לארי פינק - בלאקרוק
צילום: יח"צ

מנכ"ל בלקרוק: "אי הוודאות חודרת לכל חלקה טובה בשווקים"

לארי פינק מנכ"ל בלאקרוק שיגר מכתב אישי למנהלי החברות בהן הקרן משקיעה והזהיר: "אמון המשקיעים מידרדר. קיים סיכון מוגבר של הרעה מחזורית במצב הכלכלי"
נועם בראל | (3)

כמנהגו מדי שנה, שלח הבוקר לארי פינק, מנכ"ל קרן ההשקעות הגדולה בעולם, בלאקרוק, מכתב למנכ"לי החברות הגדולות בעולם ובו הביע את חששותיו מפני הסיכונים בשוק. לדבריו של פינק, לבלאקרוק יש חובת נאמנות כלפי לקוחותיה ולכן בחר לפנות ישירות למנכ"לים של החברות בהן הקרן משקיעה.

פינק: "אי הוודאות חודרת לכל חלקה טובה בשווקים ואמון המשקיעים מידרדר. רבים מחזיקים בדעה כי קיים סיכון מוגבר של הרעה מחזורית במצב הכלכלי. בכל רחבי העולם אנו רואים כיצד תסכול הנובע משנים של קיפאון בשכר, ההשפעה השלילית של התקדמויות טכנולוגיות על שוק התעסוקה, ואי הוודאות לגבי העתיד הביאו להתגברות בפופוליזם, לאומנות ושנאת הזרים. בתגובה לכך, כמה מהדמוקרטיות המובילות בעולם הגיעו למצב של חוסר תפקוד ברמה הפוליטית, אשר החמיר את תסכול הציבור במקום להרגיע אותו. האמון בפלורליזם ובמוסדות רשמיים מדרדר והולך".

"חוסר היציבות שנגרם ברחבי העולם כתוצאה משינויים כלכליים מהותיים, ומכישלונן של ממשלות ברחבי העולם לספק פתרונות קבועים והולמים, גרם לציבור לפנות יותר ויותר לחברות ציבוריות ופרטיות כאחד על מנת למצוא מזור לבעיותיו, ועל מנת שאלה תטפלנה בסוגיות חברתיות וכלכליות דחופות".

בהמשך דבריו, התייחס פינק לנושא העובדים בחברות ותוכניות הפנסיה שלהם ואמר: "תחום הפרישה לפנסיה, בפרט, הוא תחום שבו חברות חייבות לבסס מחדש את עמדת המנהיגות שהייתה להן בעבר. במשך מרבית המאה ה-20, התפיסה כי למעסיקים יש אחריות כלפי עובדיהם לנווט את דרכם לקראת הפרישה היתה חלק מהמארג החברתי והכלכלי של מדינות. בחלק מהמדינות, במיוחד בארה"ב, המעבר לתוכניות פנסיה, מוגדרות הטבה. שינוי מבנה האחריות הזה, הותיר עובדים רבים מדי ללא תכנית פעולה לקראת פרישתם. כמעט כל המדינות מתמודדות עם תוחלת החיים ארוכה יותר ועם השאלה כיצד לממן אותו. חוסר המוכנות לקראת הפרישה לפנסיה גורם לחרדה ופחד עצומים, פוגע בפריון העבודה ומגביר את מגמת הפופוליזם בתחום הפוליטי".

עוד הוסיף פינק כי "חברות המגשימות את המטרה שלהן וממלאות את האחריות שלהן כלפי בעלי העניין שלהן קוצרות הטבות בטווח הארוך. חברות המתעלמות מהאחריות שלהן וממטרתן, נכשלות. דינמיקה זו הולכת וגוברת ככל שהציבור מצפה מחברות לעמוד בסטנדרטים מחמירים יותר. ומגמה זו תואץ יותר ויותר ככל שילידי שנות השמונים והתשעים של המאה ה-20 – המהווים כיום 35 אחוז מכוח העבודה – יצפו מחברות שהם עובדים בהן, קונים את מוצריהן או משקיעים בהן לעמוד בציפיות חדשות".

