בנק ישראל: התנהלות בעייתית בבדיקה בפרשת קינן

בנק ישראל: "התהליך שביצע בנק הפועלים היה לא שקוף, ללא אתגור, בקרה ופיקוח מספקים. הבדיקה בוצעה באופן שאינו הולם את הוראות הפיקוח על הבנקים"
נועם בראל | (8)

בהמשך לפרשת ההטרדה המינית של המנכ"ל לשעבר ציון קינן, בנק ישראל שבדק את המקרה מצא כי התנהלות בנק הפועלים במהלך בדיקת הפרשה הייתה בעייתית.

בנק ישראל: "התרשמנו שבמישור של החוק למניעת הטרדה מינית הבנק פעל כשורה. אולם, בדיקתנו העלתה כי התהליך שביצע הבנק היה לא שקוף, בקרה ,ללא אתגור ופיקוח מספקים; ובוצע באופן שאינו הולם את הוראות הפיקוח על הבנקים וכללי ממשל תאגידי תקין".

"התנהלות יו"ר הדירקטוריון לשעבר, יאיר סרוסי, משקפת טעות חמורה בשיקול הדעת והתנהלותו אינה עולה בקנה אחד עם הוראות ניהול בנקאי תקין ועם כחללי ממשל תאגידי תקין. בהחלטתו שלא לדווח לפיקוח על הבנקים פעל יו"ר הדירקטוריון לשעבר בניגוד לנדרש על פי נוהל בנקאי תקין ובניגוד למצופה ביחסים שבין יו"ר הדירקטוריוון לבין המפקח עליו."

להלן תגובת יאיר סרוסי, לשעבר יו"ר דירקטוריון בנק הפועלים, לדו"ח בנק ישראל: 

"נושא הטענה על ההטרדה טופל בקפדנות וברגישות תוך שנעזרתי ביועצים משפטיים ונועצתי עם יושבת ראש ועדת הביקורת. מתוך חשש ממשי להדלפת פרטי הבדיקה, פעלתי על בסיס ייעוץ משפטי על פיו אין לדווח על הנושא לדירקטוריון כל עוד לא התבררו העובדות וזאת בכדי למנוע פגיעה בצנעת הפרט של המתלוננת ושל המנכ"ל." 

"אבקש להדגיש כי הצטרפתי לבנק הפועלים שלוש שנים לאחר המקרה המדובר בקזחסטן וכי לא היה לי כל עניין אישי הנוגע למנכ"ל, שכבר הודיע קודם לכן על סיום תפקידו. פעלתי בעניין בתום לב ומתוך ראיית טובת הבנק לנגד עיניי."

"במסגרת תהליך הבדיקה, מונה שופט בכיר שהומלץ על ידי היועצים המשפטיים ונחשב למוביל בתחום יחסי עבודה. בנוסף, על ההסכם עם העובדת חתום היועץ המשפטי של הבנק שאף נתן חוות דעת על פיה ההסכם נעשה בסמכות ועל פי דין. בחוות דעת שהוגשה לבנק ישראל על-ידי פרופ' אוריאל פרוקצ'יה, מהמומחים המובילים בישראל לדיני החברות, נקבע כי פעלתי כראוי כאשר העדפתי את שמירת הדיסקרטיות המתחייבת לאור החוק למניעת הטרדה מינית על פני דיון בפורום תאגידי רחב, וזאת משום שמדובר בחוק ספציפי לנושא ההטרדות הגובר על הכלליות בחוק החברות."

"עוד ציין פרופ' פרוקצ'יה כי פעלתי נכון בעת מינוי בודק חיצוני וקבלת המלצותיו וכך גם בשלב בדיקת העובדות ולאחר שזה האחרון פסק כי לא התקיימה הטרדה. ביחס לאי דיווח לבנק ישראל, הרי שהבעתי התנצלות מידית באופן פומבי עם פרסום הנושא לאור מערכת היחסים הטובה שנבנתה במשך השנים עם בנק ישראל, וזאת למרות שלא היה מדובר בנושא שהיה יכול להשפיע באופן מהותי על יציבות הבנק. כזכור, שימשתי גם במשך ארבע שנים כנשיא איגוד הבנקים."

