צור שווה בבורסה 530 מיליון שקל, אבל בקסלמן סבורים שהיא שווה 1.4 מיליארד שקל - מי צודק?
המודל של חברות החזקה הוא פשוט - הן משתמשות בהון העצמי ובחובות כדי לרכוש נכסים - חברות מוחזקות. הערך של חברות החזקה נגזר מהערך של החברות המוחזקות. החישוב הוא פשוט ומתבסס על שיטת הערכה שנקראת - ערך נכסי נקי (NAV - Net Asset Value). על פי השיטה סוכמים את הערך הכלכלי של החברות המוחזקות מורידים את החובות ואז מגיעים לערך הנכסי הכלכלי של החברה המחזיקה. זה עוד לא הכל - במקרים רבים יש להתייחס להפחתה בגין הוצאות מטה/ עלויות/ דמי ניהול שוטפים בחברה המחזיקה שהרי קיים "קנס" בחברות החזקה - הוצאות מטה שוטפות שמפחיתות את הערך. בנוסף יש צורך להתייחס גם למיסוי עתידי.
צור 0.25% היא חברה החזקות שנסחרת בבורסה. היא מחזיקה בשלוש חברות משמעותיות -איידיאיי ביטוח 0.56% שנסחרת בבורסה, מימון ישיר שרצתה להיכנס לבורסה אבל אז הגיע וירוס הקורונה ושיבש את התוכניות, וחברת הנדל"ן - אדגר 0.21% .
עיקר ההחזקות הוא בשרשור - דרך החברה הבת - ביטוח ישיר השקעות פיננסיות, שהינה חברה פרטית. ההחזקה באיי.די.איי חברה לביטוח היא בשיעור משורשר של 45% (החזקה בדילול מלא); ההחזקה במימון ישיר הפועלת בתחום האשראי הצרכני היא בשיעור משורשר של 75%, וההשקעה באדגר - 45.7%. מול הנכסים האלו יש לצור חוב פיננסי נטו של 780 מיליון שקל.
ועכשיו מגיעים לעיקר. כדי להעריך את שוויה של צור יש להעריך את החברות המוחזקות ולהפחית את החוב הפיננסי. מסתבר שפירמת רואי החשבון PWC קסלמן וקסלמן עשתה את העבודה - המחלקה הכלכלית בקסלמן העריכה את החברות המוחזקות של צור, והמסקנה היא פשוטה - השווי הכלכלי של החברות המוחזקות עולה משמעותית על השווי בספרים ועולה משמעותית גם על השווי בבורסה. עיקר ההבדל נעוץ בחברת הביטוח איי.די.איי שנסחרת בבורסה ב-1.5 מיליארד שקל ושקסלמן מעריכים אותה ב-2.4 מיליארד שקל.
- צעד נוסף לפתיחת השוק: נימה קיבלה אישור להציע פיקדונות ולהנפיק חשבונות לקבלת שכר
- צור מסכמת מחצית של צמיחה, ומה עם החברה הסודית שלה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כשסוכמים את ערך החברות המוחזקות (על פי שיעור ההחזקות המשורשר) מקבלים ערך כולל של 2.3 מיליארד שקל ובניכוי ההתחייבויות הפיננסיות - 780 מיליון שקל מדובר על כ-1.5 מיליארד שקל - ערך נכסי כלכלי של 1.5 מיליארד שקל - כך טוענים בקסלמן בדוח הערכת השווי שפורסם לפני מספר ימים.
השווי הזה אמנם לא סופי בהינתן שיש להפחית כאמור הוצאות מטה ולהתייחס למסים, אבל גם אם נהיה מאוד שמרנים ונפחית סכום משמעותי, הרי שאין זיקה בין ההערכה הזו לבין השווי בשוק - 530 מיליון שקל. איך זה יכול להיות, ומי צודק? התשובה נמצאת בפער בין הערכת השווי לבין שווי השוק של איי.די.איי.
כמה שווה איי.די.איי?
איי.די.איי פעילה בעסקי הביטוח הכללי, ביטוח חיים וביטוח בריאות. היא מוכרת ומשווקת את מוצרי הביטוח באמצעות ערוצי שיווק ישירים, ללא תיווך סוכני ביטוח, וכן באמצעות שיתופי פעולה.
