להב מדווחת על צמיחה קלה בהכנסות וחסינות יחסית לנזקי הקורונה
חברת הנדל"ן להב -0.93% שבשליטת אבי לוי (37.85%) פרסמה את תוצאותיה הכספיות לשנת 2019, עם צמיחה של 3.7% בהכנסות מפעילות נמשכת ורווח נקי של כ-22.8 מיליון שקל, מתוכו כ-5.4 מיליון שקל מיוחס לפעילות מופסקת. עד כה לא היתה פגיעה מהותית ממשבר הקורונה - מרבית נכסי החברה מושכרים לבתי עסק המפעילים שירותים חיוניים שעדיין לא נפגעו. החברה סיימה את 2019 עם סך הכנסות מפעילות נמשכת של כ-40.6 מיליון שקל, לעומת הכנסות של כ-39.1 מיליון שקל בתקופה המקבילה. עיקר הגידול בהכנסות מיוחס לפער של כ-2 מיליון שקל בעליית שווי הוגן של נדל"ן להשקעה לעומת אשתקד. הרווח הנקי הסתכם בכ-22.8 מיליון שקל, מתוכו כ-5.4 מיליון שקל מיוחס לפעילות מופסקת כאמור - פעילות האנרגיה שנמכרה, ירידה של כ-35.6% לעומת רווח של כ-35.4 מיליון שקל אשתקד. בנטרול הפעילות שנמכרה, הסתכם הרווח הנקי בכ-17.4 מיליון שקל, עלייה של כ-4.1% לעומת כ-16.9 מיליון שקל אשתקד. השפעות משבר הקורונה בחברה מציינים כי התפרצות הקורונה מעלה חשש להתמתנות בפעילות הכלכלית הגלובלית, אשר עלולה להשפיע על הרגלי הצריכה בענפים שונים במשק. שינויים אלו עלולים להוביל, בין השאר, לירידה בשווי נכסי החברה, ירידה בשיעורי התפוסה בנכסי החברה, פיגורים בתשלום דמי השכירות או ירידה משמעותית בהם, ויצירת קושי בגיוס מקורות למימון פעילותה. עד כה, לא הייתה כל פנייה לחברה מצד שוכרים, להקלות בדמי השכירות, ודמי השכירות שולמו במלואם ובמועדם. בנוסף, מרבית נכסי החברה, מושכרים לבתי עסק המפעילים עסקים המוגדרים כשירותים חיוניים, דוגמת סופרמרקטים ובתי מרקחת, ואשר הינם מסוגי העסקים שנכון למועד זה לא נפגעו מהשלכות הנגיף. בכל זאת, בחברה מזהירים כי יש להניח שהמשך והתגברות התפשטות הקורונה בישראל ובעולם, עלולים, מטבע הדברים, להוביל להשפעה שלילית גם על פעילותה. שמירה על רמת הוצאות דומה לאשתקד ברמה התפעולית שמרה להב על הוצאות ברמה של כ-22.3 מיליון שקל, בדומה להוצאות של כ-22.2 מיליון שקל אשתקד. ההון עצמי מהווה נכון להיום כ-53.4% מסך המאזן ועומד על כ-354 מיליון שקל. להב עוסקת בתחום פעילות עיקרי אחד – נדל"ן להשקעה (בעיקר בגרמניה), בבעלות החברה 41 מרכזי קניות שכונתיים בגרמניה המשרתים צרכי אוכלוסיה וכוללים שוכרים מקרב רשתות סופר מרקט מובילות. בחברה מציינים כי בכוונתם להמשיך ולהתרחב בגרמניה בפיתוח ורכישת מרכזי קניות שכונתיים.
- 1.כרגיל אבי לוי אשף פיננסיים ושוק ההון (ל"ת)25/03/2020 16:09הגב לתגובה זו

100 אלף שקלים הפכו לעשרות שקלים - סייברוואן עושקת את המשקיעים
אחרי שנפלה 90% בבורסה בת"א, סייברוואן נרשמה בוול סטריט - מי שציפה לעדנה קיבל ירידה של 99% נוספים; סייברוואן היא תרגיל פיננסי שעושק משקיעים - בדרך יש מרוויחים
חלום גדול - הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה. המעגל הזה קיים בעשרות רבות של חברות גם בבורסה בת"א וגם בוול סטריט. חברות בלי הצדקה כלכלית רוכבות על חלום ומגייסות כסף. הכסף נגמר, מנסים לנפח שוב את החלום ומגייסים שוב, והכסף שוב נגמר וחוזר חלילה. אחד המקרים המכוערים ביותר הוא של סייברוואן. חברת טכנולוגיה שהכניסה את המילה "סייבר" לשם שלה וחשבה שהיא עומדת לכבוש את העולם.
