שלמה נס מעריב
צילום: יח"צ

יצא בנס: נסגר התיק נגד שלמה נס במסגרת פרשת סימנס

נס נחשד בביצוע עבירות שחיתות כחלק מפרשה שהסתיימה בהרשעת שורה של בכירים
גיא בן סימון | (2)

פרקליטות מיסוי וכלכלה הודיעה לעו"ד שלמה נס כי תיק החקירה נגדו ייסגר בעילה של חוסר ראיות מספיקות, כך נמסר היום (ב') ממשרד המשפטים.

כזכור, נס נחשד בביצוע עבירות שחיתות כחלק מפרשת סימנס-חברת החשמל, שהסתיימה לאחרונה בהרשעת שורה של בכירים לשעבר בחברת החשמל בלקיחת שוחד והלבנת הון, ובהרשעת סימנס ישראל בעבירה של קשירת קשר לביצוע פשע.

על לוקחי השוחד הוטלו עונשי מאסר משמעותיים לצד סנקציות כספיות שונות, ועל החברה סימנס ישראל נגזר קנס בסך 63 מיליון שקל. יצוין כי במסגרת הסדר לסגירת תיק בתנאים בו הודתה סימנס העולמית במתן שוחד, שילמה החברה העולמית 160 מיליון שקל לקופת המדינה.

החשדות נגד נס התבססו על כך שבשנת 2002, כעשור לאחר ששימש כיו"ר דירקטוריון חברת החשמל, קיבל נס לחשבון בחוץ לארץ סכום של כחצי מיליון דולר, שהועברו לו מתוך כספים שיועדו על ידי סימנס לתשלומי שוחד בישראל. יצוין כי בעת קבלת הכספים, נס לא שימש כעובד ציבור מזה זמן רב. באותה עת שימשה אחותו של נס כדירקטורית בחברת החשמל.

לאחר בחינת חומרי החקירה שנאספו בעניינו של נס הוחלט כי "לא נמצאו די ראיות, ברמה הנדרשת במשפט הפלילי, להוכחת עבירות של קבלת שוחד, אף לא כתיווך או כלקיחת שוחד עבור עובד ציבור אחר, שכן כאמור, נס לא היה אותה עת מזה זמן רב עובד ציבור ולא הוכח שהכספים ניתנו לו בתמורה למעשה שביצע בעת שהיה עובד ציבור", כך נמסר ממשרד המשפטים. כמו כן, לא הוכח כי הכספים הועברו ממנו לעובד ציבור או שקיבל את הכספים על מנת להשפיע על עובד ציבור אחר, וממילא נראה היה כי לא ניתן יהיה להוכיח שהתמלאו היסודות הנדרשים לאישום בעבירת השוחד.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    ביבי 27/03/2018 23:29
    הגב לתגובה זו
    למה לי לא נוחתים חצי מליון שח בחשבון ..כנראה שבניגוד לביבי כאן לא יהיה רעש תקשורתי והפרשה תסתיים בקול ענות חלושה
  • 1.
    thecatshmil 26/03/2018 12:20
    הגב לתגובה זו
    אם יש נותן שוחד, אז יש מקבל שוחד. ובמקרה הזה נראה שמדובר בתיק בנוי לתלפיות שהמתין מספיק זמן להתקרר שלא תתקיים עילת שוחד מוכחת. בשביל זה צריך להיות המפרק הלאומי. מקווה שמערכת בתי המשפט למדה את הלקח לגבי יוצר הניסים הלז.
זהב נפט ותבואה - גיוון סל מניות. קרדיט: נוצר עם AIזהב נפט ותבואה - גיוון סל מניות. קרדיט: נוצר עם AI

תיק ההשקעות שלכם צריך להיות גם בסחורות? התשובה של גולדמן סאקס

מחקרים מראים שבכל תקופה שבה מניות ואג"ח נשחקו ריאלית הסחורות סיפקו תשואה חיובית; אם ככה איזה משקל מומלץ להקדיש בתיק לסחורת כדי לצמצם את התנודתיות אבל לא להכביד על התשואה?
ליאור דנקנר |

