ניסים ברכה מנכ"ל טוגדר
צילום: מתן נעים

טוגדר שוב מנסה לגייס, במקביל דיווחה על הלוואת בעלים

החברה מנפיקה אופציות בכסף, עם תמורה צפויה של כ-4 מיליון שקל ואופציות נוספות במרחק של 80%-44% מהכסף; בעלי השליטה הזרימו 3 מיליון שקל נוספים
ערן סוקול | (13)

חברת הקנאביס הרפואי טוגדר -2.29%  מנסה לגייס שוב כסף מהציבור, זאת לאחר שההנפקה הקודמת כשלה ובעלי השליטה התחייבו להזרים הון לחברה (לכתבה המלאה). הפעם החברה מבקשת להנפיק כתבי אופציה בתמורה מיידית מינימלית של כ-350 אלף שקל ותמורה נוספת ממימוש האופציות שבכסף של כ-3.5 מיליון שקל. בנוסף, דיווחה החברה כי בעלי השליטה הזרימו לחברה כ-3 מיליון שקל נוספים כהלוואת בעלים.

טוגדר פרסמה הבוקר תשקיף מתוקן להשלמה, לפיו החברה מבקשת להנפיק כתבי אופציה בשלוש סדרות: 5,4 ו-6. ההנפקה מתוכננת להתבצע ב-10 אלף חבילות במחיר מינימום של 35 שקל לחבילה, כמפורט להלן:

 

תוספת המימוש של סדרה 4 הינה 5 שקלים, כאשר הסדרה נמצאת בכסף ומשקפת מחיר מינימום של 550 אגורות למניה ודיסקאונט של 1% על מחיר הבסיס של המניה הבוקר.

תוספת המימוש של סדרה 5 הינה 8 שקלים, כאשר הסדרה נמצאת מחוץ לכסף ונדרשת עלייה של כ-44% עד הכניסה לכסף.

תוספת המימוש של סדרה 6 הינה 10 שקלים, גם סדרה זו נמצאת מחוץ לכסף ונדרשת עלייה של כ-80% עד הכניסה לכסף.

ככל הנראה, לאחר הכישלון בניסיון ההנפקה הקודם שכלל מניות בדיסקאונט משמעותי (לכתבה המלאה), בטוגדר הודו בטעות (לכתבה המלאה) והפעם מנסים להקשות על השורטיסטים לעשות סיבוב קל על המשקיעים.

גם אם נתייחס לאופציות שבכסף כאל מניות בדיסקאונט של 1%, הפעם (לפחות נכון למועד כתיבת שורות אלה) לשורטיסטים אין תמריץ להשתתף בהנפקה ולנצל את הדיסקאונט ליצירת רווחי ארביטראז'. ככל הנראה, הפעם בטוגדר מבקשים לגייס כסף ממשקיעים שבאמת מאמינים במניית החברה.

החברה מנסה לשקם את אמון המשקיעים

ניסיון ההנפקה הקודם יצר משבר אמון בחברת הקנאביס שהיתה פופולרית מאד בקרב המשקיעים, בין היתר, נוכח הדיסקאונט המשמעותי שהוצע. המשקיעים שככל הנראה לא אהבו את המהלך וציפו מבעלי השליטה להכניס את היד לכיס, שלחו את המניה בתגובה לירידות שערים חדות של עד 15% (בנמוך היומי), מה שהוביל לביטול ההנפקה (לכתבה המלאה). בהמשך, כחלק מניסיונות הנהלת טוגדר לשקם את אמון המשקיעים אמר מנכ"ל החברה ניסים ברכה ל-Bizportal "עשינו טעות בהנפקה, הדיסקאונט היה גבוה מדי. אנחנו נפעל לרכוש שוב את אמון המשקיעים. עד כה בעלי השליטה בחברה לא משכו שכר מהחברה, ואנחנו גם מתחייבים לא להתחיל למשוך שכר עד שהחברה תתחיל לרשום הכנסות בפועל". 

בעלי השליטה קיבלו את הביקורת והכניסו את היד לכיס

בנוסף לדיווח אודות ההנפקה כאמור, החברה דיווחה הבוקר כי מעבר לסכומים שהועמדו עד כה על ידי בעלי השליטה, בהיקף של כ-3 מיליון שקל כהלוואת בעלים, נכון להיום, הזרימו בעלי השליטה לחברה כ-3 מיליון שקל נוספים כהלוואת בעלים. החברה אמנם לא מדווחת על תנאי ההלוואה, אולם מדובר ב"עסקה מזכה", כלומר הלוואות שניתנו בתנאים מועדפים ביחס לתנאי השוק.

