קנאביס מריחואנה רפואית
צילום: Istock

קיש: "אנחנו תקועים עם הרפורמה לייצוא קנאביס רפואי"

יו"ר ועדת הפנים של הכנסת מבקש ממשרד הבריאות לגבש עמדה ודוחה את הקריאה הראשונה בהצעת החוק
גיא בן סימון | (15)

ועדת הפנים של הכנסת התכנסה הבוקר לדיון על הצעת חוק לתיקון פקודת הסמים המסוכנים (היתר ייצוא של קנאביס רפואי).

טוגדר -1.23%

מדיוי

מטרת הצעת החוק היא להסדיר ולקיים הפרדה ברורה בין האיסור על כל מסחר בקנאביס כסם מסוכן על פי ההגדרה, ובין ייצוא קנאביס רפואי המותר כיום בשימוש רפואי. הדרך להשיג את המטרה היא להסדיר את ייצוא הקנאביס הרפואי ולאפשר יצירת שוק קנאביס למטרת ייצוא ישראלי - מהלך שיעניק לקופת המדינה לפי הערכות כמיליארד שקל בשנה (כפי שפרסמה ועדת הפנים).

בוועדה דנו על ההבחנה בין -THC (הרכיב הפסיכואקטיבי הפעיל בצמח הקנאביס), לבין ה-CBD (הנחשב לרכז של בריאות גולמית).

המשטרה מתנגדת להצעת החוק בגלל הבעיה באכיפת של חוק כפי שעולה מהגרסה הנוכחית. לדברי נציג המשטרה בוועדה, שוטר שיורד לשטח לא יכול להבדיל בין סוגי הקנאביס. "הצמח הזה דומה לצמח רגיל אך הבעיה שלנו היא שלא נוכל לפקח על החוק, אנו נצטרך לקחת צמחים למעבדה".

יואב קיש, יו"ר ועדת הפנים: "אז בואו נישאר בבתים ולא יהיה פשע בכלל. מצא את הדרך איך לתקן, יש מכשיר שבודק את הצמח, אז למה לא?".

נציג המשטרה: "הצעת החוק הנוכחית הופכת את הצמח לכל צמח ועם זה יש בעיה".

היועצת המשפטית של המשטרה: "כולם מסכימים כי אלו שמגדלים צמחים עם THC גבוה יחמקו מידי החוק".

קיש: "הוצג פה קונספט חדשני של החרגה של ה-CBD מהסמים הקשים. גם אם נצליח להכשיר את הCBD לשוק חופשי, זה חייב להיות מוסדר. אני לא רואה ב-CBD חומר מסוכן. אנחנו תקועים עם הרפורמה של הייצוא קנאביס רפואי. בסוף, אנחנו עושים את המהלך בשביל כלכלת ישראל והאמת גם בישביל המשתמשים. אני מסתכל גם על אפקט הייצוא והחקלאים שהגישו בקשות יוכלו בפיקוח ואכיפה לגדל CBD גם אם אין בינתיים היתר ייצוא קנאביס רפואי. בסוף אי אפשר להתעלם מזה ש-CBD אינו נחשב לחומר מסוכן".

