גרף פיננסי ניתוח עליות ירידות
צילום: Istock

מה קרה מאז השלמת הרפורמה בתעודות הסל?

בסוף מרץ 2019 נסחרו בבורסה 596 קרנות סל, ששווי השוק המצרפי שלהן הגיע לכ-90.5 מיליארד שקל. הציבור משקיע סכומי עתק בחו"ל דרך הבורסה בישראל

מורן ישעיהו | (3)

ברבעון האחרון של שנת 2018 הושלמה רפורמת תעודות הסל, מהמשמעותיות ביותר בשוק ההון בישראל, במסגרתה אלו הפכו לקרנות נאמנות מסוג קרנות סל (ETF). כעת, הבורסה לניירות ערך מפרסמת סקירה על השינויים שחלו בפעילות הקרנות מאז השלמת הרפורמה.

מהנתונים עולה כי בסוף מרץ 2019 נסחרו בבורסה 596 קרנות סל, ששווי השוק המצרפי שלהן הגיע לכ-90.5 מיליארד שקל, מהן:

323 קרנות סל על מדדי מניות בינ"ל, בשווי של כ-42.0 מיליארד שקל.

78 קרנות סל על מדדי מניות בת"א, בשווי של כ-21.5 מיליארד שקל.

95 קרנות סל על מדדי אג"ח חברות בת"א בשווי של כ-20.9 מיליארד שקל.

66 קרנות סל על מדדי אג"ח ממשלתיות בת"א בשווי של כ-4.5 מיליארד שקל.

34 קרנות סל על מדדי אג"ח בינ"ל וסחורות בשווי של כ-1.6 מיליארד שקל.

למעלה ממחצית שווי קרנות הסל הנסחרות בבורסה בת"א - עוקבות אחרי מדדי מניות בינלאומיים - כפול משווי הקרנות העוקבות אחרי מדדי מניות בת"א, כלומר הציבור משקיע סכומי ענק בחו"ל דרך הבורסה בישראל.

2019: עיקר הפעילות בקרנות סל המשקיעות במניות

ניתוח שערכה הבורסה לגבי פעילות הציבור ברבעון הראשון של שנת 2019 מראה כי בתקופה זו עיקר הפעילות הייתה בקרנות סל המשקיעות במניות, עת בה מדדי המניות בישראל ובחו"ל עלו בכ-7% ובכ-10% בממוצע, בהתאמה.

בתוך כך, הציבור הישראלי בחר לרכוש קרנות סל על מדדי המניות המקומיים ולמכור קרנות סל העוקבות אחרי מדדי מניות בינלאומיים. להלן הנתונים המלאים:

שווי קרנות הסל על מדדי מניות מקומיים עלה בכ-2.2 מיליארד שקל בסוף מרץ לעומת השווי בסוף שנת 2018. כמיליארד שקל מהגידול מקורו מרכישות נטו של קרנות סל על ידי הציבור ברבעון הראשון של השנה, כ-1.2 מיליארד שקל מהעלייה נובעים מעליית שערי המניות בבורסה תל-אביב.

כ-93% מהחזקות הציבור מתרכזות ב-125 המניות הגדולות הנסחרות בבורסה: בקרנות סל המשקיעות במדדי ת"א-125 (כ-39%), ת"א-35 (כ-22%), ת"א בנקים-5 (כ-22%) ות"א-90 (כ-10%).

שווי קרנות סל על מדדי מניות בינלאומיים עלה גם הוא בכ-1.4 מיליארד שקל בסוף מרץ לעומת השווי בסוף שנת 2018 - אך השינוי החיובי הושג הודות לעליית שערי המניות בחו"ל ועל אף העובדה שבסך הכל הציבור הפחית את החזקותיו בקרנות אלו. תוצאה זו נובעת משתי מגמות הפוכות. האחת קשורה בכך שברבעון הראשון של 2019 הציבור מכר, נטו, קרנות סל המשקיעות במניות בחו"ל בשווי של כ-2.6 מיליארד שקל. בנוסף, שווי קרנות הסל עלה בכ-4 מיליארד שקל כתוצאה מעליית שערי המניות בחו"ל - שבאו אחרי הירידות החדות שפקדו את השווקים בדצמבר 2018. 

החזקות הציבור מתרכזות בקרנות סל המשקיעות במדדי S&P 500 (כ-28%), NASDAQ 100 (כ-13%), MSCI AC WORLD (כ-6%), STOXX Europe 600 (6%) ו-DAX 30 (כ-5%).

