נכשל המכרז למכירת השליטה בבזק - בי-קום ואינטרנט זהב מתרסקות
המסחר במניות בזק -0.03% , בי קומיוניקיישנס -0.4% ואינטרנט זהב הופסק הבוקר (ד') וחודש בשעה 10:07 בשל דיווח של אינטרנט זהב אודות אירוע מהותי. על פי הדיווח, נכשל המכרז לרכישת השליטה בבזק שכן קרן סרצ'לייט וקרן יורק לא הגישו הצעות מחייבות לרכישת מניות בי-קום. בנוסף, מציינת אינטרנט זהב כי במהלך המו"מ, האינדיקציה לשווי החברה היה נמוך משמעותית מגובה החוב לבעלי האג"ח.
בדירקטוריון אינטרנט זהב מעריכים כי הכישלון במכרז הושפע מהותית ממחיר השוק הנוכחי של מניות בי-קום אשר צללה בכ-67% בשנה האחרונה ובזק אשר צללה בכ-33% בשנה האחרונה, בייחוד נוכח הצניחה במחיר המניות בימים האחרונים, מאז פרסמה בזק אזהרת רוווח. בנוסף, תשלומי הדיבידנד של בזק אשר צפויים להיעצר עד שנת 2020 ככל הנראה הבריחו חלק מהשקיעים. עם זאת, הנהלת החברה מציינת כי היא תמשיך בנסיונותיה למכור את מניות בי-קום.
קרן סרצ'לייט וקרן יורק היו היחידות שנותרו במירוץ לרכישת כ-64.78% ממניות בי-קום (בעלת השליטה - 26.34% בבזק) המוחזקות על ידי אינטרנט זהב. אינטרנט זהב, המוחזקת (54.67%) על ידי יורוקום תקשורת, אך נשלטת כיום בפועל על ידי בנק הפועלים, בנק דיסקונט והבנק הבינלאומי, שבמסגרת ההלוואה שנתנו לאיש העסקים שאול אלוביץ' החזיקו בשעבוד על 55% מניות אינטרנט זהב. הבנקים מינו נציגים מטעמם בדירקטוריון אינטרנט זהב אשר החילט למכור את מניות בי־קום.
לאינטרנט זהב יש חוב של כ-800 מיליון שקל לבעלי האג"ח, כאשר על פי הערכות בשוק, הסבירות להסדר חוב בחברה עולה כעת משמעותית. אינטרנט זהב אגח ג צונחת כעת בכ-6% - במסגרת סדרה זו, נדרשת החברה לשלם בחודש מרץ כ-22 מיליון שקל (קרן וריבית).
- חובות של 800 מיליון אירו והפסדי ענק: האם אינטר בדרך לפשיטת רגל?
- אינטר מזנקת ב-24% אחרי שהודיעה שתגייס 38 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
זהב נפט ותבואה - גיוון סל מניות. קרדיט: נוצר עם AIתיק ההשקעות שלכם צריך להיות גם בסחורות? התשובה של גולדמן סאקס
מחקר שביצעו בגולדמן סאקס בחן נתונים היסטוריים רחבים וגילה תוצאה די עקבית. בכל התקופות שבהן מניות ואג"ח רשמו ירידה ריאלית, סל סחורות רחב נתן תשואה חיובית. הממצא הזה חזר על עצמו לאורך עשרות שנים, ומציב את הסחורות לא כמרכיב שולי או אקזוטי בתיק, אלא החזקה לגיטימית שמאחוריה העלות האמיתית של חומרי הגלם. בתקופות של אינפלציה גבוהה, מתחים גיאופוליטיים (כמו שחווינו בעוצמה לאורך השנה האחרונה), הסחורות תפקדו כמרכיב דפנסיבי, והם מקור לפיזור נוסף שצריכים לשקול כשבונים תיק.
אחרי שמסכימים בעניין הזה השאלה הופכת להיות גם פרקטית - כמה מקום קטגוריית ה"סחורות" צריכה לקבל. הניתוחים של מורגן סטנלי, CFA ופרמטריק נעים על אותו אזור: חשיפה של כ-10% לסחורות מפחיתה את התנודתיות של התיק ומשפרת את היציבות שלו בלי לשנות מהותית את התשואה השנתית הממוצעת.
כמובן שצריכים להתייחס גם לאילו סחורות נכנסות לתיק, מה המשקל של אנרגיה מול מתכות בסיסיות, ומה רמת הקשר בין כל אחד מהקבוצות לתנאי המאקרו ולסיכונים שאנחנו מוכנים "לסבול" כמשקיעים.
למה בכלל סחורות? איך הן מתנהגות כשמחירים עולים
סחורות משחקות לפי חוקים קצת אחרים. מניות ואג"ח תלויים ברווחיות של חברות, בציפיות צמיחה ובריבית. סחורות מסתכלות יותר "על הרצפה": כמה נפט מוציאים מהאדמה, כמה תבואה נקצרת, כמה מתכת נכרתת.
- מפתיע: האינפלציה בישראל נמוכה בהרבה מהמדינות המפותחות
- למה השוק מריע לאינפלציה של 3%?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כשהאינפלציה מתגברת, חומרי הגלם בדרך כלל מתייקרים יחד איתה. לכן סחורות נתפסות כסוג של ביטוח על יוקר המחיה ועל כוח הקנייה של הכסף.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגמניות הביטוח מזנקות 3% - מגמה חיובית מתונה במדדים
סוגת עם קבלת פנים חמה מהשוק - מזנקת ביומה הראשון ושווי השוק עוקף את 1.3 מיליארד שקל; גם אוריון שקיבלה 3 נכסים בפולין של ג׳י סיטי - מתחזקת עם פתיחת המסחר במניה; סולרום בולטת עם הזמנה קטנה מלקוח ביטחוני; ארית ממשיכה בתיקון ומתחזקת אחרי ביטול הנפקת רשף אמש - בדקנו: מי 3 המניות הכי טובות של דצמבר (בינתיים) ומה הסיבות?
מגמה מעורבת במדדים אחרי פתיחה חיובית שהגיעה לכמעט אחוז, מדד ת״א 35 מוסיף 0.2%, בעוד ת״א 90 מאבד כ-0.1%.
בהסתכלות ענפית מגזר הפיננסים ברוטציה, ת״א בנקים יורד 0.1% בעוד ת״א ביטוח מזנק 2.9%. ת״א נדל״ן יורד 0.2%, ת״א נפט וגז יורד 0.1%.
מחזור המסחר עומד על כ-1.3 מיליארד שקל
- ארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב
- ארית נפלה 20%, טבע זינקה 3%, המדדים שברו שיאים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הגירעון הממשלתי מתכווץ. לפי
האומדן העדכני של החשב הכללי באוצר נרשמת ירידה לגירעון של 4.5% מהתוצר ב-12 החודשים האחרונים, בהשוואה ל-4.9% בסוף אוקטובר. מדובר בתזוזה מצטברת של כ-0.4 נקודות אחוז, שמשלבת בין גידול משמעותי בהכנסות המדינה לבין האטה בגידול ההוצאות, זאת בתוך שנה המאופיינת עדיין
בהשפעות כבדות של המלחמה על המסגרת התקציבית - הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15% בעוד ההוצאות עלו ב-4% בלבד