תגובות לכתבה(15):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 13.
    אחד שאכפת לו 19/06/2018 11:04
    הגב לתגובה זו
    אתה עושה את הדבר הכי חשוב שיש אם משרד הבריאות יתמהמהו אל תחכה להם אלא עשה זאת בעצמך. "במקום שאין אנשים השתדל להיות איש"
  • 12.
    תום 19/06/2018 10:18
    הגב לתגובה זו
    האפסים שם בכנסת בהנהגת ראש ממשלה זבל ממשיכים לדפוק את המדינה מענין איזה חברי מרכז מושכים שם בחוטים על מנת לעכב את הייצוא כנראה הם עדיין לא מוכנים עם השטחים החקלאים שלהם אז ארדן עצר הכל על מנת שיסיימו ההכנות
  • 11.
    איציק 18/06/2018 19:11
    הגב לתגובה זו
    שלא תלויה באישור היצוא עקב הקמת החממות באפריקה .התחלת יצוא ואספקה בתחילת 2019
  • 10.
    יעקב הרוש 18/06/2018 18:51
    הגב לתגובה זו
    ארדן השפן וביבי ההססן גורמים פיגוע כלכלי נזק לחקלאים והפסד מיסים. חבל על כל יום שעובר בלי אישור זו בכייה לדורות. הגיע הזמן שביבי ההססן וארדן הפחדן יקחו מנהיגות ויקדמו את כלכלת תרופות הקנאביס בישראל
  • תכלס (ל"ת)
    אחד שמבין 19/06/2018 09:08
    הגב לתגובה זו
  • 9.
    סמי 18/06/2018 14:53
    הגב לתגובה זו
    ממשלה מנותקת שנכנסת ללחץ רק כאשר יש מחאה המונית
  • 8.
    הדתים לא מקבלים לא חותמים (ל"ת)
    kobes 18/06/2018 13:46
    הגב לתגובה זו
  • לתת לרבנים כמה גרם חינם והם יסכימו (ל"ת)
    ארנון 18/06/2018 23:12
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    למישפחת ליצמן יש חדרי vip בתל השומר הוא רגוע (ל"ת)
    kobes 18/06/2018 13:44
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    שט 18/06/2018 13:31
    הגב לתגובה זו
    מי שירוויח יהיו רק הנוכלים שמבטחיחים לנו שהם ייצאו קאנאביס. את הקאנאביס מישראל אי אפשר לייצא כמו שאי אפשר לייצא טבק, או חיטה, או עגבניות. קאנאביס הוא צמח פשוט קל לגידול בארץ חקלאית ומכיוון שישראל היא ארץ חקלאית חרטא, ישראל לא תצליח לייצא החרטא שלה. הנוכלים מספרים לנו כאילו יש טכנולוגיה משוכללת בגידול קאנאביס. זה בלוף, אין שום טכנולוגיה בגידול קאנאביב או בייצור קאנאביס רפואי. אילו מוצרים פשוטים ביותר שנאסרו לשימוש ממניעים שאינם כלכליים ברגע שהמניעים שעצרו גידול קאנאביס יעלמו, נישאר ארץ חקלאית חרטא גם בשטח הקאנאביס.
  • 5.
    הרואה 18/06/2018 13:31
    הגב לתגובה זו
    גם thc תורם המון לסובלים מכאבים כרוניים.
  • 4.
    ממשלה נגד חולים נכים 18/06/2018 13:16
    הגב לתגובה זו
    ממשלת הגזל הלאומי , ימשיכו לתת כסף למתנחלים ולחרדים אבל לחולים לא יתנו קנביס רפואי. ממשלה שמרעילה את הציבור בשנאה וגזענות מונעת מאנשים חולים תרופה פשוטה בדמות צמח מהטבע
  • 3.
    Aao 18/06/2018 13:10
    הגב לתגובה זו
    כל דבר חיובי לכלכלת המדינה,יודעים להרוס,לפספס,למסמס...
  • 2.
    מתניה טיקטינסקי 18/06/2018 12:17
    הגב לתגובה זו
    כפי שהמדינה נהגה במשאב הגז כך היא נוהגת במשאב הקנביס ומפסידה הרבה מאוד כסף בגלל כל מיני "צדיקים" .
  • 1.
    יהיה אישור לCBD (ל"ת)
    אבי 18/06/2018 12:16
    הגב לתגובה זו
רשף טכנולוגיות מרעומים
צילום: רשף

הבעיה הגדולה של ארית - חמישה חודשים בלי הזמנה אחת

מחצית שנייה נהדרת לארית, אבל מה יהיה בהמשך? ניתוח ביזפורטל על צבר ההזמנות מראה שלא התקבל אפילו הזמנה אחרת במשך מספר חודשים

