איתי בן זאב בורסה
צילום: קובי קנטור

המשקיעים בבורסה אופטימיים: השווי זינק ל-1.1 מיליארד שקל

מניית הבורסה זינקה ב-50% מאז ההנפקה לפני כחודש; הדוחות ברבעון השני אמנם מציגים שיפור, אבל השוק סבור שזו רק ההתחלה 
ערן סוקול | (3)

איזו הצלחה. מניית הבורסה זינקה ב-50% מאז ההנפקה לפני כחודש לשווי של 1.1 מיליארד שקל. מדובר בשווי כפול מעסקת המכירה של מניות הבורסה לפני כשנה לגופים הזרים. 

הזינוק במניית הבורסה, המנוהלת על ידי איתי בן זאב, מיוחס להערכות המשקיעים כי התוצאות בהמשך ישתפרו. יש בסיס להערכה זו (הרחבה כאן), אבל ייקח זמן, ובינתיים הדוחות של הרבעון השני אמנם מראים שיפור, אבל לא מצדיקים את השווי הנוכחי. 

 

הרווח הנקי המתואם ברבעון הסתכם ב-5.5 מיליון שקלים, לעומת רווח מתואם של 3.8 מיליון שקלים ברבעון המקביל ב-2018.

ההכנסות ברבעון השני לשנת 2019 הסתכמו בכ-63 מיליון שקל, לעומת 61 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד, גידול של כ- 3%. עיקר הגידול נובע מהכנסות דמי רישום ואגרות שנתיות, הכנסות משירותי סליקה והכנסות אחרות. הגידול בהכנסות קוזז בירידה שנרשמה בהכנסות ממסחר וסליקה והפצת מידע.

בסיכום המחצית הראשונה של 2019 ההכנסות נותרו כמעט ללא שינוי (גידול קטן במחצית שנה זו) לעומת התקופה המקבילה אשתקד.

הוצאות הבורסה עמדו על כ-58 מיליון שקלים ברבעון בנטרול השפעת הוצאות בגין תשלום מבוסס מניות (הענקת אופציות להנהלה) לעומת היקף הוצאות של 55.7 מיליון שקלים בנטרול השפעת ביטול ירידת ערך בתקופה המקבילה אשתקד, זאת בנטרול ביטול הפרשה לירידת ערך שנרשמה בעבר בגין בניין הבורסה. במחצית הראשונה של שנת 2019 הסתכמו ההוצאות לסך של כ- 119.7 מיליון שקלים בנטרול השפעת תשלום מבוסס מניות לעומת הוצאות של 111.1 מיליון שקלים בנטרול ביטול הפרשה לירידת ערך שנרשמה בעבר בגין בניין הבורסה. עיקר הגידול בהוצאות נובע מגידול בהוצאות הפחת.

הרווח הנקי המתואם הסתכם לכ- 5.5 מיליון שקלים ברבעון השני של 2019, לעומת רווח מתואם של 3.8 מיליון שקלים ברבעון המקביל של שנת 2018. עיקר הגידול נובע מהכנסות מימון שנבעו מתשואה על הנכסים הפיננסיים. 

הרווח הנקי המתואם במחצית הראשונה של שנת 2019 הסתכם לסך של כ- 11 מיליון שקל לעומת הרווח הנקי המתואם בתקופה המקבילה אשתקד שהסתכם לסך של 11.9 מיליון שקל. הקיטון ברווח נובע בעיקר מגידול בהוצאות הפחת. 

ה-EBITDA המתואם הסתכם ברבעון לסך של 16.6 מיליון שקל לעומת 12.9 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. החל משנה זו, בעקבות יישום 16 IFRS הוצאות בגין חוזי חכירה נכללות כחלק מהוצאות הפחת, השפעתן ברבעון עמדה על כ- 2.1 מיליון שקל.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

ה-EBITDA המתואם במחצית הראשונה של 2019 הסתכם ב-30.8 מיליון שקל לעומת 31.2 מיליון בתקופה המקבילה אשתקד. השפעת יישום 16 IFRS הוצאות בגין חוזי חכירה כאמור עמדה על  כ- 4.2 מיליון שקלים בחציון.

הרווח המתואם מחריג שני סעיפים. הסעיף הראשון - ברבעון השני 2019,  נטרול השפעת הוצאות בגין תשלום מבוסס מניות בסך של כ- 3 מיליון שקלים.

הסעיף השני, ברבעון השני של 2018 - נטרול הכנסות בגין ההפרשה לירידת ערך שנרשמה בעבר בגין בניין הבורסה בסך 85 מיליון שקלים ברוטו או 65.5 מיליון שקלים נטו ממס. 

