כמה כסף יש לנו? הישראלים מחזיקים בנכסים פיננסים בהיקף של 3.97 טריליון שקל, כאשר 15% בלבד מהנכסים האלו הן במניות. מדובר על נכסים פיננסים לטווח קצר, בינוני וארוך, גם השקעות שוטפות (קרנות, מניות, פיקדונות) וגם חסכונות (פנסיה, קופות גמל). הרוב הגדול מתוך אותם 4 טריליון שקל, מושקע בפיקדונות ואגרות חוב. לצורך השוואה, שיעור ההשקעה של הציבור בארה"ב ומדינות אירופה גבוה משלנו, ועומד על מעל ל-20%. 

הנתונים שפרסם בנק ישראל על ההתפתחויות בתיק הנכסים הפיננסיים של הציבור ברבעון השלישי של 2019, מעידים על המשך גידול בתיקים הפיננסים. יתרת תיק הנכסים הפיננסיים של הציבור עלתה בכ-56 מיליארד שקל (1.4%). המיוחסות להפקדות שוטפות וכן לעליות באג"ח ממשלתיות ובמניות בארץ.

יתרת התיק המנוהל בידי המשקיעים המוסדיים עלתה בכ-56 מיליארד שקל (3.1%) לרמה של כ-1.84 טריליון. שיעור החשיפה של הגופים המוסדיים לנכסים זרים נותר ללא שינוי, לעומת ירידה של כ-0.4% בשיעור החשיפה למט"ח. היקף התיק המנוהל באמצעות קרנות נאמנות בארץ עלה ברבעון בכ-8.7 מיליארד שקל.

תיק הנכסים הפיננסים של הציבור

משקל תיק הנכסים הפיננסיים של הציבור ביחס לתוצר ירד בכ-0.3% ועמד בסוף הרבעון על 285.5%. ירידה שנבעה מקצב עלייה גבוה יותר של התמ"ג (1.6% במחירים שוטפים) ביחס לקצב עליית תיק הנכסים.

• רשות ני"ע: הסתיימה חקירה פלילית בעניינו של אלי שמש
• כתב אישום נגד מהנדס תוכנה שניהל תיקים ללא רישיון ולקח עשרות אחוזים מהרווח
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

 מתוך נתוני בנק ישראל

ניתוח השינויים בכלל התיק: 

במהלך הרבעון השלישי עלו היתרות של החזקת הציבור ברכיב אג"ח ממשלתיות ומק"ם, במניות בארץ ובאג"ח החברות. זאת, לעומת ירידה ביתרת רכיב המזומן והפיקדונות (0.7%-).

 מתוך נתוני בנק ישראל

יתרת האג"ח הממשלתיות (סחירות ולא-סחירות) והמק"ם עלתה בכ-37 מיליארד שקל (4.1%). יתרת ההחזקות במניות בארץ עלתה בכ-15 מיליארד שקל (2.6%), זאת כתוצאה מעליית מחירים ומהשקעות נטו, בהמשך למגמה שאפיינה את המחצית הראשונה של השנה. יתרת האג"ח החברות הסחירות בארץ עלתה בכ-4 מיליארד שקל (1%) ועמדה בסוף הרבעון על כ-357 מיליארד שקל, זאת כתוצאה מעליות מחירים במקביל להשקעות נטו.

יתרת ההשקעות בחו"ל נותרה כמעט ללא שינוי במהלך הרבעון ועמדה בסופו על כ-541 מיליארד שקל, המהווים 14% מסך תיק הנכסים. יתרת המניות בחו"ל עלתה בכ-1.4 מיליארד שקל (0.4%) ועמדה בסוף הרבעון על כ-352 מיליארד שקל. יתרת האג"ח הסחירות (חברות וממשלתיות) בחו"ל ירדה בכ-1.2 מיליארד שקל (0.6%-) ועמדה בסוף הרבעון על כ-188 מיליארד שקל. ירידה זו נבעה בעיקר מייסוף השקל מול הדולר. ירידה זו קוזזה חלקית ע"י עליות המחירים בבורסות בחו"ל ומהשקעות נטו.

• היום בבורסה: על נייס וחברות השבבים
• בחנו את עצמכם - האם אתם בעניינים? טריוויה שבועית
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• אלו המניות שיזכו לביקושים והיצעים בשל עדכון המדדים

תיק המנוהל בידי המשקיעים המוסדיים

יתרת התיק המנוהל בידי המשקיעים המוסדיים עלתה ברבעון השלישי של שנת 2019 בכ-56 מיליארד שקל (3.1%) לרמה של כ-1.84 טריליון שקל (46.3% מסך תיק הנכסים הפיננסים של הציבור). סך הכל עלייה של כ-155 מיליארד שקל (9.3%) בארבעת הרבעונים האחרונים. עיקר העלייה ביתרת התיק, במהלך הרבעון, נבעה מעלייה ביתרת האג"ח הממשלתיות הסחירות והלא סחירות (34 מיליארד שקל, 4.9%) וביתרת המניות הסחירות בישראל (8 מיליארד שקל, 5.3%).

 מתוך נתוני בנק ישראל

שיעור החשיפה של המשקיעים המוסדיים לנכסים זרים נותר ללא שינוי על רמה של כ-28.2% מהתיק, זאת כתוצאה מעלייה זהה של יתרת החשיפה לנכסים זרים במונחים שקליים והעלייה בסך נכסי ההשקעה. שיעור החשיפה למט"ח (כולל נגזרי שקל/מט"ח) ירד בכ-0.3% לרמה של כ-16.5%. הגופים המוסדיים רכשו נטו נכסים במט"ח בסך של כ-1.1 מיליארד דולר. השקעות של כ-3.5 מיליארד דולרים בנכסים הנקובים והצמודים למט"ח שקוזזו במקצת ע"י מכירת מט"ח נטו באמצעות מכשירים פיננסיים נגזרים בהיקף של כ- 2.4 מיליארד דולר.

התיק המנוהל באמצעות קרנות הנאמנות

היקף התיק המנוהל באמצעות קרנות נאמנות בארץ עלה ברבעון השלישי של השנה בכ-8.7 מיליארד שקל (2.6%) ועמד בסופו על כ-341.1 מיליארד שקל, כ-8.6% מסך תיק הנכסים של הציבור. העלייה נבעה בעיקרה מהפקדות נטו (עודף הפקדות על פדיונות, בניכוי דיבידנד) בקרנות בהיקף של כ-6.5 מיליארד שקל, זאת בהמשך למגמה של גידול בהפקדות שאפיינה גם את הרבעון הראשון והשני של השנה.

עיקר ההפקדות נרשמו בקרנות המתמחות באג"ח בארץ (מדינה, חברות וכללי) בהיקף של כ-5.1 מיליארד שקל. בנוסף, בלטו ההפקדות בקרנות המתמחות במניות בארץ בהיקף של כ-1.8 מיליארד שקל. מנגד, בקרנות המתמחות במניות בחו"ל נרשמו פדיונות של כ-1.3 מיליארד שקל.