כלל ביטוח דיווחה על זינוק של 200% ברווח הנקי לשנת 2017

ההכנסות קפצו בכ-37% והסתכמו בכ-16 מיליארד שקל; איזי כהן: "אני משאיר חברה איתנה בעלת מבנה הון חזק"
ערן סוקול | (1)

כלל עסקי ביטוח -2.08%  פרסמה הבוקר (א') את תוצאותיה לשנת 2017 עם זינוק של כ-203% ברווח הנקי אשר הסתכם בכ-370 מיליון שקל, לעומת רווח נקי של כ-122 מיליון שקל בשנת 2016. הכנסות החברה הסתכמו בכ-16.3 מיליארד שקל בשנת 2017, זינוק של כ-37% ביחס להכנסות של כ-11.9 מיליארד שקל אשתקד. התשואה להון בתקופת הדוח עמדה על שיעור של 7.9%,לעומת שיעור של 2.7% בתקופה המקבילה אשתקד.

מניית החברה תיסחר על רקע ירידות השערים החדות שרשמו מניות חברות הביטוח ביום המסחר האחרון של שבוע שעבר, בו איבדו כ-2.5 מיליארד שקל משווי השוק שלהן, על רקע פסק דין של בית המשפט העליון אשר יישומו מוערך בנזק של מיליארדי שקלים לרווחיהן, זאת למרות שהחברות עצמן טרם פרסמו אומדן כלשהו בנוגע להשפעת פסק הדין על תוצאותיהן.

החברה ביצעה הפרשות מיוחדות בשנת 2017 בסך של כ-448 מיליון שקל: 248 מיליון שקל בגין הירידה המתמשכת בריבית חסרת סיכון לזמן ארוך ו-200 מיליון שקל בגין הפרשות חד פעמיות. 

ב-5 השנים האחרונות החברה ביצעה הפרשות בגין השפעות סביבת ריבית נמוכה והפרשות מיוחדות שהינן בעלות אופי חד פעמי בסך של כ-1.6 מיליארד שקל. ליום 31 בדצמבר 2017 לחברה יתרת הפרשה בגין השפעות סביבת ריבית נמוכה בסך של כ-1.1 מיליארד שקל אשר בוצעה בשנים האחרונות, כאשר עלייה בעקום הריבית חסרת הסיכון לטווח ארוך תגרום לקיטון בהפרשה זו בעתיד, אשר יביא לגידול ברווחים.

נכון לסוף שנת 2017 היקף הנכסים המנוהלים בקבוצה הסתכם בכ-191 מיליארד שקל לעומת כ-177 מיליארד שקל אשתקד, גידול של כ-8%.

סך ההון המיוחס לבעלי המניות של החברה עלה בכ-8% נכון לסוף שנת 2017 והסתכם בכ-5 מיליארד שקל לעומת כ-4.7 מיליארד שקל אשתקד. 

יש לציין כי התשואות בשוק ההון משפיעות על רווחיות הקבוצה בדרך של גביית דמי ניהול, והתשואה הריאלית המושגת. על רקע הגאות בשוקי ההון בשנת 2017, התשואה הריאלית ברוטו בפוליסות המשתתפות בתקופה הדו"ח, הסתכמו לכ-8.5% בהשוואה לתשואה של כ-2.95% בתקופה המקבילה. עקב כך, רשמה החברה הכנסות מדמי ניהול משתנים בביטוח חיים של כ-352 מיליון שקל בתקופה המדווחת, בהשוואה לגבייה של כ-106 מליון שקל דמי ניהול בתקופה המקבילה. סך המרווח הפיננסי בביטוח חיים הסתכם לכמיליארד שקל בהשוואה לכ-0.7 מיליארד שקל בתקופה המקבילה.

איזי כהן מנכ"ל כלל החזקות: "כלל ביטוח עברה מהפיכה של ממש בחיזוק חוסנה העסקי והטכנולוגי לשנים הבאות. בתוך כך חוזקו הרזרבות הכספיות של החברה, עודכנו זכויות העמיתים והמבוטחים. זאת ועוד, כתוצאה מסביבת הריבית הנמוכה, הפרישה החברה לעתודות סכומים גדולים אשר יציפו לה ערך בשנים הבאות, לכשתעלה הריבית במשק".

