אורי אלון
צילום: יח"צ

סופטבנק משקיעה 450 מיליון דולר בחברת קומפאס של אורי אלון

קומפאס, אשר פיתחה פלטפורמה טכנולוגית מתקדמת בתחום הנדל"ן, משלימה גיוסים בהיקף של 775 מיליון דולר מאז הוקמה בשנת 2013
נועם בראל |
נושאים בכתבה ד"ר אורי אלון

חברת הסטארט-אפ קומפאס, שהוקמה על ידי ד"ר אורי אלון, הודיעה על גיוס של 450 מיליון דולר מסופטבנק. בכך משלימה החברה גיוסים בהיקף של 775 מיליון דולר מאז הוקמה בשנת 2013. כספי הגיוס מיועדים להרחבת פעילות החברה ליעדים נוספים בארצות הברית ולהאצת הפיתוח הטכנולוגי של קומפאס.

בין המשקיעים הנוספים בחברה ניתן למנות את קרן פידיליטי השקעות (Fidelity Investments), אשר השקיעה בחברה בסבב הגיוס הקודם בנובמבר 2017,  Wellington Management, Institutional Venture Partners (IVP), Thrive Capital, 406 Ventures וכן קרן ההון סיכון  Founders Fund המנוהלת על ידי פיטר ת'יל, מהמשקיעים הראשונים של פייסבוק וממייסדי PayPal.

יו"ר דירקטוריון החברה, אורי אלון: ״השילוב של הטכנולוגיה המתקדמת של קומפאס עם שיתוף הפעולה שלנו עם סוכנים מובילים בענף הנדל"ן האמריקאי מסייעים לנו לבנות את הפלטפורמה הטכנולוגית הגדולה בעולם בתחום הנדל"ן. עם ההשקעה של סופטבנק, אנו שואפים להוציא לפועל את החזון שלנו ל"קומפאס בכל מקום בזמן קצר יותר. אנחנו שואפים שקומפאס תהיה בכל עיר גדולה ברחבי ארצות הברית בשנים הקרובות, ולהתחיל את ההתרחבות הגלובלית שלנו במטרה להביא את הטכנולוגיה של קומפאס ליעדים נוספים מעבר לארצות הברית".

ג'סטין ווילסון, יועץ השקעות בכיר בסופטבנק: "באופן יחסי, ענף הנדל"ן לא נהנה מפיתוחים טכנולוגיים ולכן נותר לא יעיל. קומפאס נמצאת בפוזיציה מצוינת להמשך צמיחה בסקטור עם עסקאות בהיקפים של טריליונים".

אלון, אשר מכהן גם כבעלים של קבוצת הכדורסל הפועל ירושלים, הקים את קומפאס עם שותפו העסקי, רוברט רפקין, לשעבר יועץ בבית הלבן וראש לשכת מנכ"ל ונשיא גולדמן סאקס. החברה מפעילה פלטפורמה טכנולוגית שמאפשרת למשתמשים ולסוכנים לקבל החלטות מושכלות בתחום הנדל"ן על ידי הצגת מידע מעמיק על מגמות תמחור ותנודות השוק בזמן אמת. בנוסף, הפלטפורמה מציגה מידע מפורט על אזורים, שכונות, עסקאות אחרונות שבוצעו, מקומות הבילוי והחינוך ועוד.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בזק
צילום: לילך צור

תשואה סולידית של 8% בחצי שנה על הנייר: בי קום בדרך לפירוק אחרי מכירת בזק

אחרי מכירת יתרת ההחזקה בבזק, הערך הנכסי עומד על 27 שקל למניה מול כ 25 שקל בשוק. הפער מגלם 8%, כששורה של הוצאות ותשלומים משפטיים יכולה לצמצם את המספר לאזור 5% עד 6% בחישוב שמרני מאוד

ליאור דנקנר |

בי קומיוניקיישנס 5.8%  מתקדמת לפירוק וחלוקה לבעלי המניות אחרי שמכרה את יתרת המניות שלה בבזק 5.1% . לפי מצגת החברה הערך הנכסי למניה עומד על 27 שקל, בזמן שבשוק היא נסחרת סביב 25 שקל. הפער מגלם תשואה סולידית של 8% בחצי שנה על הנייר, עם שחיקה אפשרית בגלל הוצאות ותשלומים משפטיים.