מנדי הניג |

ארית מנסה להנפיק את החברה הבת רשף לפי שווי של 4.3 מיליארד שקל. השוק לא מסכים - המניה של ארית נפלה ביום חמישי ב-20% וסימנה להנהלת ארית שאין לה ברירה, אלא להוריד את השווי או לבטל את ההנפקה. הסיפור די פשוט - ארית מחזיקה ברשף, רשף היא 98% מפעילותה. ארית בעצם מוכרת מניות של עצמה ומנסה להיות חברת החזקות. השוק לא אוהב חברות החזקה, הוא מתמחר אותן בדיסקאונט על הערך הנכסי של החברות בת התפעוליות. ארית כעת ב-4 מיליארד שקל ואחרי העסקה בה היא תמכור 11% מרשף ותנפיק 10% לציבור היא תחזיק כ-80% מרשף.

רשף תהיה חברה עם כמה מאות מיליונים בקופה (תלוי בגיוס) וגם ארית שנוסף על המזומנים ממכירת מניות ברשף היא צפויה להעלות את רווחי רשף למעלה - אליה. הסכום משמעותי מאוד, זה יכול להגיע  ל-800 מיליון שקל ויותר, צריך לזכור שהמחצית השנייה של השנה מצוינת בתוצאות העסקיות. הערכה היא שהרווח מגיע ל-200 מיליון שקל. התזרים אפילו יותר. 

נניח באופטימיות שלארית יהיה 1 מיליארד שקל בקופה אחרי הנפקה והיא תחזיק ב-80% מחברה שנניח לשם הדוגמה תהיה שווה 4 מיליארד שקל אחרי הכסף (כלומר כ-3.6 מיליארד לפני הכסף). היא בעצם תהיה עם נכסים של 4.2 מיליארד שקל - קחו דיסקאונט סביר והגעתם לפחות מהשווי שלה בשוק אחרי ירידה של 20% ל-4 מיליארד שקל.

הכל תלוי כמובן בשווי של רשף. אם השווי יקבע על 4.3 מיליארד שקל, אז יש הצדקה מסוימת לשווי שוק הנוכחי של ארית, גם לא בטוח. אבל כאמור הסיכוי לכך נמוך. 

בכל מקרה, הדבר החשוב ביותר בארית וברשף לקביעת השווי הוא הצבר הזמנות לביצוע. הוא קובע את היקף המכירות בהמשך.

נתחיל בחצי הכוס המלאה. המחצית השנייה של 2025 פנומנלית והנהלת החברה מסרה שהרווחיות תהיה דומה לרווחיות במחצית הראשונה. המכירות בכל השנה יתקרבו ל-500 מיליון שקל, - כ-350 מיליון שקל במחצית השנייה. זה אומר סדר גודל של 200 מיליון שקל בשורה התחתונה, וזה גם יכול להיות יותר. זה יביא את הרווח ל-300 מיליון שקל בשנה, קצב רווחים אם המחצית השנייה משקפת של 400 מיליון שקל.

אלא שיש גם חצי כוס ריקה והיא חשובה יותר. הצבר בירידה, החברה לא קיבלה הזמנות בחודשים האחרונים. 


הצבר נפל

בדיווח לבורסה במסגרת הדוח הכספי למחצית הראשונה החברה מעדכנת כי הצבר שלה נכון לסוף יוני 2025 מסתכם ב-1.3 מיליארד שקל: 


רונן שור מנכ"ל אקסל סולושנס
צילום: יח"צ

בכ-90 מיליון שקל: אקסל רוכשת שתי ביטחוניות - המניה זינקה כבר אתמול; צירוף מקרים?

