הירשמו
  1. ראשי
  2. שוק ההון
תיק השקעות
צילום: istock

החשיפה הממוצעת של הציבור בארץ למניות - 15% בלבד

בעולם שיעור החזקה במניות גבוה יותר; בנק ישראל - תיק הנכסים הפיננסי של הציבור עלה ב-1.4% לכמעט 4 טריליון שקל; המוסדיים מנהלים לנו 1.84 טריליון שקל, הנכסים הפיננסים המרכזיים שלנו - מזומנים ופקדונות  
איתן גרסטנפלד | (16)
נושאים בכתבה ניהול תיקים

כמה כסף יש לנו? הישראלים מחזיקים בנכסים פיננסים בהיקף של 3.97 טריליון שקל, כאשר 15% בלבד מהנכסים האלו הן במניות. מדובר על נכסים פיננסים לטווח קצר, בינוני וארוך, גם השקעות שוטפות (קרנות, מניות, פיקדונות) וגם חסכונות (פנסיה, קופות גמל). הרוב הגדול מתוך אותם 4 טריליון שקל, מושקע בפיקדונות ואגרות חוב. לצורך השוואה, שיעור ההשקעה של הציבור בארה"ב ומדינות אירופה גבוה משלנו, ועומד על מעל ל-20%. 

הנתונים שפרסם בנק ישראל על ההתפתחויות בתיק הנכסים הפיננסיים של הציבור ברבעון השלישי של 2019, מעידים על המשך גידול בתיקים הפיננסים. יתרת תיק הנכסים הפיננסיים של הציבור עלתה בכ-56 מיליארד שקל (1.4%). המיוחסות להפקדות שוטפות וכן לעליות באג"ח ממשלתיות ובמניות בארץ.

יתרת התיק המנוהל בידי המשקיעים המוסדיים עלתה בכ-56 מיליארד שקל (3.1%) לרמה של כ-1.84 טריליון. שיעור החשיפה של הגופים המוסדיים לנכסים זרים נותר ללא שינוי, לעומת ירידה של כ-0.4% בשיעור החשיפה למט"ח. היקף התיק המנוהל באמצעות קרנות נאמנות בארץ עלה ברבעון בכ-8.7 מיליארד שקל.

 

תיק הנכסים הפיננסים של הציבור

משקל תיק הנכסים הפיננסיים של הציבור ביחס לתוצר ירד בכ-0.3% ועמד בסוף הרבעון על 285.5%. ירידה שנבעה מקצב עלייה גבוה יותר של התמ"ג (1.6% במחירים שוטפים) ביחס לקצב עליית תיק הנכסים.

 מתוך נתוני בנק ישראל

ניתוח השינויים בכלל התיק: 

במהלך הרבעון השלישי עלו היתרות של החזקת הציבור ברכיב אג"ח ממשלתיות ומק"ם, במניות בארץ ובאג"ח החברות. זאת, לעומת ירידה ביתרת רכיב המזומן והפיקדונות (0.7%-).

קיראו עוד ב"שוק ההון"

 מתוך נתוני בנק ישראל

יתרת האג"ח הממשלתיות (סחירות ולא-סחירות) והמק"ם עלתה בכ-37 מיליארד שקל (4.1%). יתרת ההחזקות במניות בארץ עלתה בכ-15 מיליארד שקל (2.6%), זאת כתוצאה מעליית מחירים ומהשקעות נטו, בהמשך למגמה שאפיינה את המחצית הראשונה של השנה. יתרת האג"ח החברות הסחירות בארץ עלתה בכ-4 מיליארד שקל (1%) ועמדה בסוף הרבעון על כ-357 מיליארד שקל, זאת כתוצאה מעליות מחירים במקביל להשקעות נטו.

 

יתרת ההשקעות בחו"ל נותרה כמעט ללא שינוי במהלך הרבעון ועמדה בסופו על כ-541 מיליארד שקל, המהווים 14% מסך תיק הנכסים. יתרת המניות בחו"ל עלתה בכ-1.4 מיליארד שקל (0.4%) ועמדה בסוף הרבעון על כ-352 מיליארד שקל. יתרת האג"ח הסחירות (חברות וממשלתיות) בחו"ל ירדה בכ-1.2 מיליארד שקל (0.6%-) ועמדה בסוף הרבעון על כ-188 מיליארד שקל. ירידה זו נבעה בעיקר מייסוף השקל מול הדולר. ירידה זו קוזזה חלקית ע"י עליות המחירים בבורסות בחו"ל ומהשקעות נטו.

