לארי פינק - בלאקרוק
צילום: יח"צ

מנכ"ל בלקרוק: "אי הוודאות חודרת לכל חלקה טובה בשווקים"

לארי פינק מנכ"ל בלאקרוק שיגר מכתב אישי למנהלי החברות בהן הקרן משקיעה והזהיר: "אמון המשקיעים מידרדר. קיים סיכון מוגבר של הרעה מחזורית במצב הכלכלי"
נועם בראל | (3)

כמנהגו מדי שנה, שלח הבוקר לארי פינק, מנכ"ל קרן ההשקעות הגדולה בעולם, בלאקרוק, מכתב למנכ"לי החברות הגדולות בעולם ובו הביע את חששותיו מפני הסיכונים בשוק. לדבריו של פינק, לבלאקרוק יש חובת נאמנות כלפי לקוחותיה ולכן בחר לפנות ישירות למנכ"לים של החברות בהן הקרן משקיעה.

פינק: "אי הוודאות חודרת לכל חלקה טובה בשווקים ואמון המשקיעים מידרדר. רבים מחזיקים בדעה כי קיים סיכון מוגבר של הרעה מחזורית במצב הכלכלי. בכל רחבי העולם אנו רואים כיצד תסכול הנובע משנים של קיפאון בשכר, ההשפעה השלילית של התקדמויות טכנולוגיות על שוק התעסוקה, ואי הוודאות לגבי העתיד הביאו להתגברות בפופוליזם, לאומנות ושנאת הזרים. בתגובה לכך, כמה מהדמוקרטיות המובילות בעולם הגיעו למצב של חוסר תפקוד ברמה הפוליטית, אשר החמיר את תסכול הציבור במקום להרגיע אותו. האמון בפלורליזם ובמוסדות רשמיים מדרדר והולך".

"חוסר היציבות שנגרם ברחבי העולם כתוצאה משינויים כלכליים מהותיים, ומכישלונן של ממשלות ברחבי העולם לספק פתרונות קבועים והולמים, גרם לציבור לפנות יותר ויותר לחברות ציבוריות ופרטיות כאחד על מנת למצוא מזור לבעיותיו, ועל מנת שאלה תטפלנה בסוגיות חברתיות וכלכליות דחופות".

בהמשך דבריו, התייחס פינק לנושא העובדים בחברות ותוכניות הפנסיה שלהם ואמר: "תחום הפרישה לפנסיה, בפרט, הוא תחום שבו חברות חייבות לבסס מחדש את עמדת המנהיגות שהייתה להן בעבר. במשך מרבית המאה ה-20, התפיסה כי למעסיקים יש אחריות כלפי עובדיהם לנווט את דרכם לקראת הפרישה היתה חלק מהמארג החברתי והכלכלי של מדינות. בחלק מהמדינות, במיוחד בארה"ב, המעבר לתוכניות פנסיה, מוגדרות הטבה. שינוי מבנה האחריות הזה, הותיר עובדים רבים מדי ללא תכנית פעולה לקראת פרישתם. כמעט כל המדינות מתמודדות עם תוחלת החיים ארוכה יותר ועם השאלה כיצד לממן אותו. חוסר המוכנות לקראת הפרישה לפנסיה גורם לחרדה ופחד עצומים, פוגע בפריון העבודה ומגביר את מגמת הפופוליזם בתחום הפוליטי".

עוד הוסיף פינק כי "חברות המגשימות את המטרה שלהן וממלאות את האחריות שלהן כלפי בעלי העניין שלהן קוצרות הטבות בטווח הארוך. חברות המתעלמות מהאחריות שלהן וממטרתן, נכשלות. דינמיקה זו הולכת וגוברת ככל שהציבור מצפה מחברות לעמוד בסטנדרטים מחמירים יותר. ומגמה זו תואץ יותר ויותר ככל שילידי שנות השמונים והתשעים של המאה ה-20 – המהווים כיום 35 אחוז מכוח העבודה – יצפו מחברות שהם עובדים בהן, קונים את מוצריהן או משקיעים בהן לעמוד בציפיות חדשות".

