אלי לוי מור קרנות נאמנות
צילום: בועז צרפתי

מור השקעות: עלייה של 3.3% ברווחי הרבעון השלישי של 2018

ההכנסות צמחו בכ-3.6%. העובדים יקבלו 3.5% מהון החברה באופציות עמוק בכסף. המניה זינקה בכ-15.5% מתחילת השנה ונסחרת במכפיל 8.5 על הרווח
ערן סוקול | (3)

מור השקעות 0% דיווחה היום (ג') על תוצאותיה לרבעון השלישי של 2018 עם צמיחה של 3.6% בהכנסות ועלייה של 3.3% ברווח הנקי. בית ההשקעות יחלק דיבידנד בהיקף של כ-10 מיליון שקל, המצטרפים לדיבידנדים בהיקף של כ-58.6 מיליון שקל שחולקו מאז ההנפקה ביולי 2017. על פי תחזיות בית ההשקעות לשנת 2018, הצפי לרווח הנקי עומד בטווח של 37 עד 40 מיליון שקל.

היקף הנכסים המנוהלים שמר על יציבות מתחילת השנה

למרות המגמה השלילית בשווקים שהחלה לפני כחודשיים, מניית מור השקעות זינקה בכ-15.5% מתחילת השנה והחברה נסחרת במכפיל 8.5 על הרווח הנקי של 12 החודשים האחרונים, כאשר מכפיל הרווח החזוי לשנת 2018 (אמצע טווח) עומד על כ-9.3.

צמיחה בהכנסות וברווח הנקי למרות החולשה בשוק

בשורה העליונה רשמה החברה הכנסות של כ-42 מיליון שקל ברבעון השלישי של 2018, עלייה של כ-3.6% ביחס להכנסות של כ-40.5 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.

הרווח הנקי ברבעון השלישי של 2018 תאם את התחזיות המוקדמות שסיפקה החברה והסתכם בכ-10 מיליון שקל, עלייה של כ-3.3% ביחס לרווח הנקי של כ-9.7 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.

הוצאות התפעול המרכזיות של החברה הינן הוצאות מכירה ושיווק, אשר הסתכמו בכ-27.2 מיליון שקל (כ-64.6% מההכנסות), עלייה של כ-10.5% לעומת כ-24.6 מיליון שקל (כ-60.6% מההכנסות) ברבעון המקביל אשתקד.

נוכח הגידול בשולי הוצאות התפעול, עמד הרווח התפעולי של החברה על כ-14.7 מיליון שקל, על שולי רווחיות תפעולית של כ-35%, לעומת רווח תפעולי של כ-15.7 מיליון שקל, על שולי רווחיות תפעולית של כ-38.8% ברבעון המקביל אשתקד.

העובדים יקבלו אפוציות עמוק בכסף

בנוסף, הודיעה החברה על הקצאת אופציות (לא סחירות) ל-54 עובדים ונושאי משרה המועסקים בחברה ובחברות בנות שלה, מתוך 66 העובדים המועסקים בקבוצה (ההקצאה אינה כוללת את בעלי השליטה וקרוביהם), אשר תחת הנחה של מימוש מלא יהוו כ-3.5% מהון החברה.

 

מחיר המימוש של האופציות הינו 5.47 שקלים (עמוק בכסף), על בסיס הממוצע המשוקלל של שער הנעילה של מניית החברה בבורסה בשלושים ימי המסחר שקדמו למועד אישור ההענקה על ידי דירקטוריון החברה. כתבי האופציה יוענקו בארבע מנות שוות שיבשילו מידי שנה.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

 מכים את השוק: הפדיונות בקרנות הנאמנות מכים במור פעמיים (צולם ביולי 2018 - מאז זינקה המניה בכ-45%)

"האופציות יסייעו לשמר את ההון האנושי"

לדברי יוסי לוי, מנכ"ל מור השקעות, "הקצאת האופציות לעובדים היא חלק מהאסטרטגיה של בית ההשקעות, שרואה בעובדיו שותפים מלאים בהצלחת החברה ובצמיחתה. אנחנו מעריכים שהצעד הזה יגרום לזהות אינטרסים בין העובדים ובעלי המניות ויגביר עוד יותר את תחושת ההזדהות של העובדים עם יעדי בית ההשקעות ומטרותיו. חשוב לציין, שהקצאת האופציות תבוצע באופן חוצה ארגון לכל העובדים, בכל רמות התפקידים, ואנחנו בטוחים שהצעד יסייע בשימור ההון האנושי האיכותי בחברה לאורך זמן ובהגברת תחושת המשפחתיות, החשובה לנו כל כך".