בהתאם לדיווח, הלוואת הבעלים מיועדת בעיקר להרחבת פעילות החברה ולקידום והקמת החממות בישראל ובאוגנדה, אשר הקמתן צפויה להיות מושלמת תוך כחודשיים.

ומה עם החוב הסמוי?

תגובות לכתבה(13):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 10.
    ירון פרוכזט 15/08/2018 22:45
    הגב לתגובה זו
    הדבר הרע מכל קרה אין תגובות לביקורות שמוטחת כאן המשקיעים התרחקו מהמניה והיא שוב אינה מעוררת ענין. סוף עצוב לאלו שנשארו בנייר וממשיכים להפסיד ללא הרף לדעתי השלישיה צריכה להעביר את המושכות לדמות ידועה הגונה ומוכרת בתחום על מנת שהחברה תחזור למסלול העליות.
  • 9.
    טוגדר זה חתול תעלול אני מחכה ל שער 199 (ל"ת)
    רוני 15/08/2018 21:55
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    גגגגג 15/08/2018 18:34
    הגב לתגובה זו
    מי משלם עבור אפס הון שווי 300 מיליון
  • 7.
    ירון פרוכזט 15/08/2018 14:58
    הגב לתגובה זו
    איזה צורך יש בהנפקה כה קטנה מה זה ייתן לחברה הרעיונות שלהם לא מציאותים הם מוסרים שהם מזרימים 3 מליון ש"ח אינני מבין את הצורך בגיוס. מה עוד שכל הודעה שלהם על גיוס הון מדרדרת עוד יותר את המניה. ביום שאושר הסכם העברת השליטה לשלישיה שער המניה עמד על 1100 וראו היום למטה מ-540 ירידה של למעלה מ-50% מה יהיה לקב"ה פתרונים.
  • 6.
    כושלאמאשלכם ינבלות (ל"ת)
    פיל 15/08/2018 14:35
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    גדי 15/08/2018 13:51
    הגב לתגובה זו
    אולי במחיר אגורה למניה אני יקנה
  • 4.
    אריק 15/08/2018 12:50
    הגב לתגובה זו
    מזומנים לבעלי המניות של טוגדר נשאר רק להשקיע כדי שניסים יכול לברוח ברווח מהחברהשלא השקיעו כלום נוכלים בדרך לקנביס
  • 3.
    רק לוקחים כסף לאנשים 15/08/2018 10:58
    הגב לתגובה זו
    שדדו את הציבור ורוצים עוד !
  • אם אתה מפגר. 6 מליון שקל לעומת שווי שוק של 300 מליון (ל"ת)
    ככ 15/08/2018 15:11
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    מאיר 15/08/2018 10:10
    הגב לתגובה זו
    המשקיעים שדילמו על כך וביוקר. עכשו, מדובר בהנפקה טובה יותר. הגיונית יותר ומי שלא מבין שהנפקה זה גיוס כסף כדי להתקדם שיחליף מניות לאג"חים.
  • 1.
    בעלי חברה ששמו גרוש קיבלו מאות מליונים (ל"ת)
    תום 15/08/2018 09:46
    הגב לתגובה זו
  • רר 15/08/2018 15:11
    הגב לתגובה זו
    הכל על הנייר
  • תסביר לי 15/08/2018 12:49
    הגב לתגובה זו
    400 מיליון שווי שוק. אם כבר קנאביס אז חברות שנסחרות בשווי ריאלי , דירקט קפיטל פחות מההון העצמי, הון אחזקות פי כמה מההון העצמי אבל עדיין ריאלי ועוד.
וול סטריט שור וילדה (דאלי)וול סטריט שור וילדה (דאלי)
ניתוח

האם תיקי השקעות של עשירים מניבים יותר מהשקעות הציבור הרחב?

איך עשירים משקיעים, איפה היה לא כדאי להשקיע בשנים האחרונות, כמה הניבה תשואה סולידית ומה היה המוצר המנצח?
ד"ר אדם רויטר |
נושאים בכתבה עשירים בורסה

מי מרוויח יותר בהשקעות - עשירים או הציבור הרחב? השנתיים של אחרי היציאה מהקורונה היו טובות יותר באפיקים שסף הכניסה אליהם גבוה מאד, אלו המיועדים לעשירים בלבד. אך בהמשך האפיקים הסחירים כמו S&P 500 או מדד ת"א 125 היו עדיפים. נוצר מצב בו בשלוש השנים האחרונות השקעות הציבור הרחב ניצחו את השקעות העשירים. כשבוחנים את חמש השנים האחרונות - התמונה מתהפכת, העשירים עשו טוב יותר וזאת בהנחה שהם פעלו באפיקים הספציפיים אליהם - קרנות מיוחדות שמשקיעות גם בנכסים לא סחירים.

