כלל ביטוח דיווחה על זינוק של 200% ברווח הנקי לשנת 2017

ההכנסות קפצו בכ-37% והסתכמו בכ-16 מיליארד שקל; איזי כהן: "אני משאיר חברה איתנה בעלת מבנה הון חזק"
ערן סוקול | (1)

כלל עסקי ביטוח 3.67%  פרסמה הבוקר (א') את תוצאותיה לשנת 2017 עם זינוק של כ-203% ברווח הנקי אשר הסתכם בכ-370 מיליון שקל, לעומת רווח נקי של כ-122 מיליון שקל בשנת 2016. הכנסות החברה הסתכמו בכ-16.3 מיליארד שקל בשנת 2017, זינוק של כ-37% ביחס להכנסות של כ-11.9 מיליארד שקל אשתקד. התשואה להון בתקופת הדוח עמדה על שיעור של 7.9%,לעומת שיעור של 2.7% בתקופה המקבילה אשתקד.

מניית החברה תיסחר על רקע ירידות השערים החדות שרשמו מניות חברות הביטוח ביום המסחר האחרון של שבוע שעבר, בו איבדו כ-2.5 מיליארד שקל משווי השוק שלהן, על רקע פסק דין של בית המשפט העליון אשר יישומו מוערך בנזק של מיליארדי שקלים לרווחיהן, זאת למרות שהחברות עצמן טרם פרסמו אומדן כלשהו בנוגע להשפעת פסק הדין על תוצאותיהן.

החברה ביצעה הפרשות מיוחדות בשנת 2017 בסך של כ-448 מיליון שקל: 248 מיליון שקל בגין הירידה המתמשכת בריבית חסרת סיכון לזמן ארוך ו-200 מיליון שקל בגין הפרשות חד פעמיות. 

ב-5 השנים האחרונות החברה ביצעה הפרשות בגין השפעות סביבת ריבית נמוכה והפרשות מיוחדות שהינן בעלות אופי חד פעמי בסך של כ-1.6 מיליארד שקל. ליום 31 בדצמבר 2017 לחברה יתרת הפרשה בגין השפעות סביבת ריבית נמוכה בסך של כ-1.1 מיליארד שקל אשר בוצעה בשנים האחרונות, כאשר עלייה בעקום הריבית חסרת הסיכון לטווח ארוך תגרום לקיטון בהפרשה זו בעתיד, אשר יביא לגידול ברווחים.

נכון לסוף שנת 2017 היקף הנכסים המנוהלים בקבוצה הסתכם בכ-191 מיליארד שקל לעומת כ-177 מיליארד שקל אשתקד, גידול של כ-8%.

סך ההון המיוחס לבעלי המניות של החברה עלה בכ-8% נכון לסוף שנת 2017 והסתכם בכ-5 מיליארד שקל לעומת כ-4.7 מיליארד שקל אשתקד. 

יש לציין כי התשואות בשוק ההון משפיעות על רווחיות הקבוצה בדרך של גביית דמי ניהול, והתשואה הריאלית המושגת. על רקע הגאות בשוקי ההון בשנת 2017, התשואה הריאלית ברוטו בפוליסות המשתתפות בתקופה הדו"ח, הסתכמו לכ-8.5% בהשוואה לתשואה של כ-2.95% בתקופה המקבילה. עקב כך, רשמה החברה הכנסות מדמי ניהול משתנים בביטוח חיים של כ-352 מיליון שקל בתקופה המדווחת, בהשוואה לגבייה של כ-106 מליון שקל דמי ניהול בתקופה המקבילה. סך המרווח הפיננסי בביטוח חיים הסתכם לכמיליארד שקל בהשוואה לכ-0.7 מיליארד שקל בתקופה המקבילה.

איזי כהן מנכ"ל כלל החזקות: "כלל ביטוח עברה מהפיכה של ממש בחיזוק חוסנה העסקי והטכנולוגי לשנים הבאות. בתוך כך חוזקו הרזרבות הכספיות של החברה, עודכנו זכויות העמיתים והמבוטחים. זאת ועוד, כתוצאה מסביבת הריבית הנמוכה, הפרישה החברה לעתודות סכומים גדולים אשר יציפו לה ערך בשנים הבאות, לכשתעלה הריבית במשק".

"אני גאה לסיים כהונה של 5 שנים בה אני משאיר חברה איתנה בעלת מבנה הון חזק- ההון העצמי בחברה גדל ב-5 השנים האחרונות מסך של כ-3.4 מיליארד ש"ח לסך של כ-5.0 מיליארד ש"ח (גידול של כ- 48%). סך החוב והוצאות המימון הופחתו משמעותית, תיקי הביטוח טויבו ורווחי חיתום שופרו, מערכי ניהול סיכונים, בקרה ואכיפה- שודרגו, מערכות המיכון פותחו ושודרגו באופן מהותי למערכות מידע שהן ברובן מהמתקדמות בענף, כמו גם לאחרונה יישמנו חזון דיגיטלי מתקדם, רחב היקף לטובת לקוחות וסוכני החברה" מסר כהן.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

נזכיר, כי ביום 7 במרס 2018 הודיע כהן, המכהן כמנכ"ל החברה וכלל ביטוח מיום 1 בנובמבר 2012 על כוונתו לסיים את כהונתו כמנכ"ל החברה וכלל ביטוח אשר צפויה להסתיים במהלך חודש יוני 2018.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    שי 25/03/2018 14:36
    הגב לתגובה זו
    מחפש תירוצים לכישלון. הריבית האפסית סבלו ממנה כל חברות הביטוח אבל, אבל יתר החברות הציגו תוצאות יפות בזמן שכלל הידרדרה מהמקום השני לאחרון מבין חברות הביטוח..
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמסחר בזמן אמת – קרדיט: AI

מחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?

מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון



מנדי הניג |

משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות. 

בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע,  ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.

מדד הפחד כמנבא תשואות

במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.

הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.

פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

ארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב

ארית התחזקה אחרי שחזרה בה מקידום הנפקת רשף בהמשך לאיומים ממוסדיים כי לא ישתתפו בהנפקה כמו גם ביקורת רחבה על ההנפקה; פוםוום הודיעה על התקשרות עם קבוצת פארקי שעשועים אירופית ועלתה; נעילה חיובית במדדים לאחר פתיחה מעורבת כשמגזר הפיננסים בלט לחיוב עם קפיצה של 1.6% בבנקים ו-2.5 בחברות הביטוח
מערכת ביזפורטל |

המדדים נעלו בטריטוריה חיובית, ת"א 35 סגר ב-3,540 נקודות כשעלה 0.97%, ת"א 90 התחזק גם הוא ב-0.69%.

בהסתכלות ענפית - מדד הבנקים קפץ 1.66% בעוד ת"א ביטוח זינק 2.55%. ת"א נדל"ן מחק את הירידות וסגר ביציבות סביב ה-0, ת"א נפט וגז היה החריג שירד היום 0.21% - מחזור המסחר ליום הראשון של השבוע הסתכם ב-1.414 מיליארד שקל.


ימים ספורים אחרי מסירת מערכת "חץ 3" לגרמנים, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ נחת בישראל לביקור שיחזק את היחסים בין המדינות וידון בענייני השעה. בהתייחסות לזירה הבטחונית אמר נתניהו בנאומו לצד הקנצלר כי "השלב הראשון בעסקה כמעט הסתיים. מקווים בקרוב לנוע לשלב השני שהוא הקשה יותר".


איך ייראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.

תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה - איך יראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?