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    סוחר 29/11/2018 12:39
    הגב לתגובה זו
    עד מתי ישקרו לנו
  • מסכים (ל"ת)
    רפיי 29/11/2018 14:26
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    עמוס 27/11/2018 14:50
    הגב לתגובה זו
    כל הכבוד על הנתונים
חיים כצמן מייסד ומנכ"ל קבוצת ג'י סיטי צילום:שלומי יוסףחיים כצמן מייסד ומנכ"ל קבוצת ג'י סיטי צילום:שלומי יוסף

הגרידיות של כצמן - הפחד של המשקיעים

הסיבה האמיתית לנפילה בג'י סיטי והאם יהיה קאמבק?

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה חיים כצמן

במובנים רבים אין שום סיבה עסקית לנפילה במניית ג'י סיטי. החברה עשתה מהלך עסקי נכון מבחינת הדוח רווח והפסד - רוכשת את השליטה בסיטיקון במחיר נמוך מההון. ההשקעה צפויה להניב תשואה טובה מהמימון שילקח. במקביל יהיה גם רווח חשבונאי. הכל דבש. בעלי המניות אמורים לשמוח, אבל סיבה אחת גדולה גרמה לנפילה - גרידיות / תאוות בצע. 

זה טבע אנושי, אי אפשר להתנגד לזה, אפילו חיים כצמן מהיזמים הוותיקים, המנוסים, המתוחכמים, נופל בזה כל פעם מחדש. כצמן רוצה להרוויח, והוא צודק, אבל אחרי ששנים רבות הוא משדר לשוק שהוא מוריד את המינוף, שהוא ממוקד בצמצום הפעילות למען הורדת חוב, שהוא עושה הכל כדי לשפר את היחסים הפיננסים, שהוא לא פוזל לצדדים לעשות עסקאות, אלא ממוקד בתוכנית, הוא מועד. כנראה שיזמים לא יכולים לשבת בשקט שהם רואים עסקה טובה. כצמן לא לבד יש הנהלה גדולה ואיכותית בחברה, אבל משהו השתבש שם בעסקה האחרונה.

הם רכשו מניות בסיטיקון בידיעה שהם עולים מעל 50% וצריכים להציע לכל בעלי המניות לקנות. למה הם צריכים את זה? אחרי מימוש עשרות נכסים והנפקת הפעילות בברזיל ואחרי שאגרות החוב שהיו בתשואת זבל ירדו לתשואות נמוכות, הם התפתו או פשוט טעו. כל אחת מהאפשרויות רעה לשוק. הוא מבין שהחברה עם כל גודלה וכל הנהלה, וכל הבלמים על חיים כצמן, יכולה בכל נקודת זמן להפתיע. 

השוק ובעיקר חברת הדירוג, מעלות, הופתעו. הם לא אוהבים להיות מופתעים. הירידות במניה והירידה באג"ח מייצרים דינמיקה שלילית ובעצם קובעים מציאות בשטח - הירידה באג"ח והעלייה בתשואה האפקטיבית לכ-10% היא התוצאה הכי קשה באירוע הזה והיא עלולה להקשות על גיוסי המשך (גלגולי חוב). אם הנהלה לא יודעת שהמהלך שלה עלול להוביל לתוצאה כזו, אז יש בעיה. היא לא קוראת ולא מבינה את השוק. 

היא מנסה לתקן. יש הנפקה של חברה בת שאמורה להכניס כסף ולהקטין את המינוף, אבל השוק מפנים שצריך להגדיל את פרמיית הסיכון בניירות ערך של כצמן - יכולה להיות הפתעה, ולכן מראש נדרוש ריבית גבוה יותר. כלומר, גם אם עכשיו חוזרים למינוף הרגיל, אגרות החוב לא יחזרו לחלוטין למצב הרגיל. הם יבטאו אלמנט של הפתעה-סיכון עתידי.

