מדפסת מסוג "דרגונפליי 2020", ננו דיימנשן
צילום: אתר החברה

ננו דיימנשן: אופיר בהרב יחליף את אבי ריכנטל כיו"ר החברה

בהרב כיהן בדירקטוריון החברה מאז 2015 ובעל ניסיון עשיר בתחום ההדפסות התלת ממדיות וסמיקונדקטורים. בתחילת החודש עמית דרור, ממקימי החברה ומי שהיה המנכ"ל, הוחלף על ידי יואב שטרן
ארז ליבנה | (4)

שינוי כיוון? החברה הדואלית ננו דיימנשן (סימול:NNDM), העוסקת בפיתוח של טכנולוגיה להדפסות בתלת ממד, הודיעה הבוקר על החלפתו של יו"ר הדירקטוריון, אבי ריכנטל, באופיר בהרב, שמכהן בדירקטוריון החברה מאז 2015.

החילוף מגיע פחות מחודש לאחר שמייסד החברה והמנכ"ל, עמית דרור, הוחלף על ידי יואב שטרן. מאז המניה ירדה מרמה של 20.7 אגורות לרמה של 18.3 אגורות. ירידה של כ-10%.

  

בהרב הוא שותף ומנהל ב-Stratus Venture Group Florida. כמו כן, הקים וניהל חברות תלת מימד ומוליכים למחצה, שפועלות בארה"ב, סין, יפן, קוריאה ואירופה. הוא רשום כממציא של מעל 10 פטנטים בתוכנה וחומרה.

 

בעברו, כיהן בהרב כסמנכ"ל פורטפוליו מוצרים ב-Stratasys, בה הוא סייע להמיר קו מוצרים לסגמנט המוביל ביותר בצמיחה של Stratasys. הוא היה המייסד-שותף והמנכ"ל של חברת Xjet, גייס עבורה מעל 60 מיליון דולר והוביל אותה מהקמה עד תחילת מכירות בפחות משנתיים, תוך התקנת מכונות בסין, סינגפור וגרמניה.

 

בחברת Credence Systems Corporation (נאסד"ק: CMOS) אופיר כיהן כסמנכ"ל מוצרים ותרם 450 מיליון דולר להכנסות השנתיות של החברה, ניהל תקציב מחקר ופיתוח של כ-120 מיליון דולר ושיתף פעולה עם חברות מובילות בתעשייה כגון אינטל וטושיבה.

 

עם עזיבתו את החברה, מסר ריכנטל "אני מודה על הזכות שהייתה לי לכהן כיו"ר הדירקטוריון של חברת ננו דיימנשן בתקופה של חדשנות, תחילת מיסחור, מכירות והתרחבות גלובלית. אני שבע רצון מההתפתחות המשמעותית של החברה שממצבת אותה לצמיחה, ובמיוחד מההנהלה המובילה של החברה. יש לי ביטחון מלא ביואב, אופיר, עמית ושאר הצוות של ננו דיימנשן ואני נרגש לקראת עתידה של החברה".

 

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    רון 29/12/2019 11:09
    הגב לתגובה זו
    יש מלא חברותשעושות בדיוק את אותו דבר, פעם בכמה חודשים מוכרים מדפסת, וזהו, מה הקטע בכלל ? למה זאת בכלל מניה מדוברת ??
  • 3.
    מאור 27/12/2019 17:30
    הגב לתגובה זו
    הפסדתי את כל כספי עם המנייההזו.כסף של דירה.בטוח שרימו את המשקיעים.
  • 2.
    פעם חשבתי שיש תחתית למניה - כנראה שלא (ל"ת)
    המומחה 26/12/2019 18:08
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    חחחח 26/12/2019 13:57
    הגב לתגובה זו
    חחחח איזה השחלות אתם מטורפים מניות פח אשפה הכסף שלכם נשרף והם נוסעים בגיפים אוכלים במסעדות חחח רק מניות ארהב לא להתעסק עם נוכליות בארץ רק תפסידו לצערי אני פה להציל אתכם משטויות בדיוק כאלה.
רשות ניירות ערך. קרדיט: רשתות חברתיותרשות ניירות ערך. קרדיט: רשתות חברתיות

