הריבית הנמוכה ממשיכה לתדלק את שוק האג"ח
הריבית לא תעלה, אולי אפילו תרד והמשמעות היא ששוק האג"ח הופך ליותר אטרקטיבי. המשקיעים לא מחכים. אגרות החוב עלו בחודשים האחרונים, ובמקביל גם החברות האיצו את הגיוסים באג"ח.
הגיוסים בחודשים האחרונים היו בריביות נמוכות במיוחד, כאשר חברות הנדל"ן מככבות בגיוסים. השוק מעריך שיכולת ההחזר שלהן בהינתן שמדובר בחברות שפועלות בתחום הנדל"ן המניב והיזמי, תהיה גבוהה.
חברת הנדל"ן המניב אלוני חץ -2.86% , גיוס חוב מהציבור בוצע באמצעות הנפקת שתי סדרות אג"ח חדשות סדרה יא' וסדרה יב' כאשר על פי תנאי סדרה יא', החברה תהיה רשאית לשלם את הקרן והריבית באמצעות מניותיה. מחיר המניה לצורך תשלום במניות, יהיה מחיר המניה הממוצע של שערי הנעילה של 10 ימי המסחר המסתיימים 5 ימי מסחר לפני היום הקובע.
במקרה של רני צים -0.15% , זו בחרה לראשונה בגיוס חוב בחודש שעבר לאחר שכבר נסוגה פעמיים מגיוס אג"ח בעבר. החברה שבשליטת רני צים (74.86%) גייסה 58 מיליון שקל מגופים מוסדיים, שהזרימו ביקושים של 275 מיליון שקל. הריבית נסגרה על 2.65% - מתחת לריבית המקסימלית שהוצעה במכרז שעמדה על 4.2%.
- תשואות האג"ח הארוכות מטפסות - למה זה קורה עכשיו ומה המשמעויות
- האנליסט שממליץ לכם - תמכרו מניות, תקנו אג"ח
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
גם בהכשרת הישוב -1.05% המצב דומה. החברה השלימה את השלב המוסדי של הנפקת האג"ח על ידי הרחבת סדרה 22. בהנפקה נרשמו ביקושים של כ-258 מיליון שקל, פי 3.5 מהסכום המקורי שביקשה החברה לגייס, כאשר בעקבות ביקושי היתר, בחרה החברה להגדיל את היקף הגיוס בשלב המוסדי מ-75 מיליון שקל לכ-167 מיליון שקל. בשל ביקושי היתר, השלב המוסדי ננעל במחיר של 99.5 אגורות, אשר שיקף תשואה אפקטיבית של 3.14%.
בהנפקת האג"ח סדרה ג' של בית הזהב -1.92% נרשמו ביקושים גבוהים במיוחד. חברת הדיור המוגן ביקשה לגייס חוב בהיקף של כ-30 מיליון שקל, וקיבלה בפועל ביקושים של כ-78 מיליון שקל, פי 2.6.
בהתאמה הריביות כאמור נמוכות. אז אולי התשואה טובה יותר מפיקדונות בנקים, אבל האם יחס הסיכון סיכוי הולם? ריבית כה נמוכה מבטאת תרחיש מאוד חיובי לגבי החזר החוב. בפועל, ראינו כבר במשברים קודמים כי גם חברות שנראות מבוססות ויציבות מתקשות לשרת את החוב שלהן.
- 1.אחד 11/08/2019 17:50הגב לתגובה זושומר כספו מהמניפולציות של הגנגסטרים המנהלים את המופע הזה.
וול סטריט שור וילדה (דאלי)האם תיקי השקעות של עשירים מניבים יותר מהשקעות הציבור הרחב?
מי מרוויח יותר בהשקעות - עשירים או הציבור הרחב? השנתיים של אחרי היציאה מהקורונה היו טובות יותר באפיקים שסף הכניסה אליהם גבוה מאד, אלו המיועדים לעשירים בלבד. אך בהמשך האפיקים הסחירים כמו S&P 500 או מדד ת"א 125 היו עדיפים. נוצר מצב בו בשלוש השנים האחרונות השקעות הציבור הרחב ניצחו את השקעות העשירים. כשבוחנים את חמש השנים האחרונות - התמונה מתהפכת, העשירים עשו טוב יותר וזאת בהנחה שהם פעלו באפיקים הספציפיים אליהם - קרנות מיוחדות שמשקיעות גם בנכסים לא סחירים.
מה שהכי מעניין, בבדיקת התשואות בשנים האחרונות הוא שבשלוש השנים האחרונות השקעה באפיקים כמעט חסרי סיכון הניבה תשואה גבוהה יותר מאשר רוב האפיקים המסוכנים.
