דורון תורג'מן אינטרנט זהב
צילום: יח"צ

נכשל המכרז למכירת השליטה בבזק - בי-קום ואינטרנט זהב מתרסקות

אינטרנט זהב דיווחה כי לא התקבלו הצעות מחייבות לרכישת מניות בי-קום והוסיפה כי האינדיקציה לשווי החברה היה נמוך משמעותית מגובה החוב לבעלי האג"ח
ערן סוקול |

המסחר במניות בזק -0.37% , בי קומיוניקיישנס 0% ואינטרנט זהב הופסק הבוקר (ד') וחודש בשעה 10:07 בשל דיווח של אינטרנט זהב אודות אירוע מהותי. על פי הדיווח, נכשל המכרז לרכישת השליטה בבזק שכן קרן סרצ'לייט וקרן יורק לא הגישו הצעות מחייבות לרכישת מניות בי-קום. בנוסף, מציינת אינטרנט זהב כי במהלך המו"מ, האינדיקציה לשווי החברה היה נמוך משמעותית מגובה החוב לבעלי האג"ח.

בדירקטוריון אינטרנט זהב מעריכים כי הכישלון במכרז הושפע מהותית ממחיר השוק הנוכחי של מניות בי-קום אשר צללה בכ-67% בשנה האחרונה ובזק אשר צללה בכ-33% בשנה האחרונה, בייחוד נוכח הצניחה במחיר המניות בימים האחרונים, מאז פרסמה בזק אזהרת רוווח. בנוסף, תשלומי הדיבידנד של בזק אשר צפויים להיעצר עד שנת 2020 ככל הנראה הבריחו חלק מהשקיעים. עם זאת, הנהלת החברה מציינת כי היא תמשיך בנסיונותיה למכור את מניות בי-קום.

קרן סרצ'לייט וקרן יורק היו היחידות שנותרו במירוץ לרכישת כ-64.78% ממניות בי-קום (בעלת השליטה - 26.34% בבזק) המוחזקות על ידי אינטרנט זהב. אינטרנט זהב, המוחזקת (54.67%) על ידי יורוקום תקשורת, אך נשלטת כיום בפועל על ידי בנק הפועלים, בנק דיסקונט והבנק הבינלאומי, שבמסגרת ההלוואה שנתנו לאיש העסקים שאול אלוביץ' החזיקו בשעבוד על 55% מניות אינטרנט זהב. הבנקים מינו נציגים מטעמם בדירקטוריון אינטרנט זהב אשר החילט למכור את מניות בי־קום.

לאינטרנט זהב יש חוב של כ-800 מיליון שקל לבעלי האג"ח, כאשר על פי הערכות בשוק, הסבירות להסדר חוב בחברה עולה כעת משמעותית. אינטרנט זהב אגח ג צונחת כעת בכ-6% - במסגרת סדרה זו, נדרשת החברה לשלם בחודש מרץ כ-22 מיליון שקל (קרן וריבית).

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
איתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוניאיתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוני

אלקטרה תקים ותפעיל את מערך מס הגודש בגוש דן בהיקף של כ-1.25 מיליארד שקל

אלקטרה הודיעה היום כי זכתה במכרז המדינה להקמה, הפעלה ותחזוקה של מערך מס הגודש סביב גוש דן. לאחר סיום ההקמה החברה צפויה להפעיל את המערך במשך כ-20 שנה

ליאור דנקנר |
נושאים בכתבה מכרז אלקטרה

קבוצת אלקטרה אלקטרה 4.29%  , בניהולו של איתמר דויטשר, עדכנה כי חברה בת תשמש כזכיין בפרויקט מס הגודש באזור גוש דן. הזכיין יהיה אחראי על כל התהליך: תכנון, הקמה, תפעול ותחזוקה. תחילת העבודות צפויה לאחר החתימה על הסכם הזיכיון עם המדינה, ומאותו שלב תתחיל תקופה ארוכה של הפעלה שוטפת.