שווי קרנות הסל על מדדי איגרות חוב (חברות, ממשלתיות, ואג"ח בחו"ל) עלה בכמיליארד שקל בסוף מרץ לעומת השווי בתחילת השנה כאשר כל העלייה נבעה מקרנות סל על מדדי איגרות חוב חברות בתל-אביב, ששווי השוק שלהן מגיע לכ-20.9 מיליארד שקל בסוף מרץ – סכום המהווה כ-77% מסך שווי קרנות סל על מדדי אג"ח מקומיים ובינלאומיים.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

כ-0.2 מיליארד שקל מהגידול מקורו מרכישות, נטו, של קרנות סל על ידי הציבור ברבעון הראשון של השנה. כ-0.8 מיליארד שקל מהעלייה נובעים מעליית שערי אג"ח חברות בתל-אביב.

כ-66% מהחזקות הציבור מתרכזות בשלושה מדדים עיקריים: תל בונד-60 (כ-28%), תל בונד-20 (כ-20%), ותל בונד-שקלי (כ-18%).

 

שווי קרנות סל על מדדי איגרות חוב ממשלתיות ירד בכ-0.1 מיליארד שקל בסוף מרץ לעומת השווי בתחילת השנה, כאשר כל הירידה נבעה ממכירות, נטו, בסך של כ-0.2 מיליארד שקל של קרנות סל ע"י הציבור ברבעון הראשון של השנה שקוזזה חלקית על ידי עלייה במדדי איגרות החוב הממשלתיות.

מה משמעות הרפורמה?

תעודות הסל וקרנות הסל הן שני סוגים של מכשירים פיננסיים שנועדו למטרה דומה – מעקב פסיבי אחר מדדי מניות, אג"ח וסחורות. ההבדל המהותי בין שני המוצרים הוא באופן המעקב  - בעוד שתעודת סל (ETN) מחויבת לתת למשקיעים תשואה זהה לתשואת המדד אחריו היא עוקבת, קרן סל (ETF) מחויבת רק לעשות את מיטב מאמציה במעקב אחר המדד. מסיבה זאת, קרן הסל היא מוצר שאמור להניב תשואה דומה, אך לא זהה לתשואת המדד אחריו היא עוקבת.

 

בעוד תעודות הסל היו כפופות לחוק ניירות ערך, קרנות הסל כפופות לחוק השקעות משותפות בנאמנות בדומה לקרנות נאמנות. קרן סל נסחרת בבורסה כמו כל נייר ערך הנסחר בבורסה, וניתן לרכוש או למכור את הקרן במהלך המסחר בבורסה. יחד עם זאת, קיימת בידי המשקיע האפשרות ליצור או לפדות יחידות בקרן הסל באופן דומה לקרנות נאמנות פתוחות (שאינן נסחרות בבורסה).

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    ראלי 22/04/2019 17:43
    הגב לתגובה זו
    בתעודות הסל היה מנגנון שווי הוגן כולל מחשבון . מסחר הוגן בקרנות הסל המסחר הינו המלצה בלבד מנהלי הקרנות פועלים רק לפי מה שמתאים להם הדברים בולטים בקרנות הממונפות בחסר.
  • 1.
    מייק 22/04/2019 14:32
    הגב לתגובה זו
    לא חייבים אבל יעשו את מירב המאמצים אלה לעקוב ואלה לשלם. ההבדל בין התחייבות לבין מירב המאמצים ברורה למי יפסיד תמיד ומי ירוויח תמיד
  • אחד העם 22/04/2019 15:20
    הגב לתגובה זו
    אם מתחייבים לשלם ואין מאיפה לשלם זה יוצר טוב ? עדיף ביצה אחת שלמה מהבטחה לקרטון ביצים שבורות. רוצה לקנות את המדד בעצמך ? תקנה חוזה עתידי אופן עצמאי.
חיים כצמן, מייסד ומנכ”ל קבוצת ג’י סיטי צילום:שלומי יוסףחיים כצמן, מייסד ומנכ”ל קבוצת ג’י סיטי צילום:שלומי יוסף

ג'י סיטי ממשיכה לצנוח, האג"ח בתשואה של 10%

ג’י סיטי הגדילה את אחזקתה בחברת הבת סיטיקון למעל 50% ותידרש כעת להגיש הצעת רכש מלאה למניות המיעוט, מהלך שעשוי להגיע להיקף של 1.4 מיליארד שקל; במעלות מזהירים כי המינוף עלול לטפס מה שמעורר חשש שהמהלך יכביד על התזרים, והתגובה מורגשת במניה ובאגרות החוב של החברה

תמיר חכמוף |

ג’י סיטי ג'י סיטי 2.25%  , חברת הנדל״ן המניב בשליטת חיים כצמן, הפתיעה את השוק בשבוע שעבר. החברה רכשה 7.7% נוספים ממניות סיטיקון בעסקה מחוץ לבורסה במחיר של 4 אירו למניה,  פרמיה של כ-36% על מחיר השוק (כ-2.95 אירו ערב ההודעה), שפל אליו הגיעה סיטיקון לאחר פרסום הדוחות האחרונים. בעקבות העסקה עלתה אחזקתה של ג’י סיטי ל-57.4%, ובשל כך היא מחויבת לפי החוק הפיני להגיש הצעת רכש מלאה לכלל מניות המיעוט באותו מחיר.

בהיענות מלאה, מדובר בעסקה שעשויה להגיע להיקף של 312 מיליון אירו (כ-1.4 מיליארד שקל). ג’י סיטי ציינה כי רכשה את המניות ממקורותיה העצמיים, אך מנהלת מו״מ לקבלת קו אשראי בנקאי של עד 195 מיליון אירו למימון יתרת הרכישה. לטענת החברה, המהלך צפוי לתרום להונה העצמי בכ-171 מיליון שקל ולשפר את ה-FFO"עם השפעה זניחה על המינוףג'י סיטי רוכשת מניות סיטיקון בפרמיה, תגיש הצעת רכש לכלל המניות.

מניית סיטיקון נסחרת מאז ההודעה סביב הרף של 4 אירו, קצת מתחת למחיר ההצעה. זה סימן לכך שהשוק צופה שהצעת הרכש תתקבל (אילו הייתה נסחרת מעל 4 אירו, זו הייתה אינדיקציה לציפייה לפרמיה נוספת).כאן כבר עולה השאלה: למה דווקא 4 אירו? אם הכוונה הייתה להגיש הצעה "נדיבה" שתזכה להיענות, אפשר היה תאורטית להתייצב גם ב-3.5 אירו, פרמיה נאה על מחיר שוק שצלל מתחת ל-3 אירו ערב המהלך. בסביבת השוק עלתה השערה לפיה ג’י סיטי התחייבה מראש לרכישה מגוף מוסדי במחיר של 4 אירו במקרה ומחיר המניה ירדת מתחת ל-3. בעוד אין עדויות לדבר שכזה, התזמון של העסקה והמחיר שקפץ לגובה שאינו נדרש כדי "לשכנע" את השוק מציפים את סימן השאלה. בין אם נכון ובין אם לא, החברה נגררה להצעת רכש מלאה באותו מחיר מינימלי הודות לחוק הפיני.

מה המספרים מספרים

מול ההצעה המחייבת הזו הציגה ג’י סיטי את הסיפור הפיננסי: היא קונה מניות של סיטיקון בפרמיה על מחיר השוק אבל בדיסקאונט עמוק על ההון העצמי ("על הנייר”), ולכן רשאית לטעון לעלייה בהון בזכות רכישה זולה ביחס לשווי בספרים. השוק קנה בהתחלה את הסיפור, כאשר ביום ההודעה מניית ג’י סיטי עלתה משום שהאחזקה הסחירה בסיטיקון מוערכת כעת במחיר גבוה משמעותית ממחיר השוק שקדם לעסקה. אבל בתוך ימים ספורים הגיע תיקון חד: מעלות (S&P) הכניסה את הדירוג למעקב (CreditWatch)  עם השלכות שליליות, והבהירה שבתרחיש של היענות רחבה להצעת הרכש המינוף עלול לטפס לטווח 70%-75%. במידה ותהיה ירידת ערך שיכולה להגיע הן משווי החזקה של נכסים אחרים והן מהתחזקות השקל מול נכסים בחו"ל, המינוף אף עשוי לחצות את רמת ה-80%, רמות שלא נראו מאז החלה החברה לממש נכסים. בשוק האשראי זו כבר אינדיקציה לשחיקה בפרופיל הפיננסי. בתגובה, המניה מחקה את העליות ונפלה מתחת למחיר שלפני ההודעה, ובאג"ח בלטה הירידה בסדרה יד' לדוגמא שאינה מובטחת, אות לאפשרות שהמשקיעים מפנימים סיכוני תזרים, גידול מהיר בחוב, ואף תרחיש שבו ערך הנכסים האפקטיבי בשוק נמוך מסך ההתחייבויות.