לפעמים מבט בתוצאות של אפיקי השקעה בלתי סחירים שאינם חשופים לציבור הרחב, נותן הבנה יוצאת דופן הנוגעת לכדאיות השקעה. מידע כזה, היכן כדאי להשקיע לטווחי זמן ארוכים, חשוב ביותר, כי הוא מספק תובנות האם למשל השקעה בנדל"ן עדיפה על הבורסה? האם קרנות הון סיכון עדיפות על השקעה ישירה בנאסד"ק? האם עדיף להשקיע בקרנות של קרנות הנותנות פיזור רחב יותר או שעדיף להתמקד בענפים ספציפיים?
יתכן והמידע המעניין ביותר הוא האם באמת העשירים מצליחים להשיג תשואה גבוהה יותר על כספם לעומת הציבור הרחב? האם עצם העובדה שפתוחים בפניהם אפיקי השקעה שרף הכניסה אליהם גבוה מאד (השקעת מינימום של מיליון שקל או לרוב מיליון דולר), אכן מניב להם תשואה עודפת?
- איפה משקיעים העשירים?
- טראמפ יורד ממס העשירים: "זה רעיון רע, המיליונרים יעזבו"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשלוש השנים האחרונות השקעה באפיק חסר סיכון הניבה תשואה גבוהה יותר מאשר רוב האפיקים המסוכנים
השקעה במניות תשתית - מה היה ומה צפוי?
תשתיות נשמע תחום אפור ומשעמם. השקעות בתשתיות נשמע לא מעניין, במיוחד כשיש השקעות בטכנולוגיה, והשקעות ב-AI. אלו הדברים האמיתיים, מי צריך תשתיות, ומה זה בכלל?
תשתיות זה עולם ענק. עולם מענק עם תדמית משעממת. תשתיות זה כבישים, קבלני ביצוע, נדל"ן, תחבורה, תקשורת, מים. אנרגיה. תשתיות זה הבסיס שעליו בונים את כל התפעול. התשתית היא האדמה ובה נוטעים את העץ שמניב פירות. הסיבים האופטיים הם התשתית שעליה מייצרים תקשורת מהירה בין אנשים ובין עסקים. הכבישים הם התשתית שעלייה מייצרים תנועה כדי להיפגש, כדי להעביר דברים. אי אפשר בלי זה.
התחום הזה זינק בשנה האחרונה בבורסה בכ-55%, בדומה למדד ת"א 125, ובחמש השנים האחרונות זינק בכ-110% בדומה למדד. תשואות לא משעממת שהושגו בסיכון נמוך יותר כי יש הערכה-הנחה שהשקעה בתשתית היא השקעה בסיכון נמוך. אלו הרי תחומים בסיסיים עם ביקוש קבוע, ברור; ולרוב גם מדובר בלקוחות ממשלתיים או פרויקטים במעורבות ממשלתית.
לא בטוח שהסיכון הנמוך תקף למכלול החברות בתחום, אבל מה שבטוח שהתשואות אכן טובות. ומי שעדיין לא השתכנע שהתחום הזה לא משעמם כמו שנשמע. כדאי להזכיר לו שאורקל הענקית שזינקה שבוע שעבר ביום אחד ב-36%, היא בסופו של דבר חברה שהפעילות העיקרית שלה היא תשתיות. תשתיות לטכנולוגיה. היא משכפלת בעולם את חוות השרתים הענקיות שלה, מעדכנת אותם בפיצ'רים של אבטחת מידע, ניתוח נתונים, שליפת נתונים, עמידה בעומסי נתונים, ועוד, ומוכרת את זה כשירות בענן. הביקוש מטורף בגלל ה-AI. ההשקעה בתשתיות ל-AI הולכות ומזנקות. כן, התשתיות הן חלק ממהפכת ה-AI.
- המגעים בין טראמפ לפוטין מורידים את מחירי הגז והנפט
- הושקה תכנית לאומית של 300 מיליון שקל להתייעלות אנרגטית ולהפחתת פליטות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לנו אין תשתיות טכנולוגיה, לפחות לא בבורסה המקומית. כאן, החברות הן בתחומי האנרגיה, נדל"ן במובן הרחב, תחבורה ותקשורת. המניות כאמור סיפקו תשואה דומה למדד המרכזי, והשאלה מה הלאה? המפתח כאן הוא תקציבים של הממשלה, לצד צפי להורדת הריבית. מדובר בתחום ממונף והורדת הריבית תעזור להגדיל רווחים. מדובר גם בתחום שחלקו מושתת על תקציבים ממשלתיים (תשתיות במובן הביסיס - בנייה, סלילה וכו').
