לארי פינק - בלאקרוק
צילום: יח"צ

מנכ"ל בלקרוק: "אי הוודאות חודרת לכל חלקה טובה בשווקים"

לארי פינק מנכ"ל בלאקרוק שיגר מכתב אישי למנהלי החברות בהן הקרן משקיעה והזהיר: "אמון המשקיעים מידרדר. קיים סיכון מוגבר של הרעה מחזורית במצב הכלכלי"
נועם בראל | (3)

כמנהגו מדי שנה, שלח הבוקר לארי פינק, מנכ"ל קרן ההשקעות הגדולה בעולם, בלאקרוק, מכתב למנכ"לי החברות הגדולות בעולם ובו הביע את חששותיו מפני הסיכונים בשוק. לדבריו של פינק, לבלאקרוק יש חובת נאמנות כלפי לקוחותיה ולכן בחר לפנות ישירות למנכ"לים של החברות בהן הקרן משקיעה.

פינק: "אי הוודאות חודרת לכל חלקה טובה בשווקים ואמון המשקיעים מידרדר. רבים מחזיקים בדעה כי קיים סיכון מוגבר של הרעה מחזורית במצב הכלכלי. בכל רחבי העולם אנו רואים כיצד תסכול הנובע משנים של קיפאון בשכר, ההשפעה השלילית של התקדמויות טכנולוגיות על שוק התעסוקה, ואי הוודאות לגבי העתיד הביאו להתגברות בפופוליזם, לאומנות ושנאת הזרים. בתגובה לכך, כמה מהדמוקרטיות המובילות בעולם הגיעו למצב של חוסר תפקוד ברמה הפוליטית, אשר החמיר את תסכול הציבור במקום להרגיע אותו. האמון בפלורליזם ובמוסדות רשמיים מדרדר והולך".

"חוסר היציבות שנגרם ברחבי העולם כתוצאה משינויים כלכליים מהותיים, ומכישלונן של ממשלות ברחבי העולם לספק פתרונות קבועים והולמים, גרם לציבור לפנות יותר ויותר לחברות ציבוריות ופרטיות כאחד על מנת למצוא מזור לבעיותיו, ועל מנת שאלה תטפלנה בסוגיות חברתיות וכלכליות דחופות".

בהמשך דבריו, התייחס פינק לנושא העובדים בחברות ותוכניות הפנסיה שלהם ואמר: "תחום הפרישה לפנסיה, בפרט, הוא תחום שבו חברות חייבות לבסס מחדש את עמדת המנהיגות שהייתה להן בעבר. במשך מרבית המאה ה-20, התפיסה כי למעסיקים יש אחריות כלפי עובדיהם לנווט את דרכם לקראת הפרישה היתה חלק מהמארג החברתי והכלכלי של מדינות. בחלק מהמדינות, במיוחד בארה"ב, המעבר לתוכניות פנסיה, מוגדרות הטבה. שינוי מבנה האחריות הזה, הותיר עובדים רבים מדי ללא תכנית פעולה לקראת פרישתם. כמעט כל המדינות מתמודדות עם תוחלת החיים ארוכה יותר ועם השאלה כיצד לממן אותו. חוסר המוכנות לקראת הפרישה לפנסיה גורם לחרדה ופחד עצומים, פוגע בפריון העבודה ומגביר את מגמת הפופוליזם בתחום הפוליטי".

עוד הוסיף פינק כי "חברות המגשימות את המטרה שלהן וממלאות את האחריות שלהן כלפי בעלי העניין שלהן קוצרות הטבות בטווח הארוך. חברות המתעלמות מהאחריות שלהן וממטרתן, נכשלות. דינמיקה זו הולכת וגוברת ככל שהציבור מצפה מחברות לעמוד בסטנדרטים מחמירים יותר. ומגמה זו תואץ יותר ויותר ככל שילידי שנות השמונים והתשעים של המאה ה-20 – המהווים כיום 35 אחוז מכוח העבודה – יצפו מחברות שהם עובדים בהן, קונים את מוצריהן או משקיעים בהן לעמוד בציפיות חדשות".

"משיכת ושימור העובדים הטובים ביותר דורשת כיום ניסוח ברור יותר של מטרת החברה. עם השיפור ברמת האבטלה ברחבי העולם תהיה לעובדים, ולא רק לבעלי המניות, השפעה גדולה יותר על הגדרת מטרת החברה, סדרי העדיפויות שלה ואפילו עסקיה. במהלך השנה האחרונה ראינו קבוצות של עובדים מקרב העובדים בעלי רמת ההכשרה הגבוהה ביותר בעולם שובתים ומשתתפים בעצרות בנושאים שנויים בחלוקת ובכך מביעים את הפרספקטיבה שלהם על חשיבותה של המטרה התאגידית".

