זוהר לוי סאמיט
צילום: יח"צ

זוהר לוי מנסה שוב - מבקש למחוק את סאמיט גרמניה מהמסחר

סאמיט מדווחת כי חברת הבת הגרמנית פרסמה הצעת רכש ל-33% ממניותיה - בהיקף של כ-215 מיליון אירו; סאמיט התחייבה למכור מניות ב-176 מיליון אירו; בפעם האחרונה שלוי ביצע מהלך דומה הוא רשם רווחי ענק
ערן סוקול |

בהתאם להערכות שפורסמו ב-Bizportal לפני כחודש, חברת סאמיט 3.62%  העוסקת בניהול והשכרת נדל"ן מניב, ונשלטת על ידי זוהר לוי (43.8%), מדווחת כי החברה הבת (82%), סאמיט גרמניה (סימול: SMTP.L), פרסמה הצעת רכש ל-33% ממניותיה - בהיקף של כ-215 מיליון אירו. בנוסף, בכוונתה להימחק מהמסחר בבורסת לונדון.

לקריאה נוספת:

מה רואה זוהר לוי בסאמיט גרמניה שהשוק מפספס?

בחודשים האחרונים הגדילה סאמיט את החזקתה בחברת הבת הגרמנית מ-51% ל-82% ככל הנראה מתוך כוונה למחוק את חברת הבת מהמסחר.

התפתחות מחיר מניית סאמיט - תשואה של 275% בחמש שנים 

סאמיט גרמניה, הנסחרת כעת בשווי שוק של כ-637 מיליון אירו, הודיעה על זימון אסיפה כללית לצורך קבלת החלטה על מחיקתה מהמסחר בבורסת לונדון, כאשר לצורך אישור ההחלטה נדרשת תמיכה של 75% מבעלי המניות. בעניין זה, מדווחת סאמיט, כי באמצעות חברה בת המחזיקה בכ-82% ממניות סאמיט גרמניה, התחייבה להצביע בעד ההחלטה.

במקביל, פרסמה סאמיט גרמניה הצעת רכש לבעלי מניותיה, לרכישת שליש ממניותיה תמורת 215 מיליון אירו, ולפי מחיר של 1.45 אירו למניה - גבוה בכ-1.8% ביחס לשער הבסיס של המניה הבוקר. במסגרת הצעת הרכש, כל בעל מניות יהיה רשאי למכור לחברה מניות באופן יחסי לאחזקותיו.

במסגרת המתווה עליו דווח, סאמיט התחייבה למכור מניות (באמצעות חברת בת 100%) בהיקף של כ-176 מיליון אירו, באופן בו החברה תיענה לכ-82.1% מהצעת הרכש.

סאמיט גרמינה - רווחי שערוך של 84 מיליון אירו

בנוסף לאמור לעיל, דיווחה סאמיט גרמניה כי על בסיס הערכות שווי חיצוניות ראשוניות שקיבלה, רווחיה משערוך נכסים בחציון השני של 2019 יסתכמו בכ-84 מיליון אירו, כאשר שווי נכסיה לסוף 2019 צפוי להסתכם בכ-1.40 מיליארד אירו.

החברה גם סיפקה תחזיות לפיהן ה- FFO ברבעון הרביעי של שנת 2019 יסתכם בכ-13 מיליון אירו, ויחס החוב נטו לשווי הנכסים (LTV נטו) לאחר השערוכים האמורים ובניכוי המזומנים המיועדים להצעת הרכש צפוי להסתכם בכ-40%.

זוהר לוי מנסה לשחזר את הבוננזה

זוהר לוי כבר עשה את זה פעם אחת לפני למעלה מעשור. סאמיט נכנסה לגרמניה בשנת 2004 ובין השנים 2005-2007 רכשה נכסים בהיקף של 3 מיליארד שקל והחברה הונפקה בבורסת לונדון תוך שהיא מגייסת למעלה מ-300 מיליון אירו.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

בשנת 2009 ועל רקע המשבר הפיננסי בעולם הגדילה סאמיט את החזקותיה במספר פעימות במחירים נמוכים, כאשר באפריל 2009 פרסמה סאמיט הצעת רכש מלאה לסאמיט גרמניה ועלתה להחזקה של 96%. העסקה בוצעה לפי שווי חברה של 58 מיליון אירו.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
רונן שור מנכ"ל אקסל סולושנס
צילום: יח"צ

בכ-90 מיליון שקל: אקסל רוכשת שתי ביטחוניות - המניה זינקה כבר אתמול; צירוף מקרים?

