"הצעדים של משרד האוצר מעלים את הסיכון בשוק האג"ח"

במיטב דש סבורים כי הזינוק בגירעון והתנהלות משרד האוצר עלולים להתגלגל לשוק החוב. האג"ח הממשלתיות רשמו אתמול והיום ירידות שערים
נועם בראל | (5)

איגרות החוב הממשלתיות רושמות היום מגמה שלילית, בהמשך לירידות של עד 0.4% אתמול. הירידות בשוק האג"ח, שמשמעותן עליית התשואות, עלולות להיות קשורות בנתוני הגירעון הממשלתי שפורסמו ביום חמישי סמוך לחצות.

בבית ההשקעות מיטב דש התייחסו היום לנתוני הגירעון, והסבירו כי הגירעון צפוי להגיע השנה לרמה של 4%. אלכס ז'בזינסקי, כלכלן ראשי במיטב דש, כתב: "התנהלות משרד האוצר בקשר לגירעון עלולה לפגוע באמינותו. סידור הגירעון בסוף 2018, העלייה החדה של הוצאות המשרדים בתחילת השנה, החזרי המסים הגבוהים לאחר דיווחים על גבייה גבוהה, כל אלה מצטרפים לטענות שכבר הועלו קודם כלפי האוצר בקשר לפעולות חוץ תקציביות שפוגעות בשקיפות המידע".

"תחילת הקדנציה של הממשלה החדשה בד"כ מהווה עיתוי נוח לטיפול בגירעון. אולם, למיטב ידיעתנו, נושא הגירעון נעדר ממצע המפלגות ואינו נוכח בוויכוח הפוליטי, דבר שמעלה חשש שהממשלה החדשה עשויה להימנע מנקיטת צעדים לא פופולריים לרסנו".

"בפעם הקודמת כשהגירעון עלה בשנת 2013 היה זה בנק ישראל בהנהגתו של סטנלי פישר שכפה הורדת הגירעון על שר האוצר. היום ספק שבנק ישראל יכול להפעיל לחץ על משרד האוצר בנושא זה. שורה תחתונה: להערכתנו, ללא צעדים מרסנים הגירעון צפוי לטפס השנה לכ-4% בהתחשב בהאטה בצמיחה".

בקרוב - השפעה על שוק אגרות החוב

במיטב דש סבורים כי  "בעקבות תמחור חסר של הסיכונים באפיק הממשלתי, מומלץ להוריד מח"מ התיק לבינוני-קצר, לשמור על חשיפה בינונית-גבוהה לשוק המניות, ואנו ממליצים להקטין חשיפה לאג"ח הקונצרניות".

ז'בזינסקי מחזיר אותנו לתחילת העשור הקודם, טמזכיר שלא תמיד התשואות של האג"ח הממשלתיות היו כה נמוכות: "מאז תחילת שנות האלפיים היו שלושה מקרים של עלייה משמעותית בגירעון הממשלתי בישראל. בשנת 2002 העלייה בגירעון התרחשה על רקע המשבר הקשה במשק ועלייה בריבית, מה שהוביל לעליה חדה בתשואות האג"ח".

"עליית הגירעון בשנת 2009  ובשנים 2012-2013 לא הובילה לעליית תשואות האג"ח, אך צריכים לקחת בחשבון שהריבית במשק ירדה בתקופות אלה וב-2009 בנק ישראל אף רכש אג"ח בהתמודדות עם השלכות המשבר. כעת אנו נתקלים במצב חדש שבו הסיכון עשוי לעלות, שכן הגירעון עולה, אך הריבית לא צפויה לרדת וגם אין לה לאן. בסיכוי מסוים היא אף עשויה לעלות", מוסיף ז'בזינסקי.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

"בסופו של דבר, השפעת הגירעון על תשואות האג"ח זה יותר עניין של אמינות במדיניות הממשלה מאשר שאלה כמותית. יש בידי המשקיעים מספיק כספים כדי לספוג הגדלת הנפקות האוצר במידה והמשקיעים מאמינים שהממשלה בשליטה על הגירעון. מבחינה זו, הצעדים האחרונים של משרד האוצר שפגעו באמינותו מעלים סיכון לשוק האג"ח".

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    שר אוצר כושל ועוד היה לו מה להגיד על לפיד (ל"ת)
    עמי 12/03/2019 11:29
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    דני 11/03/2019 20:54
    הגב לתגובה זו
    פופוליסט שהחריב את העסקים כחול לבן..טוב רק לסינים
  • 3.
    פחלון 11/03/2019 19:32
    הגב לתגובה זו
    ללא פעילות בנדלן אין שום פעילות ממשית לאורך זמן. הרס את השוק משקעים ברחו חלק מתנות לקבוצה קטנה וכולם ישלמו פופוליסיט
  • 2.
    264 11/03/2019 17:49
    הגב לתגובה זו
    לדעתי אין מנוס צריך ליפתוח בחקירה פלילית ולעצור לצורך כך את שי באב"ד ואסי מסינג תחת הזהרה.
  • 1.
    יש ר א לי 11/03/2019 15:25
    הגב לתגובה זו
    לא בזכותך. שר אוצר פופוליסט מהגרועים שהיו.
בצלאל מכליס
צילום: ליאת מנדל

קנו אלביט - "המניה תגיע ל-540 דולר", בנק אוף אמריקה משדרג המלצה

לאחרונה התחיל בנק אוף אמריקה לסקר את החברה עם מחיר יעד של 500 דולר וכעת הוא משדרג את מחיר היעד - פרמיה של 18% על מחיר השוק; "הצמיחה מולידה צמיחה"

רן קידר |

בנק אוף אמריקה שהתחיל ממש לאחרונה לכסות את אלביט מערכות משדרג את המלצתו. הוא העניק לפני מספר חודשים מחיר יעד של 500 דולר למניית החברה וכעת מחיר ה יעד עולה ל-540 דולר - מה שמבטא פרמייה של 18%.  בבנק ממליצים לקנות את המניה. האנליסטים  בראשם רונלד אפשטיין, מסבירים ש"החברה ממשיכה להפגין צמיחה חזקה בהכנסות, הרחבת מרווחים וביקוש מתמשך".

מגזר היבשה של אלביט צמח ב-45% בהשוואה לשנה שעברה, והאנליסטים מעלים את התחזית לכל השנה לצמיחה של 40%. "הצמיחה של מגזר היבשה ממשיכה לגמד את המגזרים האחרים", כותבים האנליסטים ועוברים להציג את העסקה בתחום האווירי עם אירבוס שלדעתם היא עסקה מאוד חשובה. אלביט זכתה בחוזה של 260 מיליון דולר מאיירבוס. המטרה להתקין מערכות הגנה עצמית במטוסי התובלה A400M של חיל האוויר הגרמני. שש שנים של עבודה מובטחת.

"אנחנו רואים בזה יתרון אסטרטגי", מסבירים האנליסטים. "חברות ביטחון עם נוכחות מקומית נוטות להרוויח יותר מההוצאות הביטחוניות הגלובליות הגוברות". לאלביט יש נוכחות מקומיות במדינות העיקריותש בהן היא פועלת. 

האנליסטים מדברים על כך שפנטגון צריך לחדש מלאי נשק בהיקף של 3.5 מיליארד דולר אחרי הסיוע הצבאי לישראל - כמה עולה התמיכה של ארה"ב בישראל - המספרים נחשפים.  ומי תרוויח מזה? "הביקוש להחזרת מלאי נשק נותר איתן", כותבים האנליסטים שסבורים שזה מעיד על ביקושים בדרך. 

האנליסטים העלו את תחזית הרווח למניה ל-2025 ל-12.10 דולר (מ-11.35 דולר) - מדובר על מכפיל רווח "פשוט" של כ-40. גם 2026 ו-2027 קיבלו עדכון כלפי מעלה. מחיר היעד של 540 דולר נלקח ממכפיל EV/EBITDA של 23 על התחזיות ל-2026. זה גבוה מחברות הענק האמריקאיות אבל בקו עם חברות ביטחון בינוניות באירופה ובארה"ב.

"אנחנו רואים את ההערכה הזו כהוגנת", הם כותבים. מבחינתם המניה לא זולה, אבל שווה את המחיר.


חברות הביטוחחברות הביטוח
ניתוח מיוחד

האם הכוכבות של הבורסה ימשיכו לעלות?

מצד אחד, מניות הביטוח זינקו פי כמעט 3.5 בשנה, מצד שני תראו מי קונה אותן. למה זינקו מניות הביטוח, מה הסיבות להמשך העליות, ומה הסיבות שיכולות לקלקל את החגיגה?

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה חברות הביטוח

אחרי שנים שבהן סקטור הביטוח נתפס כאפור ומסורבל, הגיעו השנתיים האחרונות והפכו אותו לאחד מסיפורי ההצלחה הגדולים בבורסה. מדד ת"א ביטוח זינק בכ-117% מתחילת השנה ובכמעט 230% ב-12 החודשים האחרונים, נתון שממקם אותו ככוכב העליות של שוק ההון. בתוך המדד, מניות רבות הציגו תשואות שמזכירות יותר סטארט-אפ מאשר חברות פיננסים ותיקות: איילון הובילה עם קפיצה של יותר מ-300% בשנה האחרונה, הפניקס מנורה כלל והראל הכפילו ואף יותר את שוויין מתחילת השנה, מגדל רשמה תשואה דו-ספרתיות גבוהה מתחילת השנה.

כל זה התרחש על רקע שיפור דרמטי בתוצאות הכספיות של החברות. חברות הביטוח מציגות רווחי ליבה חזקים יותר, שקיפות טובה יותר תחת IFRS 17, ורוח גבית משוקי ההון שהזרימו רווחי נוסטרו ומרווחים פיננסיים. את התוצאה אפשר לראות דרך התרחבות מכפילי ההון, כאשר הסקטור שנסחר במשך שנים ב-0.5 על ההון נסחר כיום במכפילים שנעים בין 1.4 למגדל ועד 2.7 להפניקס, רמות שבעבר היו נחשבות לחלום רחוק.

מאחורי הראלי

הראלי בסקטור הביטוח נתמך במספר גורמים, כאשר נקודת המוצא הגיעה מהמאקרו. אחרי תקופה ארוכה של חוסר יציבות, שוק ההון המקומי הפך אטרקטיבי גם למשקיעים זרים. כלכלה צומחת תחת סביבת ריבית גבוהה יחסית, אינפלציה תחת שליטה, והמשך גיוסי ההון בהייטק, כל אלה בצל מלחמה ארוכה שמציגה את העליונות הצבאית של ישראל. הכסף הזר שנכנס לבורסה הישראלית הצית את הריצה בסקטור, ומשם ההמשך הגיע כמעט טבעית. ברגע שמתחיל מומנטום, כולם מגדילים חשיפה וממשיכים להזרים כספים.

ברקע גם הגיע השיפור החד בביצועים. חברות הביטוח למדו בשנים האחרונות לשים את הדגש על פעילויות הליבה, רווחי הביטוח והפרמיות, ושם נרשמה קפיצה מרשימה. אפשר לראות זאת בדוחות האחרונים של מגדל, כאשר הרווח מפעילויות ליבה זינק ברבעון האחרון בכ-36%. הנתון הזה משקף כי החברות הצליחו לייצר רווחיות יציבה, שאינה תלויה רק בתנודתיות של שוק ההון.

ועדיין, אי אפשר להתעלם מהמרכיב הפיננסי. רווחי נוסטרו ומרווחים פיננסיים תרמו בצורה דרמטית לשורה התחתונה. מגדל רשמה רווחי נוסטרו משמעותיים בשנה האחרונה, ובאיילון חלק ניכר מהשיפור נבע מהכנסות השקעה, שאם היה נשמר היה מציב את המכפיל של החברה על 3 בלבד. למעשה, במבנה של החברות האלו, כל שנה חיובית בשווקים מתורגמת כמעט מידית לרווחיות חריגה.