חשד נגד בעלים ומנכ"לים להונאת משקיעים בעשרות מיליוני שקלים

רשות ניירות ערך ורשות המסים מנהלות חקירות גלויות נגד בעלים ומנהלים בחברות פרטיות וציבוריות, בחשד שגייסו כספים ממשקיעים בניגוד לחוק. לפי החשד, ההצעות בוצעו ללא תשקיף, תוך הצגת מצגים מטעים ושימוש בכספי משקיעים למטרות אחרות מהובטח. במקביל נבדקים גם דיווחים של חברות ציבוריות, שלפי החשד כללו פרטים לא מדויקים על עסקות והסכמים

עוזי גרסטמן |

ארבע שנים לאחר שנעצר, ולמעלה משנתיים מאז סיום החקירה, הפרקליטות הגישה לאחרונה כתב אישום נגד מוטי אברג'יל, לשעבר הבעלים והמנכ"ל של קבוצת הנדל"ן יעדים, ונגד חברות הקבוצה, בגין גיוס לא חוקי של כ־75 מיליון שקל ממאות משקיעים - ללא תשקיף ובמרמה. רצף המקרים האלו מטריד. הונאות משקיעים הפכו לרבות ומתוחכמות. יש בעלים ומנהלים רבים שמגייסים שלא על פי הכללים ונפתחות חקירות שמצליחות לתפוס ולאתר חלק מהכספים. שי הונאות לכאורה בחסות החוק שנופלות בגלל רגולציה לא קפדנית - ראו מקרה סלייס. ויש הונאות רשת - התחזויות לאנשי מקצוע, אנשי פיננסית, בתי השקעות, מתחזים גם לביזפורטל כדי לקבל מכם פרטים, להמליץ לכם לקנות ניירות או לקבל את הכסף שלכם - הסוף תמיד הוא דומה: המשקיעים נשארים בלי כלום. 

על פי כתב התביעה נגד מוטי אברג'יל, החברות שבשליטתו משכו-גייסו כספים מ-277 משקיעים, באמצעות הסכמי הלוואה שנשאו ריבית חריגה של 7% ועד 33%. בפרקליטות טוענים כי מדובר בהסכמים שנשאו מאפיינים מובהקים של ניירות ערך - ולכן חלה עליהם חובת פרסום תשקיף, חובה שלא קוימה.

קבוצת יעדים פעלה במקביל בכמה מישורים: מכירת קורסים והכשרות בתחום הנדל"ן, שיווק קרקעות חקלאיות, וגיוס כספים ממשקיעים פרטיים. לפי האישום, אברג'יל פרסם ברשתות החברתיות תוכן שיווקי על רכישת קרקעות ופעילות נדל"נית, אך בפועל פניות שהתעוררו בעקבות הפרסומים שימשו כדי להציע למתעניינים להעמיד הלוואות לקבוצה - ולא להשקיע בעסקות קרקע כפי שהוצג כלפי חוץ.

ברשות ניירות ערך זיהו את הפעילות כבר במהלך התקופה, והתריעו בפני אברג'יל כי מדובר בגיוס המחייב תשקיף וכי עליו לחדול מהפעילות לאלתר. ואולם לפי כתב האישום, הגיוסים נמשכו גם לאחר ההתראות.


