רני צים: החתמים לקחו רבע מהמניות בהנפקה
חברת רני צים מרכזי קניות דיווחה הערב (ג') על תוצאות המכרז המוסדי. עיון בתוצאות המכרז העלה כי גופים הקשורים לחתמים הזמינו כ-43% מהמניות בהנפקה בהיקף כ-21 מיליון שקל. הנפקת האג"ח בוטלה.
בהתאם לתוצאות השלב המוסדי של ההנפקה, בית ההשקעות ווליו בייס שמחזיק בחתמים שליוו את ההנפקה רכשו 24% מהמניות שהונפקו בסך של כ-11 מיליון שקל, קוקה קולה לקחה 7% מהמניות בהיקף כ-3 מיליון שקל ונטו שרכשה 12% מהמניות תמורת כ-6 מיליון שקל. בסך הכל, הזמינו הגופים הקשורים לחתמים 43% מהמניות בהנפקה בהיקף כ-21 מיליון שקל.
בין המוסדיים הקלאסיים, גופי הפנסיה ומנהלי הקרנות, נרשם מיעוט משתתפים, כאשר שני הגופים הגדולים היחידים שרכשו בהנפקה הם מיטב דש גמל ופנסיה שהזמינו 17% מהמניות בהנפקה בסך כ-8 מיליון שקל ואנליסט ׁ(קרנות נאמנות וקופות גמל) שהזמינו כ-10% מהמניות תמורת כ-5 מיליון שקל.
כפי שדיווחנו הבוקר: על רקע הקשיים אליהם נקלעו רשתות האופנה לאחרונה, החברה הפחיתה את השווי בהנפקה וביטלה את מכרז האג"ח. החברה הצליחה לגייס כ-50 מיליון שקל בשלב המוסדי, לפי שווי חברה של כ-200 מיליון שקל (לפני הכסף), שווי חברה נמוך מהשווי לפיו תכננה החברה להנפיק - 300 מיליון שקל. השווי בהנפקה משקף מחיר מניה של כ-2.35 שקל למניה. כתבי האופציה שהונפקו ניתנים למימוש למניות החברה לפי מחיר של 400 אגורות למניה עד לחודש אפריל 2021.
- סלע נדל״ן: רווח נקי תפעולי של 62 מיליון שקל - החברה הכריזה על דיבידנד
- מחירי הדלק יישארו ללא שינוי בחודש אוקטובר - למרות התחזקות הדולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
החברה ביקשה לגייס במסגרת הנפקה ראשונה לציבור (IPO) מניות וכתבי אופציה בהיקף של כ-80 מיליון שקל לפי שווי חברה של כ-300 מיליון שקל (לפני הכסף) וכן כ-100 מיליון שקל באמצעות הנפקה של אג"ח צמודות מדד בדירוג (Baa1) ובמח"מ של כ-4.8 שנים, אולם הביקושים שהזרימו המוסדיים להנפקת האג"ח, בהיקף של כ-70 מיליון שקל, היו בריבית גבוהה מהריבית המקסימלית לפיה החברה ביקשה לגייס (3%) והחברה העדיפה לבטל את הנפקת האג"ח.
בנוסף, נוכח ביטול הנפקת האג"ח לעת עתה ייאלץ צים ככל הנראה, להישאר עם ערבויות אישיות בהיקף כ-90 מיליון שקל, שכן תכנית ההנפקה היתה להחליף את הערביות האישית שנתן צים לחברה, בין היתר, באמצעות כספי הנפקת האג"ח. בהתאם למידע שהגיע ל-Bizportal, נוכח העלויות והמגבלות הכרוכות ברישום האג"ח לציבור, יכולת החברה להתממן מול הבנקים עדיפה, כך שככל הנראה החברה העדיפה לבטל את הנפקת האג"ח בשלב זה ולהמשיך לפעול להסרת הערבויות האישיות במישור חלופי.
- 1.דוד 13/03/2018 18:18הגב לתגובה זוכל הכבוד לרני צים.. יישק כוח

אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה
קרן מניקיי שהחזיקה בעבר כ-20% ממניות הבורסה לניירות ערך בת"א, השלימה מכירה כוללת של כל החזקותיה בתמורה מצטברת של כ-1.1 מיליארד שקל. המכירה האחרונה, בהיקף של 5.6% מהמניות תמורת כ-400 מיליון שקל, בוצעה לגופים מוסדיים מקומיים וזרים והביאה לסיום אחזקתה של הקרן בישראל.
האקזיט של מניקיי מהווה תשואה פנמנלית: הקרן רכשה את מניות הבורסה באוגוסט 2018 תמורת כ-110 מיליון שקל בלבד, לפי שווי חברה של כ-550 מיליון שקל. היא הרוויחה פי 11 על ההשקעה במניית הבורסה. השווי של הבורסה היום הוא פי 7.2 - פי 13 מהשווי ו היא השקיעה.
במהלך השנים ביצעה מניקיי מספר מכירות חלקיות. בתחילת 2025 היא מכרה 4.8% ממניות הבורסה לבורסה עצמה תמורת כ-200 מיליון שקל, מהלך בעייתי שבעצם סידר לה מחיר טוב על חשבון המשקיעים הקיימים.סוג של "חילוץ" ההשקעה על ידי הנהלת הבורסה. ביולי מכרה הקרן מניות נוספות בהיקף של כחצי מיליארד שקל וכעת היא מחסלת את ההחזקה.
הבורסה בת"א מתנהלת ללא גרעין שליטה כשלמעשה היא ביטוי לשלטון המנהלים. איתי בן זאב, המנכ"ל בעצם שולט בחברה בפועל. זה עלול לייצר חיכוך בין בעלי המניות לבין המנהלים, כשלעיתים האינטרסים לא משותפים.
- בהתאם לסטנדרטים הבינלאומיים: בורסת ת"א מרחיבה את היצע מדדי המניות
- הבורסה פורחת, המחזורים מזנקים - האם ישראל בדרך להפוך לשוק יעד עולמי?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הבורסה לניירות ערך סיימה את הרבעון השני של 2025 עם תוצאות מרשימות שמוכיחות שהשוק הישראלי ממשיך לשגשג למרות האתגרים. הרווח זינק ב-80% לכ-43.6 מיליון שקל, לעומת 24.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. גם ההכנסות עלו בקצב של 29% ל-136.1 מיליון שקל. ה-EBITDA המתואם עלה ב-56% ל-71.6 מיליון שקל, ושולי הרווח השתפרו מ-43.6% ל-52.6%.

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות
דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את
הקריסה של הנדל"ן?
דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.
השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי.
וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".
אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.
- "עכשיו הזמן לקנות מניות טכנולוגיה - ממליץ על סיניות, פייסבוק, AMD ומיקרוסופט"
- "האמריקאים מכרו תעודות סל והורידו את כל השוק, נוצרה הזדמנות"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?