יצחק תשובה
צילום: עוזי לנדאו

הפרמיה השלילית של תשובה: למה נאלצה דלק לשלם ביוקר?

למרות הדירוג הגבוה ברמה של A, חברת האחזקות של יצחק תשובה משלמת ריבית גבוהה ביחס לאג"ח דומות
מערכת Bizportal | (16)

דלק קבוצה 0.52% השלימה אתמול את השלב הציבורי בהנפקת איגרות החוב מסדרה ל"ד.  דלק, שבשליטת יצחק תשובה,  גייסה 520 מיליון שקל, למרות שביקשה לגייס סכום של עד 600 מיליון שקל באיגרות החוב. במכרז הציבורי נרשם ביקוש כמעט אפסי בשל השתתפות נמוכה מצד הציבור במרכזי האג"ח. כך שהסכום עליו סוכם במכרז המוסדי מהווה את רוב רובו של הגיוס. אולם ההנפקה של תשובה מפתיעה דווקא מכיוון התשואות. איגרות החוב של דלק הן בעלות מח"מ של 6.6 שנים, והריבית נקבעה בשיעור של 4.48%.  מדובר על מרווח של קצת יותר מ-3% ביחס לאג"ח ממשלתיות דומה. מדובר בפער גבוה ביחס לאיגרות חוב מקבילות המדורגות ברמה של A על ידי חברת הדירוג מעלות (ראו טבלה). השוואת התשואות של איגרות החוב, ביחס למח"מ, להצמדה, ולדירוג החברה מעלה כי השוק דורש מתשובה קצת יותר ביחס למגייסים אחרים. בנוסף, דלק שילמה למוסדיים במכרז עמלת התחייבות מוקדמת בשיעור של 0.85% מהסכום שהוזמן. הטבלה מציגה את איגרות החוב הצמודות והשקליות, ומציגה את המרווחים הרלוונטים, בקבוצה הדירוג A. בטבלה ניתן לראות כי מלבד הרץ פרופרטיס, ווטרסון וספנסר - האג"ח של דלק קבוצה הן בעלות המרווח הגבוה ביותר. המרווח הגבוה של איגרות החוב של דלק: יותר מ-3% רק האמריקאיות משלמות יותר מתשובה למעשה מלבד חברות אג"ח אמריקאיות (להן מוניטין בעייתי בשוק החוב הישראלי), דלק נאלצת לשלם את המרווח הגבוה ביותר. המשקיעים המקומיים, וחלק מהגופים המוסדיים, פיתחו ספקנות כלפי חברות הנדל"ן הזרות שהגיעו לגייס חוב בתל אביב.  חלק מהספקנות נוצר, בין השאר, בשל הנפקת אורבנקורפ הקנדית שקרסה כמה חודשים לאחר שגייסה בתל אביב 180 מיליון שקל, וחלקה בשל המבנה המשפטי של חברות הנדל"ן המגייסות, המאגד את החברה באיי הבתולה הבריטיים (BVI) ומקשה על המשקיעים מישראל לנקוט בצעדים משפטיים במקרה הצורך. למרות השליטה על מאגרי הגז של מדינת ישראל - איגרות החוב של דלק נסחרות במרווח מעט נמוך משל האמריקאיות. את ההנפקה הובילה חברת לידר. לא ניתן לתלות את הירידה בעליית התשואות במקביל להכנות להנפקה של הסדרה החדשה (ל"ד) סבלה סדרה אחרת של דלק מירידות חדות. אג"ח מסדרה ל"א של דלק ירדה ב-13 ימי המסחר האחרונים ב-5%. התשואה על האג"ח, בעלת מח"מ של 4.7 שנים, זינקה בכאחוז שלם - קפיצה מאוד משמעותית לאג"ח בפרק זמן כה קצר. ייתכן כי ההכנות להנפקה גרמו לירידה באג"ח ל"א של דלק, שכן המוסדיים "פינו" מקום בשביל לקנות בהנפקה ולקבל את עמלת ההתחייבויות המוקדת. מנגד, ייתכן כי הירידה בסדרה לא' נגרמה בשל רצף הודעות שליליות, והיא שהקרינה על ההנפקה החדשה. לצורך השלמת התמונה נדגיש כי לא מדובר על שינוי בשוק, שכן אג"ח ממשלתית דומות ירדו בפחות מ-0.8% (0.2%0-15% במונחי תשואה). מדד תל בונד 60 לדוגמא ירד במסגרת תקופה זו בכ-1% בלבד (התשואה עלתה ב-0.4%). מה שגרם עוד לרוח שלילית בקבוצת דלק הן הודעות שליליות בשבוע הקודם. בתחילת השבוע הקודם דווח ב"בלומברג" כי שטורקיה מאיימת בהחרפת הגינויים נגד ישראל, ועל ידי כך מסכנת את יוזמת צינור הגז בין המדינות. בנוסף, סוכנות הדירוג מוד'יס העבירה את תחזית דירוג האשראי של חברת הקידוחים איתקה (Ithaca Energy) לשלילי. דלק מחזיקה בבעלות על חברת איתקה.