"אני גאה לסיים כהונה של 5 שנים בה אני משאיר חברה איתנה בעלת מבנה הון חזק- ההון העצמי בחברה גדל ב-5 השנים האחרונות מסך של כ-3.4 מיליארד ש"ח לסך של כ-5.0 מיליארד ש"ח (גידול של כ- 48%). סך החוב והוצאות המימון הופחתו משמעותית, תיקי הביטוח טויבו ורווחי חיתום שופרו, מערכי ניהול סיכונים, בקרה ואכיפה- שודרגו, מערכות המיכון פותחו ושודרגו באופן מהותי למערכות מידע שהן ברובן מהמתקדמות בענף, כמו גם לאחרונה יישמנו חזון דיגיטלי מתקדם, רחב היקף לטובת לקוחות וסוכני החברה" מסר כהן.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

נזכיר, כי ביום 7 במרס 2018 הודיע כהן, המכהן כמנכ"ל החברה וכלל ביטוח מיום 1 בנובמבר 2012 על כוונתו לסיים את כהונתו כמנכ"ל החברה וכלל ביטוח אשר צפויה להסתיים במהלך חודש יוני 2018.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    שי 25/03/2018 14:36
    הגב לתגובה זו
    מחפש תירוצים לכישלון. הריבית האפסית סבלו ממנה כל חברות הביטוח אבל, אבל יתר החברות הציגו תוצאות יפות בזמן שכלל הידרדרה מהמקום השני לאחרון מבין חברות הביטוח..
חיים שטפלר מנכל ארית
צילום: באדיבות המצולם

מה יודע צבי לוי שאנחנו לא? ארית מנצלת אופוריה במניה כדי להנפיק מהציבור

המוסדיים יקנו, אבל האם הם היו קונים אם זה היה הכסף האישי שלהם? ארית בתקופה נהדרת ואחרי שהיתה על סף פשיטת רגל והמדינה הצילה אותה, היא מרוויחה מהמדינה מאות מיליונים ברווחיות של חברת אנבידיה - גאות בשוק הביטחוני היא סיבה נהדרת לצבי לוי למכור-להנפיק לפי 5 מיליארד שקל, אבל האם הרווחים האלו יימשכו? ממש לא בטוח

אדיר בן עמי |

אם המוכר רוצה למכור במחיר מסוים, אז ברור שהמחיר מתאים לו, המחיר טוב מבחינתו. אם הקונה רוצה לקנות במחיר הזה - אז יש עסקה. האם יכול להיות שהמחיר טוב לשני הצדדים. כן, אם שניהם "מקריבים" בדרך ומתכנסים לעסקה. בהנפקות זה לא קורה, כי לרוב יש א-סימטריה של מידע. המוכר יודע יותר מהקונה, וגם כי הקונים הם לא באמת שמים את הכסף שלהם, אלא "כסף של אחרים".   

במצב המתואר, האם זו עסקה במחיר ראוי-נכון? האם כשגופים מוסדיים יקפצו עכשיו על ההנפקה של ארית-רשף זו עסקה ראויה? אי אפשר לדעת מה  יהיה והמניה בהחלט יכולה להמשיך לעלות, אבל אפשר לדעת דבר אחד ברור - ארית שהיתה חברה של 100-150 מיליון שקל, קפצה לשווי של 5 מיליארד שקל בזכות המלחמה. ההצטיידות היתה גדולה, המחירים היו בשמיים - משרד הביטחון קנה כנראה בלי לחשוב יותר מדי - המספר בדוח של ארית שמוכיח - משרד הביטחון מפזר כספים

זה לא יכול להימשך. נכון שיש שינוי תפיסתי עולמי ונכון שההצטיידות הצבאית עלתה, אבל זה גם יביא תחרות ויוביל לשחיקה ברווחיות. כמו כמעט כל דבר שעולה מהר, יש גם ירידות, טלטלות וגלים בדרך. ארית לא מפתחת שבבי AI שהיא יכולה להרוויח עליהם 75% , היא לא אינבידיה, היא חברה של לואו טק שעושה עבודה טובה, מייצרת מערכות וכלים טובים מאוד, אבל יש גאות בעסקיה,  בשל ניצול הזדמנות של ההנהלה והבעלים. אגב, כשהחברה קרסה והגיעה לפשיטת רגל, המדינה הצילה אותה מספר פעמים. עכשיו כשצריך אותה, היא - ואין לנו טענות על כך, זו המטרה של עסק - ממקסמת רווחים ומוכרת במחירים גבוהים.

הטענות שלנו הן כלפי המוסדיים שאם יעשו שיעורי בית יפנימו שהתוצאות של ארית ימשיכו להיות טובות עוד שנה, אולי שנתיים, אבל מה אחר כך? לקנות חברה במכפיל רווח של 8 זה לא תמיד נכון, השאלה אם זה יימשך לאורך זמן. וכל זה כשהטכנולוגיה משתנה - התותחים החדשים שייכנסו לצבא מתוצרת אלביט לא יעבדו כנראה רק עם סוגי המרעומים של ארית. 