סייברוואן פיתחה מערכות שיגרמו לנהג ברכב להיות קשוב לכביש ולאירועים ולא להיות מוסח לטלפון הנייד. היא הנפיקה בגל של 2021 לפי שווי של כ-110 מיליון שקל וגייסה ממשקיעים כ-26 מיליון שקל.
הכסף ירד לטמיון. אבל היא גייסה שוב ואז התברר לה שהמשחק בת"א נגמר. די, המשקיעים כאן כבר לא ייתנו אמון בהנהלה ובחזון של האיש שהוביל אותה בתחילת הדרך - יעקב טננבאום. אז מה עושים? משכפלים את המקרה לוול סטריט. כן, פראיירים יש גם בוול סטריט, אפילו יותר. וכך הצליחה סייברוואן לעשות את מה שעשתה למשקיעם המקומיים גם למשקיעים בוול סטריט.
בשורה התחתונה אחרי הפסד של כמעט 90% בת"א, היא יצרה הפסד של 99% בוול סטריט. מי שהשקיע בה בהנפקה הפסיד 99.9% מכספו. תזכורת לסיכון הגדול של השקעה בהנפקה - המקום בו המנפיק יודע הרבה יותר טוב מהרוכש על החברה הנמכרת.
- סייברוואן מציגה: גם במחיר של אגורה יש לאן לרדת
- חברות מצפצפות על המשקיעים ומדווחות באיחור ניכר - מתי הרשות תתערב?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סייברוואן הפכה 100 אלף שקלים של השקעה לעשרות שקלים בודדים. סייברוואן הפסידה מאז הקמתה 186.7 מיליון שקל:

100 אלף שקלים הפכו לעשרות שקלים - סייברוואן עושקת את המשקיעים
אחרי שנפלה 90% בבורסה בת"א, סייברוואן נרשמה בוול סטריט - מי שציפה לעדנה קיבל ירידה של 99% נוספים; סייברוואן היא תרגיל פיננסי שעושק משקיעים - בדרך יש מרוויחים
חלום גדול - הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה. המעגל הזה קיים בעשרות רבות של חברות גם בבורסה בת"א וגם בוול סטריט. חברות בלי הצדקה כלכלית רוכבות על חלום ומגייסות כסף. הכסף נגמר, מנסים לנפח שוב את החלום ומגייסים שוב, והכסף שוב נגמר וחוזר חלילה. אחד המקרים המכוערים ביותר הוא של סייברוואן. חברת טכנולוגיה שהכניסה את המילה "סייבר" לשם שלה וחשבה שהיא עומדת לכבוש את העולם.
סייברוואן פיתחה מערכות שיגרמו לנהג ברכב להיות קשוב לכביש ולאירועים ולא להיות מוסח לטלפון הנייד. היא הנפיקה בגל של 2021 לפי שווי של כ-110 מיליון שקל וגייסה ממשקיעים כ-26 מיליון שקל.
הכסף ירד לטמיון. אבל היא גייסה שוב ואז התברר לה שהמשחק בת"א נגמר. די, המשקיעים כאן כבר לא ייתנו אמון בהנהלה ובחזון של האיש שהוביל אותה בתחילת הדרך - יעקב טננבאום. אז מה עושים? משכפלים את המקרה לוול סטריט. כן, פראיירים יש גם בוול סטריט, אפילו יותר. וכך הצליחה סייברוואן לעשות את מה שעשתה למשקיעם המקומיים גם למשקיעים בוול סטריט.
בשורה התחתונה אחרי הפסד של כמעט 90% בת"א, היא יצרה הפסד של 99% בוול סטריט. מי שהשקיע בה בהנפקה הפסיד 99.9% מכספו. תזכורת לסיכון הגדול של השקעה בהנפקה - המקום בו המנפיק יודע הרבה יותר טוב מהרוכש על החברה הנמכרת.
- סייברוואן מציגה: גם במחיר של אגורה יש לאן לרדת
- חברות מצפצפות על המשקיעים ומדווחות באיחור ניכר - מתי הרשות תתערב?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סייברוואן הפכה 100 אלף שקלים של השקעה לעשרות שקלים בודדים. סייברוואן הפסידה מאז הקמתה 186.7 מיליון שקל:
