לארי פינק - בלאקרוק
צילום: יח"צ

מנכ"ל בלקרוק: "אי הוודאות חודרת לכל חלקה טובה בשווקים"

לארי פינק מנכ"ל בלאקרוק שיגר מכתב אישי למנהלי החברות בהן הקרן משקיעה והזהיר: "אמון המשקיעים מידרדר. קיים סיכון מוגבר של הרעה מחזורית במצב הכלכלי"
נועם בראל | (3)

כמנהגו מדי שנה, שלח הבוקר לארי פינק, מנכ"ל קרן ההשקעות הגדולה בעולם, בלאקרוק, מכתב למנכ"לי החברות הגדולות בעולם ובו הביע את חששותיו מפני הסיכונים בשוק. לדבריו של פינק, לבלאקרוק יש חובת נאמנות כלפי לקוחותיה ולכן בחר לפנות ישירות למנכ"לים של החברות בהן הקרן משקיעה.

פינק: "אי הוודאות חודרת לכל חלקה טובה בשווקים ואמון המשקיעים מידרדר. רבים מחזיקים בדעה כי קיים סיכון מוגבר של הרעה מחזורית במצב הכלכלי. בכל רחבי העולם אנו רואים כיצד תסכול הנובע משנים של קיפאון בשכר, ההשפעה השלילית של התקדמויות טכנולוגיות על שוק התעסוקה, ואי הוודאות לגבי העתיד הביאו להתגברות בפופוליזם, לאומנות ושנאת הזרים. בתגובה לכך, כמה מהדמוקרטיות המובילות בעולם הגיעו למצב של חוסר תפקוד ברמה הפוליטית, אשר החמיר את תסכול הציבור במקום להרגיע אותו. האמון בפלורליזם ובמוסדות רשמיים מדרדר והולך".

"חוסר היציבות שנגרם ברחבי העולם כתוצאה משינויים כלכליים מהותיים, ומכישלונן של ממשלות ברחבי העולם לספק פתרונות קבועים והולמים, גרם לציבור לפנות יותר ויותר לחברות ציבוריות ופרטיות כאחד על מנת למצוא מזור לבעיותיו, ועל מנת שאלה תטפלנה בסוגיות חברתיות וכלכליות דחופות".

בהמשך דבריו, התייחס פינק לנושא העובדים בחברות ותוכניות הפנסיה שלהם ואמר: "תחום הפרישה לפנסיה, בפרט, הוא תחום שבו חברות חייבות לבסס מחדש את עמדת המנהיגות שהייתה להן בעבר. במשך מרבית המאה ה-20, התפיסה כי למעסיקים יש אחריות כלפי עובדיהם לנווט את דרכם לקראת הפרישה היתה חלק מהמארג החברתי והכלכלי של מדינות. בחלק מהמדינות, במיוחד בארה"ב, המעבר לתוכניות פנסיה, מוגדרות הטבה. שינוי מבנה האחריות הזה, הותיר עובדים רבים מדי ללא תכנית פעולה לקראת פרישתם. כמעט כל המדינות מתמודדות עם תוחלת החיים ארוכה יותר ועם השאלה כיצד לממן אותו. חוסר המוכנות לקראת הפרישה לפנסיה גורם לחרדה ופחד עצומים, פוגע בפריון העבודה ומגביר את מגמת הפופוליזם בתחום הפוליטי".

עוד הוסיף פינק כי "חברות המגשימות את המטרה שלהן וממלאות את האחריות שלהן כלפי בעלי העניין שלהן קוצרות הטבות בטווח הארוך. חברות המתעלמות מהאחריות שלהן וממטרתן, נכשלות. דינמיקה זו הולכת וגוברת ככל שהציבור מצפה מחברות לעמוד בסטנדרטים מחמירים יותר. ומגמה זו תואץ יותר ויותר ככל שילידי שנות השמונים והתשעים של המאה ה-20 – המהווים כיום 35 אחוז מכוח העבודה – יצפו מחברות שהם עובדים בהן, קונים את מוצריהן או משקיעים בהן לעמוד בציפיות חדשות".