תגובות לכתבה(16):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 12.
    מנהל השקעות 12/02/2018 20:56
    הגב לתגובה זו
    נכון שהנייר נשחט וזה מפתה מאוד להיכנס למניה, אבל אי הוודאות גדול מידי תשובה חייב למכור את תמר וכל עוד אין הסכם יצוא עם מצרים או לחלופין ניראה את הירדנים בונים צינור לכיוון ישראל , קשה לי להאמין שמישהו יקנה את תמר בשווי שמשתקף מהשוק חוץ מזה דלק התחילו פעילות חדשה של קדוחים בים הצפוני עם כל הכבוד חברות מנוסות בהרבה שרפו הרבה כסף בתחום , לאחרונה אתיקה קיבלה התראה לפני הורדת דירוג זה לא מעודד לכן למרות מחיר השחיטה אני לא קונה מי שכן שיהיה לו בהצלחה מאחל שירוויח הרבה כסף
  • 11.
    קונה דלק קבוצה 12/02/2018 20:48
    הגב לתגובה זו
    מחיר ריצפה למניה משפיע על ריבית האגח בגלל יחסי מינוף. אולם מה יקרה כאשר גז מלוויטן יתחיל לזרום בתחילת 2019? במידה ויעמדו בלוז.. תזרים המזומנים של דלק קידוחים, דלק אנרגיה ודלק קבוצה יגדל ברבעון בעשרות אחוזים בחברות השותפויות ובכ15 אחוז בדלק קבוצה.. וזה רק מצקיכה מקומית טרם נחתמו חוזים על יכולצ ההפקה המלאה. עד אז המניה והאגח יצמצמו הפער. השטויות של ארדואן לא יעמדו במבחן המציאות. זה כמו לקנות מסוחר טורכי ברגע שהוא מבין שמראים לומאת הגב הוא מוריד מחיר ב50% במו"מ מהיר
  • 10.
    ביזפורטל הצלחתם למחוק את העליות בדלק אתם מרוצים מעצמכם? (ל"ת)
    יעקב 12/02/2018 16:58
    הגב לתגובה זו
  • 9.
    הוודו האפריקני 12/02/2018 16:37
    הגב לתגובה זו
    אז תשובה לא חסך 900 מיליון בדלק נדלן ! ותשובה לא קיבל 4 מיליארד לכיסוי חובותיו על מניות דלק לבנקים
  • 8.
    היש צדק בעולם 12/02/2018 16:25
    הגב לתגובה זו
    מבין כל הטיקונים היחידי ששרד הוא צמר יצחק תשובה !! האם ימשיך יצחק לשחוק ? האם תהיה לו תשובה. הזמן יראה לכולנו זאת!!!
  • 7.
    ביזפורטל מגמתית פוגעים בקרנות הפנסיה ובכסף של המשקיעים. (ל"ת)
    ינקי 12/02/2018 15:55
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    מתשובה הנוכל יש לדרוש ריבית של שוק אפור, הוא חזיר (ל"ת)
    יש ר א לי 12/02/2018 15:45
    הגב לתגובה זו
  • המשקיע השפוי 12/02/2018 16:31
    הגב לתגובה זו
    הכל כנראה מצרות עין !!
  • שט 12/02/2018 22:38
    הנוכלים בישראל מצליחים (ודופקים את החלשים). אחד כזה מכהן היום כראש ממשלה.
  • 5.
    דני 12/02/2018 14:24
    הגב לתגובה זו
    אם למוסדיים היה אכפת מהכסף הם לא היו קונים אגח של תשובה יותר ואז לא היו מוחקים חובות בכזו קלות דעת
  • בישראל המשקיעים רוצים מקסימום תשואה עם אפס סיכון ? (ל"ת)
    המשקיע השפוי 12/02/2018 16:29
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    השוואה מגמתית.לא נכון. בשפל, אחרים הצליחו לגייס 0 ש"ח! (ל"ת)
    לא פופוליסט 12/02/2018 14:19
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    תשובה לתשובה 12/02/2018 14:06
    הגב לתגובה זו
    תשובה לתשובה על התנהגותו בסיבוב הקודם
  • 2.
    שט 12/02/2018 13:57
    הגב לתגובה זו
    עלול שלא לפרוע את איגרות החוב. זה גם מראה שלגופים המוסדיים (שמשחקים בכסף שלא שלהם) לא איכפת לסכן את כספי הלקוחות השבויים בידם. זו הסיבה שלא כדאי בכלל להפקיד כספי פנסיה ודומיהם שיזכו לזילזול מבחינת האחריות.
  • 1.
    כמה כסף שילמו לביז כדי להפיל את דלק ? (ל"ת)
    יעקב 12/02/2018 13:33
    הגב לתגובה זו
סייברוואן יעקב טננבוים
צילום: איציק בירן, צילום מסך אתר יוניקורן טכנולוגיות
הלך הכסף