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    לרון 26/08/2019 22:11
    הגב לתגובה זו
    רק בגלל הריבית,כל השאר "רעשים" כולל הניתוחים המלומדים בלי מרכאות,לכסף אין פשוט לאן ללכת רק למניות ,אג"ח? הסיכון באג"ח גבוה פי כמה !
  • 1.
    רונן 26/08/2019 20:04
    הגב לתגובה זו
    וישארו ככה עוד שנים. קנו לונגיים על דאקס נסדק אסנאנדאס אנד פיי ותרוויחו.
  • לרון 26/08/2019 22:06
    הגב לתגובה זו
    "מה חשבתי לעצמי הכל עולה תמיד ולעד"?
ראסל אלוונגר מנכ״ל טאואר, צילום: מיכה בריקמןראסל אלוונגר מנכ״ל טאואר, צילום: מיכה בריקמן
דוחות

מנכ"ל טאואר: "אנחנו נמצאים בעמדה חזקה - טכנולוגיות הליבה כולן מציגות צמיחה שנתית"

יצרנית השבבים עקפה את תחזיות השוק עם רווח מתואם של 55 סנט למניה לעומת צפי של 54 סנט והכנסות של 395.7 מיליון דולר מול צפי ל- 394.9 מליון דולר;  מעלה תחזית לרבעון הרביעי ב-5% להכנסות של כ-440 מיליון דולר - המניה מגיבה בעליות - מה אמר  אלוונגר המנכ"ל בשיחת הועידה?
מנדי הניג |
נושאים בכתבה טאואר

טאואר סמיקונדקטור טאואר 2.18%   יצרנית השבבים האנלוגיים ממגדל העמק, מפרסמת את תוצאותיה לרבעון השלישי ומציגה ביצועים חזקים בקצת מהציפיות, לצד תחזית שיא לרבעון הרביעי. הכנסות החברה רשמו גידול של 6%  ל-395.7 מיליון דולר ועלייה של כ-15% ברווח הנקי ל-54 מיליון דולר לעומת הרבעון הקודם. החברה מספקת תחזית שיא לרבעון הרביעי, עם צפי להכנסות של 440 מיליון דולר.

טאואר מייצרת שבבים שממירים אותות מהעולם הפיזי (כמו אור, קול או טמפרטורה) לאותות חשמליים שניתן לעבד דיגיטלית. היא פועלת כ-"foundry", כלומר מפעל שמייצר שבבים לפי תכנון של חברות אחרות, ולא מפתחת מוצרים סופיים בעצמה.

טאואר מתמחה בטכנולוגיות מתקדמות המשמשות מגוון תעשיות: שבבים לניהול הספק המשולבים במכשירים אלקטרוניים ומערכות רכב, חיישני תמונה למצלמות תעשייתיות, רפואיות וביטחוניות, שבבים לתקשורת אלחוטית ו־RF למכשירי מובייל, וכן רכיבים אופטיים מתקדמים מבוססי טכנולוגיות SiGe ו-SiPho המשמשים להעברת נתונים במהירות גבוהה במרכזי נתונים וברשתות תקשורת. לטאואר מפעלי ייצור בישראל, בארצות הברית וביפן, והיא מספקת ללקוחותיה שירותים מקיפים הכוללים פיתוח תהליכי ייצור, העברת טכנולוגיה ואופטימיזציה לייצור סדרתי. לקוחותיה העיקריים הם חברות שבבים, יצרניות רכיבים אלקטרוניים וחברות טכנולוגיה בתחומי התעשייה, הרכב, התקשורת, הרפואה והביטחון.

תוצאות הרבעון השלישי

ההכנסות ברבעון הסתכמו ב-395.7 מיליון דולר, עלייה של 6% לעומת הרבעון הקודם ושל כ-7% לעומת הרבעון המקביל אשתקד. התוצאה מעט מעל תחזית השוק שעמדה על 394.98 מיליון דולר. הרווח הגולמי עלה ל-93 מיליון דולר לעומת 80 מיליון דולר ברבעון השני, והרווח הנקי הסתכם ב-54 מיליון דולר. הרווח המדולל למניה לפי כללי GAAP עמד על 0.47 דולר, בעוד שהרווח המתואם (Non-GAAP) עמד על 0.55 דולר - גבוה מהתחזית שעמדה על 0.54 דולר.

תזרים המזומנים מפעילות שוטפת ברבעון עמד על 139 מיליון דולר, לעומת 123 מיליון דולר ברבעון הקודם, וההשקעות נטו ברכוש קבוע הסתכמו ב-103 מיליון דולר.