"תופעה זו תלך ותגדל ככל שבני דור ה-Y אפילו אנשים צעירים יותר יגיעו לתפקידים יותר ויותר בכירים בתחום העסקים. בסקר שנערך לאחרונה על ידי Deloitte נשאלו עובדים מדור ה-Y מה צריכה להיות המטרה העיקרית של עסקים – 63 אחוז יותר מהם אמרו כי המטרה העיקרית של עסקים צריכה להיות "שיפור חברתי"  מאשר כאלה שאמרו "להפיק רווחים".

קיראו עוד ב"שוק ההון"

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    בקיצור לא אומר שום דבר !!!! (ל"ת)
    דוד הגנן 24/01/2019 13:00
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    אז מה הוא רוצה תכלס להגיד? (ל"ת)
    מישהו 24/01/2019 12:45
    הגב לתגובה זו
  • כ ס ת ח (ל"ת)
    f,, 24/01/2019 13:25
    הגב לתגובה זו
יאיר לפידות, מייסד ומנכ”ל משותף, בית ההשקעות ילין לפידות צילום: שלומי יוסףיאיר לפידות, מייסד ומנכ”ל משותף, בית ההשקעות ילין לפידות צילום: שלומי יוסף
הועידה הכלכלית

"אי אפשר לעלות 20%-30% בשנה, זה ייגמר בתיקון״

"הזינוקים הם לא ברי-קיימא וכולם יודעים את זה": בוועידה הכלכלית של ביזפורטל יאיר לפידות, מייסד ומנכ"ל משותף של ילין לפידות מסביר למה העליות האחרונות בשווקים לא יחזיקו מעמד, הוא מצביע על ״קאפקס״ עצום בתשתיות AI, על עסקאות מנופחות בין חברות הטק, ועל זה שכולנו צריכים להיות מוכנים לתיקון שיחזיר את השוק לפרופורציות; וגם: על ההטיה של הבורסה המקומית לפיננסים ונדל״ן

מנדי הניג |
נושאים בכתבה ילין לפידות

בזמן שהבורסות בעולם שוברות שיאים והמדדים בארה״ב רושמים שלוש שנים רצופות של עליות דו-ספרתיות, יאיר לפידות, מייסד ומנכ״ל משותף של ילין לפידות, רוצה שנעצור רגע את המסיבה ונסתכל על העובדות. זה קורה במושב מיוחד בוועידה הכלכלית של ביזפורטל. הועידה השביעית הכלכלית נערכת הפעם בסימן של ההתאוששות ממלחמה בת שנתיים, הבורסה זינקה, המשק גילה חסינות אבל השאלה מה הלאה?

באולם שהמה מפה לפה יכולתם להרגיש את הדואליות הזאת. כמו המיקרוקוסמוס של הכלכלה הישראלית שהתנקזה לאולם הכנסים במתחם הבורסה. מצד אחד, כלכלנים כמו פרופ’ אמיר אקשטיין הציגו נתונים מדאיגים. הפריון נפגע, יש תלות מוגברת בייצוא הביטחוני כשבתווך מעמד הביניים נשחק. אבל מצד שני,  יש גם את הצד האחר, מי שמגיע מהשטח וחושב שהמצב לא כזה גרוע.  צביקה שווימר, מנכ״ל אלקטרה צריכה, הציג תמונה מעורבת הוא אומר לנו שלמרות המציאות הביטחונית המאתגרת שהייתה כאן, הצריכה בישראל לא נעצרה. אבל זה לא בהכרח כי יש לנו ברירות - "אנחנו חיים באי צרכני" הביקושים כאן קשיחים (ברמת הצריכה הקמעונאית) גם בזכות ילודה גבוהה ״200 אלף תינוקות בשנה זה כמו עיר חדשה״ הוא חושב שחברות קמעונאות ימשיכו לצמוח גם כשהגרפים המאקרו-כלכליים יציירו תמונה יציבה פחות. להרחבה - ״אלקטרה צריכה תצמח בקצב של 10-15% בשנה״

הדיון מתקדם. לבמה עולה יאיר לפידות, מייסד ומנכ"ל משותף בבית ההשקעות ילין לפידות. גם הוא מתחבר לדואליות שהזכרנו. צריכים להיות זהירים ממה שראינו בבורסה ולא רק פה בארץ. הוא מציע לנו נקודת מבט מפוכחת על מה שהניע את הראלי האחרון וגם על מה שעלול לעצור אותו. הוא לא ״דובי״ על השוק, ההתרסקות אינה בהכרח מעבר לפינה, אבל אם אתם חושבים שהמגמה הזאת תימשך עוד שנים אפילו עוד שנה אתם מתעלמים מההיסטוריה.

