירו (כ-23% מההכנסות), ירידה של 17% בהשוואה לכ-14 מיליון אירו (כ-21.5% מההכנסות) ברבעון המקביל אשתקד.
הרווח התפעולי, ירד בכ-57% ועמד על כ-2.3 מיליון אירו (5.4% מההכנסות) לעומת כ-5.4 מיליון אירו (8.3% מההכנסות) בתקופה המקבילה אשתקד.
השפעות הקורונה
על פי הערכות החברה, בחודשים הקרובים ימשיכו היקפי מכירות המוצרים להיות נמוכים מהיקפם בתקופה המקבילה אשתקד ומצבר הסכמי המסגרת. מטבע הדברים הירידה בהיקפי המכירות, צפויה להשפיע גם על רווחיות הקבוצה, ה-EBITDA ותזרים המזומנים מפעילות שוטפת בחודשים הקרובים.
שמוליק וולודינגר, יו"ר רבל: "סגירת מפעלי ייצור כלי הרכב באירופה ובצפון אמריקה במהלך החודשים אפריל ומאי השפיעו על מכירות החברה ברבעון השני. לאור תנאי השוק המשתנים ביצענו תהליך של התאמת ההוצאות להיקף הפעילות בכל אתרי הייצור, מה שסייע לנו לשמור על שיעורי הרווחיות ולסיים את הרבעון ברווח נקי, על-אף הסביבה העסקית המאתגרת. מתחילת השנה ביצענו מהלך עמוק של גביית חובות הלקוחות במקביל לקבלת התמיכות הממשלתיות במדינות בהם אנו פועלים, מה שהביא לכך שתזרים המזומנים של החברה מתחילת השנה היה גבוה במיוחד, והסתכם בכ-23 מיליון אירו".
- דמרי מדווחת על גידול של 22% בהכנסות ברבעון ורווח של 45 מ' ש'
- אחרי השנה החלומית: ירידה של 8% בהכנסות על בד - 371 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
איתי בן זאב. קרדיט: Xאקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה
קרן מניקיי שהחזיקה בעבר כ-20% ממניות הבורסה לניירות ערך בת"א, השלימה מכירה כוללת של כל החזקותיה בתמורה מצטברת של כ-1.1 מיליארד שקל. המכירה האחרונה, בהיקף של 5.6% מהמניות תמורת כ-400 מיליון שקל, בוצעה לגופים מוסדיים מקומיים וזרים והביאה לסיום אחזקתה של הקרן בישראל.
האקזיט של מניקיי מהווה תשואה פנמנלית: הקרן רכשה את מניות הבורסה באוגוסט 2018 תמורת כ-110 מיליון שקל בלבד, לפי שווי חברה של כ-550 מיליון שקל. היא הרוויחה פי 11 על ההשקעה במניית הבורסה. השווי של הבורסה היום הוא פי 7.2 - פי 13 מהשווי ו היא השקיעה.
במהלך השנים ביצעה מניקיי מספר מכירות חלקיות. בתחילת 2025 היא מכרה 4.8% ממניות הבורסה לבורסה עצמה תמורת כ-200 מיליון שקל, מהלך בעייתי שבעצם סידר לה מחיר טוב על חשבון המשקיעים הקיימים.סוג של "חילוץ" ההשקעה על ידי הנהלת הבורסה. ביולי מכרה הקרן מניות נוספות בהיקף של כחצי מיליארד שקל וכעת היא מחסלת את ההחזקה.
הבורסה בת"א מתנהלת ללא גרעין שליטה כשלמעשה היא ביטוי לשלטון המנהלים. איתי בן זאב, המנכ"ל בעצם שולט בחברה בפועל. זה עלול לייצר חיכוך בין בעלי המניות לבין המנהלים, כשלעיתים האינטרסים לא משותפים.
- בהתאם לסטנדרטים הבינלאומיים: בורסת ת"א מרחיבה את היצע מדדי המניות
- הבורסה פורחת, המחזורים מזנקים - האם ישראל בדרך להפוך לשוק יעד עולמי?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הבורסה לניירות ערך סיימה את הרבעון השני של 2025 עם תוצאות מרשימות שמוכיחות שהשוק הישראלי ממשיך לשגשג למרות האתגרים. הרווח זינק ב-80% לכ-43.6 מיליון שקל, לעומת 24.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. גם ההכנסות עלו בקצב של 29% ל-136.1 מיליון שקל. ה-EBITDA המתואם עלה ב-56% ל-71.6 מיליון שקל, ושולי הרווח השתפרו מ-43.6% ל-52.6%.
דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזמנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות
דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את
הקריסה של הנדל"ן?
דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.
השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי.
וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".
אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.
- "עכשיו הזמן לקנות מניות טכנולוגיה - ממליץ על סיניות, פייסבוק, AMD ומיקרוסופט"
- "האמריקאים מכרו תעודות סל והורידו את כל השוק, נוצרה הזדמנות"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?