אקסל בנויה משכבות של רכישות היא רכשה 14 חברות מאז הפיכתה לציבורית והיום היא מעדכנת על רכישה נוספת של סטארלייט ונקסטוויב שעוסקות ב-RF ומיקרוגל ומתכננת לממן את זה בגיוס אג"ח; הרכישה מגיעה 3 חודשים אחרי עסקת סינאל, שהתבררה כמהלך בעייתי עם חשיפת טעות מהותית בדוחות הנרכשת

מנדי הניג |
נושאים בכתבה אקסל

לפני שנדבר על הרכישה אנחנו רוצים לדבר רגע על המניה. המניה של אקסל אקסל 12.52%   קפצה לנו על המסכים אתמול וכנראה גם אתם תהיתם מה מתבשל שם. המניה עוד הספיקה לרדת מתחת לרף הפתיחה אבל מאיזור 11 בבוקר היא התחזקה וזינקה עד 8% עד שנעלה ב-6.7%. כל זה לא קרה במחזורים זניחים זה קרה בתמורה עצומה של 5.1 מיליון שקל שזה כמעט פי שבעה מהמחזור הממוצע שלה בשבוע האחרון. אז למי מכם שתהה אמש אם יש התפתחות חדשה סביב עסקת סינאל הבעייתית גילה הבוקר שזה סיפור אחר. אקסל שוב יצאה לשופינג, הפעם ביטחוני ויש סיכוי שמישהו ידע משהו ו"עשה עם זה" משהו. זה לא ממש מפתיע ולא כל כך חריג, לצערנו, לראות זינוקים או צניחות במניות לפני שהציבור מתעדכן על מה קרה. 

זה חלק מהרעה החולה של הבורסה המקומית, זה מה שהעניק לה את הכינוי "ביצה". מי שקיווה שהמצב הזה שייך לעבר מגלה כל פעם מחדש שיש עוד דרך ארוכה לעשות, מענישה והרתעה ומחקר - אותו ניתן לבצע בקלות - כדי לגלות מי העמיס או התפטר לפני שהמשקיעים ידעו. מעגל הקסמים הזה ממשיך וימשיך כל עוד חברות וגופים מסוימים ינהלו את הקשר עם השוק דרך "סקופים" ומהצד השני גופי תקשורת יזינו את הפיד מ"בלעדי" ל"בלעדי".


הגרף התוך-יומי של אקסל - צילום מתוך הטרמינל


הרחבת דריסת הרגל בשוק הביטחוני

אקסל חתמה על הסכם לרכישת סטארלייט טכנולוגיות ונקסטוויב טכנולוגיות, שתי חברות ותיקות שהוקמו בשנת 2000 ופועלות בתחום מערכות ה-RF והמיקרוגל לתעשיות ביטחוניות. אלו  טכנולוגיות שנמצאות בשימוש נרחב במערכות כטב"מים, כלים אליהם יש ביקוש גדול לא רק בשל המערכה הביטחונית שהייתה בישראל אלא וביתר שאת מהמציאות הגיאופוליטית באירופה כשכלי טיס בלתי מאוישים משנים את פניו של שדה הקרב. בין הלקוחות של החברות נמנות רפאל, אלביט, התעשייה האווירית ועוד. במקרים מסוימים הן מספקות רכיבים ייעודיים שמהווים חלק מובנה במוצרים המרכזיים של הגופים האלה, כך שהביקוש לפעילות שלהן מושפע ישירות מצברי ההזמנות הגדלים של התעשיות הביטחוניות. 2 החברות נשלטות במלואן על ידי המייסדים רמי בל-עש ואודי פרידמן, מהנדסים בעלי ניסיון של שנים רבות, אלו גם ימשיכו להוביל את הפעילות לפחות שנתיים וייתכן עד חמש שנים קדימה.