מחקר שביצעו בגולדמן סאקס בחן נתונים היסטוריים רחבים וגילה תוצאה די עקבית. בכל התקופות שבהן מניות ואג"ח רשמו ירידה ריאלית, סל סחורות רחב נתן תשואה חיובית. הממצא הזה חזר על עצמו לאורך עשרות שנים, ומציב את הסחורות לא כמרכיב שולי או אקזוטי בתיק, אלא החזקה לגיטימית שמאחוריה העלות האמיתית של חומרי הגלם. בתקופות של אינפלציה גבוהה, מתחים גיאופוליטיים (כמו שחווינו בעוצמה לאורך השנה האחרונה), הסחורות תפקדו כמרכיב דפנסיבי, והם מקור לפיזור נוסף שצריכים לשקול כשבונים תיק.

אחרי שמסכימים בעניין הזה השאלה הופכת להיות גם פרקטית - כמה מקום קטגוריית ה"סחורות" צריכה לקבל. הניתוחים של מורגן סטנלי, CFA ופרמטריק נעים על אותו אזור: חשיפה של כ-10% לסחורות מפחיתה את התנודתיות של התיק ומשפרת את היציבות שלו בלי לשנות מהותית את התשואה השנתית הממוצעת.

כמובן שצריכים להתייחס גם לאילו סחורות נכנסות לתיק, מה המשקל של אנרגיה מול מתכות בסיסיות, ומה רמת הקשר בין כל אחד מהקבוצות לתנאי המאקרו ולסיכונים שאנחנו מוכנים "לסבול" כמשקיעים.

למה בכלל סחורות? איך הן מתנהגות כשמחירים עולים

סחורות משחקות לפי חוקים קצת אחרים. מניות ואג"ח תלויים ברווחיות של חברות, בציפיות צמיחה ובריבית. סחורות מסתכלות יותר "על הרצפה": כמה נפט מוציאים מהאדמה, כמה תבואה נקצרת, כמה מתכת נכרתת.

כשהאינפלציה מתגברת, חומרי הגלם בדרך כלל מתייקרים יחד איתה. לכן סחורות נתפסות כסוג של ביטוח על יוקר המחיה ועל כוח הקנייה של הכסף.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

זינוקים בביטוח - הראל כבר גדולה מהבנק הבינלאומי; קמהדע נפלה 5%

בדקנו: מי 3 המניות הכי טובות של דצמבר (בינתיים) ומה הסיבות?  אוריון זינקה ב-18% ביומה הראשון בבורסה, סוגת עלתה 2%

מערכת ביזפורטל |

  


מניות הביטוח ממשיכות לזנק. מדד הביטוח טס - מדד ת"א-ביטוח  

הראל כבר עולה בשווי על השווי של הבנק הבינלאומי - תראו כאן את השווי של חברות הביטוח הגדולות מודגש בצהוב, ואת המיקום שלהן בטבלת החברות הגדולות בבורסה: 

דו"ח חדש של אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר מציג תמונת מצב חיובית של ההשקעות הזרות בישראל. בעוד שנת 2024 הסתיימה בירידה מתונה, הנתונים לחציון הראשון של 2025 מצביעים על התאוששות משמעותית בזרימת ההון הזר למשק. על פי הדו"ח, בחציון הראשון של שנת 2025 נרשמו בישראל השקעות זרות ישירות בהיקף של כ-10.2 מיליארד דולר. מדובר בחציון החזק ביותר מאז שנת 2021, שבה נרשמו השקעות בהיקף של כ-14 מיליארד דולר באותה תקופה. נתון זה מייצג עלייה של 35% לעומת החציון המקביל בשנת 2024, שבו הסתכמו זרמי ההשקעות הנכנסות בכ-7.5 מיליארד דולר בלבד. ד"ר שמואל אברמזון, הכלכלן הראשי במשרד האוצר, מציין בדבריו הפותחים את הדו"ח: "ההתאוששות נתמכת בהתפתחויות אזוריות חיוביות ובהסרת איומים ביטחוניים, אשר תרמו להפחתת פרמיית הסיכון של ישראל, לירידה בתשואות האג"ח לטווח ארוך, לחזרת חברות תעופה זרות ולעלייה במדדי המניות המקומיים." - השקעות זרות בישראל: המחצית הראשונה של 2025 החזקה ביותר מזה ארבע שנים