קרן שתוי, מנכ"לית קבוצת הולמס פלייס
צילום: יוני רייף

הולמס פלייס עותרת לבג"צ נגד החלטת הממשלה על סגירת מועדוני הכושר

טענת רשת מכוני הכושר - הצו לסגירה של חדרי הכושר הוצא בחוסר סמכות והתקבל באופן שאינו סביר קיצונית - ללא תשתית עובדתית, ללא שקילת חלופות, ללא בחינת ההשלכות הכלכליות וללא תכנית עתידית
צחי אפרתי | (2)

רשת חדרי הכושר, הולמס פלייס 0.99% הודיעה כי הגישה עתירה לבג"צ במטרה לאפשר את פתיחת מועדוני הרשת במתכונת "התו הסגול". זאת, לאחר שנאלצה לסגור את מרבית מועדוניה, בשל הצו המורה לסגור את כל ענף מכוני הכושר, כחלק מההגבלות עליהן הודיעה הממשלה.

על פי הדיווח, הגישה החברה עתירה לבג"צ כנגד ממשלת ישראל וראש הממשלה, בטענה שהצו הוצא בחוסר סמכות והתקבל באופן שאינו סביר קיצונית - ללא תשתית עובדתית, ללא שקילת חלופות, ללא בחינת ההשלכות הכלכליות וללא תכנית עתידית.

כמו-כן החברה מבקשת להקפיא את תוקפו של הצו מיום שישי האחרון עד למתן החלטה בעניין על ידי בית המשפט או על ידי ועדת הקורונה של הכנסת. ובמקביל, לאפשר את פתיחת המועדונים במתכונת "התו הסגול" בהקדם האפשרי ובהתאם להנחיות שעמדו בתוקף עד ליום תחילתו של הצו החדש.

להערכת החברה, לסגירת מרבית מועדוני החברה עלולה להיות השפעה שלילית מהותית על תוצאות החברה.

 

דוחות הרבעון הראשון עם תחזית לרבעון השני

רשת הולמס סיימה את הרבעון הראשון של השנה בהפסד של כ-5 מיליון שקלים, לעומת רווח של כ-3 מיליון שקלים ברבעון המקביל ב-2019. ההפסד נבע מקיטון בהכנסות לאור הסגר שהתחיל בשבועיים האחרונים של חודש מרץ.

החברה רשמה הכנסות של כ-89 מיליון שקל ברבעון הראשון, לעומת כ-101 מיליון שקלים ברבעון במקביל בשנת 2019. ירידה של כ-12%. ה-EBITDA  ברבעון הראשון הסתכם בכ-26 מיליון שקלים לעומת כ-33 מיליון שקלים ברבעון המקביל בשנת 2019, ירידה כ-21%. במקביל פרסמה החברה תחזית EBITDA לרבעון השני בו מעריכה החברה כי תסיים את הרבעון ב-EBITDA חיובי של 11-16 מיליון שקל. הערכות מתבססות על צעדי התייעלות שונים ופיצוי מהמדינה בגין החזרת עובדים מחל"ת והטבת פטור מארנונה. להערכת החברה תקבל חסכון בשכ"ד בסך של כ- 12-14 מיליון שקל. בנוסף צפויה לקבל מהמדינה סכום של כ -3-5 מיליוני שקלים, כמענק עבור החזרת עובדיה מחל"ת והטבה בשווי של כ-5 מיליון שקל עבור פטור מתשלום ארנונה לתקופה של שלושה חודשים. עוד הוסיפה החברה שהיקף הפעילות חזר לכ-80% מהפעילות חזרה לסדרה באמצע חודש יוני.

התפתחות הגל השני עלול לשנות את הערכות החברה להמשך השנה, כאשר הצפי לחזרה לפעילות מלאה הוערך בתחילת 2021, דבר שכעת עלול להשתנות בעקבות הסיטואציה החדשה והגבלות הצו החדש.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    משרד הבריאות זורע פאניקה ומספרים מוטעים כדי להצטיי 19/07/2020 16:33
    הגב לתגובה זו
    משרד הבריאות זורע פאניקה ומספרים מוטעים כדי להצטייר בעתיד כגוף שמנע קטסטרופה.
  • 1.
    חשוב מאוד 19/07/2020 16:10
    הגב לתגובה זו
    קלפי טרות ואיצטגנינים
בורסה, משקיעים (AI)בורסה, משקיעים (AI)

להשקיע בבורסה במקום לקנות דירה - הצעירים משנים גישה

על הקשר בין בורסה למחירי הדירות, על הצעירים שעושים מכה בבורסה וחזרה למפולת של 2008-2009

מנדי הניג |

הגאות בבורסות בשנים האחרונות, במיוחד בוול סטריט, יצרו רווחים גבוהים למשקיעים, לרבות המוני משקיעים צעירים. זו תופעה עולמית, וזה גם בארץ - מאות אלפי ישראלים משקיעים ישירות במניות בבורסות, חלק גדול מהם צעירים. הם אגב, כמעט ולא משקיעים בארץ, בעיקר בוול סטריט. הצעירים האלו מכירים רק שוק עולה, הרווחים שלהם עצומים - דמיינו צעיר שנכנס לשוק לפני 5 שנים. סיכוי טוב שהוא הכפיל את כספו - זה מה שקרה בנאסד"ק וב-S&P. 

