שלמה נס מעריב
צילום: יח"צ

יצא בנס: נסגר התיק נגד שלמה נס במסגרת פרשת סימנס

נס נחשד בביצוע עבירות שחיתות כחלק מפרשה שהסתיימה בהרשעת שורה של בכירים
גיא בן סימון | (2)

פרקליטות מיסוי וכלכלה הודיעה לעו"ד שלמה נס כי תיק החקירה נגדו ייסגר בעילה של חוסר ראיות מספיקות, כך נמסר היום (ב') ממשרד המשפטים.

כזכור, נס נחשד בביצוע עבירות שחיתות כחלק מפרשת סימנס-חברת החשמל, שהסתיימה לאחרונה בהרשעת שורה של בכירים לשעבר בחברת החשמל בלקיחת שוחד והלבנת הון, ובהרשעת סימנס ישראל בעבירה של קשירת קשר לביצוע פשע.

על לוקחי השוחד הוטלו עונשי מאסר משמעותיים לצד סנקציות כספיות שונות, ועל החברה סימנס ישראל נגזר קנס בסך 63 מיליון שקל. יצוין כי במסגרת הסדר לסגירת תיק בתנאים בו הודתה סימנס העולמית במתן שוחד, שילמה החברה העולמית 160 מיליון שקל לקופת המדינה.

החשדות נגד נס התבססו על כך שבשנת 2002, כעשור לאחר ששימש כיו"ר דירקטוריון חברת החשמל, קיבל נס לחשבון בחוץ לארץ סכום של כחצי מיליון דולר, שהועברו לו מתוך כספים שיועדו על ידי סימנס לתשלומי שוחד בישראל. יצוין כי בעת קבלת הכספים, נס לא שימש כעובד ציבור מזה זמן רב. באותה עת שימשה אחותו של נס כדירקטורית בחברת החשמל.

לאחר בחינת חומרי החקירה שנאספו בעניינו של נס הוחלט כי "לא נמצאו די ראיות, ברמה הנדרשת במשפט הפלילי, להוכחת עבירות של קבלת שוחד, אף לא כתיווך או כלקיחת שוחד עבור עובד ציבור אחר, שכן כאמור, נס לא היה אותה עת מזה זמן רב עובד ציבור ולא הוכח שהכספים ניתנו לו בתמורה למעשה שביצע בעת שהיה עובד ציבור", כך נמסר ממשרד המשפטים. כמו כן, לא הוכח כי הכספים הועברו ממנו לעובד ציבור או שקיבל את הכספים על מנת להשפיע על עובד ציבור אחר, וממילא נראה היה כי לא ניתן יהיה להוכיח שהתמלאו היסודות הנדרשים לאישום בעבירת השוחד.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    ביבי 27/03/2018 23:29
    הגב לתגובה זו
    למה לי לא נוחתים חצי מליון שח בחשבון ..כנראה שבניגוד לביבי כאן לא יהיה רעש תקשורתי והפרשה תסתיים בקול ענות חלושה
  • 1.
    thecatshmil 26/03/2018 12:20
    הגב לתגובה זו
    אם יש נותן שוחד, אז יש מקבל שוחד. ובמקרה הזה נראה שמדובר בתיק בנוי לתלפיות שהמתין מספיק זמן להתקרר שלא תתקיים עילת שוחד מוכחת. בשביל זה צריך להיות המפרק הלאומי. מקווה שמערכת בתי המשפט למדה את הלקח לגבי יוצר הניסים הלז.
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמסחר בזמן אמת – קרדיט: AI

מחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?

מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון



מנדי הניג |

משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות. 

בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע,  ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.

מדד הפחד כמנבא תשואות

במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.

הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.

פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

ארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב

ארית התחזקה אחרי שחזרה בה מקידום הנפקת רשף בהמשך לאיומים ממוסדיים כי לא ישתתפו בהנפקה כמו גם ביקורת רחבה על ההנפקה; פוםוום הודיעה על התקשרות עם קבוצת פארקי שעשועים אירופית ועלתה; נעילה חיובית במדדים לאחר פתיחה מעורבת כשמגזר הפיננסים בלט לחיוב עם קפיצה של 1.6% בבנקים ו-2.5 בחברות הביטוח
מערכת ביזפורטל |

המדדים נעלו בטריטוריה חיובית, ת"א 35 סגר ב-3,540 נקודות כשעלה 0.97%, ת"א 90 התחזק גם הוא ב-0.69%.

בהסתכלות ענפית - מדד הבנקים קפץ 1.66% בעוד ת"א ביטוח זינק 2.55%. ת"א נדל"ן מחק את הירידות וסגר ביציבות סביב ה-0, ת"א נפט וגז היה החריג שירד היום 0.21% - מחזור המסחר ליום הראשון של השבוע הסתכם ב-1.414 מיליארד שקל.


ימים ספורים אחרי מסירת מערכת "חץ 3" לגרמנים, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ נחת בישראל לביקור שיחזק את היחסים בין המדינות וידון בענייני השעה. בהתייחסות לזירה הבטחונית אמר נתניהו בנאומו לצד הקנצלר כי "השלב הראשון בעסקה כמעט הסתיים. מקווים בקרוב לנוע לשלב השני שהוא הקשה יותר".


איך יראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.

תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה - איך יראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?