"אציין כי יזמתי פעמיים בשנים האחרונות ריענון נהלים בנושא הטרדות מיניות בבנק ופעלתי למצוא דרכים שיקלו על מתלוננות. במידה והייתי נשאר בתפקידי הייתי מוציא את הטיפול בתלונות על הטרדה מינית כנגד מנהלים בכירים לגורם חיצוני שיקבע בתהליך ידוע מראש. פרשתי מיד לאחר שהבנתי שהנושא הפך לכלי ניגוח שהוצא מהקשרו, נופח ונוצל לפגוע בי, דבר שעלול היה להביא לפגיעה נוספת בבנק."

קיראו עוד ב"שוק ההון"

"במהלך שבע וחצי שנות כהונתי כיו"ר הבנק, הבאתי לתוצאות שיא תוך שיתוף פעולה בין כל הגורמים בבנק. ערכתי שיפורים רבים בממשל התאגידי בבנק וקיבלתי מאות החלטות שרובן היו מוצלחות והביאו לפריחה של הבנק. תמיד פעלתי בשיתוף הדירקטוריון, ההנהלה והעובדים תוך שהייתי קשוב ונגיש לכל עובד ועובדת"

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    עובדת הנה"ר 28/12/2017 14:20
    הגב לתגובה זו
    בנק הפועלים מסתיר תקיפה אלימה נגד קבלן שרות
  • 6.
    יצחק 26/12/2017 17:47
    הגב לתגובה זו
    את הציבור מעניין מצב העסקים של הבנק ולא איזה הטרדה
  • 5.
    בא 26/12/2017 17:35
    הגב לתגובה זו
    נשמה אבודה .
  • 4.
    so 26/12/2017 17:23
    הגב לתגובה זו
    כמה
  • 3.
    גם בשיכון ובינוי הייתה פרשה דומה שהושתקה (ל"ת)
    יואב 26/12/2017 16:09
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    YY92 26/12/2017 15:01
    הגב לתגובה זו
    זה ממש לא ייתכן הדבר הזה
  • 1.
    זה מה שאמרתי לפני יומיים על המנכ"ל הנ"ל. מנצל את החלשים (ל"ת)
    byroni 26/12/2017 14:22
    הגב לתגובה זו
  • מורג 26/12/2017 15:49
    הגב לתגובה זו
    כל כלב מגיע יומו. בכלל הוא סוס מת שקיבל הוראות מפורשות להעלם מהשטח.
בורסה, משקיעים (AI)בורסה, משקיעים (AI)

להשקיע בבורסה במקום לקנות דירה - הצעירים משנים גישה

על הקשר בין בורסה למחירי הדירות, על הצעירים שעושים מכה בבורסה וחזרה למפולת של 2008-2009

מנדי הניג |

הגאות בבורסות בשנים האחרונות, במיוחד בוול סטריט, יצרו רווחים גבוהים למשקיעים, לרבות המוני משקיעים צעירים. זו תופעה עולמית, וזה גם בארץ - מאות אלפי ישראלים משקיעים ישירות במניות בבורסות, חלק גדול מהם צעירים. הם אגב, כמעט ולא משקיעים בארץ, בעיקר בוול סטריט. הצעירים האלו מכירים רק שוק עולה, הרווחים שלהם עצומים - דמיינו צעיר שנכנס לשוק לפני 5 שנים. סיכוי טוב שהוא הכפיל את כספו - זה מה שקרה בנאסד"ק וב-S&P. 

בפועל, רבים עשו הרבה יותר מהכפלת הכסף. אם הם הלכו על המניות הדומיננטיות ועל שבבים זה רווח של פי 3-4, אבל גם אם נסתפק בממוצע, זה רווח מרשים שיוצר  מגמה חדשה של הזרמת כספים לבורסה. ההזרמה השוטפת מגיעה גם מהסיפורים בשטח - כשאנשים רואים כמה הם יכלו להרוויח על אנבידיה, על מניות השבבים, על נטפליקס, על מניות הקוונטים ועוד מאות דוגמאות, הם מתפתים. אנחנו רוצים להרוויח, אנחנו גרידיים. הסיפורים האלו מגרים אותנו להזרים כספים. אף אחד לא זוכר את הכישלונות בדרך, זוכרים את המניות שעשות מאות אחוזים וזה מייצר הזרמה שוטפת גדולה לשווקים שבעצמה מייצרת עליות שערים.   

אותו צעיר שרואה שיש רווחים עצומים מגדיל באופן שוטף את ההשקעה במניות. זה מבחינתו הגיל שבו הוא צריך להשקיע כמה שיותר בבורסה, וזה נכון מבחינה תיאורטית.  