"משיכת ושימור העובדים הטובים ביותר דורשת כיום ניסוח ברור יותר של מטרת החברה. עם השיפור ברמת האבטלה ברחבי העולם תהיה לעובדים, ולא רק לבעלי המניות, השפעה גדולה יותר על הגדרת מטרת החברה, סדרי העדיפויות שלה ואפילו עסקיה. במהלך השנה האחרונה ראינו קבוצות של עובדים מקרב העובדים בעלי רמת ההכשרה הגבוהה ביותר בעולם שובתים ומשתתפים בעצרות בנושאים שנויים בחלוקת ובכך מביעים את הפרספקטיבה שלהם על חשיבותה של המטרה התאגידית".

"תופעה זו תלך ותגדל ככל שבני דור ה-Y אפילו אנשים צעירים יותר יגיעו לתפקידים יותר ויותר בכירים בתחום העסקים. בסקר שנערך לאחרונה על ידי Deloitte נשאלו עובדים מדור ה-Y מה צריכה להיות המטרה העיקרית של עסקים – 63 אחוז יותר מהם אמרו כי המטרה העיקרית של עסקים צריכה להיות "שיפור חברתי"  מאשר כאלה שאמרו "להפיק רווחים".

קיראו עוד ב"שוק ההון"

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    בקיצור לא אומר שום דבר !!!! (ל"ת)
    דוד הגנן 24/01/2019 13:00
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    אז מה הוא רוצה תכלס להגיד? (ל"ת)
    מישהו 24/01/2019 12:45
    הגב לתגובה זו
  • כ ס ת ח (ל"ת)
    f,, 24/01/2019 13:25
    הגב לתגובה זו
איתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוניאיתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוני
דוחות

אלקטרה: ההכנסות גדלו אבל הרווח נחתך בחצי

הכנסות אלקטרה עלו ברבעון השלישי, אך הרווחיות נשחקה בצורה חדה בעקבות הפסד תפעולי במגזר הפרויקטים והתשתיות בישראל שחתכו כמעט בחצי את הרווח הנקי ביחס לרבעון המקביל

תמיר חכמוף |


אלקטרה מפרסמת את הדוחות לרבעון השלישי של 2025 ומצביעה על מגמה מדאיגה. למרות עלייה דו ספרתית בהכנסות ל-3.47 מיליארד שקל, הרווח התפעולי נשחק בצורה חדה והסתכם ב-62 מיליון שקל בלבד, לעומת 115 מיליון שקל ברבעון המקביל. ה-EBITDA ירד בהתאם ל-182 מיליון שקל, לעומת 228 מיליון שקל אשתקד. בשורה התחתונה, הרווח הנקי ירד ל-35 מיליון שקל, כמעט חצי מהרווח שנרשם ברבעון המקביל שעמד על 66 מיליון שקל.

הגורם המרכזי לשחיקה הוא מגזר פרויקטי המבנים והתשתיות בישראל, תחום הפעילות הגדול ביותר של אלקטרה. המגזר אמנם הציג הכנסות של כ-1.49 מיליארד שקל, אך עבר להפסד תפעולי של 54 מיליון שקל, לעומת רווח של 9 מיליון שקל באותה תקופה ב-2024. כלומר, הפרויקטים בישראל, שהיו מנוע רווח בעבר, הפכו ברבעון הזה למשקולת משמעותית.