"משיכת ושימור העובדים הטובים ביותר דורשת כיום ניסוח ברור יותר של מטרת החברה. עם השיפור ברמת האבטלה ברחבי העולם תהיה לעובדים, ולא רק לבעלי המניות, השפעה גדולה יותר על הגדרת מטרת החברה, סדרי העדיפויות שלה ואפילו עסקיה. במהלך השנה האחרונה ראינו קבוצות של עובדים מקרב העובדים בעלי רמת ההכשרה הגבוהה ביותר בעולם שובתים ומשתתפים בעצרות בנושאים שנויים בחלוקת ובכך מביעים את הפרספקטיבה שלהם על חשיבותה של המטרה התאגידית".

"תופעה זו תלך ותגדל ככל שבני דור ה-Y אפילו אנשים צעירים יותר יגיעו לתפקידים יותר ויותר בכירים בתחום העסקים. בסקר שנערך לאחרונה על ידי Deloitte נשאלו עובדים מדור ה-Y מה צריכה להיות המטרה העיקרית של עסקים – 63 אחוז יותר מהם אמרו כי המטרה העיקרית של עסקים צריכה להיות "שיפור חברתי"  מאשר כאלה שאמרו "להפיק רווחים".

קיראו עוד ב"שוק ההון"

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    בקיצור לא אומר שום דבר !!!! (ל"ת)
    דוד הגנן 24/01/2019 13:00
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    אז מה הוא רוצה תכלס להגיד? (ל"ת)
    מישהו 24/01/2019 12:45
    הגב לתגובה זו
  • כ ס ת ח (ל"ת)
    f,, 24/01/2019 13:25
    הגב לתגובה זו
שווקים מסחר (AI)שווקים מסחר (AI)

תחזית ל-2026 - מה יקרה בשווקים, במחירי הדירות ובדולר?

המנכ"לים, מנהלי ההשקעות הבכירים והאנליסטים שאומרים לכם שהשוק יעלה וממליצים על מניות אטרקטיביות שנסחרות בשיא, הם בדיוק אותם אנשים שטעו לפני שנה ולפני שנתיים ולפני שלוש - מי באמת צודק? הנה התשובה  

מערכת ביזפורטל |
נושאים בכתבה תחזית

אל תצפו לאנשים שמרוויחים משוק ההון להיות אמיתיים לגמרי או להיות לא מוטים. הם לא יכולים להגיד לכם שיהיו ירידות. זה מבחינתם גול עצמי. אנליסטים כמעט לא ממליצים למכור, מנהלי השקעות בכירים, סמנכ"לים ומנכ"לים כמעט ולא אומרים לכם שיהיו ירידות. אצלם הכל חיובי, אופטימי. ההטייה הזו היא בעיה אחת בהתבססות על תחזיות והערכות שלהם, אבל היא לא הגדולה ביותר. הגדולה ביותר היא פשוט חוסר היכולת שלהם לחזות. תעברו על התחזיות בשנה שעברה, לפני שנתיים, לפני שלוש שנים, ועוד, ותגלו שהן לא הכו את השוק. השוק היכה אותן. בעיה שלישית, קטנה יותר, היא שהם הולכים על בטוח. הם לא אמרו לכם שנאוויטס מעניינת לפני שנתיים-שלוש, הם אומרים את זה עכשיו אחרי שעלתה פי 9. הם תמיד ילכו על "המניות הרגילות"  ולא ילכו על מניות קטנות. 

אלו הם כללי המשחק שלהם. ואגב, מה שיותר מאכזב שהם לא רק בינוניים במה שהם אומרים בתקשורת, הם בינוניים בתשואות - אתם אולי מאוד מרוצים כי התשואות בשמיים, אבל האמת היא שביחס לבנצ'מרק, מעטים הצליחו להכות את השוק. כשאתם רואים תשואות של 20%, 22% בקרן השתלמות המנייתית, השאלה היא מה עשה השוק - והוא עשה יותר. גם בהשוואה למסלולים מעורבים השוק עושה יותר. הם מנהלים אקטיביים שאמורים לייצר תשואה טובה, וזה לא כך - במסלול כללי שמחולק לרוב 60% אג"ח והיתר מניות, הרווחתם כ-13-14%, אבל אם הייתם מחלקים את הכסף בין קרנות מחקות, קרנות סל על אגרות חוב ומסלולים מנייתיים הייתם מרוויחים יותר.
בסוף, היכולת של גופים מנהלים להכות את השוק, במיוחד שרוב הכסף שלהם באפיק מנייתי, במניות בחו"ל - היא קטנה, גם בגלל דמי הניהול שמורידים את התשואה שלכם. הרגולטור צריך לספק לחוסכים יכולת להשקיע בחסכונות ארוכים לפנסיה, גמל במכשירים עוקבי מדד בעלויות נמוכות. כשזה יהיה, התשואה שלכם תהיה גבוהה יותר, אבל כמובן שזה לא יהיה פשוט,  מדובר כאן בכסף גדול: דמי הניהול בכל האפיקים המנוהלים מסתכמים בעשרות מיליארדים בשנה. 