לפי הערכת אלקטרה, סך ההכנסות הצפויות מהפרויקט לאורך תקופת הזיכיון עומד על כ-1.25 מיליארד שקל. בתוך זה החברה מעריכה כי תקבל מענק הקמה של כ-400 מיליון שקל בשנים הראשונות, ועוד כ-850 מיליון שקל בפריסה על פני שנות התפעול. המודל המתגבש דומה לפרויקטי זכיינות אחרים: השקעה משמעותית בשלב ההקמה, ולאחר מכן זרם תשלומים רב-שנתי על שירות ותפעול.


220 שערים בשלוש טבעות

הפרויקט נשען על פריסה פיזית וטכנולוגית נרחבת. אלקטרה תתכנן ותקים כ-220 שערי אגרה, שמהווים כ-140 אתרי חיוב. השערים יתפרסו בשלוש טבעות סביב גוש דן: טבעת חיצונית, טבעת אמצעית וטבעת פנימית. כך אפשר יהיה לתמחר נסיעות לרכב פרטי לפי מיקום ועומס, עם הבחנה בין כניסה מבחוץ לבין תנועה בתוך הליבה העירונית.

מעבר לשערים עצמם, הזכיין אחראי על הקמת מערכת זיהוי רכבים, מערכת גבייה, מערכות תקשורת, מערכות תומכות, מרכז בקרה ומערך שירות לקוחות. בפועל מדובר במערכת אחת שצריכה לזהות רכב בזמן אמת, להצמיד לו חיוב מתאים ולתת לו מענה במקרה של בירור או ערעור. הכנסות מס הגודש עצמו יישארו בידי המדינה, בעוד שאלקטרה מקבלת תשלומים עבור הקמה ותפעול.


מה זו אגרת גודש ולמה בכלל הולכים לשם

אגרת גודש היא מס תחבורתי שנגבה מנהגים שנכנסים עם רכב פרטי לאזורים עמוסים, בדרך כלל בשעות השיא. הרעיון פשוט: מי שנכנס למרכז המטרופולין בתקופות העומס משלם יותר, ומי שנוסע בשעות אחרות או בוחר בתחבורה ציבורית משלם פחות או לא משלם כלל.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

זינוקים בביטוח - הראל כבר גדולה מהבנק הבינלאומי; קמהדע נפלה 5%

בדקנו: מי 3 המניות הכי טובות של דצמבר (בינתיים) ומה הסיבות?  אוריון זינקה ב-18% ביומה הראשון בבורסה, סוגת עלתה 2%

מערכת ביזפורטל |

  


מניות הביטוח ממשיכות לזנק. מדד הביטוח טס - מדד ת"א-ביטוח  

הראל כבר עולה בשווי על השווי של הבנק הבינלאומי - תראו כאן את השווי של חברות הביטוח הגדולות מודגש בצהוב, ואת המיקום שלהן בטבלת החברות הגדולות בבורסה: 

דו"ח חדש של אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר מציג תמונת מצב חיובית של ההשקעות הזרות בישראל. בעוד שנת 2024 הסתיימה בירידה מתונה, הנתונים לחציון הראשון של 2025 מצביעים על התאוששות משמעותית בזרימת ההון הזר למשק. על פי הדו"ח, בחציון הראשון של שנת 2025 נרשמו בישראל השקעות זרות ישירות בהיקף של כ-10.2 מיליארד דולר. מדובר בחציון החזק ביותר מאז שנת 2021, שבה נרשמו השקעות בהיקף של כ-14 מיליארד דולר באותה תקופה. נתון זה מייצג עלייה של 35% לעומת החציון המקביל בשנת 2024, שבו הסתכמו זרמי ההשקעות הנכנסות בכ-7.5 מיליארד דולר בלבד. ד"ר שמואל אברמזון, הכלכלן הראשי במשרד האוצר, מציין בדבריו הפותחים את הדו"ח: "ההתאוששות נתמכת בהתפתחויות אזוריות חיוביות ובהסרת איומים ביטחוניים, אשר תרמו להפחתת פרמיית הסיכון של ישראל, לירידה בתשואות האג"ח לטווח ארוך, לחזרת חברות תעופה זרות ולעלייה במדדי המניות המקומיים." - השקעות זרות בישראל: המחצית הראשונה של 2025 החזקה ביותר מזה ארבע שנים