מנכ"ל בלקרוק: "אי הוודאות חודרת לכל חלקה טובה בשווקים"
כמנהגו מדי שנה, שלח הבוקר לארי פינק, מנכ"ל קרן ההשקעות הגדולה בעולם, בלאקרוק, מכתב למנכ"לי החברות הגדולות בעולם ובו הביע את חששותיו מפני הסיכונים בשוק. לדבריו של פינק, לבלאקרוק יש חובת נאמנות כלפי לקוחותיה ולכן בחר לפנות ישירות למנכ"לים של החברות בהן הקרן משקיעה.
פינק: "אי הוודאות חודרת לכל חלקה טובה בשווקים ואמון המשקיעים מידרדר. רבים מחזיקים בדעה כי קיים סיכון מוגבר של הרעה מחזורית במצב הכלכלי. בכל רחבי העולם אנו רואים כיצד תסכול הנובע משנים של קיפאון בשכר, ההשפעה השלילית של התקדמויות טכנולוגיות על שוק התעסוקה, ואי הוודאות לגבי העתיד הביאו להתגברות בפופוליזם, לאומנות ושנאת הזרים. בתגובה לכך, כמה מהדמוקרטיות המובילות בעולם הגיעו למצב של חוסר תפקוד ברמה הפוליטית, אשר החמיר את תסכול הציבור במקום להרגיע אותו. האמון בפלורליזם ובמוסדות רשמיים מדרדר והולך".
"חוסר היציבות שנגרם ברחבי העולם כתוצאה משינויים כלכליים מהותיים, ומכישלונן של ממשלות ברחבי העולם לספק פתרונות קבועים והולמים, גרם לציבור לפנות יותר ויותר לחברות ציבוריות ופרטיות כאחד על מנת למצוא מזור לבעיותיו, ועל מנת שאלה תטפלנה בסוגיות חברתיות וכלכליות דחופות".
בהמשך דבריו, התייחס פינק לנושא העובדים בחברות ותוכניות הפנסיה שלהם ואמר: "תחום הפרישה לפנסיה, בפרט, הוא תחום שבו חברות חייבות לבסס מחדש את עמדת המנהיגות שהייתה להן בעבר. במשך מרבית המאה ה-20, התפיסה כי למעסיקים יש אחריות כלפי עובדיהם לנווט את דרכם לקראת הפרישה היתה חלק מהמארג החברתי והכלכלי של מדינות. בחלק מהמדינות, במיוחד בארה"ב, המעבר לתוכניות פנסיה, מוגדרות הטבה. שינוי מבנה האחריות הזה, הותיר עובדים רבים מדי ללא תכנית פעולה לקראת פרישתם. כמעט כל המדינות מתמודדות עם תוחלת החיים ארוכה יותר ועם השאלה כיצד לממן אותו. חוסר המוכנות לקראת הפרישה לפנסיה גורם לחרדה ופחד עצומים, פוגע בפריון העבודה ומגביר את מגמת הפופוליזם בתחום הפוליטי".
- בלאקרוק שוברת שיאים: גיוס של 641 מיליארד דולר בשנת 2024
- בלאקרוק: מגעים לרכישת חברת השקעות ב-12 מיליארד דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עוד הוסיף פינק כי "חברות המגשימות את המטרה שלהן וממלאות את האחריות שלהן כלפי בעלי העניין שלהן קוצרות הטבות בטווח הארוך. חברות המתעלמות מהאחריות שלהן וממטרתן, נכשלות. דינמיקה זו הולכת וגוברת ככל שהציבור מצפה מחברות לעמוד בסטנדרטים מחמירים יותר. ומגמה זו תואץ יותר ויותר ככל שילידי שנות השמונים והתשעים של המאה ה-20 – המהווים כיום 35 אחוז מכוח העבודה – יצפו מחברות שהם עובדים בהן, קונים את מוצריהן או משקיעים בהן לעמוד בציפיות חדשות".