תיק המנוהל בידי המשקיעים המוסדיים

יתרת התיק המנוהל בידי המשקיעים המוסדיים עלתה ברבעון השלישי של שנת 2019 בכ-56 מיליארד שקל (3.1%) לרמה של כ-1.84 טריליון שקל (46.3% מסך תיק הנכסים הפיננסים של הציבור). סך הכל עלייה של כ-155 מיליארד שקל (9.3%) בארבעת הרבעונים האחרונים. עיקר העלייה ביתרת התיק, במהלך הרבעון, נבעה מעלייה ביתרת האג"ח הממשלתיות הסחירות והלא סחירות (34 מיליארד שקל, 4.9%) וביתרת המניות הסחירות בישראל (8 מיליארד שקל, 5.3%).

 מתוך נתוני בנק ישראל

שיעור החשיפה של המשקיעים המוסדיים לנכסים זרים נותר ללא שינוי על רמה של כ-28.2% מהתיק, זאת כתוצאה מעלייה זהה של יתרת החשיפה לנכסים זרים במונחים שקליים והעלייה בסך נכסי ההשקעה. שיעור החשיפה למט"ח (כולל נגזרי שקל/מט"ח) ירד בכ-0.3% לרמה של כ-16.5%. הגופים המוסדיים רכשו נטו נכסים במט"ח בסך של כ-1.1 מיליארד דולר. השקעות של כ-3.5 מיליארד דולרים בנכסים הנקובים והצמודים למט"ח שקוזזו במקצת ע"י מכירת מט"ח נטו באמצעות מכשירים פיננסיים נגזרים בהיקף של כ- 2.4 מיליארד דולר.

התיק המנוהל באמצעות קרנות הנאמנות

היקף התיק המנוהל באמצעות קרנות נאמנות בארץ עלה ברבעון השלישי של השנה בכ-8.7 מיליארד שקל (2.6%) ועמד בסופו על כ-341.1 מיליארד שקל, כ-8.6% מסך תיק הנכסים של הציבור. העלייה נבעה בעיקרה מהפקדות נטו (עודף הפקדות על פדיונות, בניכוי דיבידנד) בקרנות בהיקף של כ-6.5 מיליארד שקל, זאת בהמשך למגמה של גידול בהפקדות שאפיינה גם את הרבעון הראשון והשני של השנה.

עיקר ההפקדות נרשמו בקרנות המתמחות באג"ח בארץ (מדינה, חברות וכללי) בהיקף של כ-5.1 מיליארד שקל. בנוסף, בלטו ההפקדות בקרנות המתמחות במניות בארץ בהיקף של כ-1.8 מיליארד שקל. מנגד, בקרנות המתמחות במניות בחו"ל נרשמו פדיונות של כ-1.3 מיליארד שקל.

תגובות לכתבה(16):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    יהודה 25/12/2019 22:03
    הגב לתגובה זו
    למה להשקיע במניות אם צריך לשלם עמלה על אחזקת מניות ולשלם מס ולא נשאר כלום ולפעמים גם מפסידים
  • 6.
    גבי 25/12/2019 07:16
    הגב לתגובה זו
    מאפשרים לכל מיני טיפוסים וחבורות לתמרן ולגנוב את הכסף.
  • 5.
    דוד 24/12/2019 18:58
    הגב לתגובה זו
    הבורסה. הציבור מרגיש חשוף להפסדים ומיסים מוגזמים ולכן לא נכנס להשקעות. ההגנה הטובה ביותר היא להתרחק מהבורסה.
  • מארק 25/12/2019 07:54
    הגב לתגובה זו
    לאור החוסן הכלכלי של ישראל והאלטרנטיבה העלובה בייחס למניות.. מכרתי ברווח 46%
  • 4.
    יעקב 24/12/2019 18:26
    הגב לתגובה זו
    העם היושב כאן משקיע בנדל"ן. מה רע? פטור ממס בהשכרה, אפשרות להעלים מיסים - גם כאשר יש כבר צורך במיסוי, רווח הון פטור. ..והנכס מוחשי.... מניות יוק!!!!
  • בשנה האחרונה פראייר מי שהחזיק נדל"ן (ל"ת)
    יריב 24/12/2019 19:35
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    מה עם הפנסיות והקרנות? (ל"ת)
    אופטימי 24/12/2019 18:14
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    בורסה ז"ל 24/12/2019 16:55
    הגב לתגובה זו
    הבורסה מכשיר סחיטה ומיסים והפסדים. וגם התערבות פוליטיקאים במניות עדיף לא להתקרב
  • יריב 24/12/2019 19:35
    הגב לתגובה זו
    אם אתה לא מבין, תן למקצוענים לנהל לך את התיק.
  • ירום 24/12/2019 21:45
    האם אתה מכיר מישהו שהשקיע את כל תמורתה של דירה במדד מניות?
  • רבקה 24/12/2019 17:31
    הגב לתגובה זו
    המזומן הוא בד"כ כסף פיאט, שמאבד מערכו בלי שהציבור ישים לב לכך!
  • המניות הם ההשקעה הטובה ביותר לטווח ארוך (ל"ת)
    רענן 24/12/2019 17:28
    הגב לתגובה זו
  • תספר את זה למי שהשקיעה ביפן עד 89 (ל"ת)
    אופטימי 24/12/2019 18:13
  • 1.
    אלי 24/12/2019 16:46
    הגב לתגובה זו
    מס ריווחי הון גבוה מקטין את כדאיות ההשקעה ולכן אנשים מעדיפים לא להשקיע בכלל או להשקיע בפיקדונות עם ריבית אפסית.
  • מעדיף לשלם הרבה מס על רווח מאשר להפסיד בפקדונות (ל"ת)
    דוד 24/12/2019 18:54
    הגב לתגובה זו
גיא בינשטוק עמיר שיווק
צילום: יחצ
ראיון