- חשד להפרות וזיהום אוויר: בז"ן הוזמנה לשימוע במשרד להגנת הסביבה
- מבטח שמיר תקים את תחנת הכח קסם במימון של כ-5 מיליארד שקל בהובלת הפועלים כ-5 מיליארד שקל
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל...
החברה, שמשקלה בשווי קבוצת צור הוא כ-50%, מוערכת כאמור על פי קסלמן בשווי ממוצע של 2.4 מיליארד שקל בעוד שווי השוק של החברה הוא 1.5 מיליארד שקל. מסתבר שעל פי רוב - השוק לא משקר; חכמת ההמונים מלמדת אותנו שלרוב ההמון צודק. אז איך זה ייתכן איך יש הבדל גדול בין ערך כלכלי לשווי שוק? אולי בערך הכלכלי לא היתה התייחסות ומדידה נכונה של הסיכונים של החברה, אולי בשוק פסימיים מדי? הנה הנקודות המרכזיות שמסבירות את הפער
עידן חדש בשוק הביטוח
בשנת 2008 חברת איי.די.איי הייתה פורצת דרך בזכות המודל האסטרטגי שלה - שיווק ישיר, המאפשר לה לבטל את ״תופעת השוליים הכפולים״ של סוכני הביטוח ובכך להוזיל עלויות. בפברואר 2018 נכנסו לתוקף תקנות הפיקוח על שירותים פיננסים, תקנות אלו הגדירו מחדש את ההון המזערי הנדרש לקבלת רישיון מבטח ואופן חישובו והפחיתו אותו ב-80%. לאור השינויים ברגולציה החלו לראשונה לפעול בשנת 2018, שתי חברות ביטוח דיגיטליות, ווישור ("weSure") ו-ליברה ("LIBRA"). כמו כן, בשנת 2019 נראה כי יותר ויותר חברות ביטוח גדולות נכנסות לעולם הדיגיטלי ומתחילות לשווק גם הם במודל של שיווק ישיר. זה איום גדול על איי.די.איי והשוק חושש. נראה שזה מסביר את עיקר הפער בין ההערכה הכלכלית שלא תמחרה את זה באופן משמעותי לבין השוק שמתמחר את זה (אולי אפילו יותר מדי)
כדי להבין את התמחור של איי.די.איי, חשוב להבין את שוק הביטוח - ההפסד המצרפי של חברות הביטוח בשנת 2019, הסתכם בסך של כ-1.6 מיליארדי שקל, לעומת רווח מצרפי בשנת 2018 של 3 מיליארד שקל. מתוך רווחים אלו, ענף ביטוח החיים והחיסכון ארוך טווח הפסיד בתקופת הדוח, סך של כ-1.9 מיליארד שקל, בעוד שענף הביטוח הכללי (כולל ענף ביטוח הבריאות) הניב רווח מצרפי של כ-0.3 מיליארד שקל. ענף הביטוח הכללי הינו ריכוזי ונשלט בידי ענקיות הביטוח. לאיי.די.איי נתח שוק של5.8% - התחום הזה רווחי. לאור כניסת המתחרות החדשות, והשינויים בשוק בכלל, פוחתת אחיזת איי.די.איי בענף הרווחי ביותר בשוק הביטוח. בשנת 2019 ירד נתח השוק של איי.די.איי בתחום ביטוח הרכב רכוש ב-0.5%, וברכב חובה ב-0.4%. בשנת 2019, תחומי הביטוח רכב רכוש ורכב חובה מהווים כ-87.6% מסך הפרמיות של איי.די.איי בתחום הביטוח הכללי.
בהערכת השווי של קסלמן חזו דעיכה של 1.5% בהכנסות מפרמיות בשנת 2020, וחזרה לגידול של4% החל משנת 2021. השוק כנראה לא חושב שאלו המספרים, הם נראים אופטימיים מדי, וחשוב להדגיש כי אין גם התייחסות להשפעות והשלכות של נגיף הקורונה על החברה ועל התחום בכלל.
השפעות ארוכת הטווח של מגפת הקורונה
״ענף הביטוח מושפע לחיוב מאינדיקטורים כלכליים חיוביים של מדינת ישראל. צמיחת התוצר ושיעורי אבטלה נמוכים מחזקים את צמיחת הפרמיות בכל תחומי הפעילות, במיוחד עקב החובה להפקיד לחיסכון פנסיוני. מנגד, סיכון פוליטי וגיאופוליטי גבוה מגביר את סיכון השוק״ נכתב בהערכת השווי של קסלמן. כלומר קיימת התאמה והשפעה של מצב המשק על השורה התחתונה של החברה.