"משיכת ושימור העובדים הטובים ביותר דורשת כיום ניסוח ברור יותר של מטרת החברה. עם השיפור ברמת האבטלה ברחבי העולם תהיה לעובדים, ולא רק לבעלי המניות, השפעה גדולה יותר על הגדרת מטרת החברה, סדרי העדיפויות שלה ואפילו עסקיה. במהלך השנה האחרונה ראינו קבוצות של עובדים מקרב העובדים בעלי רמת ההכשרה הגבוהה ביותר בעולם שובתים ומשתתפים בעצרות בנושאים שנויים בחלוקת ובכך מביעים את הפרספקטיבה שלהם על חשיבותה של המטרה התאגידית".

"תופעה זו תלך ותגדל ככל שבני דור ה-Y אפילו אנשים צעירים יותר יגיעו לתפקידים יותר ויותר בכירים בתחום העסקים. בסקר שנערך לאחרונה על ידי Deloitte נשאלו עובדים מדור ה-Y מה צריכה להיות המטרה העיקרית של עסקים – 63 אחוז יותר מהם אמרו כי המטרה העיקרית של עסקים צריכה להיות "שיפור חברתי"  מאשר כאלה שאמרו "להפיק רווחים".

קיראו עוד ב"שוק ההון"

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    בקיצור לא אומר שום דבר !!!! (ל"ת)
    דוד הגנן 24/01/2019 13:00
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    אז מה הוא רוצה תכלס להגיד? (ל"ת)
    מישהו 24/01/2019 12:45
    הגב לתגובה זו
  • כ ס ת ח (ל"ת)
    f,, 24/01/2019 13:25
    הגב לתגובה זו
רשות ניירות ערך. קרדיט: רשתות חברתיותרשות ניירות ערך. קרדיט: רשתות חברתיות

חשד נגד בעלים ומנכ"לים להונאת משקיעים בעשרות מיליוני שקלים

רשות ניירות ערך ורשות המסים מנהלות חקירות גלויות נגד בעלים ומנהלים בחברות פרטיות וציבוריות, בחשד שגייסו כספים ממשקיעים בניגוד לחוק. לפי החשד, ההצעות בוצעו ללא תשקיף, תוך הצגת מצגים מטעים ושימוש בכספי משקיעים למטרות אחרות מהובטח. במקביל נבדקים גם דיווחים של חברות ציבוריות, שלפי החשד כללו פרטים לא מדויקים על עסקות והסכמים

עוזי גרסטמן |

ארבע שנים לאחר שנעצר, ולמעלה משנתיים מאז סיום החקירה, הפרקליטות הגישה לאחרונה כתב אישום נגד מוטי אברג'יל, לשעבר הבעלים והמנכ"ל של קבוצת הנדל"ן יעדים, ונגד חברות הקבוצה, בגין גיוס לא חוקי של כ־75 מיליון שקל ממאות משקיעים - ללא תשקיף ובמרמה. רצף המקרים האלו מטריד. הונאות משקיעים הפכו לרבות ומתוחכמות. יש בעלים ומנהלים רבים שמגייסים שלא על פי הכללים ונפתחות חקירות שמצליחות לתפוס ולאתר חלק מהכספים. שי הונאות לכאורה בחסות החוק שנופלות בגלל רגולציה לא קפדנית - ראו מקרה סלייס. ויש הונאות רשת - התחזויות לאנשי מקצוע, אנשי פיננסית, בתי השקעות, מתחזים גם לביזפורטל כדי לקבל מכם פרטים, להמליץ לכם לקנות ניירות או לקבל את הכסף שלכם - הסוף תמיד הוא דומה: המשקיעים נשארים בלי כלום. 

על פי כתב התביעה נגד מוטי אברג'יל, החברות שבשליטתו משכו-גייסו כספים מ-277 משקיעים, באמצעות הסכמי הלוואה שנשאו ריבית חריגה של 7% ועד 33%. בפרקליטות טוענים כי מדובר בהסכמים שנשאו מאפיינים מובהקים של ניירות ערך - ולכן חלה עליהם חובת פרסום תשקיף, חובה שלא קוימה.