״אנחנו מחלקים כבר 20 שנה ברצף דיבידנד; נמצאים בכל מקרר בארץ״

״אנחנו מתעסקים בבסיס של החקלאות הישראלית - דשנים, חומרי הדברה, אריזות, מוצרי השקיה ותערובות מזון לבעלי חיים״ מנכ״ל עמיר שיווק, גיא בינשטוק, מדבר על התוצאות הרבעוניות, מספר מי החליף את הטורקים שהחרימו את ישראל ובעיקר מוכיח שחברה תעשייתית יכולה להיות רחוקה מלהיות משעממת

מנדי הניג |
נושאים בכתבה גיא בינשטוק עמיר שיווק

עמיר שיווק היא מהחברות הוותיקות בבורסה המקומית, עם היסטוריה שמתחילה עוד בשנת 1942 והנפקה לציבור שבוצעה ב־2005. החברה מספקת תשומות חקלאיות לכל רוחב הסקטור מדשנים וחומרי הדברה ועד אריזות, מוצרי השקיה ותערובות מזון לבעלי חיים - פרוסה עם 28 סניפים ברחבי הארץ ונוגעת כמעט בכל חקלאי. ברבעון השני עמיר שיווק הציגה הכנסות של כ־358 מיליון שקל, עלייה של 3.5% לעומת הרבעון המקביל, אבל הרווח הנקי שלה ירד ל־12.7 מיליון שקל לעומת 13.5 מיליון שקל אשתקד 2025. המניה של עמיר שיווק 0.53%   נסחרת בשווי שוק של כ־413 מיליון שקל ומציגה תשואת דיבידנד יציבה סביב 3%, בזכות מדיניות חלוקה רציפה שנמשכת כבר שני עשורים. מתחילת השנה המניה הוסיפה כ-18% וב-12 החודשים האחרונים טיפסה 32%, בסה״כ הגרף של הביצועים די תלול כלפי מעלה אחרי שעמיר שיווק הצליחה לצלוח פרק פחות נעים עם השקעה כושלת בקנאביס.

ביצועי המניה במבט על ה-5 שנים האחרונות - צניחה ואז נסיקה

לפני כמה שנים ניסתה עמיר שיווק לגעת בתחומים חדשים שנראו אז מבטיחים ובראשם הקנאביס הרפואי. החברה השקיעה בחברת BOL (Breath of Life), מתוך מחשבה על פוטנציאל שוק עצום ועל אפשרות לייצר מנוע צמיחה נוסף לצד הפעילות המסורתית. אלא שהמהלך התברר כהימור לא מוצלח: שוק הקנאביס הרפואי בישראל ובעולם לא המריא כפי שציפו, היו הרבה עיכובים רגולטוריים לצד תחרות הולכת וגוברת מה שהוביל את עמיר שיווק להפרשות כבדות שהסתכמו בעשרות מיליוני שקלים . 

המנכ"ל גיא בינשטוק לא מהסס להודות כי זה פרק פחות נעים בהיסטוריה של החברה - כזה שחתך משמעותית את השורה התחתונה והכביד על התוצאות הכספיות בשנים 2021-2022. אבל מדגיש שמאז, עמיר שיווק הרבה יותר זהירה בכל מה שקשור יותר להשקעות מחוץ לליבת הפעילות, והחברה מעדיפה להתמקד ברכישות סינרגיות ישירות לעסקי החקלאות - כמו חממות, מיכון חקלאי ותערובות. "הסיפור הזה מאחורינו", הוא מסכם והמספרים של השנתיים האחרונות באמת מחזקים את התחושה שהחברה הצליחה להחזיר את עצמה למסלול יציב.