100 אלף שקלים הפכו לעשרות שקלים - סייברוואן עושקת את המשקיעים

אחרי שנפלה 90% בבורסה בת"א, סייברוואן נרשמה בוול סטריט - מי שציפה לעדנה קיבל ירידה של 99% נוספים; סייברוואן היא תרגיל פיננסי שעושק משקיעים - בדרך יש מרוויחים

רן קידר |
נושאים בכתבה סייברוואן

חלום גדול - הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה  - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה. המעגל הזה קיים בעשרות רבות של חברות גם בבורסה בת"א וגם בוול סטריט. חברות בלי הצדקה כלכלית רוכבות על חלום ומגייסות כסף. הכסף נגמר, מנסים לנפח שוב את החלום ומגייסים שוב, והכסף שוב נגמר וחוזר חלילה. אחד המקרים המכוערים ביותר הוא של סייברוואן. חברת טכנולוגיה שהכניסה את המילה "סייבר" לשם שלה וחשבה שהיא עומדת לכבוש את העולם.

סייברוואן פיתחה מערכות שיגרמו לנהג ברכב להיות  קשוב לכביש ולאירועים ולא להיות מוסח לטלפון הנייד. היא הנפיקה בגל של 2021 לפי שווי של כ-110 מיליון שקל וגייסה ממשקיעים כ-26 מיליון שקל. 

הכסף ירד לטמיון. אבל היא גייסה שוב ואז התברר לה שהמשחק בת"א נגמר. די, המשקיעים כאן כבר לא ייתנו אמון בהנהלה ובחזון של האיש שהוביל אותה בתחילת הדרך - יעקב טננבאום. אז מה עושים? משכפלים את המקרה לוול סטריט. כן, פראיירים יש גם בוול סטריט, אפילו יותר. וכך הצליחה סייברוואן לעשות את מה שעשתה למשקיעם המקומיים גם למשקיעים בוול סטריט. 

בשורה התחתונה אחרי הפסד של כמעט 90% בת"א, היא יצרה הפסד של 99% בוול סטריט. מי שהשקיע בה בהנפקה הפסיד 99.9% מכספו. תזכורת לסיכון הגדול של השקעה בהנפקה - המקום בו המנפיק יודע הרבה יותר טוב מהרוכש על החברה הנמכרת.      

סייברוואן הפכה 100 אלף שקלים של השקעה לעשרות שקלים בודדים. סייברוואן הפסידה מאז הקמתה 186.7 מיליון שקל:


מניות עולות – קרדיט: AIמניות עולות – קרדיט: AI

אפקט ינואר על המבחן: המניות הקטנות מדשדשות, הריבית לא משתפת פעולה

דצמבר מתקרב לסיום עם ירידות יומיות במדדים ועם פער ברור בין מניות גדולות לקטנות. אפקט ינואר עדיין נמצא על השולחן, אבל נראה שהוא רחוק מלהיות מובן מאליו

ליאור דנקנר |
נושאים בכתבה אפקט ינואר מניות


אמצע דצמבר, ושוב חוזרות השאלות הקבועות על אפקט ינואר. ביום המסחר האחרון המדדים המובילים ירדו, אבל כשמסתכלים על כל השנה התמונה עדיין חיובית. הפער הזה משאיר את המשקיעים עם אותה שאלה מוכרת: האם תחילת השנה תצליח לתת דחיפה נוספת לשוק, או שהפעם העונתיות לא באמת תעבוד.

אפקט ינואר הוא שם לתופעה די מוכרת בשוק ההון. בתחילת השנה יש לא פעם נטייה לעליות, ובעיקר במניות הקטנות. ההסבר המרכזי הוא טכני. לקראת סוף השנה משקיעים מוכרים מניות בהפסד לצורכי מס, ואחרי תחילת ינואר חלק מהכסף חוזר לשוק, לפעמים לאותן מניות שנמכרו קודם. עם הזמן הדפוס הזה הפך לפחות יציב. יש יותר מודעות, יותר מסחר ממוחשב, והריבית והמאקרו יכולים לבטל עונתיות די מהר. לכן, גם כשהשיח סביב אפקט ינואר חוזר בכל שנה, השוק בפועל לא תמיד משתף פעולה.


השנה נראית טובה, אבל לא בכל מקום

כשמסתכלים על המספרים של השנה הנוכחית רואים תמונה לא אחידה. מדד S&P 500 עלה מאז תחילת השנה בכ-16%, הנאסד״ק הוסיף קצת יותר מ-20%, ואילו מדד ראסל 2000, שמייצג מניות קטנות, עלה בכ-14.5%. כלומר, השוק עלה בצורה ברורה, אבל עיקר הכוח הגיע מהמדדים הגדולים, ולא מהמניות הקטנות שקשורות יותר לאפקט ינואר הקלאסי.

התמונה הזו חשובה, כי לא פעם אפקט ינואר מגיע אחרי תקופה שבה המניות הקטנות נשארו מאחור. השנה, לפחות עד כה, הפער הזה לא נסגר, וההובלה נשארה אצל החברות הגדולות והמבוססות יותר.