וכמובן שדגל האזהרה הגדול הוא המכירה - ארית מנפיקה את רשף שהיא כאמור כל הפעילות של ארית, היא בעצם מוכרת את עצמה. אם המצב כל כך טוב, והצמיחה ברורה והרווחים הגדולים ימשיכו, אז למה להנפיק? מה יודע המוכר, צבי לוי, הבעלים ויו"ר החברה שהקונים לא יודעים? ולמה הוא כנראה יצליח לסדר אותם?   

 

חיים שטפלר מנכל ארית
צילום: באדיבות המצולם

מה יודע צבי לוי שאנחנו לא? ארית מנצלת אופוריה במניה כדי להנפיק מהציבור

המוסדיים יקנו, אבל האם הם היו קונים אם זה היה הכסף האישי שלהם? ארית בתקופה נהדרת ואחרי שהיתה על סף פשיטת רגל והמדינה הצילה אותה, היא מרוויחה מהמדינה מאות מיליונים ברווחיות של חברת אנבידיה - גאות בשוק הביטחוני היא סיבה נהדרת לצבי לוי למכור-להנפיק לפי 5 מיליארד שקל, אבל האם הרווחים האלו יימשכו? ממש לא בטוח

אדיר בן עמי |

אם המוכר רוצה למכור במחיר מסוים, אז ברור שהמחיר מתאים לו, המחיר טוב מבחינתו. אם הקונה רוצה לקנות במחיר הזה - אז יש עסקה. האם יכול להיות שהמחיר טוב לשני הצדדים. כן, אם שניהם "מקריבים" בדרך ומתכנסים לעסקה. בהנפקות זה לא קורה, כי לרוב יש א-סימטריה של מידע. המוכר יודע יותר מהקונה, וגם כי הקונים הם לא באמת שמים את הכסף שלהם, אלא "כסף של אחרים".   

במצב המתואר, האם זו עסקה במחיר ראוי-נכון? האם כשגופים מוסדיים יקפצו עכשיו על ההנפקה של ארית-רשף זו עסקה ראויה? אי אפשר לדעת מה  יהיה והמניה בהחלט יכולה להמשיך לעלות, אבל אפשר לדעת דבר אחד ברור - ארית שהיתה חברה של 100-150 מיליון שקל, קפצה לשווי של 5 מיליארד שקל בזכות המלחמה. ההצטיידות היתה גדולה, המחירים היו בשמיים - משרד הביטחון קנה כנראה בלי לחשוב יותר מדי - המספר בדוח של ארית שמוכיח - משרד הביטחון מפזר כספים

זה לא יכול להימשך. נכון שיש שינוי תפיסתי עולמי ונכון שההצטיידות הצבאית עלתה, אבל זה גם יביא תחרות ויוביל לשחיקה ברווחיות. כמו כמעט כל דבר שעולה מהר, יש גם ירידות, טלטלות וגלים בדרך. ארית לא מפתחת שבבי AI שהיא יכולה להרוויח עליהם 75% , היא לא אינבידיה, היא חברה של לואו טק שעושה עבודה טובה, מייצרת מערכות וכלים טובים מאוד, אבל יש גאות בעסקיה,  בשל ניצול הזדמנות של ההנהלה והבעלים. אגב, כשהחברה קרסה והגיעה לפשיטת רגל, המדינה הצילה אותה מספר פעמים. עכשיו כשצריך אותה, היא - ואין לנו טענות על כך, זו המטרה של עסק - ממקסמת רווחים ומוכרת במחירים גבוהים.

הטענות שלנו הן כלפי המוסדיים שאם יעשו שיעורי בית יפנימו שהתוצאות של ארית ימשיכו להיות טובות עוד שנה, אולי שנתיים, אבל מה אחר כך? לקנות חברה במכפיל רווח של 8 זה לא תמיד נכון, השאלה אם זה יימשך לאורך זמן. וכל זה כשהטכנולוגיה משתנה - התותחים החדשים שייכנסו לצבא מתוצרת אלביט לא יעבדו כנראה רק עם סוגי המרעומים של ארית. 

וכמובן שדגל האזהרה הגדול הוא המכירה - ארית מנפיקה את רשף שהיא כאמור כל הפעילות של ארית, היא בעצם מוכרת את עצמה. אם המצב כל כך טוב, והצמיחה ברורה והרווחים הגדולים ימשיכו, אז למה להנפיק? מה יודע המוכר, צבי לוי, הבעלים ויו"ר החברה שהקונים לא יודעים? ולמה הוא כנראה יצליח לסדר אותם?