חדוה בר
צילום: גלית סברו

הפיקוח על הבנקים מעניק הקלה נוספת לחברות אשראי חוץ בנקאי

במטרה להקל על יכולת ניהול החשבונות לנותני אשראי ופלטפורמות P2P בבנקים, מפרסם הפיקוח הקלות בנוגע לחובה החלה על הבנקים ברישום נהנים ובעלי שליטה בחשבונותיהם

ערן סוקול | (1)
נושאים בכתבה הפיקוח על הבנקים

הפיקוח על הבנקים מודיע על צעד נוסף שנועד להגביר את התחרות במערכת הבנקאית. במטרה להקל על יכולת ניהול החשבונות לנותני אשראי ופלטפורמות P2P בבנקים, מפרסם הפיקוח הקלות בנוגע לחובה החלה על הבנקים ברישום נהנים ובעלי שליטה בחשבונות של נותני שירותי אשראי ופלטפורמות לתיווך אשראי. 

 

לקריאת הטיוטה המלאה באתר בנק ישראל

פחות בירוקרטיה

בהתאם לצו איסור הלבנת הון, נדרשים לקוחות הבנקים (במקרה זה, הלקוחות הם הגופים נותני האשראי וגופי ה-P2P) להצהיר האם הם פועלים בחשבונם עבור אחר, ובמקרה שמדובר בלקוחות שהם תאגידים,  לתת הצהרה אודות בעלי השליטה בהם. הצהרות אלה נדרשות בעת פתיחת חשבון בבנק, בעת שינוי בבעלות בחשבון (הוספת או גריעת שותף בחשבון), בעת ביצוע פעולה בסכום מעל סף מסוים, וכדומה.

משמעות ההקלה שמפרסם הפיקוח על הבנקים היא שהחל מהיום, נותני אשראי חוץ בנקאי וגופי P2P לא יידרשו להעביר לבנקים את ההצהרות הללו, הואיל ומדובר בגופים שמפוקחים על ידי רשות שוק ההון ובהתאמה, נדרשים ליישם את הוראות חוק איסור הלבנת הון. בפיקוח על הבנקים צופים כי ההקלה תסיר חסם משמעותי המקשה כיום על גופים אלה לפעול במערכת הפיננסית הישראלית ולהתחרות במערכת הבנקאית.

בפיקוח על הבנקים מדגישים כי ההקלות הינן על חשבונות של גופים המפוקחים על ידי רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון, וקיבלו ממנה רישיון למתן אשראי או רישיון להפעלת מערכת לתיווך אשראי.

מספר הגופים המתחרים בבנקים גדל

בפיקוח על הבנקים מסבירים, כי השינויים המבניים שחלים במערכת הפיננסית בישראל והשינויים הטכנולוגיים המשפיעים על העולם הפיננסי מביאים לכך שגדל מספר הגופים המתחרים בבנקים במתן אשראי ובפעילויות פיננסיות נוספות. גופים אלה נזקקים לשירותים מהמערכת הבנקאית, ובפרט הם צריכים להחזיק חשבון בנק לצורך ביצוע תנועות של כספים מול לקוחותיהם.

המשמעות היא שאותם גופים מנהלים בבנקים חשבונות, שחלק מהכסף הצבור בהם הוא למעשה לא כסף של הגופים עצמם, אלא של הלקוחות של אותם גופים. עובדה זו מציבה קושי בפני המערכת הבנקאית בהקשר של עמידה בדרישות החוק לאיסור הלבנת הון.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    דג בים 10/02/2020 12:36
    הגב לתגובה זו
    איך ייתכן שהפרדה של הבנקים מחברות האשראי יוצרות עמלות שהלקוח הפרטי משלם למול הגופים. אם כל כך הרבה בירוקרטיה, הן מחברת האשראי והן מהבנק, הלקוח הפרטי מקבל בתור ריבית על החזר חיוב, גם את העמלה שהבנק לוקח ממנו על עמלת החזר, וגם את העמלה של חברות האשראי החיצוניות. איך ייתכן שהבנק שעד לא מזמן שלט בחברות האשראי, לא נתן עמלה לחברות האשראי האלו בגין החזר חיוב, וכעת הוא נותן עמלה ועוד בגודל של כ-שליש מעמלת הלקוח הפרטי. הגדלת העמלה ב33 אחוזים למעלה בעקבות הבחירה של הפרדת חברות האשראי מהבנקים. צריך לתקן את הנזק שנגרם
בזק
צילום: לילך צור

תשואה סולידית של 8% בחצי שנה על הנייר: בי קום בדרך לפירוק אחרי מכירת בזק

אחרי מכירת יתרת ההחזקה בבזק, הערך הנכסי עומד על 27 שקל למניה מול כ 25 שקל בשוק. הפער מגלם 8%, כששורה של הוצאות ותשלומים משפטיים יכולה לצמצם את המספר לאזור 5% עד 6% בחישוב שמרני מאוד

ליאור דנקנר |

בי קומיוניקיישנס 5.8%  מתקדמת לפירוק וחלוקה לבעלי המניות אחרי שמכרה את יתרת המניות שלה בבזק 5.1% . לפי מצגת החברה הערך הנכסי למניה עומד על 27 שקל, בזמן שבשוק היא נסחרת סביב 25 שקל. הפער מגלם תשואה סולידית של 8% בחצי שנה על הנייר, עם שחיקה אפשרית בגלל הוצאות ותשלומים משפטיים.