בפועל, רבים עשו הרבה יותר מהכפלת הכסף. אם הם הלכו על המניות הדומיננטיות ועל שבבים זה רווח של פי 3-4, אבל גם אם נסתפק בממוצע, זה רווח מרשים שיוצר  מגמה חדשה של הזרמת כספים לבורסה. ההזרמה השוטפת מגיעה גם מהסיפורים בשטח - כשאנשים רואים כמה הם יכלו להרוויח על אנבידיה, על מניות השבבים, על נטפליקס, על מניות הקוונטים ועוד מאות דוגמאות, הם מתפתים. אנחנו רוצים להרוויח, אנחנו גרידיים. הסיפורים האלו מגרים אותנו להזרים כספים. אף אחד לא זוכר את הכישלונות בדרך, זוכרים את המניות שעשות מאות אחוזים וזה מייצר הזרמה שוטפת גדולה לשווקים שבעצמה מייצרת עליות שערים.   

אותו צעיר שרואה שיש רווחים עצומים מגדיל באופן שוטף את ההשקעה במניות. זה מבחינתו הגיל שבו הוא צריך להשקיע כמה שיותר בבורסה, וזה נכון מבחינה תיאורטית.  

השאלה אם התיק שלו מפוזר או אם יש מרכיב אג"ח משמעותי, פחות רלבנטית לצעירים שחוסכים לזמן ארוך - אבל רוב הצעירים לא מבין את המשמעות של חיסכון לטווח ארוך. הם שקועים עד צוואר במניות, ולא מפנימים שהשוק גם יכול לרדת חזק, אחרת חלקם היו אולי מגוונים את התיק. נזכיר כי זה בסדר גמור ואפילו נכון להשקיע במניות בשיעור מאוד גבוה, אבל כל עוד יודעים שבדרך יהיו ירידות. הטווח הארוך מאפשר למשקיעים צעירים להגיע לתיקון באם תהיה מפולת, ולכן מבחינה תיאורטית הם צריכים להיות במרכיב גדול של מניות.

כמה מבין המשקיעים הצעירים מבין את זה? כמה מהם לא ישנה את תיק ההשקעות כשתגיע קריסה ויגיד  "מה זה משנה אני חוסך ל-30 שנים?".  כנראה שהרוב יממש. טבע האדם הוא גרידיות בעליות ופחד גדול בירידות. 

ג׳ורדון פריד, מנכ״ל זוז פאוור, צילום: החברהג׳ורדון פריד, מנכ״ל זוז פאוור, צילום: החברה

הביטקוין של זוז פאוור: סיכון מול סיכוי

אחרי שנים של הפסדים בפעילות אגירת האנרגיה וירידה של מעל 90% מההנפקה, זוז פאוור החליפה מסלול והפכה לחברה פיננסית שמחזיקה ביטקוין כנכס ליבה; המשקיעים מקבלים חשיפה למטבע הדיגיטלי דרך מניה דואלית בתל אביב ובנאסד״ק,  עם סיכון/סיכוי שמגיע מחשיפה לשוק הקריפטו ועלויות של חברה ציבורית

תמיר חכמוף |

חברת זוז פאוור זוז פאוור 19.52%   הדואלית שינתה לאחרונה את מהות ההשקעה בחברה, כאשר עברה מהתמקדות בפעילות טכנולוגית בתחום האנרגיה המתחדשת, לחברה פיננסית שמאפשרת חשיפה לעולם הקריפטו והביטקוין בפרט.

החברה פיתחה מערכת מבוססת גלגלי תנופה שנועדה לאפשר טעינה מהירה לרכב חשמלי גם באתרים שבהם רשת החשמל חלשה או מוגבלת. הרעיון ההנדסי היה מעניין אך בפועל ההצלחה הייתה מוגבלת. החברה התקשתה להמיר פיילוטים להזמנות מסחריות, נרשמו הפסדים תפעוליים מתמשכים, ופעילותה הצטמצמה מאוד עם הכנסה של פחות מ-250 אלף דולר והפסד של 7 מיליון דולר במחצית הראשונה של 2025.

על רקע האתגרים, שכללו הון עצמי שלילי והתחייבויות של כ-6.7 מיליון דולר מול מזומנים של כ-2.5 מיליון דולר, החליטה החברה לשנות אסטרטגיה.

החברה גייסה כספים (בדיסקאונט משמעותי), בסך של קצת יותר מ-160 מיליון דולר, במטרה לרכוש ביטקוין במרבית הכספים, והיתרה לפירעון חובות קיימים ולצרכים תפעוליים.


נכון לדיווח האחרון של החברה, זוז כבר רכשה מעל 1,000 ביטקוין, תוך שמירה על יתרת מזומנים להמשך רכישות ברמות מחיר שונות. החברה מתכננת להשלים את מלוא הגיוס ולהמשיך את הרכישות בהמשך, תוך שהיא תוכל להשתמש בחלק מהכספים כאמור לפעילות שוטפת ותשלום ההתחייבויות.

חשוב לציין כי הרכישות האלה אינן יוצרות ערך חדש לבעלי המניות, אלא הוא נשען על הנפקות לצורך גיוס מזומן לרכישת הביטקוין. המשמעות היא דילול מתמשך של בעלי המניות, כאשר השווי של החברה מזנק למרות שמחיר המניה ירד הודות לגידול במספר המניות.