רמת המתאם בין תשואת ההשקעה במניה עם תשואת שוק ההון כולו (הבטא - ביטוי לסיכון במניה) הוא כ-1.2 כלומר רגישות גבוהה לשינויים במצב השוק. הירידה החדה בשווי השוק בבורסה בפרק זמן כה קצר על רקע משבר הקורונה, משקפת חוסר וודאות. האם חוסר הוודאות שמתבטא בחודשים האחרונים מתבטא בסיכון שנלקח בהערכת השווי? לא ברור, וכנראה לא באופן שהשוק מתמחר את הסיכונים במשק.
התמחור של השוק - 1.5 מיליארד שקל לאיי.דיאיי נמוך בכ-900 מיליון שקל לעומת התמחור הכלכלי ובשרשור לצור מדובר על פער של כ-450 מיליון שקל. גם באדגר קיים פער שמסתכם בכ-200 מיליון שקל, כך שהשווי של צור המתבסס על שווי השוק של החברות המוחזקות הוא כ-800-850 מיליון שקל. עדיין - לעומת שווי השוק של צור - 530 מיליון שקל, מדובר על אפסייד נאה.
כמה שווה אדגר?
אדגר פועלת בתחום הנכסים המניבים בעיקר בתחום המשרדים. החברה פועלת בארבע מדינות: ישראל, פולין, קנדה ובלגיה. מצבת התחייבויות נטו של החברה מוערכת נכון לתום שנת 2019 בכ-1.5 מיליארד שקל בעוד שמצבת הנכסים שלה מוערכת ב-2.8 מיליארד שקל. על פי הערכת קסלמן שוויה של אדגר כ-1.15 מיליארד שקל, בעוד השוק מתמחר אותה ב-750 מיליון שקל.
אדגר המחזיקה ב-40 נכסים מניבים ונמצאת במגמת התרחבות בשנים האחרונות, היתה מתומחרת עד לפני כ-3 חודשים בשווי שוק של 1.25 מיליארד שקל. ואז הגיע וירוס הקורונה. הפער בין ההערכה של צור באדגר לפי השוק לעומת לפי הערכת השווי מסתכם (לפי שיעור החזקתה) בכ-200 מיליון שקל.
חוץ משתי החברות הנסחרות, לצור החזקה במימון ישיר שעוסקת בתחום האשראי הצרכני. החברה הזו היתה קרובה להנפקה לפי שווי של 1.7 מיליארד שקל ויותר ואז הגיע הנגיף. שוויה על פי הערכת השווי סביר ואפילו שמרני - מתחת ל-1 מיליארד שקל. השווי הזה לא מבטא פער בין הגישה הכלכלית לגישת שווי השוק.
שורה תחתונה - בגישת הערך הכלכלי לפי ההנחות של קסלמן, צור היא "מציאה" וכך גם איי.די.איי ביטוח. השוק חושב אחרת, השוק מתמחר סיכונים גדולים. סיכונים תפעוליים - בחברות עצמם, סיכונים על רקע המשבר - משבר הקורונה, וסיכונים שנובעים גם המינוף של החברה. צור היא חברה ממונפת עם חוב נטו של 780 מיליון שקל, אבל דווקא המינוף הזה יותר הזדמנות. חברת החזקות ממונפת היא בעצם אופציה ממונפת על הנכסים שלה - כשהנכסים יורדים היא יורדת יותר, כשהנכסים עולים, היא עולה יותר.