המכירה של בי קומיוניקיישנס מסמנת יציאה סופית של קרן סרצ'לייט ודוד פורר מההחזקה בבזק, אחרי קבלת אישורים שאפשרו ירידה מתחת לרף שמגדיר גרעין שליטה והפצה רחבה בשוק. בזק נשארת חברה בלי גרעין שליטה, והשאלה שחוזרת היא אם יתגבש בעל בית חדש דרך איסוף מניות מהמוסדיים ובמסחר בשוק.

במקביל, זה שבזק בלי גרעין שליטה לא מחייב מהלך מיידי. אבל זה כן מעלה מחדש את הדיון על גופים שמסתכלים על עסקה ארוכת טווח, בעיקר כאלה שיודעים לעבוד עם תזרים יציב ומינוף.


גרעין השליטה והאם בזק יכולה להתייעל

בין השמות שעולים בשיחות בשוק מופיעות קיסטון וקרן תש"י. ההיגיון של קרנות תשתית בבזק נשען על שני דברים שנוטים לעבוד להן טוב. הראשון הוא יציבות תזרימית של עסק תקשורת גדול עם תשתיות לאומיות. השני הוא יכולת לבצע רכישה במינוף, כלומר לשלב הון עצמי עם חוב, מתוך הנחה שמימון זול יחסית משפר את התשואה לאורך זמן.

אבל מול ההיגיון הזה עומדת נקודה פשוטה. בזק לא נסחרת כאילו היא מציאה. שווי השוק שלה סביב 18.5 מיליארד שקל והמניה במכפיל רווח של כ-13 עד 14. בהשוואה עולמית, מכפילים בענף התקשורת נוטים להיות נמוכים יותר, ולכן קשה לבנות תרחיש של אפסייד מהיר רק מתמחור מחדש.

אינטרקיור
צילום: אינטרקיור

אינטרקיור נופלת: חוב בספק של 27 מיליון שקל מבזלת

צניחה ש כ-13% במניה לשווי של 200 מיליון שקל; בזלת נמצאת בסוג של הסדר חוב. על התוצאות של אינטרקיור, היקף החשיפה ביחס לשווי והעתיד

רן קידר |
נושאים בכתבה אינטרקיור

מניית אינטרקיור -12.72%  ירדה ב-12.7% לאחר שבשבוע שעבר, בזלת שהיא ספקית של אינטרקיור החלה בהליך ארגון מחדש מטעם בית משפט. החשיפה הכספית של אינטרקיור מגיעה לכ-27 מיליון שקל. סכום משמעותי מתוך שווי השוק של החברה הפועלת בתחום הקנאביס שנסחרת ב-200 מיליון שקל. 

חלק מהסכום עשוי להיגבות במקביל להסדר חוב ומכירת הפעילות של בזלת, אך צפוי שתהיה תספורת. "המכה" הזו לאינטרקיור היא סוג של הוצאה חד פעמית, אבל בשנים האחרונות, יש הרבה "הוצאות חד פעמיות" לרבות הפסדים בגלל המלחמה והשיתוק של המפעל של החברה שנמצא סמוך לגדר. 

מנגד, הקנאביס גדל בביקושים בעולם, וצפוי לחזור לגדול גם בארץ, ואינטרקיור שהיא גם יבואנית, גם מייצרת בארץ וגם מייצאת לעולם, צופה ליהנות מהגידול העולמי. במחצית הראשונה של השנה 

במחצית הראשונה של השנה הסתמו הכנסות אינטרקיור ב-130 מיליון שקל, עלייה של 15% לעומת המחצית השנייה של 2024,. תזרים המזומנים התפעולי היה חיובי בסך של 12 מיליון שקל, לעומת תזרים שלילי של 43 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. מדובר במחצית האחת עשרה ברציפות שבה החברה מציגה EBITDA מתואם חיובי, שהסתכם ב-12.6 מיליון שקל (כ-10% מההכנסות). 

החברה מדווחת על המשך השיקום במתקן ניר עוז, שחידש את פעילות הייצור, הייבוא והמכירות לאחר מתקפת ה-7 באוקטובר. במקביל הושקו יותר מ-40 מוצרים חדשים, ההשקות הראשונות מאז אוקטובר 2023. עד סוף התקופה קיבלה אינטרקיור מקדמות פיצוי של 81 מיליון שקל מהרשויות בגין נזקי מלחמה, מתוך תביעות כוללות בהיקף של 251 מיליון שקל. יתרות המזומנים הסתכמו ב-54 מיליון שקל וההון העצמי עמד על 432 מיליון שקל.