"אם מסתכלים על המדדים הגדולים לאורך עשרים שנה, תראו תשואה ריאלית של 5%-7% בשנה - זה הממוצע, זה הקצב שהכלכלה יכולה לייצר", אמר. “מה שקורה בשלוש השנים האחרונות - עליות של 20%-30% בשנה - זה לא ססטיינבל. (בר קיימא, מ.ה.) אין כלכלה שיכולה לעמוד בזה לאורך זמן”.הקצבים החריגים האלה לדעתו יכולים להופיע רק בשני מצבים: יציאה ממשבר אמיתי, או שקיעה-רדיפה להייפ שמנתק את השוק מהמציאות. “והפעם”, הוא אומר, “זה הייפ. הייפ סביב AI”.

אז מה עושים? לפידות חושב שזה לא הזמן להגדיל חשיפה מנייתית. אם אתם מאלו שלא תרדמו בלילה בתיקון עמוק, חלק ממכם צריכים אפילו לשקול להקטין. “העליות האחרונות גרמו להרבה אנשים להרגיש שזה ‘רק עולה’. זה לא עובד ככה. ככל שהעליות נמשכות בקצב הזה - ככה אני יותר מודאג”.

עו"ד יוני חנציס, מנכ"ל קבוצת דוראל. קרדיט: מיכה לובטוןעו"ד יוני חנציס, מנכ"ל קבוצת דוראל. קרדיט: מיכה לובטון

דוראל זינקה האם המניה יקרה? ״השוק רק מתחיל להבין את האירוע״

"הביקוש לחשמל ירוק גבוה מאוד": מנכ"ל דוראל, יוני חנציס, בוועידה הכלכלית של ביזפורטל; על הגיוס של עד חצי מיליארד שקל, הרווחיות בפרויקטים הסולאריים והמעבר לשוק חופשי בלי סובסידיות

ליאור דנקנר |

בוועידה הכלכלית השביעית של ביזפורטל, שנערכה אתמול בבורסה בתל אביב על רקע שנתיים של מלחמה וריצה חזקה בשוק המניות, עלתה גם השאלה מה קורה בשטח באנרגיה המתחדשת. למושב שעסק בחשמל ירוק הגיע מנכ"ל דוראל, יוני חנציס, שסיפר על הגיוס החדש של החברה, הביקוש הגבוה לחשמל ירוק והטענה שלו שדוראל יודעת לפעול בשוק חופשי של אנרגיה בלי להישען על סובסידיות.

אחרי עלייה חדה בשווי בתקופה האחרונה, דוראל דוראל אנרגיה -2.71%   מגייסת עד 500 מיליון שקל ממשקיעים מוסדיים. את המהלך מוביל לידר חיתום, כשהכסף מיועד בעיקר לחיזוק ההון ולמימון פרויקטים בהקמה ובפיתוח, בראשם פעילות האנרגיה המתחדשת בארצות הברית.


גיוס מהיר על רקע ראלי במניה והריבית הגבוהה

מניית דוראל מטפסת מתחילת השנה בכ-145% לשווי שוק של כ-5.6 מיליארד שקל. מאז פרסום התוצאות לרבעון השלישי בשבוע שעבר נוספו לשווי החברה עוד כ-1.2 מיליארד שקל, מה שמייצר עבורה נקודת כניסה נוחה לגיוס הון מהיר.

ברבעון השלישי השנה רושמת החברה הכנסות של כ-165 מיליון שקל, עלייה של כ-55% לעומת כ-109 מיליון שקל ברבעון המקביל, אך בשורה התחתונה נרשם הפסד של כ-101 מיליון שקל לעומת רווח של כ-105 מיליון שקל באותה תקופה אשתקד. ההפסד נובע בעיקר מעלויות מימון גבוהות של כ-106 מיליון שקל ומהשפעת ירידת הדולר, לאחר שברבעון המקביל נהנתה החברה מהטבת מס חד פעמית של כ-214 מיליון שקל. בסיכום תשעת החודשים הראשונים של השנה ההפסד המצטבר מגיע לכ-427 מיליון שקל, לעומת רווח של כ-114 מיליון שקל בתקופה המקבילה, גם כשההכנסות ממכירת חשמל צומחות ביותר מ-50% בזכות חיבור והתקדמות של פרויקטים נוספים בישראל ובארה"ב.


יוני חנציס בוועידה הכלכלית של ביזפורטל: ביקוש לחשמל ירוק ושוק חופשי

שם אמר מנכ"ל דוראל, יוני חנציס, כי ההערכה של החברה ושל השוק היא שלא יידרשו סובסידיות כדי להמשיך ולהקים פרויקטים: "אנרגיה מתחדשת בכל העולם היא שוק חופשי ורק רוצים שיאפשרו לנו". לדבריו, השילוב בין הירידה בעלות הפרויקטים לעלייה במחירי החשמל מביא את תשואות הפרויקטים "למקום הכי טוב שהיו", למרות סביבת הריבית הגבוהה.