השאלה אם התיק שלו מפוזר או אם יש מרכיב אג"ח משמעותי, פחות רלבנטית לצעירים שחוסכים לזמן ארוך - אבל רוב הצעירים לא מבין את המשמעות של חיסכון לטווח ארוך. הם שקועים עד צוואר במניות, ולא מפנימים שהשוק גם יכול לרדת חזק, אחרת חלקם היו אולי מגוונים את התיק. נזכיר כי זה בסדר גמור ואפילו נכון להשקיע במניות בשיעור מאוד גבוה, אבל כל עוד יודעים שבדרך יהיו ירידות. הטווח הארוך מאפשר למשקיעים צעירים להגיע לתיקון באם תהיה מפולת, ולכן מבחינה תיאורטית הם צריכים להיות במרכיב גדול של מניות.

כמה מבין המשקיעים הצעירים מבין את זה? כמה מהם לא ישנה את תיק ההשקעות כשתגיע קריסה ויגיד  "מה זה משנה אני חוסך ל-30 שנים?".  כנראה שהרוב יממש. טבע האדם הוא גרידיות בעליות ופחד גדול בירידות. 

השקעות אלטרנטיביותהשקעות אלטרנטיביות

השקעות אלטרנטיביות אינן מילה גסה, אבל חייבים להפסיק להשוות תפוזים לתפוחים

הדיון על "קריסת" השוק האלטרנטיבי מפספס את העיקר - אין דבר כזה שוק אחד או מודל אחד; בין פלטפורמות אחראיות עם מנגנוני חיתום וביטחונות לבין גופים שנשענו על הון חדש בלבד, עובר קו דק שמפריד בין ניהול סיכון מושכל לבין הימור מסוכן - טור תגובה של אייל אלחיאני  מייסד ומנכ"ל טריא
אייל אלחיאני |

בטור שהועלה כאן ניסו להסביר "מה קרה" לשוק ההשקעות האלטרנטיביות. שמות מוכרים כמו הגשמה, סלייס, טריא ואחרות נזרקים יחד לסל אחד, כאילו מדובר באותו מוצר, באותו מודל ובאותה רמת סיכון ולא היא.

מדובר בטעות יסודית, כמעט פדגוגית: אין דבר אחד שנקרא “השקעה אלטרנטיבית”.

השקעה אלטרנטיבית היא שם גג למאות מודלים שונים: מאשראי צרכני, דרך מימון נדל״ן, ועד השקעות אנרגיה וקרנות חוב. בין קרן גמל שגייסה כספי חוסכים והשקיעה אותם בפרויקטים כושלים בניו־יורק, לבין פלטפורמת הלוואות בין עמיתים שמאפשרת השקעות מגובות נדל״ן בישראל - אין שום דמיון, לא ברמת הפיקוח, לא במבנה ההשקעה ולא ברמת השקיפות. מדובר במוצרים שונים בתכלית. כל זאת בנוסף להשפעה המהותית על התחרות ועל האימפקט החברתי.

הציבור הישראלי צמא לאפיקים אלטרנטיביים, וזה לא מקרי. במשך עשור של ריבית אפסית, משקיעים נאלצו לבחור בין תשואה זעומה בבנק לבין השקעות ספקולטיביות בחו״ל. ההשקעות האלטרנטיביות, כשהן מנוהלות נכון, יצרו אפיק שלישי - כזה שמחבר בין הכלכלה הריאלית (דיור, אשראי לעסקים קטנים) לבין הציבור הרחב, ומאפשר תשואה ראויה לצד ביטחון יחסי.

אבל בין זה לבין “שיווק אגרסיבי של חלומות” יש תהום.

ההבדל האמיתי איננו בסיפור השיווקי, אלא בניהול הסיכון.

מי שבנה מנגנון בקרה, שקיפות, חיתום וביטחונות איכותיים - הוכיח את עצמו גם בתקופות משבר ושרד. מי שבנה על זרימה אינסופית של כסף חדש - קרס. זה כמובן נכון להשקעות אלטרנטיביות כמו גם לבנקים שונים בארץ ובעולם (שחלקם קרסו וגרמו להפסדים משמעותיים למשקיעים).

להכניס את כולם לאותה רשימה זה כמו לכתוב שטסלה וניסאן הן “שתי חברות רכב” - עובדתית זה נכון, אך מהותית מדובר בשני מוצרים שונים לחלוטין מכל הבחינות.