קבוצת יעדים פעלה במקביל בכמה מישורים: מכירת קורסים והכשרות בתחום הנדל"ן, שיווק קרקעות חקלאיות, וגיוס כספים ממשקיעים פרטיים. לפי האישום, אברג'יל פרסם ברשתות החברתיות תוכן שיווקי על רכישת קרקעות ופעילות נדל"נית, אך בפועל פניות שהתעוררו בעקבות הפרסומים שימשו כדי להציע למתעניינים להעמיד הלוואות לקבוצה - ולא להשקיע בעסקות קרקע כפי שהוצג כלפי חוץ.

ברשות ניירות ערך זיהו את הפעילות כבר במהלך התקופה, והתריעו בפני אברג'יל כי מדובר בגיוס המחייב תשקיף וכי עליו לחדול מהפעילות לאלתר. ואולם לפי כתב האישום, הגיוסים נמשכו גם לאחר ההתראות.


כתבה מעניינת: יועץ מס זייף מסמכי מילואים כדי לחמוק מתשלום מס - יצא ל"שרת" בעזה מהבית

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

מה יהיה מחר בבורסה? האם זה הזמן למניות הנדל"ן?

מניות הבנקים, נובה, אלביט, המניות הדואליות ומניות האנרגיה המתחדשת

מערכת ביזפורטל |


הבורסה צפויה לפתוח את השבוע בירוק. המניות הדואליות חוזרות עם פער חיובי של 0.25%. Elbit Systems Ltd. 2.42%   תעלה בזכות ארביטראז' חיובי כ-1.75%, Nova Lifestyle -1.82%  תוסיף כמעט 2%. הנה רשימת המניות הכבדות (הקליקו לרשימת כל המניות הדואליות ופערי הארביטראז'):



הסיפור של היום יהיה כנראה הבנקים. ביום שישי פרסם הצוות הבין משרדתי שדן במיסוי על הבנקים את ההמלצות שלו. הוא ממליץ על מיסוי יתר בשל רווחי יתר, אך מסביר שמדובר בפעולה שדורשת את הדרג המדיני. הדרך למיסוי יתר היא ארוכה. אבל בהינתן אי הוודאות נראה שהסקור יסבול מתשואת חסר יחסית. 

בינתיים הבנקים, בנק ישראל, משרד התקציבים נגד המהלך. ולכן, לא ברור איך זה ייסגר, אבל זה יכול להעיק את מניות הבנקים בתקופה הקרובה. על פי הצוות,  יש הצדקה למס על רווחי היתר. הצוות קובע כי העלייה החדה בריבית בשנים האחרונות הובילה את הבנקים לרווחיות חריגה, בין היתר בשל מאפיינים מבניים של המערכת הבנקאית בישראל: ריכוזיות, תחרות מוגבלת, חסמי כניסה גבוהים, סיכון עסקי נמוך וסביבה רגולטורית תומכת.

הצוות מדגיש כי ההחלטה בידי הדרג המדיני אם יוחלט, בהתאם להמלצות להעלות את המיסוי, אזי, המודל המועדף הוא מס רווח דיפרנציאלי על רווחים חריגים, כלומר רווחים הגבוהים ביותר מ־50% מהממוצע המתואם של השנים 2018–2022 - תקופה שאופיינה בסביבת ריבית נמוכה. המס, לפי ההצעה, יהיה בהוראת שעה למספר שנים מוגבל. לדברי הצוות, מודל זה מאפשר לאזן בין הרצון למסות רווחי יתר לבין צמצום פגיעה אפשרית בתחרות, ביציבות המערכת ובוודאות העסקית.

בנק ישראל הביע התנגדות נחרצת למסקנות הדו"ח. נציג הבנק בצוות פרסם דעת מיעוט וטען כי מיסוי סקטוריאלי של הבנקים סותר את עקרונות היסוד של מערכת המס, עלול ליצור עיוותים במשק, לפגוע בוודאות העסקית ולהרתיע שחקנים חדשים - בניגוד למטרה של הגברת התחרות. עוד נטען כי אם יוחלט בכל זאת על הטלת מס, אין להחילו לפני ינואר 2027, ויש להגדירו מראש כמס זמני ומוגבל לשנה אחת בלבד.