"משיכת ושימור העובדים הטובים ביותר דורשת כיום ניסוח ברור יותר של מטרת החברה. עם השיפור ברמת האבטלה ברחבי העולם תהיה לעובדים, ולא רק לבעלי המניות, השפעה גדולה יותר על הגדרת מטרת החברה, סדרי העדיפויות שלה ואפילו עסקיה. במהלך השנה האחרונה ראינו קבוצות של עובדים מקרב העובדים בעלי רמת ההכשרה הגבוהה ביותר בעולם שובתים ומשתתפים בעצרות בנושאים שנויים בחלוקת ובכך מביעים את הפרספקטיבה שלהם על חשיבותה של המטרה התאגידית".
"תופעה זו תלך ותגדל ככל שבני דור ה-Y אפילו אנשים צעירים יותר יגיעו לתפקידים יותר ויותר בכירים בתחום העסקים. בסקר שנערך לאחרונה על ידי Deloitte נשאלו עובדים מדור ה-Y מה צריכה להיות המטרה העיקרית של עסקים – 63 אחוז יותר מהם אמרו כי המטרה העיקרית של עסקים צריכה להיות "שיפור חברתי" מאשר כאלה שאמרו "להפיק רווחים".
- “המכירות נחתכו, הריבית חונקת - אבל יש מניות נדל״ן שעדיין מתומחרות בחסר”
- מה יהיה מחר בבורסה?
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- טאואר תיפול - נייס תזנק; המניות הבולטות מחר בבורסה
- 2.בקיצור לא אומר שום דבר !!!! (ל"ת)דוד הגנן 24/01/2019 13:00הגב לתגובה זו
- 1.אז מה הוא רוצה תכלס להגיד? (ל"ת)מישהו 24/01/2019 12:45הגב לתגובה זו
- כ ס ת ח (ל"ת)f,, 24/01/2019 13:25הגב לתגובה זו
ראסל אלוונגר מנכ״ל טאואר, צילום: מיכה בריקמןטאואר תיפול - נייס תזנק; המניות הבולטות מחר בבורסה
ברק עילם ברח בזמן, על המשבר בנייס והסיכונים והסיכויים; ועל המימוש הצפוי בטאואר אחרי הזינוק המרשים
אולי נייס הגיעה לרצפה? אתמול היא זינקה בוול סטריט וחזרה להיסחר מעל 100 דולר. היא חוזרת למסחר בת"א עם ארביטראז' חיובי של 5%.
אחרי קריסה בשבוע האחרון על רקע הנמכת תחזית, נייס נסחרת במכפיל רווח עתידי של מתחת ל-9. זה מאוד נמוך וזה כנראה משקף שני דברים - את החשש מהנמכת ציפיות בהמשך הדרך ואת חוסר האמון בהנהלה של נייס - לא מפרסמים דוח כספי ואחרי יומיים מנמיכים ציפיות לשנה הבאה. זו התנהלות שוול סטריט לא אוהבת ולא מקבלת.
ועדיין, אולי זה בגלל חוסר הניסיון של סקוט ראסל, הטירון בתפקיד. אולי זאת טעות של מתחילים וזה מזכיר לנו שברק עילם תזמן בצורה מושלמת את העזיבה מנייס. פשוט - ברח בזמן. הוא הבין בשנה האחרונה שלו שמגיעה מהפכה גדולה, הוא לא רצה לעבור עוד מהפכה בחברה במיוחד שהיא איום גדול על הפעילות. 10 שנים הספיקו לו, כשהשנים האלו מחולקות לשתיים - השנים הטובות והשנים הגרועות. ב-5 שנים שווי נייס עלה פי 4, ב-5 שנים הבאות לא היה שינוי. בשנה האחרונה המניה קרסה במעל 50%.
מאז הודעת הפרישה שלו המניה נפלה ב60% - מה זה אם לא בריחה - ברק עילם עוזב את נייס בתזמון בעייתי - ממה מודאגים האנליסטים?
נייס היום מאוד מאוימת על ידי ה-AI ומצד שני מדגישה שה-AI הוא דווקא מנוע הצמיחה העיקרי שלה. חברות תוכנה בכלל מאוימות מאוד כי ניתן לפתח תוכנה במהירות ובזול. נייס פועלת בשוק ה-CRM שעובר טלטלות גדולות - המהפכה משנה אותו לחלוטין.
- טאואר זינקה ב-17% - מה אמר ראסל אלוונגר שהרים את המניה?