ניר דוד מנכ״ל בזק, מנכ״ל פלאפון ו-Yes אילן סיגל, ויו״ר הקבוצה תומר ראב״ד, צילום: אלעד גוטמןניר דוד מנכ״ל בזק, מנכ״ל פלאפון ו-Yes אילן סיגל, ויו״ר הקבוצה תומר ראב״ד, צילום: אלעד גוטמן
ראיון

"פריסת הסיבים כמעט הושלמה - עכשיו מתחילים לקצור את הפירות"

אחרי עשור של השקעות כבדות, בבזק מסמנים מעבר לשלב הבא: ירידה בקאפקס, עלייה בתזרים והתרחבות לעולמות ה-AI והענן. "אנחנו עוגן לאומי לתשתיות ישראל ומוכנים לעשרים השנה הבאות", אומרים בהנהלה; וגם - האם החדירה של ה-AI תתורגם לפיטורים בקבוצת בזק?

אחרי עלייה של כמעט 40% במניית בזק -0.12%   מתחילת השנה, הקבוצה סוגרת את הרבעון השלישי עם נתונים טובים כמעט בכל החזיתות: צמיחה של 2% בהכנסות הליבה, עלייה של 14% ב-EBITDA, ותחושת יציבות שמעט חברות תקשורת בעולם יכולות להרשות לעצמן. בבזק מדגישים כי 93% מהכנסות הקבוצה מגיעות כיום מפעילויות הליבה תוצאה של יישום של האסטרטגיה הרב-שנתית, שמתחילה לתת את אותותיה גם ברווחיות. על הדוחות לרבעון השלישי של קבוצת בזק: בזק: עלייה של 4% ב-EBITDA, מאשררת את התחזית השנתית

הרבעון הזה מסמן גם את סיום אחד המהלכים המשמעותיים ביותר של החברה בעשור האחרון - פריסת הסיבים. 2.9 מיליון משקי בית כבר מחוברים, ו-969 אלף מנויים פעילים על הרשת, כשבזק מדווחת שהפרויקט הארצי כמעט הושלם. "אנחנו עוגן לאומי בהיבט התשתיתי של ישראל", אומרים בקבוצה, ומדגישים את תפקיד הרשת כחיבור מרכזי לכלכלה הדיגיטלית, לעולם הבינה המלאכותית ולפעילות הענן המקומית.

לצד השיפור התפעולי, גם המאזן של בזק ממשיך להתחזק. יחס החוב נטו ל-EBITDA ירד ל-1.3 בלבד, והחברה שומרת על דירוג אשראי גבוה של AA - נתון יוצא דופן בשוק התקשורת. זה מאפשר לה גמישות פיננסית, ומעניק ביטחון למשקיעים הזרים שהחלו לשוב לשוק הישראלי בחודשים האחרונים.

במקביל, החברות הבנות ממשיכות להציג מגמת צמיחה. פלאפון רושמת שיא של שש שנים בהכנסות משירותים, ו-yes משלימה את מה שבקבוצה מכנים "מהפך מלא", עם שיפור עקבי ברווחיות, עלייה במספר המנויים, וחיסכון של עשרות מיליוני שקלים כתוצאה מהמעבר לשידור מבוסס אינטרנט במקום לוויין. עכשיו, כשההשקעות ההוניות מגיעות לסופן, בקבוצה מתכננים את הצעד הבא. "הפריסה נגמרת, אבל הצמיחה רק מתחילה", הם אומרים. עם ירידה צפויה בהיקף ההשקעות, גידול בתזרים, ושילוב הולך וגדל של בינה מלאכותית בתהליכים הפנימיים ובמוצרים ללקוחות, בזק מבקשת לעבור שלב - מחברת תשתית לחברת שירותים חכמים.

בראיון שקיימנו עם הנהלת בזק - יו"ר הקבוצה תומר ראב"ד, המנכ"ל ניר דוד, ומנכ"ל פלאפון ו-yes אילן סיגל - הם מדברים על השנה החולפת, על סיום פרויקט הסיבים ההיסטורי ועל השלב הבא של החברה. השלושה מתארים את המהלכים מאחורי השיפור ברווחיות, מסבירים כיצד הבינה המלאכותית נכנסת לכל רובדי הפעילות - מהשירות ללקוח ועד ההתייעלות הפנימית - ומתייחסים גם לתחומי הצמיחה העתידיים, מהחשמל ועד כבלים תת-ימיים שיחברו את ישראל לאירופה. לדבריהם, בזק נמצאת כעת "בנקודת איזון חדשה", אחרי שנים של השקעות כבדות, ומתחילה לקצור את הפירות.


רבעון שלישי טוב, והתוצאות מדברות בעד עצמן. איך אתם מסכמים את התקופה הזאת?