מול התמונה הזו, תחומי הפעילות האחרים לא הצליחו לאזן את הנטל. פרויקטים למבנים ושירותים בחו"ל שמרו על יציבות עם רווח תפעולי של 13 מיליון שקל. מגזר תפעול ואחזקה הציג רווח נאה של 65 מיליון שקל, תחום הפיתוח והקמה של נדל"ן לזכיינות (PPP) הוסיף 13 מיליון שקל וזכיינות תרמה 31 מיליון שקל (הגידול נובע בעיקר מרווח הון שנרשם ממכירת החזקות הקבוצה בזכיין של פרויקט קריית הממשלה בנתניה בתקופת הדוח).

לשחיקה בשורה התפעולית מצטרפת גם עלייה עקבית בהוצאות ההנהלה והכלליות, שקפצו ל-129 מיליון שקל לעומת 99 מיליון שקל ברבעון המקביל. כך, גם במקומות שבהם הפעילות יציבה, הוצאות המטה מכרסמות ברווחיות.

צבר העבודות, ליום 30 בספטמבר 2025, עומד על כ-38.8 מיליארד שקל


דבר החברה

איתמר דויטשר, מנכ"ל קבוצת אלקטרה: "במהלך הרבעון נמשכה הצמיחה בהכנסות במגזרי הפעילות של הקבוצה. במגזר הפרויקטים למבנים ותשתיות בחו"ל נמשכה מגמת ההתחזקות של הפעילות שלנו בארה"ב, המתבטאת בגידול משמעותי בהכנסות וברווחיות ובקפיצת מדרגה של צבר העבודות שלנו. למגמות חזקות אלה תרמה הרכישה המוצלחת של חברת PJM בתחילת השנה.

לוגו "קשרי תעופה"
צילום: יח"צ
דוחות

קשרי תעופה: התאוששות בתחום התיירות

קשרי תעופה מסכמת את הרבעון השלישי עם רווח נקי של 5 מיליון דולר לעומת 3 מיליון דולר אשתקד, עלייה בהכנסות ושיפור בפעילות הקרקע והשייט. לצד זאת החברה מרחיבה את פעילות הנדל"ן לתיירות, כאשר פרויקטים בקפריסין ובלפלנד מתחילים להתקרב להכרה בהכנסות

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה קשרי תעופה

קשרי תעופה קשרי תעופה 0%  פרסמה הערב את הדוחות לרבעון השלישי של 2025, ומציגה שיפור ברוב הפרמטרים ביחס לשנה שעברה.

ההכנסות לרבעון השלישי של 2025 הסתכמו בסך של כ- 88.7  מיליון דולר, בהשוואה לסך של כ- 62.5 מיליון דולר ברבעון המקביל. ההכנסות לתשעת החודשים הראשונים של 2025 הסתכמו בסך של כ- 164.4 מיליון דולר, בהשוואה לסך של כ-109.9 מיליון דולר בתקופה מקבילה אשתקד.

הרווח הגולמי לרבעון השלישי הסתכם בסך של כ- 13 מיליון דולר, בהשוואה לסך של כ- 9 מיליון דולר אשתקד. הרווח הגולמי בתשעת החודשים הראשונים של 2025 הסתכם בסך של כ-22.5 מיליון דולר, בהשוואה לסך של כ-16 מיליון דולר בתקופה המקבילה אשתקד.

הרווח התפעולי ברבעון השלישי  הסתכם בסך של כ- 5.7 מיליון דולר, בהשוואה לסך של כ- 3.8  מיליון דולר אשתקד. הרווח התפעולי בתשעת החודשים הראשונים של 2025 הסתכם בסך של כ-5.2 מיליון דולר, בהשוואה לסך של  של כ- 3.7 מיליון דולר בתקופה המקבילה אשתקד.

הרווח הנקי ברבעון השלישי הסתכם בסך של כ-5 מיליון דולר, בהשוואה לסך של כ- 3 מיליון דולר בתקופה המקבילה אשתקד.  הרווח הנקי בתשעת החודשים הראשונים של 2025 הסתכם בסך של כ -4.7 מיליון דולר, בהשוואה לסך  של כ- 3.2 מיליון דולר בתקופה המקבילה אשתקד.