ובחזרה לתחזיות. התחזיות של המוסדיים הן תחזיות מלוטשות, יחסית בטוחות, אבל במבחן ההיסטוריה לא פוגעות. התחזיות הטובות יותר הן... שלכן. חוכמת ההמונים, ויש על זה מחקרים רבים, מצליחה לנצח. זה לא אומר שאין חשיבות למומחים, בטח שיש, אבל יש הבדל בין פרשנות-ניתוח של מומחה לעיתון-אתר ובין מה שהוא עושה בפועל. אנחנו מכירים לא מעט מנהלי השקעות שהורידו את הרף המנייתי בחודשים האחרונים בהשקעות האישיות שלהם. הם אומרים לנו שהם לא יכולים לעשות את זה בכספים שהם מנהלים כי זה לפי מחויבות תשקיפית, אבל הם חושבים שהשוק גבוה - כמעט ולא תראו את זה בתחזיות החוצה של הבית שלהם. ולכן, אנו מביאים את הסקר שלכם (הנה הסקר של שנה שעברה). בואו להצביע ולהשפיע. בסקר אתם עונים על כיוון השווקים, הנדל"ן, הדולר, וככל שהמדגם גדול יותר, כך הוא מקבל תוקף חזק יותר: 


 התחזית של גולשי ביזפורטל ל-2026




הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

נעילה חיובית בבורסה: הבנקים ירדו 0.9% חברות הביטוח 1%; ת"א נפט וגז התחזק ב-1.9%

יום ראשון-אחרון של מסחר התסיים לו כשמדדי הדגל שנסחרו בתנודתיות הצליחו לנעול בטריטוריה חיובית עולים 0.4% בת"א 35 ו-1% בת"א 90; הביטוח שהספיק להתממש עד 2.4% התאושש ונעל בירידה של 1%; מחזור המסחר הסתכם ב-2.1 מיליארד שקל

מערכת ביזפורטל |


עוד 4 ימים לסיום השנה וכבר אפשר לסכם שהייתה זו שנה היסטורית בשוק ההון. מדדי הדגל זינקו מעל 50% וכעת מתברר ש'אפקט העושר' רחב ביותר, כך לפי נתוני בנק ישראל המתפרסמים היום מהם עולה כי תיק הנכסים הפיננסיים של הציבור המשיך להתרחב ברביע השלישי של 2025. יתרת התיק עלתה בכ-265.1 מיליארד שקל, עלייה של כ-4%, והגיעה לרמה של כ-6.9 טריליון שקל. העלייה נרשמת על רקע גידול רוחבי בכלל רכיבי התיק, ובעיקר במניות בארץ, באג"ח קונצרניות ובהשקעות בחו"ל. משקל תיק הנכסים הפיננסיים של הציבור ביחס לתוצר עלה במהלך הרביע בכ-8.8 נקודות אחוז, והגיע בסוף התקופה לכ-332.7%. העלייה משקפת קצב גידול מהיר יותר של הנכסים הפיננסיים לעומת התוצר במשק - אפקט העושר: תיק הנכסים של הציבור בשיא של 6.9 טריליון שקל


סנטה קלאוס התעכב השנה ועדיין לא הגיע לוול סטריט, שסיימה את השבוע שטוחה. אבל אולי דווקא לתל אביב הוא נזכר להגיע, באיחור קל. אחרי הירידות החזקות של יום חמישי, היום השווקים נעלו בהתאוששות מסוימת. אם לזקוף את זה לסנטה או להתרגשות מהעובדה שזהו היום הראשון-האחרון שבו נערך מסחר השבוע, קשה לדעת, אבל נראה שהשחקנים רוצים שנישאר עם 'טעם טוב' מהיום הזה. מדדי הדגל טיפסו. ת"א 35 הוסיף 0.43%, ת"א 90 נעל בעליה של 1.06%. ועדיין, לא כולם היו שותפים למגמה החיובית. סקטור הביטוח המשיך במומנטום השלילי אמנם זו לא הצניחה של 6.8% שראינו בחמישי, אבל בשעות השיא הוא ראה ירידה של 2.4% אך לבסוף התאושש מעט ונעל בירידה של 1% למטה.