- מנכ"ל טאואר: "אנחנו נמצאים בעמדה חזקה - טכנולוגיות הליבה כולן מציגות צמיחה שנתית"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נייס בנקודת הזמן הזו היא סיכוי גדול וסיכון גדול. היא לכאורה מאוד זולה, אבל זה בגלל החששות של השוק מהמשך הנמכת ציפיות. זו חברה במשבר שהחצי שנה הקרובה מאוד קריטית לעתידה. אם היא תלמד להתמודד מול איום ה-AI ואף להצטרף אליו כפי שהיא מצהירה, השוק יכול לתפוס אותה אחרת. אם היא תפספס תחזיות בהמשך, משבר האמון יכול להתחזק.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגמה יהיה מחר בבורסה?
מי חושב שיש הזדמנות במניות הנדל"ן היזמי? המניות הדואליות, ההודעה על הריבית ועד כמה המס החדש על הבנקים ישפיע על המניות?
המס המתוכנן על הבנקים הוא לא מס חכם. אם רוצים להעביר מרווח הבנקים לרווחת הציבור אפשר לעשות זאת באלגנטיות דרך הגברת תחרות, הגבלת עמלות וחיוב ריבית על העו"ש. האפקט מיידי וברור. המס יספק לבנקים גושפנקא דווקא להעלאת ריבית - המס יגולגל על הלקוחות. היה מס מיוחד על הבנקים ב-2024-2025 - הוא נכשל. הרגולטור עזב את הבנקים כי הוא הטיל מס והבנקים חגגו על העו"ש שלכם ולקחו מכם ריבית גבוהה על הלוואות ונתנו ריבית נמוכה על פיקדונות.
אבל נראה שהאפקט הנכון מבחינת האוצר ואולי גם מסיבות פוליטיות, מס על הבנקים - עושה יותר רושם ציבורי. לציבור בבנקים זו דווקא בשורה רעה, למשקיעים בבנקים זה עדיף מאשר הטלת הוראות ישירות. חוץ מזה יש עוד זמן עד שזה יקרה, יהיו הסתייגויות ועימותים. על פניו, מניות הבנקים אמורות להיפגע מהמהלך הזה, אבל כשמנתחים את זה לעומק רואים שזה לא יהיה דרמה גדולה בהינתן שתהיה התגמשות על המס העודף ואולי גם על דרך החישוב וההצמדה. כזכור לא נקבע על ידי הצוות מס מתאים אך הם נתנו רמז עבה - מס של 9% בדוגמאות ובעבודת הצוות על גידול של 50% ברווח מהרווח הממוצע ב-2018-2022. הרווח הזה יהיה צמוד. ההשלכה בפועל היא בהערכה גסה הקטנה של הרווח ב-5%, ואחרי כל ההתדיינויות זה עשוי להגיע ל-3%-4%. לא ביג דיל בשביל הבנקים.
בחמישי, מניות הבנקים ירדו ב-1.7%, יש עוד לאן לרדת, אבל ממש "בקטנה". למעשה, מה שישפיע יותר על המניות הוא האי וודאות. הידיעה שיש עוד דרך ודיונים עד לקביעת המס העודף, מייצרת אי וודאות ואי שקט במניות. זה חמור יותר מאשר וודאות אפילו חמורה. אם מחר בבוקר היה נקבע המס, המניות היו אולי מאבדות כמה אחוזים בודדים וזהו. עכשיו יש רעשים מסביב וזה יימשך חודשים.
השוק מעדיף וודאות קשה על אי וודאות אפילו פחות קשה. במקרה של הבנקים זה לא קשה, מה שיקרה לא יהפוך את המצב לקשה. אבל זה לא נוח שיש קצת עננה למעלה.
- הבנקים ירדו 1.7% על רקע כוונת הרגולטור למסות רווחים עודפים; המדדים המובילים איבדו כ-1%
- מימון ישיר זינקה 8.9%; מלם-תים צנחה 9.5%, פולירם 8.2% - נעילה מעורבת בבורסה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שער הדולר מזנק בימים האחרונים. בשישי הוא קפץ - שער הדולר מזנק ב-0.7% ל-3.28; מה הסיבה ומה צופים הכלכלנים? כשהשער הרציף של הדולר עומד על 3.29 שקלים לדולר - דולר שקל רציף 0.28%