כאן נכנסת לתמונה סוגיית המימון. לצד ההצהרה על "השפעה זניחה על המינוף", ג’י סיטי עצמה דיווחה כי היא מנהלת מו״מ לקבלת הלוואה בנקאית של עד 195 מיליון אירו למימון הרכישה והצעת הרכש. בשונה מגיוס אג"ח, מימון בנקאי דורש בטוחות נוקשות יותר: שעבודים על נכסים ובדיקות תזרים צמודות. עצם הפנייה למימון כזה מראה שהעסקה לא בהכרח נטולת סיכון. זו גם הסיבה שהאג"חים הגיבו בירידות , כאשר המשקיעים מבינים שהבנק יקבל קדימות עליהם, והחשש מגידול במינוף הופך למוחשי.

יפתח רון טל
צילום: ישראל הדרי

ה"תכנית אסטרטגית" של אוגווינד נחשפת: הנפקה בדיסקאונט למנהלים

אחרי זינוק ביותר מ-50% בעקבות ההבטחות והראיון על "פרק חדש" אוגווינד מודיעה על הנפקה פרטית בדיסקאונט של 30% ובדילול של 42% בהון - המשקיעים הקטנים נשארים בחוץ, וההנהלה "מביעה אמון בחברה" במחיר מבצע; אישור הגיוס תלוי בבעלי המניות - אל תהיו פרייארים!

נושאים בכתבה אוגווינד

מתחילת נובמבר אוגווינד זינקה יותר כ-57%, בעקבות הבאזז סביב ה“תוכנית האסטרטגית” וגם ההבטחות שהיו"ר יפתח רון-טל והמנכ"ל טל רז נתנו לנו שעכשיו זו כבר לא חברת מו״פ, אלא “שחקן אנרגיה יזמי באירופה”. אבל היום מתברר מה באמת מסתתר מאחורי כל ההצהרות האחרונות, דבר שעצוב לומר היה כתוב על הקיר לכל אורך הדרך - גיוס הון בדיסקאונט למקורבים ולבעלי עניין, כשהציבור נשאר בחוץ. כשפורסמה התכנית ניתחנו אותה - מה מסתתר מאחורי ה"תכנית האסטרטגית" של אוגווינד? כבר בחודש הקודם כתבנו לכם שהחברה לא באמת מתקדמת לשלב מסחרי, אלא מכינה את הקרקע לגיוס הון נוסף. כבר אז כתבנו שאוגווינד מנסה לצייר חזון על התרחבות לאירופה, אבל בפועל זה איתות לשוק שהיא צריכה כסף כדי לשרוד. והנה זה הגיע.

אוגווינד הודיעה כי ועדת הביקורת אישרה הנפקה פרטית של 14.3 מיליון מניות במחיר של 3.5 שקלים למניה יחד עם 14.3 מיליון אופציות במחיר מימוש של 5 שקלים עד סוף 2028. אם לוקחים בחשבון את כל האופציות, זה משקף דילול של כמעט 42% מההון. בשוק המניה נסחרת סביב 4.96 שקלים, כך שהמשתתפים בהנפקה יקבלו את המניות בכ-30% הנחה למחיר המניה בשוק ערב ההנפקה, ובחישוב אפקטיבי קרוב ל-2 שקלים למניה, כלומר דיסקאונט של יותר מ-50%.

בזמן שהמשקיעים הקטנים רכשו מניות בשערים גבוהים, בזמן שהמשקיעים הסכימו לתת לאוגווינד שאכזבה לא פעם ולא פעמיים - צ'אנס נוסף. אוגווינד חוזרת על הדפוס, ההנהלה תקבל אופציות ומניות במחירי רצפה. ואם זה לא מספיק, החברה גם מודיעה על כוונה לגייס עד 30 מיליון שקל נוספים ממוסדיים באותם תנאים שפירטנו.

לפי ההודעה לבורסה זה עדיין לא סופי ותלוי באישור האסיפה הכללית של בעלי המניות. לכאורה זה בקשה מוגזמת מהמשקיעים שקנו מניות במחיר מלא. להנהלה לא מגיעה כזאת מתנה לפני שיש בכלל הכנסות משמעותיות שלא לדבר על רווחים, כשכל מה שנראה הוא שהתכנית האסטרטגית בסופו של דבר מדללת את המשקיעים בחיר נמוך. 

מה שהובטח ומה שבאמת קרה

כשדיברנו עם ההנהלה בתחילת החודש, גם אנחנו רצינו להאמין. רצינו לחשוב שאולי הפעם באמת יש שינוי אמיתי, שאוגווינד עברה שלב. הם דיברו על “פרק חדש באירופה”, על פרויקטים של מאות מיליוני אירו, על מימון מוסדי חכם ועל שלב מסחרי שמתחיל סוף-סוף לקרום עור וגידים - יפתח רון-טל: “אוגווינד משנה כיוון - מאוויר דחוס לפרויקטים של מאות מיליוני אירו באירופה”