- 11.נפתלי 19/05/2020 21:32הגב לתגובה זוהמניה בריצפה
- 10.עידן 19/05/2020 18:14הגב לתגובה זולדעתי יש טעות בכתבה שהכתב טעה ולא קסלמן וזה גם מסתדר עם המספרים בדוח שנתי 2019 של צור מצויין שלביטוח ישיר יש חוב נטו של 428 מיליון שח וזה לא קשור לחוב נטו של צור 728 מיליון שח אז שתורידו את ה 428 מיליון שח תקבלו מספרים יותר שפויים עמ 140 בדוח השנתי
- 9.נדלן וביטוח - משהו שעלול להיפגע הכי חזק מקורונה (ל"ת)שמוליק 19/05/2020 17:54הגב לתגובה זו
- 8.המניה עולה 7% - הניתוח טוב (ל"ת)דני 19/05/2020 16:17הגב לתגובה זו
- אנונימי 19/05/2020 21:30הגב לתגובה זוצור צריכה לעלות ל2000המניה צריכה לעלות לפחות במאה אחוג
- 7.מה תהיה השפעת הקורנה? (ל"ת)' 19/05/2020 16:13הגב לתגובה זו
- 6.ניתוח ברמה - המסקנה שלי צור זולה בכל תרחיש, אבל לא מאוד (ל"ת)גדעון 19/05/2020 11:38הגב לתגובה זו
- 5.שרואי החשבון יקנו את המניות..... (ל"ת)הצעה 19/05/2020 11:19הגב לתגובה זו
- 4.אבי 19/05/2020 10:25הגב לתגובה זורוח שהנפיק בעבר הערכות שווי חסרות בסיס, המוטות לטובת מי שהעסיק אותו
- מכירה מקרוב 19/05/2020 11:15הגב לתגובה זודווקא המחלקה הכלכלית מאבדת הרבה פעמים לקוחות כי הם לא אהבו את התוצאות.. למה לכתוב סתם? אחת המחלקות הטובות והמקצועיות
- 3.השוק מטיל קנס כבד על סחירות נמוכה (ל"ת)ארקד 19/05/2020 09:38הגב לתגובה זו
- 2.ירושלמית 19/05/2020 09:37הגב לתגובה זוהערכות רואי חשבון הן חלק מסיפורי אלף לילה של ימינו אלה. לך אל פירמה אחרת וחיש קל הנתונים מתהפכים.
- 1.אין על שלום סופר וגיא ברכה מהכלכלית (ל"ת)עגל חוד 19/05/2020 09:29הגב לתגובה זו

הבעיה הגדולה של ארית - חמישה חודשים בלי הזמנה אחת
מחצית שנייה נהדרת לארית, אבל מה יהיה בהמשך? ניתוח ביזפורטל על צבר ההזמנות מראה שלא התקבל אפילו הזמנה אחרת במשך מספר חודשים
ארית מנסה להנפיק את החברה הבת רשף לפי שווי של 4.3 מיליארד שקל. השוק לא מסכים - המניה של ארית נפלה ביום חמישי ב-20% וסימנה להנהלת ארית שאין לה ברירה, אלא להוריד את השווי או לבטל את ההנפקה. הסיפור די פשוט - ארית מחזיקה ברשף, רשף היא 98% מפעילותה. ארית בעצם מוכרת מניות של עצמה ומנסה להיות חברת החזקות. השוק לא אוהב חברות החזקה, הוא מתמחר אותן בדיסקאונט על הערך הנכסי של החברות בת התפעוליות. ארית כעת ב-4 מיליארד שקל ואחרי העסקה בה היא תמכור 11% מרשף ותנפיק 10% לציבור היא תחזיק כ-80% מרשף.
רשף תהיה חברה עם כמה מאות מיליונים בקופה (תלוי בגיוס) וגם ארית שנוסף על המזומנים ממכירת מניות ברשף היא צפויה להעלות את רווחי רשף למעלה - אליה. הסכום משמעותי מאוד, זה יכול להגיע ל-800 מיליון שקל ויותר, צריך לזכור שהמחצית השנייה של השנה מצוינת בתוצאות העסקיות. הערכה היא שהרווח מגיע ל-200 מיליון שקל. התזרים אפילו יותר.
נניח באופטימיות שלארית יהיה 1 מיליארד שקל בקופה אחרי הנפקה והיא תחזיק ב-80% מחברה שנניח לשם הדוגמה תהיה שווה 4 מיליארד שקל אחרי הכסף (כלומר כ-3.6 מיליארד לפני הכסף). היא בעצם תהיה עם נכסים של 4.2 מיליארד שקל - קחו דיסקאונט סביר והגעתם לפחות מהשווי שלה בשוק אחרי ירידה של 20% ל-4 מיליארד שקל.
הכל תלוי כמובן בשווי של רשף. אם השווי יקבע על 4.3 מיליארד שקל, אז יש הצדקה מסוימת לשווי שוק הנוכחי של ארית, גם לא בטוח. אבל כאמור הסיכוי לכך נמוך.
