לאחר שירדה ב-10% השנה, סאני תקשורת נסחרת במכפיל של 8.4

יבואנית הטלפונים מתוצרת סמסונג רשמה שיפור קל ברווח. ההכנסות זינקו על רקע השקת המכשירים Galaxy J ו-Note 9
ערן סוקול | (1)

חברת סאני תקשורת -0.26% סלולרית מקבוצת לפידות קפיטל -1.3%  (45.53%), הפועלת בתחום הטלפונים והאביזרים הסלולריים מתוצרת סמסונג דיווחה הבוקר (ב') על תוצאותיה לרבעון השלישי של 2018 עם זינוק של 18% בהכנסות ועלייה של כ-3% ברווח הנקי. מניית החברה נפלה ב-10% מתחילת השנה והחברה נסחרת במכפיל 8.4 על הרווח הנקי של 12 החודשים האחרונים.

הכנסות סאני תקשורת הסתכמו בכ-315.7 מיליון שקל ברבעון השלישי של 2018, זינוק של כ-17.7% לעומת הכנסות של כ-268.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הגידול בהכנסות מיוחס לגידול במכירות מכשיר ה-Galaxy J וה-Note 9 אשר הושקו ביוני ובאוגוסט 2018, בהתאמה.

למרות הזינוק בהכנסות, בשורה התחתונה דיווחה החברה על רווח נקי של כ-15.5 מיליון שקל ברבעון השלישי של השנה, עלייה של כ-3.1% בלבד לעומת הרווח הנקי ברבעון המקביל אשתקד אשר הסתכם בכ-15 מיליון שקל, זאת בעיקר נוכח ירידה בשולי הרווחיות הגולמית וזינוק בהוצאות המימון.

ירידה בשולי הרווח הגולמי כנגד שיפור ברמה התפעולית

הרווח הגולמי ברבעון השלישי של השנה הסתכם בכ-42.7 מיליון שקל, על שולי רווחיות גולמית של כ-13.5%. מדובר בעלייה של כ-6.9% לעומת הרווח הגולמי ברבעון המקביל אשתקד אשר הסתכם בכ-39.9 מיליון שקל, על שולי רווחיות גולמית של כ-14.9%. החברה מציינת כי הקיטון בשולי הרווחיות הגולמית נובע משינויים בתמהיל מכירות המוצרים, ותמחור "אטרקטיבי" שביצעה החברה לצורך הגדלת נתחי שוק ומשינויים בשער החליפין של הדולר.

ברמה התפעולית החברה הציגה שיפור, עם ירידה של כ-1.2 מיליון שקל בהוצאות התפעול, באופן אשר סייע לחברה (למרות הירידה בשולי הרווח הגולמי) לשמור על שולי רווחיות תפעולית של כ-8.5% בדומה לרבעון המקביל אשתקד. הרווח התפעולי הסתכם בכ-26.9 מיליון שקל, זינוק של כ-17.4% לעומת הרווח התפעולי ברבעון המקביל אשר הסתכם בכ-22.9 מיליון שקל.

הוצאות המימון הוכפלו

גורם מהותי נוסף שקיזז את השפעת עליית ההכנסות על השורה התחתונה נעוץ בהוצאות המימון נטו אשר הסתכמו בכ-6.5 מיליון שקל ברבעון השלישי, זינוק של כ-117% לעומת הוצאות המימון נטו ברבעון המקביל שהסתכמו בכ-3 מיליון שקל. השינוי בהוצאות המימון מיוחס בעיקר לעסקאות אקדמה שמבצעת החברה לניהול וצמצום השפעות השינויים בשער החליפין של הדולר על תוצאותיה.

משה פרי, מנכ"ל סאני תקשורת סלולרית אמר: "תוצאות הרבעון מצביעות על המשך תנופת הצמיחה, ועל שיפור ניכר בביצועי החברה, אף מעבר למתווה תוכנית העבודה הרב שנתית, ומהוות המשך ישיר למגמת ההתחזקות של סאני ומותג Samsung בישראל. השקת מכשיר ה-Note 9 המהווה בשורה משמעותית בשוק הסלולר תרמה לגידול במכירות, לרווחיות, ולביסוס כוחנו כמובילים מבחינת נתח שוק אל מול המתחרים.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    אריאל 20/11/2018 09:08
    הגב לתגובה זו
    ה s10 עומד לצאת בקרובחוץ מזה מידי שנה היא מוציאה דגמים רבים אטרקטיביים ומהווים תחרות גדולה השוקנ למכשירים הסיניין הלא אמינים כמו השיומי. כמוגן עליה במכירות למול האייפון היקר והלא משתלם .
וול סטריט שור וילדה (דאלי)וול סטריט שור וילדה (דאלי)
ניתוח

האם תיקי השקעות של עשירים מניבים יותר מהשקעות הציבור הרחב?

