להב מדווחת על צמיחה קלה בהכנסות וחסינות יחסית לנזקי הקורונה
חברת הנדל"ן להב 1.25% שבשליטת אבי לוי (37.85%) פרסמה את תוצאותיה הכספיות לשנת 2019, עם צמיחה של 3.7% בהכנסות מפעילות נמשכת ורווח נקי של כ-22.8 מיליון שקל, מתוכו כ-5.4 מיליון שקל מיוחס לפעילות מופסקת. עד כה לא היתה פגיעה מהותית ממשבר הקורונה - מרבית נכסי החברה מושכרים לבתי עסק המפעילים שירותים חיוניים שעדיין לא נפגעו. החברה סיימה את 2019 עם סך הכנסות מפעילות נמשכת של כ-40.6 מיליון שקל, לעומת הכנסות של כ-39.1 מיליון שקל בתקופה המקבילה. עיקר הגידול בהכנסות מיוחס לפער של כ-2 מיליון שקל בעליית שווי הוגן של נדל"ן להשקעה לעומת אשתקד. הרווח הנקי הסתכם בכ-22.8 מיליון שקל, מתוכו כ-5.4 מיליון שקל מיוחס לפעילות מופסקת כאמור - פעילות האנרגיה שנמכרה, ירידה של כ-35.6% לעומת רווח של כ-35.4 מיליון שקל אשתקד. בנטרול הפעילות שנמכרה, הסתכם הרווח הנקי בכ-17.4 מיליון שקל, עלייה של כ-4.1% לעומת כ-16.9 מיליון שקל אשתקד. השפעות משבר הקורונה בחברה מציינים כי התפרצות הקורונה מעלה חשש להתמתנות בפעילות הכלכלית הגלובלית, אשר עלולה להשפיע על הרגלי הצריכה בענפים שונים במשק. שינויים אלו עלולים להוביל, בין השאר, לירידה בשווי נכסי החברה, ירידה בשיעורי התפוסה בנכסי החברה, פיגורים בתשלום דמי השכירות או ירידה משמעותית בהם, ויצירת קושי בגיוס מקורות למימון פעילותה. עד כה, לא הייתה כל פנייה לחברה מצד שוכרים, להקלות בדמי השכירות, ודמי השכירות שולמו במלואם ובמועדם. בנוסף, מרבית נכסי החברה, מושכרים לבתי עסק המפעילים עסקים המוגדרים כשירותים חיוניים, דוגמת סופרמרקטים ובתי מרקחת, ואשר הינם מסוגי העסקים שנכון למועד זה לא נפגעו מהשלכות הנגיף. בכל זאת, בחברה מזהירים כי יש להניח שהמשך והתגברות התפשטות הקורונה בישראל ובעולם, עלולים, מטבע הדברים, להוביל להשפעה שלילית גם על פעילותה. שמירה על רמת הוצאות דומה לאשתקד ברמה התפעולית שמרה להב על הוצאות ברמה של כ-22.3 מיליון שקל, בדומה להוצאות של כ-22.2 מיליון שקל אשתקד. ההון עצמי מהווה נכון להיום כ-53.4% מסך המאזן ועומד על כ-354 מיליון שקל. להב עוסקת בתחום פעילות עיקרי אחד – נדל"ן להשקעה (בעיקר בגרמניה), בבעלות החברה 41 מרכזי קניות שכונתיים בגרמניה המשרתים צרכי אוכלוסיה וכוללים שוכרים מקרב רשתות סופר מרקט מובילות. בחברה מציינים כי בכוונתם להמשיך ולהתרחב בגרמניה בפיתוח ורכישת מרכזי קניות שכונתיים.
- 1.כרגיל אבי לוי אשף פיננסיים ושוק ההון (ל"ת)25/03/2020 16:09הגב לתגובה זו
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?
מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון
משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות.
בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע, ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.
מדד הפחד כמנבא תשואות
במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.
הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.
- הבנק מול בית ההשקעות, מי מנצח בקרב על הסוחר הישראלי?
- העמלה מתייקרת - זו הפקודה שהבורסה משנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב
המדדים נעלו בטריטוריה חיובית, ת"א 35 סגר ב-3,540 נקודות כשעלה 0.97%, ת"א 90 התחזק גם הוא ב-0.69%.
בהסתכלות ענפית - מדד הבנקים קפץ 1.66% בעוד ת"א ביטוח זינק 2.55%. ת"א נדל"ן מחק את הירידות וסגר ביציבות סביב ה-0, ת"א נפט וגז היה החריג שירד היום 0.21% - מחזור המסחר ליום הראשון של השבוע הסתכם ב-1.414 מיליארד שקל.
ימים ספורים אחרי מסירת מערכת "חץ 3" לגרמנים, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ נחת בישראל לביקור שיחזק את היחסים בין המדינות וידון בענייני השעה. בהתייחסות לזירה הבטחונית אמר נתניהו בנאומו לצד הקנצלר כי "השלב
הראשון בעסקה כמעט הסתיים. מקווים בקרוב לנוע לשלב השני שהוא הקשה יותר".
איך ייראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.
- ארית נפלה 20%, טבע זינקה 3%, המדדים שברו שיאים
- חברה לישראל ואייסיאל נפלו עד 7.6%, טאואר איבדה 6.6% - נעילה שלילית בתל אביב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה - איך יראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?