חלל תקשורת חלל תקשורת -6.36%   ירדה. החברה הודיעה על דחייה משמעותית בתשלום המקדמה (כ-1.6 מיליון דולר) מצד לקוח אסטרטגי בפרויקט ה-LEO (לוויינים נמוכי מסלול) של OneWeb. עבור חברה שנמצאת בשנים האחרונות במאבק הישרדותי ומתמודדת עם הסדרי חוב מורכבים מול מחזיקי האג"ח, כל עיכוב בתזרים המזומנים ובמימוש מנועי צמיחה חדשים מתפרש בשוק כסיכון מהותי. המשקיעים, שקיוו כי הפעילות החדשה תסייע לחברה לייצר יציבות לאחר אובדן לוויינים בעבר ושחיקה בערך נכסיה, מגיבים בחשש לכך שהסכמים מהותיים נותרים "על הנייר" בלבד, מה שמכביד עוד יותר על יכולת השירות של חובות העבר של החברה.


מניית אפקון החזקות 1.85%  זינקה בלמעלה מ-90% השנה, ואחרי שזינקה גם בשנה שעברה בכ-85% בשנתיים האחרונות היא הניבה למשקיעים כמעט 240% והיא נסחרת בשווי שוק של 1.86 מיליארד שקל, מה שעומד מאחורי הזינוק הזה הוא הפקת לקחים, גמישות והרבה מאוד יצירתיות. במשך עשורים, אפקון הייתה מזוהה עם קבלנות תשתיות מסורתית. תחת המטריה של קבוצת שלמה (שמלצר), החברה פעלה במגוון רחב של תחומים, מחשמל ובקרה ועד לבנייה קבלנית מסיבית. אבל, המודל העסקי של שנות ה-2000, שהתבסס על צמיחה דרך פרויקטי "בטון ושלד" היה בעייתי. המרווחים בתחום צרים מאוד בין 2-4%. טעות בתכנון, עיכוב קטן בלוחות זמנים וכל עליה בתשומות היו הורסים את כל הערך הכלכלי של הפרויקט. שינויים כאלה גררו בפועל את הקבוצה להפסדים תפעוליים במגזר ההנדסה האזרחית, שקיזזו את הרווחים מפעילויות הליבה האחרות. דודי הראלי מנכ"ל הקבוצה מסביר בראיון מיוחד למה זו רק תחילת הדרך: "אנחנו בונים את הקפיצה הבאה"


אל תצפו לאנשים שמרוויחים משוק ההון להיות אמיתיים לגמרי או להיות לא מוטים. הם לא יכולים להגיד לכם שיהיו ירידות. זה מבחינתם גול עצמי. אנליסטים כמעט לא ממליצים למכור, מנהלי השקעות בכירים, סמנכ"לים ומנכ"לים כמעט ולא אומרים לכם שיהיו ירידות. אצלם הכל חיובי, אופטימי. ההטייה הזו היא בעיה אחת בהתבססות על תחזיות והערכות שלהם, אבל היא לא הגדולה ביותר. הגדולה ביותר היא פשוט חוסר היכולת שלהם לחזות. תעברו על התחזיות בשנה שעברה, לפני שנתיים, לפני שלוש שנים, ועוד, ותגלו שהם לא הכו את השוק. השוק היכה אותם. בעיה שלישית, קטנה יותר שהם הולכים על בטוח. הם לא אמרו לכם שנאוויטס מעניינת לפני שנתיים-שלוש, הם אומרים את זה עכשיו אחרי שעלתה פי 9. הם תמיד ילכו על "המניות הרגילות" ולא ילכו על מניות קטנות. המנכ"לים, מנהלי ההשקעות הבכירים והאנליסטים שאומרים לכם שהשוק יעלה וממליצים על מניות אטרקטיביות שנסחרות בשיא, הם בדיוק אותם אנשים שטעו לפני שנה ולפני שנתיים ולפני שלוש - אז מי באמת צודק ולמי אפשר להאמין (אם בכלל)? הנה התשובה: תחזית ל-2026 - מה יקרה בשווקים, במחירי הדירות ובדולר?