העסקה בנויה משני נדבכים. במועד ההשלמה תשלם החברה 49.2 מיליון שקל במזומן, ובשלב ב' היא תוסיף עד 40.3 מיליון שקל נוספים במידה והחברות יעמדו ביעדי הרווח הממוצעים לשנים 2026-2028. עוד סוכם כי סטארלייט ונקסטוויב יוכלו לחלק דיבידנד מהרווחים שבקופה לפני השלמת העסקה, כך שההון העצמי של כל אחת מהן לא ירד מ-1.5 מיליון שקל.

השקעות אלטרנטיביותהשקעות אלטרנטיביות

השקעות אלטרנטיביות אינן מילה גסה, אבל חייבים להפסיק להשוות תפוזים לתפוחים

הדיון על "קריסת" השוק האלטרנטיבי מפספס את העיקר - אין דבר כזה שוק אחד או מודל אחד; בין פלטפורמות אחראיות עם מנגנוני חיתום וביטחונות לבין גופים שנשענו על הון חדש בלבד, עובר קו דק שמפריד בין ניהול סיכון מושכל לבין הימור מסוכן - טור תגובה של אייל אלחיאני  מייסד ומנכ"ל טריא
אייל אלחיאני |

בטור שהועלה כאן ניסו להסביר "מה קרה" לשוק ההשקעות האלטרנטיביות. שמות מוכרים כמו הגשמה, סלייס, טריא ואחרות נזרקים יחד לסל אחד, כאילו מדובר באותו מוצר, באותו מודל ובאותה רמת סיכון ולא היא.

מדובר בטעות יסודית, כמעט פדגוגית: אין דבר אחד שנקרא “השקעה אלטרנטיבית”.

השקעה אלטרנטיבית היא שם גג למאות מודלים שונים: מאשראי צרכני, דרך מימון נדל״ן, ועד השקעות אנרגיה וקרנות חוב. בין קרן גמל שגייסה כספי חוסכים והשקיעה אותם בפרויקטים כושלים בניו־יורק, לבין פלטפורמת הלוואות בין עמיתים שמאפשרת השקעות מגובות נדל״ן בישראל - אין שום דמיון, לא ברמת הפיקוח, לא במבנה ההשקעה ולא ברמת השקיפות. מדובר במוצרים שונים בתכלית. כל זאת בנוסף להשפעה המהותית על התחרות ועל האימפקט החברתי.

הציבור הישראלי צמא לאפיקים אלטרנטיביים, וזה לא מקרי. במשך עשור של ריבית אפסית, משקיעים נאלצו לבחור בין תשואה זעומה בבנק לבין השקעות ספקולטיביות בחו״ל. ההשקעות האלטרנטיביות, כשהן מנוהלות נכון, יצרו אפיק שלישי - כזה שמחבר בין הכלכלה הריאלית (דיור, אשראי לעסקים קטנים) לבין הציבור הרחב, ומאפשר תשואה ראויה לצד ביטחון יחסי.

אבל בין זה לבין “שיווק אגרסיבי של חלומות” יש תהום.

ההבדל האמיתי איננו בסיפור השיווקי, אלא בניהול הסיכון.

מי שבנה מנגנון בקרה, שקיפות, חיתום וביטחונות איכותיים - הוכיח את עצמו גם בתקופות משבר ושרד. מי שבנה על זרימה אינסופית של כסף חדש - קרס. זה כמובן נכון להשקעות אלטרנטיביות כמו גם לבנקים שונים בארץ ובעולם (שחלקם קרסו וגרמו להפסדים משמעותיים למשקיעים).

להכניס את כולם לאותה רשימה זה כמו לכתוב שטסלה וניסאן הן “שתי חברות רכב” - עובדתית זה נכון, אך מהותית מדובר בשני מוצרים שונים לחלוטין מכל הבחינות.