כתבה מעניינת: יועץ מס זייף מסמכי מילואים כדי לחמוק מתשלום מס - יצא ל"שרת" בעזה מהבית

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

ריטיילורס נופלת 6%, בזק מוסיפה 4%, המדדים בעליות קלות

בי קומיוניקיישנס מזנקת - אמרנו לכם; פלסאנמור מתכוננת להנפקה בוול סטריט ותאחד מניות, אלביט עולה, הבנקים יורדים, מניות הנדל"ן מקבלות המלצה, אפריקה מגורים עולה 3%; על מניות הבנקים, נובה, אלביט, המניות הדואליות ומניות האנרגיה המתחדשת

מערכת ביזפורטל |

ארית נמצאת 12% מתחת למחיר מאז התרגיל - ניסיון ההנפקה של רשף, החברה הבת. אתם יודעים מה אנחנו חושבים על ההנפקה הזו - מה יודע צבי לוי שאנחנו לא? ארית מנצלת אופוריה במניה כדי להנפיק מהציבורהבעיה הגדולה של ארית - חמישה חודשים בלי הזמנה אחת.  ארית נבהלה מהביקורת ונפילת המניה בעקבות הכתבות ולקחה צעד לאחור. כלכליסט שמקורבים לחברה מדווחים כי החברה הולכת להנפקה אצל המוסדיים בשווי של 3.75 מיליארד שקל (הכוונה המקורית היתה לפי 4.3 מיליארד). ראשית, יש כאן בעיה גדולה של דיווחים שלמקורבים, למוסדיים שעוברים ללא שהם מגיעים למשקיע הקטן. אפילו ביום שבו ארית דיווחה על חזרה בה מהנפקה, היא קודם כל הדליפה ורק אחר כך הוציאה הודעה מסודרת. בדרך המקורבים-מוסדיים ועוד יכולים להרוויח הרבה כסף.  

אבל העניין העקרוני הוא שהחברה לא באמת קיפלה את ההנפקה. הרגיעה של המשקיעים היתה טעות גדולה - היא שלחה מסרים דרך יח"צ וכתבות שהיא יורדת מזה, אבל כשקוראים טוב טוב את ההודעה מבינים שהכל פתוח.  אזה היא כעת רוצה הנפיק למוסדיים במחיר נמוך, המניה נופלת - ארית תעשיות -5.91%  


הסיפור של היום יהיה כנראה הבנקים. ביום שישי פרסם הצוות הבין משרדתי שדן במיסוי על הבנקים את ההמלצות שלו. הוא ממליץ על מיסוי יתר בשל רווחי יתר, אך מסביר שמדובר בפעולה שדורשת את הדרג המדיני. הדרך למיסוי יתר היא ארוכה. אבל בהינתן אי הוודאות נראה שהסקור יסבול מתשואת חסר יחסית. 

בינתיים הבנקים, בנק ישראל, משרד התקציבים נגד המהלך. ולכן, לא ברור איך זה ייסגר, אבל זה יכול להעיק את מניות הבנקים בתקופה הקרובה. על פי הצוות, יש הצדקה למס על רווחי היתר. הצוות קובע כי העלייה החדה בריבית בשנים האחרונות הובילה את הבנקים לרווחיות חריגה, בין היתר בשל מאפיינים מבניים של המערכת הבנקאית בישראל: ריכוזיות, תחרות מוגבלת, חסמי כניסה גבוהים, סיכון עסקי נמוך וסביבה רגולטורית תומכת. 

הצוות מדגיש כי ההחלטה בידי הדרג המדיני אם יוחלט, בהתאם להמלצות להעלות את המיסוי, אזי, המודל המועדף הוא מס רווח דיפרנציאלי על רווחים חריגים, כלומר רווחים הגבוהים ביותר מ־50% מהממוצע המתואם של השנים 2018–2022 - תקופה שאופיינה בסביבת ריבית נמוכה. המס, לפי ההצעה, יהיה בהוראת שעה למספר שנים מוגבל. לדברי הצוות, מודל זה מאפשר לאזן בין הרצון למסות רווחי יתר לבין צמצום פגיעה אפשרית בתחרות, ביציבות המערכת ובוודאות העסקית.