אקסל בנויה משכבות של רכישות היא רכשה 14 חברות מאז הפיכתה לציבורית והיום היא מעדכנת על רכישה נוספת של סטארלייט ונקסטוויב שעוסקות ב-RF ומיקרוגל ומתכננת לממן את זה בגיוס אג"ח; הרכישה מגיעה 3 חודשים אחרי עסקת סינאל, שהתבררה כמהלך בעייתי עם חשיפת טעות מהותית בדוחות הנרכשת

מנדי הניג |
נושאים בכתבה אקסל

לפני שנדבר על הרכישה אנחנו רוצים לדבר רגע על המניה. המניה של אקסל אקסל 12.52%   קפצה לנו על המסכים אתמול וכנראה גם אתם תהיתם מה מתבשל שם. המניה עוד הספיקה לרדת מתחת לרף הפתיחה אבל מאיזור 11 בבוקר היא התחזקה וזינקה עד 8% עד שנעלה ב-6.7%. כל זה לא קרה במחזורים זניחים זה קרה בתמורה עצומה של 5.1 מיליון שקל שזה כמעט פי שבעה מהמחזור הממוצע שלה בשבוע האחרון. אז למי מכם שתהה אמש אם יש התפתחות חדשה סביב עסקת סינאל הבעייתית גילה הבוקר שזה סיפור אחר. אקסל שוב יצאה לשופינג, הפעם ביטחוני ויש סיכוי שמישהו ידע משהו ו"עשה עם זה" משהו. זה לא ממש מפתיע ולא כל כך חריג, לצערנו, לראות זינוקים או צניחות במניות לפני שהציבור מתעדכן על מה קרה. 

זה חלק מהרעה החולה של הבורסה המקומית, זה מה שהעניק לה את הכינוי "ביצה". מי שקיווה שהמצב הזה שייך לעבר מגלה כל פעם מחדש שיש עוד דרך ארוכה לעשות, מענישה והרתעה ומחקר - אותו ניתן לבצע בקלות - כדי לגלות מי העמיס או התפטר לפני שהמשקיעים ידעו. מעגל הקסמים הזה ממשיך וימשיך כל עוד חברות וגופים מסוימים ינהלו את הקשר עם השוק דרך "סקופים" ומהצד השני גופי תקשורת יזינו את הפיד מ"בלעדי" ל"בלעדי".


הגרף התוך-יומי של אקסל - צילום מתוך הטרמינל


הרחבת דריסת הרגל בשוק הביטחוני

אקסל חתמה על הסכם לרכישת סטארלייט טכנולוגיות ונקסטוויב טכנולוגיות, שתי חברות ותיקות שהוקמו בשנת 2000 ופועלות בתחום מערכות ה-RF והמיקרוגל לתעשיות ביטחוניות. אלו  טכנולוגיות שנמצאות בשימוש נרחב במערכות כטב"מים, כלים אליהם יש ביקוש גדול לא רק בשל המערכה הביטחונית שהייתה בישראל אלא וביתר שאת מהמציאות הגיאופוליטית באירופה כשכלי טיס בלתי מאוישים משנים את פניו של שדה הקרב. בין הלקוחות של החברות נמנות רפאל, אלביט, התעשייה האווירית ועוד. במקרים מסוימים הן מספקות רכיבים ייעודיים שמהווים חלק מובנה במוצרים המרכזיים של הגופים האלה, כך שהביקוש לפעילות שלהן מושפע ישירות מצברי ההזמנות הגדלים של התעשיות הביטחוניות. 2 החברות נשלטות במלואן על ידי המייסדים רמי בל-עש ואודי פרידמן, מהנדסים בעלי ניסיון של שנים רבות, אלו גם ימשיכו להוביל את הפעילות לפחות שנתיים וייתכן עד חמש שנים קדימה.

העסקה בנויה משני נדבכים. במועד ההשלמה תשלם החברה 49.2 מיליון שקל במזומן, ובשלב ב' היא תוסיף עד 40.3 מיליון שקל נוספים במידה והחברות יעמדו ביעדי הרווח הממוצעים לשנים 2026-2028. עוד סוכם כי סטארלייט ונקסטוויב יוכלו לחלק דיבידנד מהרווחים שבקופה לפני השלמת העסקה, כך שההון העצמי של כל אחת מהן לא ירד מ-1.5 מיליון שקל.