ראסל אלוונגר (שלומי יוסף)
צילום: ראסל אלוונגר (שלומי יוסף)

טאואר זינקה ב-17% - מה אמר ראסל אלוונגר שהרים את המניה?

מנכ"ל שהציל חברה והביא אותה לשווי של 11 מיליארד דולר, מניה שמזנקת למכפילי רווח שלא היו בעבר, מסיבת AI ענקית שלא ברור אם אנחנו בתחילתה, באמצע או בסופה

אבישי עובדיה |

הדוחות של טאואר טאואר 0%   טובים מאוד, התחזית חזקה (מנכ"ל טאואר: "אנחנו נמצאים בעמדה חזקה - טכנולוגיות הליבה כולן מציגות צמיחה שנתית"). המניה זינקה ב-17% ל-98.2 דולר, שווי של 11 מיליארד דולר. דווקא בשווי הזה כדאי להזכיר לכולם שהקמת טאואר בארץ בתחילת שנות ה-90', שזה אומר הקמת מפעל ייצור שבבים בישראל היה רעיון כושל. כוח העבודה פה יקר ואין שום יתרון תחרותי מול המפעלים בעולם. טאואר הקימה מפעל שכולו סובסידיות מהמדינה ואחר כך עוד מפעל שכולו סובסידיות מהמדינה. היא הרוויחה כששוק השבבים המחזורי היה טוב והפסידה פי 5 כשהוא היה למטה. 

היא עברה הסדר חוב. היא קיבלה הנשמה מהמדינה וממשפחת עופר. ואז הדירקטוריון קיבל את ההחלטה שבדיעבד הצילה את החברה והפכה אותה לענקית במונחים מקומיים - לגייס את ראסל אלוונגר כמנכ"ל.  אלוונגר קיבל לפני 20 שנה חברה כושלת וידע לנתב אותה לשני מקומות שהצילו אותה - לנישות שבהן יש לה מומחיות (כי הגדולות לא פעלו בנישות) ולפעילות ייצור בחו"ל. טאואר בזכותו היא חברה גלובלית, רווחית, צומחת, עם נוכחות באחד התחומים החשובים בעולם - שבבים.

מניית טאואר זינקה פי 2 מאז פרסום הדוח הקודם, והיא במחיר של יותר מכפול מזה שאינטל רצתה לרכוש את החברה. רכישה שלא יצאה לפועל כי הסינים התנגדו. בהתחלה המשקיעים חששו והמניה ירדה מתחת ל-30 דולר, שנתיים אחרי, הם מאוד מרוצים. 

תחום השבבים מחולק באופן גס לשניים - תחום הייצור ותחום הפיתוח. הפיתוח הוא הקצפת. אנבידיה מפתחת שבבי AI ומוכרת אותם ברווחיות גולמית של מעל 80% כי יש למוצר-לשבב ערך גדול ויתרונות טכנולוגיים. בייצור יש לרוב תחרות. יש טכנולוגיות ייצור שונות, אבל בסוף מזמין השבב יכול לעשות זאת בכמה מקומות. זאת פעילות שלא אמורה להניב רווחיות גבוהה, סוג של קומודיטיס. אבל, על רקע המחסור ביצרניות שבבים, הרווחיות  עלתה בשנים האחרונות. טאואר גם פועלת כאמור בנישות שם הרווחיות טובה יותר, ומסתבר שיש בכל זאת הבדלי איכות משמעותיים בין יצרנים שונים. 

חוץ מזה, אלו הסכמים שעוטפים את הלקוח. חברה שרוכשת שבבים מיוחדים שהיא עיצבה וטאואר ייצרה תמשיך לקנות את השבבים האלו במקביל לגידול בהיקף המכירות שלה וזה יחלחל לגידול בפעילות טאואר. כלומר כשמארוול שהיא לקוחה מדווחת על גידול במכירות זה יכול לחלחל לטאואר.