המכירה של בי קומיוניקיישנס מסמנת יציאה סופית של קרן סרצ'לייט ודוד פורר מההחזקה בבזק, אחרי קבלת אישורים שאפשרו ירידה מתחת לרף שמגדיר גרעין שליטה והפצה רחבה בשוק. בזק נשארת חברה בלי גרעין שליטה, והשאלה שחוזרת היא אם יתגבש בעל בית חדש דרך איסוף מניות מהמוסדיים ובמסחר בשוק.

במקביל, זה שבזק בלי גרעין שליטה לא מחייב מהלך מיידי. אבל זה כן מעלה מחדש את הדיון על גופים שמסתכלים על עסקה ארוכת טווח, בעיקר כאלה שיודעים לעבוד עם תזרים יציב ומינוף.


גרעין השליטה והאם בזק יכולה להתייעל

בין השמות שעולים בשיחות בשוק מופיעות קיסטון וקרן תש"י. ההיגיון של קרנות תשתית בבזק נשען על שני דברים שנוטים לעבוד להן טוב. הראשון הוא יציבות תזרימית של עסק תקשורת גדול עם תשתיות לאומיות. השני הוא יכולת לבצע רכישה במינוף, כלומר לשלב הון עצמי עם חוב, מתוך הנחה שמימון זול יחסית משפר את התשואה לאורך זמן.

אבל מול ההיגיון הזה עומדת נקודה פשוטה. בזק לא נסחרת כאילו היא מציאה. שווי השוק שלה סביב 18.5 מיליארד שקל והמניה במכפיל רווח של כ-13 עד 14. בהשוואה עולמית, מכפילים בענף התקשורת נוטים להיות נמוכים יותר, ולכן קשה לבנות תרחיש של אפסייד מהיר רק מתמחור מחדש.

אינטרקיור
צילום: אינטרקיור

אינטרקיור נופלת: חוב בספק של 27 מיליון שקל מבזלת

צניחה ש כ-13% במניה לשווי של 200 מיליון שקל; בזלת נמצאת בסוג של הסדר חוב. על התוצאות של אינטרקיור, היקף החשיפה ביחס לשווי והעתיד

רן קידר |
נושאים בכתבה אינטרקיור

מניית אינטרקיור -12.72%  ירדה ב-12.7% לאחר שבשבוע שעבר, בזלת שהיא ספקית של אינטרקיור החלה בהליך ארגון מחדש מטעם בית משפט. החשיפה הכספית של אינטרקיור מגיעה לכ-27 מיליון שקל. סכום משמעותי מתוך שווי השוק של החברה הפועלת בתחום הקנאביס שנסחרת ב-200 מיליון שקל. 

חלק מהסכום עשוי להיגבות במקביל להסדר חוב ומכירת הפעילות של בזלת, אך צפוי שתהיה תספורת. "המכה" הזו לאינטרקיור היא סוג של הוצאה חד פעמית, אבל בשנים האחרונות, יש הרבה "הוצאות חד פעמיות" לרבות הפסדים בגלל המלחמה והשיתוק של המפעל של החברה שנמצא סמוך לגדר. 

מנגד, הקנאביס גדל בביקושים בעולם, וצפוי לחזור לגדול גם בארץ, ואינטרקיור שהיא גם יבואנית, גם מייצרת בארץ וגם מייצאת לעולם, צופה ליהנות מהגידול העולמי. במחצית הראשונה של השנה 

במחצית הראשונה של השנה הסתמו הכנסות אינטרקיור ב-130 מיליון שקל, עלייה של 15% לעומת המחצית השנייה של 2024,. תזרים המזומנים התפעולי היה חיובי בסך של 12 מיליון שקל, לעומת תזרים שלילי של 43 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. מדובר במחצית האחת עשרה ברציפות שבה החברה מציגה EBITDA מתואם חיובי, שהסתכם ב-12.6 מיליון שקל (כ-10% מההכנסות). 

החברה מדווחת על המשך השיקום במתקן ניר עוז, שחידש את פעילות הייצור, הייבוא והמכירות לאחר מתקפת ה-7 באוקטובר. במקביל הושקו יותר מ-40 מוצרים חדשים, ההשקות הראשונות מאז אוקטובר 2023. עד סוף התקופה קיבלה אינטרקיור מקדמות פיצוי של 81 מיליון שקל מהרשויות בגין נזקי מלחמה, מתוך תביעות כוללות בהיקף של 251 מיליון שקל. יתרות המזומנים הסתכמו ב-54 מיליון שקל וההון העצמי עמד על 432 מיליון שקל.