איך עשירים משקיעים, איפה היה לא כדאי להשקיע בשנים האחרונות, כמה הניבה תשואה סולידית ומה היה המוצר המנצח?
ד"ר אדם רויטר |
נושאים בכתבה עשירים בורסה

מי מרוויח יותר בהשקעות - עשירים או הציבור הרחב? השנתיים של אחרי היציאה מהקורונה היו טובות יותר באפיקים שסף הכניסה אליהם גבוה מאד, אלו המיועדים לעשירים בלבד. אך בהמשך האפיקים הסחירים כמו S&P 500 או מדד ת"א 125 היו עדיפים. נוצר מצב בו בשלוש השנים האחרונות השקעות הציבור הרחב ניצחו את השקעות העשירים. כשבוחנים את חמש השנים האחרונות - התמונה מתהפכת, העשירים עשו טוב יותר וזאת בהנחה שהם פעלו באפיקים הספציפיים אליהם - קרנות מיוחדות שמשקיעות גם בנכסים לא סחירים.

מה שהכי מעניין, בבדיקת התשואות בשנים האחרונות הוא שבשלוש השנים האחרונות השקעה באפיקים כמעט חסרי סיכון הניבה תשואה גבוהה יותר מאשר רוב האפיקים המסוכנים.

לפעמים מבט בתוצאות של אפיקי השקעה בלתי סחירים שאינם חשופים לציבור הרחב, נותן הבנה יוצאת דופן הנוגעת לכדאיות השקעה. מידע כזה, היכן כדאי להשקיע לטווחי זמן ארוכים, חשוב ביותר, כי הוא מספק תובנות האם למשל השקעה בנדל"ן עדיפה על הבורסה? האם קרנות הון סיכון עדיפות על השקעה ישירה בנאסד"ק? האם עדיף להשקיע בקרנות של קרנות הנותנות פיזור רחב יותר או שעדיף להתמקד בענפים ספציפיים?

יתכן והמידע המעניין ביותר הוא האם באמת העשירים מצליחים להשיג תשואה גבוהה יותר על כספם לעומת הציבור הרחב? האם עצם העובדה שפתוחים בפניהם אפיקי השקעה שרף הכניסה אליהם גבוה מאד (השקעת מינימום של מיליון שקל או לרוב מיליון דולר), אכן מניב להם תשואה עודפת?

 

בשלוש השנים האחרונות השקעה באפיק חסר סיכון הניבה תשואה גבוהה יותר מאשר רוב האפיקים המסוכנים

השקעה משקיע בורסה
צילום: pexel Tima Miroshnichenko

השקעה במניות תשתית - מה היה ומה צפוי?

מערכת ביזפורטל |

תשתיות נשמע תחום אפור ומשעמם. השקעות בתשתיות נשמע לא מעניין, במיוחד כשיש השקעות בטכנולוגיה, והשקעות ב-AI. אלו הדברים האמיתיים, מי צריך תשתיות, ומה זה בכלל?

תשתיות זה עולם ענק. עולם מענק עם תדמית משעממת. תשתיות זה כבישים, קבלני ביצוע, נדל"ן, תחבורה, תקשורת, מים. אנרגיה. תשתיות זה הבסיס שעליו בונים את כל התפעול. התשתית היא האדמה ובה נוטעים את העץ שמניב פירות. הסיבים האופטיים הם התשתית שעליה מייצרים תקשורת מהירה בין אנשים ובין עסקים. הכבישים הם התשתית שעלייה מייצרים תנועה כדי להיפגש, כדי להעביר דברים. אי אפשר בלי זה. 

התחום הזה זינק בשנה האחרונה בבורסה בכ-55%, בדומה למדד ת"א 125, ובחמש השנים האחרונות זינק בכ-110% בדומה למדד. תשואות לא משעממת שהושגו בסיכון נמוך יותר כי יש הערכה-הנחה שהשקעה בתשתית היא השקעה בסיכון נמוך. אלו הרי תחומים בסיסיים עם ביקוש קבוע, ברור; ולרוב גם מדובר בלקוחות ממשלתיים או פרויקטים במעורבות ממשלתית.   

לא בטוח שהסיכון הנמוך תקף למכלול החברות בתחום, אבל מה שבטוח שהתשואות אכן טובות. ומי שעדיין לא השתכנע שהתחום הזה לא משעמם כמו שנשמע. כדאי להזכיר לו שאורקל הענקית שזינקה שבוע שעבר ביום אחד ב-36%, היא בסופו של דבר חברה שהפעילות העיקרית שלה היא תשתיות. תשתיות לטכנולוגיה. היא משכפלת בעולם את חוות השרתים הענקיות שלה, מעדכנת אותם בפיצ'רים של אבטחת מידע, ניתוח נתונים, שליפת נתונים, עמידה בעומסי נתונים, ועוד, ומוכרת את זה כשירות בענן. הביקוש מטורף בגלל ה-AI. ההשקעה בתשתיות ל-AI הולכות ומזנקות. כן, התשתיות הן חלק ממהפכת ה-AI.


לנו אין תשתיות טכנולוגיה, לפחות לא בבורסה המקומית. כאן, החברות הן בתחומי האנרגיה, נדל"ן במובן הרחב, תחבורה ותקשורת. המניות כאמור סיפקו תשואה דומה למדד המרכזי, והשאלה מה הלאה? המפתח כאן הוא תקציבים של הממשלה, לצד צפי להורדת הריבית. מדובר בתחום ממונף והורדת הריבית תעזור להגדיל רווחים. מדובר גם בתחום  שחלקו מושתת על תקציבים ממשלתיים (תשתיות במובן הביסיס - בנייה, סלילה וכו').