- מניית ארית מאבדת גובה - האם החברה מנופחת?
- תוצאות נהדרות לארית - רווח של 96 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בכל מקרה, הדבר החשוב ביותר בארית וברשף לקביעת השווי הוא הצבר הזמנות לביצוע. הוא קובע את היקף המכירות בהמשך.
נתחיל בחצי הכוס המלאה. המחצית השנייה של 2025 פנומנלית והנהלת החברה מסרה שהרווחיות תהיה דומה לרווחיות במחצית הראשונה. המכירות בכל השנה יתקרבו ל-500 מיליון שקל, - כ-350 מיליון שקל במחצית השנייה. זה אומר סדר גודל של 200 מיליון שקל בשורה התחתונה, וזה גם יכול להיות יותר. זה יביא את הרווח ל-300 מיליון שקל בשנה, קצב רווחים אם המחצית השנייה משקפת של 400 מיליון שקל.
אלא שיש גם חצי כוס ריקה והיא חשובה יותר. הצבר בירידה, החברה לא קיבלה הזמנות בחודשים האחרונים.
הצבר נפל
בדיווח לבורסה במסגרת הדוח הכספי למחצית הראשונה החברה מעדכנת כי הצבר שלה נכון לסוף יוני 2025 מסתכם ב-1.3 מיליארד שקל:
השקעות אלטרנטיביותהשקעות אלטרנטיביות אינן מילה גסה, אבל חייבים להפסיק להשוות תפוזים לתפוחים
בטור שהועלה כאן ניסו להסביר "מה קרה" לשוק ההשקעות האלטרנטיביות. שמות מוכרים כמו הגשמה, סלייס, טריא ואחרות נזרקים יחד לסל אחד, כאילו מדובר באותו מוצר, באותו מודל ובאותה רמת סיכון ולא היא.
מדובר בטעות יסודית, כמעט פדגוגית: אין דבר אחד שנקרא “השקעה אלטרנטיבית”.
השקעה אלטרנטיבית היא שם גג למאות מודלים שונים: מאשראי צרכני, דרך מימון נדל״ן, ועד השקעות אנרגיה וקרנות חוב. בין קרן גמל שגייסה כספי חוסכים והשקיעה אותם בפרויקטים כושלים בניו־יורק, לבין פלטפורמת הלוואות בין עמיתים שמאפשרת השקעות מגובות נדל״ן בישראל - אין שום דמיון, לא ברמת הפיקוח, לא במבנה ההשקעה ולא ברמת השקיפות. מדובר במוצרים שונים בתכלית. כל זאת בנוסף להשפעה המהותית על התחרות ועל האימפקט החברתי.
הציבור הישראלי צמא לאפיקים אלטרנטיביים, וזה לא מקרי. במשך עשור של ריבית אפסית, משקיעים נאלצו לבחור בין תשואה זעומה בבנק לבין השקעות ספקולטיביות בחו״ל. ההשקעות האלטרנטיביות, כשהן מנוהלות נכון, יצרו אפיק שלישי - כזה שמחבר בין הכלכלה הריאלית (דיור, אשראי לעסקים קטנים) לבין הציבור הרחב, ומאפשר תשואה ראויה לצד ביטחון יחסי.
אבל בין זה לבין “שיווק אגרסיבי של חלומות” יש תהום.
ההבדל האמיתי איננו בסיפור השיווקי, אלא בניהול הסיכון.
מי שבנה מנגנון בקרה, שקיפות, חיתום וביטחונות איכותיים - הוכיח את עצמו גם בתקופות משבר ושרד. מי שבנה על זרימה אינסופית של כסף חדש - קרס. זה כמובן נכון להשקעות אלטרנטיביות כמו גם לבנקים שונים בארץ ובעולם (שחלקם קרסו וגרמו להפסדים משמעותיים למשקיעים).
- הגשמה, סלייס, טריא ועוד: רוצים אלטרנטיבי? תבדקו טוב טוב
- איבדה את הדירה בגלל משכנתא שלא יכלה לשלם; האם היא יכולה להיות מעורבת במכירת הדירה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
להכניס את כולם לאותה רשימה זה כמו לכתוב שטסלה וניסאן הן “שתי חברות רכב” - עובדתית זה נכון, אך מהותית מדובר בשני מוצרים שונים לחלוטין מכל הבחינות.