מה שהכי מעניין, בבדיקת התשואות בשנים האחרונות הוא שבשלוש השנים האחרונות השקעה באפיקים כמעט חסרי סיכון הניבה תשואה גבוהה יותר מאשר רוב האפיקים המסוכנים.

לפעמים מבט בתוצאות של אפיקי השקעה בלתי סחירים שאינם חשופים לציבור הרחב, נותן הבנה יוצאת דופן הנוגעת לכדאיות השקעה. מידע כזה, היכן כדאי להשקיע לטווחי זמן ארוכים, חשוב ביותר, כי הוא מספק תובנות האם למשל השקעה בנדל"ן עדיפה על הבורסה? האם קרנות הון סיכון עדיפות על השקעה ישירה בנאסד"ק? האם עדיף להשקיע בקרנות של קרנות הנותנות פיזור רחב יותר או שעדיף להתמקד בענפים ספציפיים?

יתכן והמידע המעניין ביותר הוא האם באמת העשירים מצליחים להשיג תשואה גבוהה יותר על כספם לעומת הציבור הרחב? האם עצם העובדה שפתוחים בפניהם אפיקי השקעה שרף הכניסה אליהם גבוה מאד (השקעת מינימום של מיליון שקל או לרוב מיליון דולר), אכן מניב להם תשואה עודפת?

 

בשלוש השנים האחרונות השקעה באפיק חסר סיכון הניבה תשואה גבוהה יותר מאשר רוב האפיקים המסוכנים

השקעה משקיע בורסה
צילום: pexel Tima Miroshnichenko

השקעה במניות תשתית - מה היה ומה צפוי?

מערכת ביזפורטל |

תשתיות נשמע תחום אפור ומשעמם. השקעות בתשתיות נשמע לא מעניין, במיוחד כשיש השקעות בטכנולוגיה, והשקעות ב-AI. אלו הדברים האמיתיים, מי צריך תשתיות, ומה זה בכלל?

תשתיות זה עולם ענק. עולם מענק עם תדמית משעממת. תשתיות זה כבישים, קבלני ביצוע, נדל"ן, תחבורה, תקשורת, מים. אנרגיה. תשתיות זה הבסיס שעליו בונים את כל התפעול. התשתית היא האדמה ובה נוטעים את העץ שמניב פירות. הסיבים האופטיים הם התשתית שעליה מייצרים תקשורת מהירה בין אנשים ובין עסקים. הכבישים הם התשתית שעלייה מייצרים תנועה כדי להיפגש, כדי להעביר דברים. אי אפשר בלי זה. 

התחום הזה זינק בשנה האחרונה בבורסה בכ-55%, בדומה למדד ת"א 125, ובחמש השנים האחרונות זינק בכ-110% בדומה למדד. תשואות לא משעממת שהושגו בסיכון נמוך יותר כי יש הערכה-הנחה שהשקעה בתשתית היא השקעה בסיכון נמוך. אלו הרי תחומים בסיסיים עם ביקוש קבוע, ברור; ולרוב גם מדובר בלקוחות ממשלתיים או פרויקטים במעורבות ממשלתית.   

לא בטוח שהסיכון הנמוך תקף למכלול החברות בתחום, אבל מה שבטוח שהתשואות אכן טובות. ומי שעדיין לא השתכנע שהתחום הזה לא משעמם כמו שנשמע. כדאי להזכיר לו שאורקל הענקית שזינקה שבוע שעבר ביום אחד ב-36%, היא בסופו של דבר חברה שהפעילות העיקרית שלה היא תשתיות. תשתיות לטכנולוגיה. היא משכפלת בעולם את חוות השרתים הענקיות שלה, מעדכנת אותם בפיצ'רים של אבטחת מידע, ניתוח נתונים, שליפת נתונים, עמידה בעומסי נתונים, ועוד, ומוכרת את זה כשירות בענן. הביקוש מטורף בגלל ה-AI. ההשקעה בתשתיות ל-AI הולכות ומזנקות. כן, התשתיות הן חלק ממהפכת ה-AI.


לנו אין תשתיות טכנולוגיה, לפחות לא בבורסה המקומית. כאן, החברות הן בתחומי האנרגיה, נדל"ן במובן הרחב, תחבורה ותקשורת. המניות כאמור סיפקו תשואה דומה למדד המרכזי, והשאלה מה הלאה? המפתח כאן הוא תקציבים של הממשלה, לצד צפי להורדת הריבית. מדובר בתחום ממונף והורדת הריבית תעזור להגדיל רווחים. מדובר גם בתחום  שחלקו מושתת על תקציבים ממשלתיים (תשתיות במובן הביסיס - בנייה, סלילה וכו').