אנחנו מדברים אחרי התוצאות הרבעוניות - לפני שנצלול למספרים, ספר קצת על מה שקורה בעמיר שיווק לאחרונה

"עמיר שיווק היא חברה ותיקה מאוד. נוסדה ב-1942 על ידי התאחדות האיכרים בישראל, וב-2005 הונפקה בבורסה. כך שאנחנו מציינים השנה 20 שנה כחברה ציבורית. אני חושב שהייחוד שלנו הוא בפעילות עצמה - שיווק והפצה של תשומות חקלאיות, תחום שקיים בכל מדינה בעולם. אנחנו מספקים הכל: חומרי הדברה, דשנים, אריזות, מוצרי השקיה ותערובות מזון לבעלי חיים. יש גם רכיב נדל"ן קטן - נכס בבני ברק ומרלו"ג בעמק חפר, אבל זו לא הליבה. הליבה היא תשומות חקלאיות".

מהי בעצם הליבה של הפעילות שלכם?

"אנחנו קוראים לזה הגנת הצומח והזנתו שזה בעצם דשנים והדברה, תחשוב על זה כמו אנטיביוטיקה וויטמינים בשביל הצמחים. אנחנו המפיצים הגדולים ביותר בארץ של חברות ענק כמו אדמה וכיל. הקשר שלנו הוא עם ממש עם החקלאי בשטח. במחצית האחרונה חווינו ירידה קלה, בעיקר בגלל מזג האוויר. החורף האחרון היה יבש וחם, מה שהפחית מחלות עלים וצמצם את הצורך בחומרי הדברה".

אז זה מעניין, לא הייתי מצפה מחברה כמוכם שיהיו לה אלמנטים של ׳עונתיות׳

להמשך הכתבה לחץ כאן
עופר ינאי נופר אנרגיה
צילום: ראובן קופצ'ינסקי

המוסדיים אמרו "עד כאן": חבילת השכר של עמי לנדאו לא אושרה

בעלי המניות של נופר אנרג'י דחו את הצעת הדירקטוריון לאשר חבילת שכר למנכ"ל המיועד עמי לנדאו, הכוללת שכר חודשי של כ-208 אלף שקל, מענק חתימה, בונוסים ומניות חסומות בשווי של כ-12 מיליון שקל בשנה

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה נופר אנרגיה עופר ינאי

נופר אנרג'י נופר אנרג'י -2.65%   מדווחת כי הצעת הדירקטוריון לאשר את תנאי העסקתו של המנכ"ל המיועד עמי לנדאו, לא עברה באסיפה המיוחדת של בעלי המניות שהתקיימה היום.

לתזכורת על חבילת השכר המוצעת - 30 אלף שקל ביום - האם השכר של עמי לנדאו מוצדק ולמה המוסדיים צריכים להגיד לעופר ינאי - עד כאן!

לפי הדוח המיידי, כ-63% מבעלי המניות שהצביעו תמכו בהצעה, אך בקרב בעלי המניות שאינם בעלי עניין אישי (קרי בנטרול עופר ינאי) נרשם רוב למתנגדים, עם 52.1% לעומת 47.9% בעד. מאחר שנדרש רוב מבין בעלי המניות ללא עניין אישי, ההצעה נדחתה.

הצעת השכר כללה שכר חודשי של כ-208 אלף שקל, מענק חתימה של 2 מיליון שקל, בונוס שנתי של עד שבע משכורות והקצאת מניות חסומות בשווי של כ-10.5 מיליון שקל, חבילה שמוערכת בכ-12 מיליון שקל בשנה, או כ-30 אלף שקל לכל יום עבודה. מדובר בתגמול חריג בהיקפו גם ביחס לחברות רווחיות ומבוססות בהרבה. מעבר להיקף החריג, הביקורת התמקדו גם בכך שחלק ניכר מהתגמול אינו מותנה כלל בעמידה ביעדים כמותיים מדידים, לא פיננסיים, לא תפעוליים ולא אסטרטגיים, בניגוד למקובל בחברות ציבוריות, ובמיוחד בתקופה של חוסר ודאות ניהולית.

על פי טבלת ההצבעות שצורפה לדוח, בין התומכים נמנו הפניקס (קסם), איביאי ומנורה, בעוד שמגדל, מיטב, ילין לפידות, מור ואיילון היו מבין אלו הצביעו נגד, והכריעו את הכף.

להמשך הכתבה לחץ כאן